coccinella septempunctata – מושית השבע (חיפושית פרת משה רבנו)

משפחת החרקים עם נטייה מובהקת של המיאזמה הטוברקולינית: אי שקט, צורך בתנועה, אש פנימית שדוחפת לתנועה, זיקה לכלי הנשימה ולמערכת העצבים, צורך לגלות מחוזות חדשים.

1- ביו ריתמוס:
אי שקט, הרבה אנרגיה, גם שחשים עייפות – לא ניתן להרפות, יש בתוכם בערה תמידית של צורך לתנועה גופנית עקב פוטנטיות אנרגטית שצריכה לקבל ביטוי.
גירוי אנרגטי שנובע ממערכת העצבים.
לאי השקט בתרופה זו, אין מחזוריות של זמנים ביו ריתמיים ביממה, האדם חש בכל שעות היממה אי שקט מעודפי אנרגיה הנובעת מגירוי של מערכת העצבים.

2- זיקה גופנית: נאורלגיות, זיקה למערכת העצבים, בעיקר בפנים.
א- נאורלגיות בפנים, כאבים עצביים, יוצרים אי שקט, כאב קר – האזור הכואב קר.
כאבים נוירלגיים בפנים תמיד מעורבים עם כאבי שיניים. החניכיים רגישות, כואבות, מקרינות לאזור הפעיל בפנים (פציאליס, נאורלגיה)
החמרת לילה בכל הקשור לנאורלגיות בפנים. כאב נוטה להופיע בגלים קבועים, עם קצב הופעה והיעלמות קבועים, ידועים מראש.
דרך מרכזית להבחנה מבדלת בין תרופות דומות כגון cedron (מחזוריות קבועה) mag phos (אי שקט, גלים של כאבים ניורולוגיים בפנים) הם כאבי השיניים ומעורבות של חלל הפה בכאבים עצביים בעת התקף של כאבים נירולוגיים.
כאבים נוירולוגיים משדרים ממקוד הכאב בפנים לראש בעיקר בצד ימין לכיוון ראש אחורי (occiput) המקום הכואב בראש מאוד רגיש למגע, העור עצמו רגיש.
ב- החמרה בסימפטומים הגופניים, עם החמרה רגשית לאחר חשיפה לכל סוגי האובייקטים הבוהקים, זוהרים כגון מראה, נצנוצי מים ושמש, שיקוף חוזר של אור מחלונות ועוד… (stramonium) מצבים אלו מגרים את הפן העצבי למהווים סיבה לדרדור מערכתי, עקב גירוי יתר של מערכת העצבים שמגיבה לאורות בוהקים.
ג- קשיי נשימה ולחץ בחזה שעת התקף נוירולוגי בפנים.
החמרה קשה מטבק באופן כללי, אך בעיקר כאשר יש החמרה בסימפטומים המרכזיים, אז טבק גורם לתחושת צריבה בלשון והחמרה באי הנוחות הכללית בחלל הפה.
ד- אין בתורפה זו בעיות שיניים קונקרטיות, אך השיניים מציקות, כואבות, מחמירות במקביל לכל תופעה בריאותית, כאבים עצביים בשורש השן. השיניים מאוד רגשות באופן כללי. ברגישות יתר יש הפרשות של רוק באופן מוזגם, ללא כל פרופורציה בכמות הרוק (lysinum)
ה- גרון: תחושת חנק, יובש בגרון, צורך לכחכח בגרון, תחושה של אוויר קר בגרון.

3- זיקה רגשית:
אי שקט, צורך לתנועה, צורך להיות פעיל.
באופן כללי אנשים קומוניקטיביים צריכים וזקוקים לקשר ולשיחה, קלים לשיחה יוזמים ונשמעים היטב.
מבחינים בהם בחברה, הם אקטיביים וקולניים, זקוקים לתקשורת אנושית.

4- גישה לחיים:
מצד אחר בולטים ונראים חזקים במובן החברתי, תקשורתי, נראים כלפי העולם אנשים עם יכולות רבות מן הזווית התקשורתית, אך בתוכם יש זהירות רבה, תחושה שהם פגיעים ועלולים להינזק בקלות מאנשים, מאירועים לא צפויים, בלתי ידועים. מצב זה הופך אותם לזהירים עם גישה חשדנית שאינה קלה לזיהוי מבחוץ.
לכן מתפתחת בתוכם גישה זהירה, חשדנית, עם מתח פנימי רב שאינו קוהרנטי להופעה החברתית שלהם.

coca

העלים שמהם מפיקים את סם הקוקאין. צמח שגדל בהרי האנדים. מן הזווית ההומיאופתית, לא שונה בהרבה מסם הקוקאין, ההרכב הכימי ממנו עשו את ה proving , זהה מאוד, עם הבדלים קלים.
צמח מסדרת המלפיגיים – malphigiales

1- ביו ריתמוס:
הטבה לאחר שקיעת החמה.
הטבה בתנועה קלה וקבועה באוויר הפתוח. צורך להיות באוויר הפתוח – להיות במרחבים.
מוטב מיין, קפה, תה, משקאות ממריצים (בשימוש מוגזם – ביחס סבילות של האדם, השימוש בממריצים גורם להחמרה מערכתית)
החמרה בעלייה למקומות גבוהים. במאמץ גופני במקומות גבוהים.
מאמץ מנטאלי גורם לתשישות עמוקה, קושי "לעבוד" עבודה מנטאלית, דבר זה גורם להעמקת העייפות ותחושת חוסר חמצן.
החמרה בקור.

2- זיקה גופנית:
א- תרופה מרכזית לכל סוגי המחלות או התופעות הגופניות והנפשיות הנובעות מחוסר בחמצן, עקב עלייה למקומות גבוהים. עלייה להר גבוה.
תרופה זו מומלצת לספורטאים שצריכים להתרגל מהר לתחרויות במקומות גבוהים, כדוגמת אולימפיאדת ניו מקסיקו, שם ספורטאים רבים התקשו להסתגל לדרגות חמצן מועטות.
כמו כן, תרופה שכל מטייל העולה להימלאיה או להרים גבוהים אחרים, עליו להצטייד איתה.
תופעות שכיחות בעלייה למקום גיאוגרפי גבוה:
בחילות והקאות. סחרחורות עד לאיבוד הכרה. קשיי נשימה עד לתהליך אסטמטי. איבוד תיאבון וחולשה קשה ביותר. בלבול מחשבתי עד להזיות, חרדות, מצב היפו מאני. אי סדירות של דופק הלב, דופק הלב מורגש בחוזקה, תעוקת חזה הנובעת מן הקושי של הלב לספק חמצן, עקב כך יש עומס יתר על שריר הלב. קשיי שינה (אינסומניה) במקומות גבוהים, למרות האדם חש עייפות וחולשה עמוקה.
פתולוגיות הנובעות מחוסר בחמצן מיידי.
כאבי ראש הנובעים מחוסר חמצן, כאבי ראש תוך כדי העלייה למקום גבוה.
ברוב המקרים פוטנציה 30 ch היא המומלצת ביותר. תדירות הנטילה של התרופה – לפי חומרת הפתולוגיה, האקוטית בדרך כלל בעלייה למקומות גבוהים.

ב- שאלה:
האם יש לקחת תרופה זו מתוך הסבירות שאדם עלול לפתח תופעות אלו עקב נסיעה צפויה למקומות גבוהים? והחשש שאולי יפתח סימפטומים המתוארים למעלה?
תשובה: לא מומלץ לקחת תרופה כלשהי בהומיאופתיה, מתוך הערכה שאולי יתפתחו סימפטומים. גישה זו לא נכונה ואף מסוכנת, מכיוון שאדם הלוקח תרופה לפני שהופיעו הסימפטומים מסתכן בהכשרת הקרקע לסימפטום עצמו עקב תהליך ה proving,  או בהפיכת המערכת שלו לרגישה יותר באפשרות ליצר את החולי שהתרופה באה לרפא.  נקודה שהיא נכונה בכל סוגי המצבים הקליניים (לא נותנים arnica, לאדם לפני ניתוח, רק לאחר הניתוח נותנים את התרופה, לאחר שנוצרו הסימפטומים המחייבים arnica)

ג- סימפטומים נוספים:
תחושת חול בתוך חלל הפה.
תחושה של משהו הזוחל על העור או בתוך העור.
היעלמות מלאה של תיאבון, אין תחושת רעב כלל, אין צורך לאכול.
קול צרוד, עמוק, קנה נשימה יבש.
תשוקה עזה לטבק, אלכוהול, יין וחומרים מזרזים (סטימולנטיים) החמרה משימוש מוגזם בחומרים אלו.
שינה קלה, מופרעת מחלומות מאוד ברורים ועזים. קשיי שינה באופן כללי, קושי להירדם, השינה אף פעם לא מספקת, האדם ישן קל מאוד ומתעורר בקלות.

ד- שימוש קליני נפוץ:
תופעות לוואי של אנשים שנפגעו משימוש לא מבוקר ומוגזם בסם הקוקאין.
תופעות לוואי מסמים אחרים הממריצים באופיים (ספיד, אסיד, הופמן ועוד)

3- זיקה רגשית:
הסם משפיע עמוקות על המוח והעצבים, דבר שגורם לתופעות מנטאליות רבות.
א- תשישות עמוקה הנובעת מן הקושי לעבוד עם הצד המנטאלי, קושי לחשוב, להתרכז. עבודה מנטאליות גורמת לעייפות עמוקה (pic ac, kali phos)
המוח מגורה מאוד בקלות, דבר זה מייצר תופעת חושיות ומנטאליות רבות – שמיעה רגישה, מראות וויזואליים משונים (האדם מודע למוזרות של החוויה) מחשבות ללא יכולת שליטה על המהירות וההקשרים, האדם חש שהוא "על סם" בדרך שבא הוא חושב: מהר, אסוציאטיבי, ללא הקשרים הגיוניים, מושפע מיידית מן הסובב, עם תגובות גופניות למה שעובר לו בראש.
קפה או חומרים מזרזים אחרים מאוד משפרים ומקלים על המצב המנטאלי. אך מחמירים לאחר מכן באותה המידה את התופעה שלה החומר המזרז עזר.
ב- צורך להיות עסוק, לעבוד.
ג- חש מבוכה מאוד בקלות, מסמיק מהר – דבר זה גורם להעמקת המבוכה, מעדיף להיות לבד, להיות מכונס, לא רוצה קומוניקציה חברתית.
קומוניקציה חברתית מביכה אותו מאוד בקלות, הוא לא אוהב את זה, לא נהנה מזה, רוצה להיות בעולם הפנימי שלו ללא הפרעה הבאה מן החוץ.
נטייה מלנכולית עמוקה, עקב קשיי התקשורת מן הזווית החברתית.
מצבי רוח תנודתיים מאד, לא קיצוניים, אך מהירים להשתנות.

4- גישה לחיים:
צורך לריגושים.
מאמינים בפילוסופיית מאמץ ועבודה קשה.
מחפשים הזדמנות לעלייה מהירה, להצלחות מהירות.
היום אנו עדים לתופעות הריאליטי בכלי התקשורת. אדם שעד לפני חודשיים היה אנונימי וחי חיים רגילים לחלוטין, הופך בפרק זמן קצר ביותר למפורסם, מבוקש בכלי התקשורת, מסוקר רבות על ידי כלי תקשורת.
ולאחר זמן לא רב, הוא חוזר שוב לאנונימיות, ואז הוא נופל נפילה קשה ביותר.
Coca הינה תרופה חשובה ומרכזית לפתולוגיות מסוג זה.
הצלחה המסחררת ללא הכנה לדבר, ואז נפילה קשה, עמוקה וכואבת. הדגש כאן הינו על אי המוכנות ועל המהירות בתהליך העלייה למקום גבוה.

Cobaltum metallicum – מתכת קובלט

1- ביו ריתמוס:
החמרה מערכתית לאחר קיום מגע מיני ושפכה בגברים. התדרדרות מערכתית מהירה וחולשה עמוקה לאחר מגע מיני (kali carb selinium)
השיקום האנרגטי לאחר מגע מיני, מאוד איטי, הם חווים חולשה לטווח ארוך בזמן.
החמרת בוקר. קושי לקום בבקר, היום מתחיל לאט, קשה להם להתניע את היום.
חום מכל סוג מחמיר (מיטה, שמש, מקור מחמם) קושי מערכתי "לנהל" חום. החום מכביד וגורם לעייפות ולהעמקת התשישות.
יש להם צורך בתנועה איטית שגורמת להנעה מטבולית, דבר זה משפר את תחושת התשישות והכבדות.
הליכה קלה, איטית וקבועה גורמת להוצאה וכיוח של ליחה, דבר המביא להקלה מערכתית.

2- זיקה גופנית: עמוד שדרה תחתון, גב תחתון, מיניות. (נפוץ יותר בגברים)
א- גירוי של מערכת העצבים המרכזית באזור חוליות לומבריות (וכן באזור הסקרום, אם כי פחות בעוצמתו ביחס לאזור הלומברי)
עקב גירוי של חוט השדרה באזור התחתון, יש עצבוב לא תקין הגורם לחולשה בתפקוד המיני, וכן לחולשה עם כאבים מקומיים בגב תחתון באזור הלומברי (selenium)

ב- מניות: חולשה מינית, אימפוטנציה, יציאה ספונטית של נוזלי פרוסטטה ללא זקפה או גירוי, אשך ימני רגשי יותר – כואב, נפוח, לעיתים טמיר, יש רצון חזק למגע מיני – דבר שמוצא את ביטויו דרך חלומות אירוטיים ללא זקפה ודרך עיסוק מחשבתי בנושא זה – אך ללא היכולת הגופנית דבר שמהווה סיבה לתסכול עמוק עבורם.
כל תופעות החולשה המינית ביכולת התפקודית מתלווה עם חולשה בגב התחתון.

ג- גב תחתון: גב תחתון מרגיש חלש, ללא כוח. כאבי גב תחתון מקרינים לאזור האשכים, בעיקר לאשך ימין.
כאבי הגב מוחמרים לאחר מגע מיני, שפכה (גם עם יש שפכה ספונטנית ללא תשוקה מינית, לאחריה באה החמרה בכאבי הגב התחתון)
כאבי הגב התחתון גורמים לחולשה ברגליים, לעיתים הרגליים רועדות עקב חולשת גב תחתון, מוחמר לאחר מגע מיני.
ישיבה סטטית מחמירה את כאבי הגב, הם חשים צורך לזוז, להיות בתנועה קלה וקבועה. דבר זה מקל על הכאב.
הקרנה כמו חגורה של מכנסיים סביב המותניים, מן האשכים לגב, או מן הגב לאשכים (key note)
סיאטיקה שמוחמר במצבי ישיבה (ammonium mur)

סיכום:
תרופה קטנה יחסית, וזהו היתרון הגדול שלה, בספציפיות לזיקה לפתולוגיות של האזור הלומברי עם מעורבות של חולשה מינית.
בדרך כלל נוטים לשכוח תרופה זו, אך היא מאוד רלוונטית הרבה יותר מן המשואר. נכון להיום אחוזים עצומים של גברים מעל גיל 40, סובלים מבעיות גב תחתון, עקב בעיות יציבה, גיל מתקדם, חוסר בתנועה גופנית, אורח חיים שוחק ועוד.. cobaltum אינה התרופה היחידה, אך בוודאי שאחת מן המרכזיות בנושא זה.
כדאי לזכור אותה.

3- זיקה רגשית:
יש בתוכם תחושת אשמה, אחריות שלא עמדו בא, כמו שנכשלו בתפקידם. מצב זה גורם להם לירידה עמוקה בהערכה העצמית שלהם. מצב זה מביא לירידה בביטחון שלהם בעמידה מול העלם או מול כל סוגי הקונפרונטציות. תחושת היסוד כמו שהערך שלהם ירד ואבד, גורם לירידה תפקודית רב מערכתית בעמידה מול העולם, בדרגת האנרגיה ובמצבם הגופי. לכן כאשר יש בעיות גופניות הנראות כמו cobaltum, הן מתלוות עם דרגות שונות של מצב נפשי זה (עקב הקשר וההשפעה ההדדית שבין הרמות במערכת, כוח וויטאלי, גוף, נפש)

חווית האשמה שלהם גורמת להם לתחושה שהם "פושעים" שעשו פשע או שעשו משהו גרוע שמחייב עונש.
תחושת האשמה שלהם גורמת להעמקת החולשה המערכתית, וכמו כן להעצמה של הלקאה עצמית שחוזרת שוב ושוב בתוכם.
יש להם תחושה מעיקה במיוחד שאנשים סביבם מודעים ויודעים את ה"פשעים" שהם עשו, דבר שגורם להעמקת חוסר הביטחון כאשר הם יוצאים למגע עם העולם.
התרגשות רגשית, מכל סוג, גורמת להחמרה מערכתית. לעיתים התרגשות מאירוע חברתי, מסרט שנגע בהם, ממגע מיני. כל דבר שמהווה סיבה להתרגשות גורם להחמרה מערכתית (לא טוב להם להתרגש, רוצים יציבות רגשית ללא ריגוש מיוחד)

4- גישה בסיסית לעולם: גישת יסוד של האמונה בצורך לאחריות, עבודה קשה, ההצלחה בחיים תלויה ביכולת שלהם לסחוב על הגב הרבה.
אנשים אחראיים, שנוטים לקחת על עצמם אחריות, מבינים את הערך של מאמץ ועבודה לאורך זמן. חשים את האחריות כנטל שלא ניתן להוריד מעל עצמם. אנשים של תפקידים בעבודה המחייבים נאמנות, כוח ביכולת להמשיך תחת לחץ לאורך זמן. אנשים שניתן לסמוך עליהם (kali carb, quercus – אלון)

Clematis erecta – זלזלת זקופה

צמח ממשפחת הנוריתיים – ranunculeales

1- ביו ריתמוס:
החמרת לילה.
החמרה במיטה עקב החום הטבעי של שמיכה ומיטה.
החמרה חודשית – מגיב לירח, בעת הירח במילואו.
החמרה ממים קרים, בשטיפה ממים קרים.
לפי רוב המטריות מדיקות: החמרה לאחר זיבה (גונוראה) מן הזווית ההומיאופתית הכוונה להחמרה מערכתית לאחר דלקות שתן חוזרות, בדרך כלל מכלמידיה.
מוטב באוויר הפתוח, צריך אוויר פתוח, בהליכה קלה באוויר הפתוח.

מראה: בדרך כלל אנשים רזים, עור לבן שקוף, הוורידים נראים לעין, דקי גזרה.
תרופה שנעה בין המיאזמה הסיפיליטית לסיכוטית.

2- זיקה גופנית: יורו גניטאלי. עור. בלוטות.
א- נטייה בכל סוגי החולי בתרופה זו לבלוטות לימפה נפוחות, כואבות, בולטות לעין.
במקרים רבים המבניות הבסיסית של תרופה זו, אף ללא חולי קונקרטי, מתלווה עם בלוטות לימפה נפוחות, קשות וכואבות.
ב- תרופה עם זיקה מיוחדת וחזקה לאברי המין הזכרי: דלקות באשך ימין – נפוח, כואב, גדוש, קשה.
נטייה לדלקות באיברי הרבייה בגברים, האשך הימני כמו שנמשך כלפי פנימה (aurum met) כואב מקומית עם שידור לאזור הבטן התחתונה.
החמרת לילה, החמרה במגע ושינה במיטה כאשר יש חום מיטה טבעי.
דלקות בשלפוחית השתן: כאבים מקומיים, שתן שמטפטף כל הזמן, אין שליטה על הסוגרים – יש תחושה ברורה של השתן שבורח, אך ללא שליטה, כאבים מקומיים שמשדרים לצינור הזרע הימני.
בלוטות לימפה מקומיות כואבות, בולטות, קשות.
שתן שמתחיל ומספיק לחילופין, תקוע, קושי להוציא שתן (conium)
בדרך כלל יש לבדוק בתרופה זו, היסטוריה של הידבקות מחלות מין, דלקות שתן או אשכים. לרוב לאחר מחלות באזורים אלו, יש החמרה מערכתית בכל המובנים (אנרגיה, גוף, רגש)
ב clematis יש זיקה חזקה יותר לגברים, אך גם בנשים יש נטייה זהה בתרופה זו לנוקשות בשחלות, דלקות חוזרות ברחם, שחלות, שלפוחית שתן. עם נוקשות בבלוטות הלימפה, כאב מקומי שמשדר לחלל הבטן התחתונה והחמרה מערכתית שאינה מבריאה בקלות לאחר מחלות מין או דלקות גניטליות מקומיות.
לרוב בנשים, ההחמרה המערכתית כרוכה בתגובה של בלוטות השד, הן מתקשחות, בולטות במראה ויוצרות אסימטריה בין שני הצדדים, עם כאבים מקומיים.
בנשים הנוקשות של בלוטות ליפה, שד או באזור השחלות והרחם, נוטה להתפתח למחלות סרטניות (תרופה סרטנית בנשים באזור האגן)
ג- עור:
מחלות העור של clematis, מופיעות בדרך כלל כתופעה אקוטית, כאשר אם הסימפטום בעור הינו על בסיס כרוני, עדיין ההופעה של ה peculiarities בעור בא באופן אקוטי ועוצמתי, עם החמרת לילה, החמרת מים קרים, החמרת חום ושכיבה המיטה.
גירוד קשה, מציק, שורף וחם, העור ה"נגוע" אדום, נראה כמו בשר חשוף, לח, מפריש עם ריח לא נעים של ריקבון. (הרפס זוסטר, דלקות עור אקוטיות – סבוראה, אגזמה ועוד)

3- זיקה רגשית:
אנשים אידיאליסטיים, נקיים במובן בו הם חווים את העולם, תמימות אידאית.
מלנכוליה בסיסית, נטייה לחוש געגוע עמוק למשהו שאינו קיים, למושג רוחני, או לבית שבו הם גרו בעבר, תחושה של געגוע עמוק לעבר רחוק שהיה ונעלם ולא קיים יותר. מצב זה גורם להם לאי שקט כמו שהם לא במקומם, חוסר סיפוק ממה שיש או ממה שקורה להם בהווה של חייהם היום. חוסר סיפוק עמוק מכל דבר שעניין. תחושתם היא שמה שיש כעת זה לא זה.
ב calcarea phos, חוסר הסיפוק מוביל לצורך לזוז, לנוע, לחפש. יש בתוכם אי שקט וחוסר מנוחה תמידי מן הקיים המוביל לתנועה.
ב clematis חוסר הסיפוק פנימי יותר, צנוע ונחבא, מצב זה פנימי יותר, ויש לדבר איתם על נושאים שונים כדי להיווכח בחוסר הסיפוק הבסיסי שיש בתוכם.
אינם אוהבים אינטראקציה חברתית, חשים לא בנוח בסיטואציות חברתיות כאשר המצב מבקש מהם להתערבב ולעשות small talk, מצב זה מאוד מעייף אותם. לעומת זאת, הם צריכים לדעת שיש בקרבתם אדם קרוב, שלא יטריד ולא ייכנס איתם לתקשורת מילולית. הדבר קשה להם ויוצר עומס נפשי עקב קושי לפרט או להסביר לעצמם ולאחרים את המצוקה הבסיסית שאינה מודעת בדרך כלל (מצוקת הגעגוע לדבר רחוק שהיה פעם, עם רגש נוגה ועצבות עמוקה שאינה ברת קומוניקציה)
קושי בריכוז, בלבול מנטאלי, קשיי חשיבה, בעיקר לאחר עוגמת נפש, הליכה האוויר הפתוח עוזר להם לחשוב ולהחזיר את היכולת לחשוב ולהתרכז.
במצבים עמוקים יותר, איבוד עניין, אדישות מלאה לסובב ולמתרחש (בא על רקע הגעגוע העמוק, שקשה להם לגעת בו או להסביר אותו לאחרים)

4- תפיסת עולם:
פילוסופיית חיים נקייה, אידאית, דתית בגוון שלה.
אנשים שמחפשים רוח, את הטוב הבסיסי שיש בעולם.
אנשים נאיבים במידה מסוימת, הם מודעים לנאיביות ואף הופכים אותה לחלק מודע של פילוסופיית הקיום שלהם.

Citrus vulgaris – תפוז מר

צמח ממשפחת ה הדריים (עצי ההדר) rutacea

ברפואה הסינית, השימוש בקליפה של תפוז מר, הינו לשם זירוז תהליכי עיכול, ניקוי קיבה ומעיים מליחה או אוכל "תקוע" שיוצר סטגנציה במעיים. וכן לשם זירוז תהליכים מחשבתיים, זהו אחד מצמחי המרפא החשובים לחיזוק תהליכי חשיבה על ידי חיזוק המוח. משפר זיכרון, לקויי קשב וריכוז ומאפשר מחשבה רצופה ללא הסחי דעת (ע"פ ההרבולוגיה הסינית)
השימוש בצמח זה מן הזווית הסינית, הינו בעל היסטוריה עתיקה ביותר.

ככל שיש הצטברות של ידע הרבולוגי מתרבויות שונות, כך קל יותר להבין את התרופה ההומיאופתית. בדרך כלל יש זיקה בין הידע הההרבולוגי לבין הפיכת הצמח לתרופה הומיאופתית.
אך בכל המקרים בלי יוצא מן הכלל, כאשר צמח עם ידע קדום עליו, הופך לתרופה הומיאופתית, הוא הופך לדבר אחר , שונה עם ערך נוסף שלא היה ידוע קודם מן עולם ההרבולוגי (למרות שיש קווים דומים)
בדרך כלל כאשר צמח הופך לתרופה הומיאופתית, מצטרף למכלול האפקט של התרופה, אלמנטים עמוקים יותר הקשורים להשפעות נפשיות ומטבוליות של בתרופה ההומיאופתית. מישורים שבדרך כלל לתרופות ההרבולוגיות אין אפשרות לגעת במימדים שבה נוגעת ההומיאופתיה.
בהומיאופתיה התרופה נעשתה ממיצוי של הפרי כולו. בהרבולוגיה הסינית, השימוש הינו בקליפה לבדה.

מטריה מדיקה על פי ארבעת הרמות:
1- ביו ריתמוס:
האנרגיה של citrus-v הינה דואלית. מצד אחד – תזזיתיים, מלאי עוז ותחושת און, מצד שני חשים מרוקנים, עקב חווית תשישות שנובעת מלהיות on the go, ללא הפסק וללא הרף.
כך שאלו אנשים עם כוח עשייה רב, המסוגלים לעבוד כל הזמן, הם נהנים מזה ורוצים להיות כך, הם זקוקים לעשייה ולאינטראקציה הקשורה לפרויקט שיש לעשות ולהשלים.
לכן זהו רק שאלה של זמן עבורם, מתי תבוא הקריסה.
אך גם בתוך הקריסה, הם חשים אי שקט ותזזיתיות של רצון לפעול ולעשות. אין להם מבפנים שקט, הם נדחפים לעשייה, והם אוהבים את המצב הזה.
הם נאמנים ומאמינים במה שהם עושים. קל לאנשים להתחבר עליהם, והם אנשים קלים למגע, צריכים קשר ואוהבים קשר אנושי.
הם אלו שדוחפים אחרים לפעולה. הם אנשי עשייה.
בספרות ההומיאופתית התרופה משויכת לאנשים זקנים שלפתע החולי קופץ עליהם, אך הכוונה היא לאנשים ש"עושים" שעקב העשייה האינטנסיבית, נופלים למשכב (מצב שעשוי להיות בכל הגליים)
בתרופה זו הנטייה הביו רתמית של תנועת הכוח הווטאלי קשורה ישירות לביטויים התנהגותיים המובילים לעשייה ולגישה מסוימת האוהבת ומבקשת להיות עסוק, בכל מקום, תזזיתי, מתוקשר, מחובר לסובב, חלק מן העניין שמתרחש ועוד על זו הדרך….

2- זיקה גופנית:
א- תחושת מחנק ספונטנית, הגרון לפתע נסגר וגורם לתחושת מחנק, בדרך כלל לאור פעילות ארוכה של דיבור או שימוש בדיבור ככלי עבודה.
ב- כאבי ראש מיגרנתיים הינו סימפטום ספציפי לתורפה זו: מיגרנה של צד ימין בראש, כל צד ימין כואב, גורם לבחילות והקאות מעוצמת הכאב (דומה ל sang, בהבדל מרכזי שב sang יש הקלה מהקאות, וב citrus-v אין הקלה לאחר ההקאה)
כאבי הראש מתלווים עם סחרחורות, עם תחושת שיתוק של האזור הכואב. האזור שמרגיש משותק, כואב ביותר.
שיתוק בתרופה זו משמעותה הקלינית – חוסר יכולת להניע את האזור הכואב, האזור לא יכולת תנועה. בדרך כלל עקב עוצמת הכאב המקומי.
Key note: בכאבי ראש צורך קבוע וללא שליטה לפהק, פיהוקים לא רצוניים, רצופים, לא מספקים, האדם מפהק ברצף ולא חש מפעולת הפיהוק סיפוק כלשהו.
ג- כל צד ימין של תרופה זו רגיש יותר, מן הזווית המוטורית. מכנה משותף לכאבים: נטייה ספזמוטית שבאה באופן ספונטני, וגורמת לכאבים המכווצים את האזור וגורמים לתחושת שיתוק.
ד- בעיות שינה קשות: אי שקט, קושי להירדם עקב תנועה ללא הרף במיטה כאשר הוא מנסה להירדם.
כאשר נירדם, חולם הרבה, חלומות ברורים שגורמים להפסקות שינה, החלום חזק וברור מאוד ברשמים שלו, דבר שגורם לאדם להתעורר מהם.
ה- עיכול: נטייה לעצירות, עיכול איטי, תחושה שהאוכל עומד, התיאבון נעלם לחלוטין.
אוכל: יחס קיצוני לתפוזים, או תשוקה עזה וצורך לאכול פרי הדר רב על כל גווניו, בעיקר תפוזים. או דחייה קשה מהם, מן הריח, המראה, הטעם, עד לאלרגיה ממשית מתפוזים.

3- זיקה רגשית:
נרגשים, יש בתוכם סוג של ריגוש ביציאה שלהם מן הבית לעולם, הם שמחים וששים להתחיל את היום, יש בתוכם התרגשות מן היום הצפוי. דבר שגורם להם להיות בהיפר אקטיביות קומוניקטיבית.
התנועות שלהם מהירות, רגשית וגופנית, הם אנשים מאוד פעילים, עם מהירות תגובה חדה ביותר.
בדרך כלל שמחים, לא נגטיביים, גם שהם קורסים למשכב, עקב עייפות מרוב עשייה, אין הם הופכים למרירים או עצבניים כמו nux vomica, היחס שלהם לעצמם ולסובב לא משתנה משינויי האנרגיה בתוכם.
מזווית אחרת: הם נוטים לקנאות לדבר שעליו הם שייכים, קנאות בעשייה, או כלפי אנשים שמתחרים בהם.
קינאה וקנאות, בתרופה זו הולכים ביחד כאיכויות משותפות.
מצב זה מוביל לבסוף ל ocd – מחשבות כפייתיות, בעיקר בלילה. כאשר הגיע הזמן להרפות, אז הם הופכים חסרי שקט, עם מחשבות כפייתיות על היום שחלף, על אנשים שזהים להם בעיסוק ועוד…

4- גישה לחיים:
אנשים שמאמינים שיש לעשות, יש להיות בתוך עבודה, לממש ולהגשים מתוך עבודה.
בגישה שלהם – אין לגיטימציה למנוחה או להפסקות, כאשר הם עושים או מחוברים למשהו שקשור לעשייה, הם עם הדבר ללא הפסק.

Cistus Canadensis – לוטם

צמח ממשפחת ה – חלמיתניים – malvales

מטריה מדיקה על פי ארבעת הרמות:

1- ביו ריתמוס:
החמרה מקור, רוח קרה. כל חשיפה לקור קל מחמיר מערכתית (rumex)
החמרה בסוף היום (כאשר מסיים את יום העבודה) החמרה בלילה, ובקימה בבקר מן השינה (עייפות וקושי להתחיל את היום, עקב לאות וחולשה מצטברת)
החמרה בחורף (קשור לעונה שבה יש קור)
מבניות "עייפה", תשישות שנובעת מאורח חיים מתיש וקשה, לכן כל פעילות שדורשת אנרגיה ומאמץ, מביאה לידי החמרה מערכתית: ניסיון להתרכז, התרגשות נפשית קלה, עבודה פיזית שדורשת כוח, עבודה מנטאלית ועוד… כל פעילות שמחייבת השקעת אנרגיה, מחמירה מערכתית.
רגישות למגע גופני קל, כל מגע קל של אדם שנוגע בהם או של בגד שנוגע בגוף, מחמיר ויוצר אי נוחות ואי שקט – תופעה זו הינה עקב רגישות יתר שנובעת מן החולשה המערכתית המביאה למצב רגשי אנרגטי חשוף.
הטבה מערכתית לאחר אוכל: האוכל מחזק וממחזר את חיסרון האנרגיה. לכן לאחר אכילה יש שיפור כללי בכל המובנים. ההטבה אינה קשורה לעיסוק באוכל, אלא לחסך תזונתי שמביא לידי הטבה. והצורך לאנרגיה מיידית.
מבנה גופני: גוף מלא, חיוור, רפוס, חלש, כמו שצונח למטה, דומה ל calc carb, מבניות חלשה, האדם ניראה עייף וחלש.

2- זיקה גופנית: בעיות כלי נשימה, נפיחות קשה של הלימפה והבלוטות בפלג גוף עליון (scropholaria. Conium)
זיקה לכלי הנשימה העליונים:
א- רגישות גבוהה מאוד לקור (hepar sulphur)
הצטברות ליחה, צמיגית, צהובה. בעיקר בסינוסיטיס,
סינוסיטיס: צד שמאל של הפנים, נשימה של אוויר קר מחמיר, בשיעול או התעטשות יש תחושת שריפה בנחיריים (ars.alb allium cepa) תחושת גודש ולחץ בתוף האף, האף כמו לחוץ פנימה מן הגודש.
ב- נטייה דלקתית בכלי הנשימה העליונים: גודש ונפיחות בבלוטות לימפה. בלוטות בכל אזור פנים, ראש, צוואר. נפוחות, כואבות, מודלקות.
בדלקות נטייה להפרשות של נוזל צהוב, סמיך, צמיגי, מוגלתי עם ריח לא נעים של משהו רקוב (ריח חריף)
לאחר יציאה של הפרשות, יש הטבה מערכתית בכל המובנים.
יציאת הפרשות מקלה על כל סוגי הסימפטומים, גופנית, אנרגטית, נפשית.
נפיחות בצוואר של לימפה או של התירואיד – זפק, גוייטר, אשימוטו עד לגידולים סרטניים – כאב מקומי, תחושת לחץ שגורם לאזור הכואב להילחץ פנימה, ליחה צהובה צמיגית – הקלה מן היציאה שלה, תוגבה נגטיבית מהירה לקור.
ג- בדרך כלל כאשר יש חולי, עם בלוטות נפוחות, כואבות, מפרישות, האדם נראה עייף אך תגובתי, עם מבנה כבד ורפוס, כמו ששואף למטה, לרצפה, לנוח.
ד- קשיי נשימה, עייפות, נטייה אסטתית, שכיבה מחמירה.
ה- תשוקה באוכל למזון חריף, חמוץ, פירות חמוצים, גבינות שמנות (הטבה רגשית בעת האכילה)

3- זיקה רגשית:
אי שקט פנימי. קושי גדול מול נושא ה"כעס". תגובות מערכתיות קשות לכעסים. לא רואים את הכעס על פניו מיידית, הוא כאילו "בולע" את מה שהביא אותו לכעוס. לאחר זה מה הכעס מחלחל בתוכו וגורם לאי שקט גדול, עם תגובות פיזיות ע"פ הנטייה המערכתית של התרופה (בלוטות נפוחות וכלי נשימה עליונים)
נושא הכעס הינו הדבר המרכזי שפועל עליהם. כאשר הם חווים כעס, הם הופכים ל"משותקים" רגשית. חווית הכעס כל כך עוצמתית (מן הזווית שלהם, מכיוון שמבחוץ אין הדבר נראה כך, ולא ברור על מה כעסו) שהיא גורמת לעצירה של כל תנועה רגשית או מחשבתית, דבר שמהווה תשתית לתגובה גופנית לכעס.
כל התרגשות קלה מכל נושא, גורם למהלך רגשי שיוצר תופעות גופניות, עקב הקושי בביטוי המיידי של החוויה הרגשית (כאשר האדם מבטא מיידית את רגשותיו, אין הדבר מתהפך לגופני, כאשר האדם "בולע" את רגשותיו, מה שבלע הופך לגופני ע"פ הזיקה הגופנית של התרופה. בתרופה זו הנטייה המידית הינה ב"לבלוע" רגשות. אך הרגש מאוד חי, מאוד תוסס, הם אנשים וויטאליים מאוד מן הזווית הרגשית, והמפגש שלהם עם העולם, חי תוסס, עמוק ואוטנטי)
בנושא מה שהם "בלעו", יש החמרת לילה, בלילה הדברים צפים בעיקר לגבי חווית רגש נגטיבית ואז הם מהרהרים בדבר שוב ושוב, עד להחמרה מערכתית.

4- גישה לחיים: קבלה ונתינה.
אנשים של קשר, זוגיות, משפחה. צורך בסיסי לנתינה וקבלה בזוגיות או בקשרים חברתיים.
נושא הקשר עם האחר, כמה הם נתנו או קבלו מאוד מעסיק אותם וחשוב להם.
אנשים של "ביחד". מתוך הצורך ל"ביחד" נובעת הגישה שלהם לחיים.
ה"ביחד" של תרופה זו אינה תלותית, אינה סימביוטית, אינה אובססיבית. היא מבקשת איזון בין הקבלה לנתינה, וכאשר איזון זה מופר לתחושתם, הם מפתחים אי שקט פנימי שמוביל לכעסים ומשם לתגובות וגופניות.

Cina maritima

צמח ממשפחת המורכבים – asterales

מטריה מדיקה על פי ארבעת הרמות: תרופה לילדים בדרך כלל:
1- ביו ריתמוס:
א- החמרה בירח מלא: לכל תרופות שמוחמרות בירח מלא ומגיבות עליו, יש תדר דרוך, כמו מיתר דרוך, הם חשופים, מרגישים דקויות ללא פרופורציות, כמו עצב חשוף, מגיבים חזק רגשית, אמוציות משתנות, רומנטיים, תנועה בין חולמניות לתזזיתיות ולוחמניות.
ב cina , יש תנודתיות בכל המובנים, עקב תדר מאוד נפיץ ברובד של כוח וויטאלי. תנועה מהירה של רגש קיצוני עם מצבים גופניים שמגיבים לתנועה הרגשית.
בדרך כלל רגישות לירח משקפת מבניות רגישה ביותר.
ב- החמרה לילה: בתרופה זו ההחמרה הינה עקב רגישות היתר, כאשר בעת שינה, כשהגיע זמן ההרפיה מן היום, אז האדם מרגיש יותר, חשוף יותר, פתוח יותר לחוות את מה שחווה במהלך היום. דבר זה מוביל להחמרה של כל התופעות בלילה לפני שינה (תופעה שנצפית בעיקר בילדים)
ג- מוחמר בקיץ, בחום. (חום מביא לידי זירוז, גירוי יתר) כמו כן – רגישות לקור מיידי, חשיפה לקור מחמירה את מצבו המערכתי
ד- החמרה מתולעים: תרופה מרכזית לתולעים, בעיקר בילדים. מערכת חשופה, ערוכה להגיב ברגישות יתר לתולעים, או לכל גירוי שדומה לתולעי מעיים. טפילים.
תופעת התולעים הינה מצב בו האדם חש כיצד תולעת זוחלת וכמו שאוכלת את בשרו שלו עצמו. מצב זה גורם לו לעצבנות, אי שקט, קפריזיות, תחושה שהוא ננגס, שאוכלים אותו (דבר זה מוציא אותו מדעתו, הוא הופך לעצבני, וחש שמקומו ויציבותו, נלקחו. מצב זה הינו חלק מן התשתית של הכו הוויטאלי)

מראה: עיגולים שחורים סביב העניים. מבנה גוף מלא.
כחלחל סביב השפתיים בפה.
גוון עור כהה, עם לחי אחת אדומה והשנייה לבנה (cham)
נראה מייד תזזיתי – אי שקט משהו מפריע לו.

2- זיקה גופנית:
א- התרופה המרכזית במטריה מדיקה ההומיאופתית לתולעים.
יש עוד תרופות רבות לתופעת תולעים, אך cina הינה המרכזית שמייצרת מבניות שערוכה לקלוט את התולעים ובעיקר להגיב להן. מצב של טפילים או תולעים ללא תגובה כלל מערכתית, אינה cina.
ב cina, יש תגובה רב מערכתית לנושא התולעים.
תגובה רגשית סוערת, קפריזית, מצבי רוח משתנים, הילד זורק את עצמו, לא יודע מה הוא רוצה – מבקש ואז זורק את מה שביקש (cham)
תגובה אנרגטית, הילד הופך לתזזיתי, אי שקט כללי, בעיקר בשעות הלילה.
תגובה גופנית, הילד מגיב בכאבי תופת, עד לאפילפסיה הנובעת מתולעים ותגובה העצבית להם.
זוהי תרופה מרכזית לאפילפסיה המופיעה כתגובה מערכתית לתולעים.
ב- תופעות רבות מן הזווית הגופנית שהמכנה המשותף לכולן (כאבי ראש. כיווצי עיניים, בעיות עיכול רבות – רעב קפריזי, או שאין תיאבון, או שלא ניתן לחוש שובע. תהליכים ספזמוטיים בגב, בגפיים, בשרירים בכל חלקי הגוף, קשיי נשימה עם רגישות ספזמוטית בקנה, ) שכולן נובעות מן התגובה לתולעים, או שמתרחשות כתופעת רקע לתולעים, שהם חלק מן הנטייה של המערכת להגיב כך לתולעת.

3- זיקה רגשית: בעיקר בילדים:
א- רגיש, נעלב בקלות, מבקש משהו ודוחה את מה שבקש, מגיב בעלבון לכל דבר, לא יציב – משתנה במצבי הרוח שלו מהר מאוד, עצבני – בעיקר עם לא עשו מה שביקש – למרות שרצנו משתנה מהר וכל הזמן ולא ניתן לעקוב אחר הרצון שלו – הוא מתרגז שלא מבינים אותו כמו שהוא התכוון – כאשר כוונתו כל הזמן משתנה.
ב- מאוד רגיש למגע גופני. אם נוגעים בו באופן שאינו מתאים לו, הוא מגיב חזק, וללא כל פרופורציה, באופן קיצוני, אמוציונאלי, נראה כמו שנעלב וכועס.
ג- ילדים במצבי קיצון, צורחים, מרביצים, זועמים, רוצים להרביץ לאדם ש"הכאיב" להם. לא ממושמעים, בדרך כלל נוטים להפוך למרדניים, לעשות "דווקא" למשהו בעל סמכות אליהם. עשויים להתנהג באלימות בה הם זורקים חפצים על האדם שבו הם "מורדים".
ד- לא סובלים מצב בו הם חשים שבוחנים או שמתבוננים בהם. מצב זה גורם להם לתגובות רגשיות קשות מאוד.זורקים את עצמם, בועטים באדם ש"התבונן" בהם.
ה- מרגישים שמשהו חיצוני, חדר אותם, שיבש להם את הגבולות הברורים, גרם להם לאבד את מה שהיה ברור להם. אז הם הופכים לתזזיתיים, עם תגובות קיצוניות לעולם.
ו- ילדים רוצים להיות על הידיים, לא יכולים לשתוק, מדברים כל הזמן.
ז-מגיבים קשות למצב בו הם חשים כי "הדחיקו" אותם, הורים, ילדים, מורים או גננות. במצבים אלו הם הופכים לקיצוניים ביותר בתגובות שלהם.

4- גישה לחיים:
גישה לוחמנית, עקב חוויה שהעולם חודר להם את הגבולות. נעלבים ומאוד רגישים.
בכל מצב רגישים עקב חוויה של חדירת העולם לתחום שלהם והצורך לשמור ולהגן על עצמם.

Cimicifuga racemosa

צמח ממשפחת ה נוריתיים – ranunculeales

צמח עם שימוש פולקלורי עתיק יומין בתרבויות האינדיאניות בארה"ב. השימושים הקליניים של צמח זה קרובים באיכויות שיש לו כתרופה לאחר שנעשה עליו proving.
גם בתרופה זו יש קשר וחשיבות לידע שהצטבר מן הזווית ההרבולוגית והפלקלורית על הצמח, דבר שטרם רבות להבנת האיכות של הצמח לאחר שהפך לתרופה הומיאופתית.

מטריה מדיקה על פי ארבעת הרמות:
1- ביו ריתמוס:
א- התרופה מגיבה חזק לשינויי מזג אוויר, כאשר הוא הופך לקר עם לחות. שילוב זה מחמיר את כל התופעות המערכתיות של התרופה. הטבה בחימום עדין. (עדינות זו איכות בתרופה זו – איכות של כל התרופות ממשפחת הנוריתיים)
ב- החמרת לילה (נטייה סיפילטית)
ג- החמרה מערכתית בכל שלבי החיים בנשים, שם יש שינויים הורמונאליים: היריון, מחזור חודשי, גיל ההתבגרות בנערות, גיל המעבר בנשים, טיפולים הורמונאליים למגמות שונות.
ד- בקטגוריה של "ביו ריתמוס", יש לתרופה זו זיקה מערכתית הנובעת מן תשתית שמוצאה בכוח הוויאטלי של התרופה, שם יש רגישות ותגובות מערכתיות מרגשות. דיכוי רגשי, כעסים, תנודות רגש לא מעובדות, מובילים את האישה (בדרך כלל) להחמרה מערכתית שמוצאה מתשתית מיאזמתית ברובד האנרגטי.
ה- הטבה: בתנועה המשכית, קבועה ועדינה (puls), בהפעלת הלחץ על האזור הכואב, בחום עדין, באוויר פתוח, לאחר אכילה (אוכל ועיסוק איתו מקל על סימפטומים)

2- זיקה גופנית: שילוב של נוקשות שרירים – בעיקר בצוואר, עם בעיות גניקולוגיות.
א- שלד שריר:
נוקשות שרירים ופרקים, בעיקר באזור הצוואר: נוקשה, כואב, מגיב בהחמרה לקור ולחות.
כאבי ראש שנובעים מנוקשות בצוואר, כאבי ראש מתחילים בתחושת נוקשות, ממשיכים בתחושת לחץ מקומי עד לתחושת "פיצוץ" של האזור הכואב. כאבי ראש בדרך כלל באים עם מצבים נפשיים (כהות חושים, מצבי רוח משתנים, עצבות ונטייה לכעס ומרמור, קושי בתפקודים מנטאליים – קשה לחשוב, לזכור, הראש לא עובד, כמו בתוך ערפל ועננים)
נטייה ריאומטית, בעיקר מחוט השדרה כלפי הגפיים, נוקשות, קור + לחות מחמירים. ראומטיזם מתחיל בתחושת נוקשות, וממשיך עם כאבים ספזמוטיים עקב נוקשות יתר ואי יכולת לזוז. המגמה לזוז, להיות בתנועה, גורמת לספזם מקומי באזורים בהם יש נוקשות.
ספזם מוביל לקפיצות לא רצוניות של האזור החולה.

ב- נשים:
מחזור חודשי נוטה לאחר או לא להגיע, כאשר יש דימום – הוא נמשך זמן רב, דם כהה בדרך כלל.
כאבי מחזור קשים – כיווצים, משדרים לירכיים, כאבים כמו כיווצי לידה, בדרך כלל יש ברקע בעיות שלד שריר ריאומטיות עם נוקשות.
עיבוי רקמת הרחם (שרירן) מצב זה ממשיך לתחושת כובד באגן ולצניחת שלפוחית השתן.

ג- תרופה מרכזית בנושא לידה: אחת מן התרופות המרכזיות (אולי החשובה ביותר) להשיב מהלך לידה שנעצר.
מצב בו הלידה החלה, יש ירידת מים, פתיחה של שתי אצבעות, ואז הכול מעצר, אין המשך של התפתחות בתהליך הטבעי של מהלך הלידה. אין צירים, אין התקדמות. זהו הסימן הקלסי לתרופה זו. בדרך כלל cimic 30 ch משחרר את מצב וגורם להמשך טבעי של הלידה.
תרופות נוספות רלוונטיות:
Caulophilium: כיווצים סדירים ללא המשך פתיחה.
Coffea: כאבים קשים, תגובות רגשיות קשות, התקדמות איטית. בתרופה זו – הכאבים דרמטיים.
Arnica: הופעה של המטומות בעת תהליך הלידה, העובר משנה את מקומו בשעת תהליך הלידה.
Opium: עילפון ואיבוד הכרה לחילופין, תגובות קשות לחומרי הרדמה, לידה שנעצרת ללא כאבים כלל.
Pulsatila: לידה תקועה, דפוס לא ברור ולא קובע של צירי הלידה (קצרים, ארוכים, כאב משתנה בכל ציר)
Aconite: חווית מוות, חרדת מוות, תחושה של היולדת שהיא עומדת למות, היסטריה סביב תחושת המוות הקרב. צירים מהירים ועוצמתיים ללא התקדמות.
Cimicifuga הינה תרופה מרכזית יותר מכולן בנושא לידות (מן הזווית הפולקלורית, גם אינדיאנים השתמשו בצמח זה לנושא זירוז לידה שנתקעה)

ד- תחושת זרמים בלב, דופק לב לא סדיר, לחץ על החזה שידור ליד שמאל, החמרה בשינויים הורמונאליים בנשים. תעוקת חזה המגיב לתנודות הרגשיות, תחושה שהיא לפני התקף לב.
אי סדירות דופק הלב, מוביל לשיעול נבחני, עיקש עם קוצר נשימה, וגירוי בקנה הנשימה.

3- זיקה רגשית: תרופה רגשית (האיכות הבסיסית של משפחת הנוריתיים היא בתנודות הרגשיות החזקות, בקושי להכיל רגש, ואי הידיעה מהו הרגש שגדש. חוסר המודעות להצפה הרגשית. איכות זו מאוד בולטת בתרופה זו)

א- תחושה של עננה שחורה בתוך הראש, קושי גדול לחשוב, להתרכז, הדיבור שלה זהה ל lachesis, מדברת הרבה, אך ללא סדר בדבריה, קופצת מנושא לנושא ללא סדר הגיוני. דיבור איטי אך ללא הפסק, כאילו שהיא מדברת באופן אסוציאטיבי. קשה לעקוב אחרי מה שהיא רוצה להגיד.
יש לה תחושה של ערפל בתוך המוח, הדיבר שלה הינו הניסיון להפיג את הערפל מן המוח, לכן היא ממשיכה לדבר ללא הפסק, וכך היא מקווה להביא עצמה לידי בהירות.
ב- מצבי רוח מאוד משתנים, מעצב ודיכאון, עם דכדוך, לכיוון של התפרצות היסטרית של כעסים או כל רגש אחר, שהביטוי שלו בה בעוצמה חזקה.
בזמן היריון, מחזור חודשי – מצב רגשי זה מאוד מתחזק.
ג- נטייה לנשימות עמוקות (ignatia) בתרופה זו, מצב זה בא עקב מעורבות של קושי רגשי, קושי בביטוי רגשי, תחושה שהיא לא מצליחה להעביר את מצבה לאחר, תחושה של נוקשות פיזית באזור בית החזה.
ד- נוטה לחוות אכזבות במהירות. מצבי רוח קשים לאחר תחושת אכזבה. מצב זה קשור ליחסים זוגיים בדרך כלל.
ה- חרדות משיגעון, יש לה תחושה שהיא לא מצליחה להכיל את עצמה, שהיא לא מובנת גם לעצמה, אז מופיע בתוכה תחושת איבוד שליטה וחשש משיגעון. דבר שגורם לחרדה עמוקה.
חרדה מעכברים, חולדות. שעוצמת עיניים רואה בדמיונה עכברים, דבר שמזעזע אותה.
חרדות שירצחו אותה, שירעילו אותה. חרדות מישות רעה לא מוגדרת.
כל החרדות בתרופה זו גורמת לה להיהפך לחשדנית, זהירה, לא סומכת ולא בוטחת באיש, גם לא באדם שמציע עזרה.
מצבים אלו מחמירים בדרך כלל בהיריון, או בסביבתו (לפני ההיריון כאשר יש מגמה מודעת להיקלט, ולאחר לידה)

4- גישה לחיים:
גישה בסיסית המבקשת עזרה ותמיכה ממשהו בעל סמכות, שדרכו היא רוחשת תחושת יציבות. אדם שנותן לה תמיכה רגשית עקב המשענת היציבה שהוא מעניק.
במקביל – היא עם הכנה מיאזמתית לאכזבות מאנשים קרובים, עם היסטוריה ארוכה של אכזבות מרות. דבר שיוצר בתוכה מצבים רגשיים של נטייה לדיכאון עם התפרצויות של רגש עצמתי, עקב תחושה של להיות לא מובנת על ידי בן הזוג.

Cicuta virosa

צמח ממשפחת ה סוככניים – apiales

מטריה מדיקה על פי ארבעת הרמות:

1- ביו ריתמוס:  מהי הנקודה המרכזית להבנה ולהתייחסות ב cicuta:
התרופה כולה, בזיקה המערכתית שלה, אנרגטית, גופנית ונפשית, יוצרת אפקט חזק ביותר על מערכת העצבים והמוח. כאשר הצד הפתולוגי של התרופה גורם לכיווצים קשים, אפילפסיה, נוקשות שרירים הנובעים מן הנטייה האפילפטית, מתח עצבי גבוהה ביותר.
מצב מערכתי זה מתבטא בכל הרמות באופן הספזמוטי, עקב המתח במוח, שכל גירוי קל מהווה סיבה להתפרצות ספזמוטית אפילפטית מדרגות שונות.
מערכת העצבים והמוח, היא זו המקשרת ומחברת את האדם לממדים של מה שאנו מכנים בהומיאופתיה ה"כוח הוויטאלי". דרך מערכת העצבים ומוח מתרחש תהליך ההתמרה בין אנרגיה לחומר, ולהיפך. וכן בין מצבים גופניים לנפשיים – מחשבתיים ולהיפך (מחשבה שיוצרת מצב גופני, עושה זאת דרך הכוח הוויטאלי, שמשפיע על המוח והעצבים, ואלו מעבירים את התחושה הספציפית לגוף כולו, וכך מתרחש הקשר הפסיכו סומטי)
לכן מערכת העצבים והמוח הם "גשר", מעבר בין הממד הלא נראה לעין, אך המורגש והנחווה בוודאות, ונראה בתוצאותיו (הכוח הוויטאלי) לבין לממד הגשמי, גופני.
ב cicuta , הצד הפתולוגי של מוח ועצבים, מאוד דרוך, אינטנסיבי, וערוך למעשה מן הזווית המיאזמתית, לאפשרות אפילפטית.
מכיוון שהממד העצבי הוא זה שבולט בתרופה, יהיה הדבר ברור במיוחד שבכל ארבעת הרמות, התופעה המרכזית של מתח עצבי הגורם לרטט דרוך ומוכן להתפרצות עם אופי אפילפטי, ולכן אותו האיפיון יהיה בכל הרמות.

נקודה מאפיינת ומרכזית בתרופה מן הסוג הזה, הינה התגובה המערכתית הקשה ל"הדחקות". כל דבר הגורם להדחקה גופנית, גורר אחריו תגובה אפילפטית בדרגות שונות לפי עומק המצב המיאזמתי.
מהו הדבר שמכונה "הדחקה"? כל טיפול רפואי סימפטומטי, שאינו מתחשב במצב המערכתי, מוכנה "טיפול מדחיק". לכן ב cicuta, טיפול במשחות עור לבעיות עור מקומיות, עשוי להוביל להחמרה עצבית ולכיווצים עם אופי אפילפטי, וכן והורמונים למניעת היריון המשנים את טבעו של הגוף ואת התנועה הטבעית של המחזור החודשי, ב cicuta דבר זה עשוי להוביל להחמרה קשה מן הזווית העצבית.
כך שאנו רואים שלתרופה זו יש מצב מערכתי מסוים, המוכן לתגובות עצביות, וכל שינוי מערכתי דרך חומרים רפואיים שונים שגורמים לתנועה מטבולית השונה מאופי המערכת הטבעית של cicuta, יוביל להחמרות קשות (עקב דרגת מתח פנימי גבוה מאוד שקיים ברובד המוחי, עצבי)

2- זיקה פיזית: מערכת העצבים, מוח.
א- רגישות מוחית, פגיעות ראש גורמות להחמרה מערכתית קשה, אפילפסיה, או שינויים התנהגותיים.
בתרופה זו חבלת ראש, איננה בהכרח טראומה קשה, מכיוון שהמוח בתרופה זו במצב של מתח ודריכות, וכל "מכה" קלה יחסית עשויה לעורר תגובות שנצפות בדרך כלל לאחר טראומה או תאונת ראש קשה.
ב- לאחר התקפים עצביים, אפילפטיים, האדם נראה רגוע למשך זמן רב, באופן לא טבעי. הוא נראה שקט ורגוע כמו "מלאך". מה שקדם להתקף היה מתח מערכתי עצבי עצום, דבר שגרם לעיוותים ספזמוטיים, גופניים ורגשיים. מצב זה משחרר אדרנלין ברמה גבוהה מאוד לזרם הדם, ולאחר מכן מצב זה גורם לרפיון ונינוחות שנמשכת לזמן רב, לאור העומס העצום שהיה לפני כן.
ג- כל שינוי במצב מטבולי נתון, כמו סמים, תרופות סימפטומטיות, עד לבקיעת שיניים בתינוקות, גורם לתגובות עצביות קשות, אפילפסיה, הקשחת שרירים, אופיסטוטונוס, הקשתת הגב לאחור
ד- לפני התקפים: תנועת עיניים מהירה ולא הרמונית, מתח שרירי גבוהה, התנהגות ילדותית – צורח, משתולל, לא שקט, קולות מוזרים ללא שליטה, תגובות עצביות נוספות – שיעול נבחני, תנועות ראש לא רצוניות, תיקים בפנים.
ה- פנים אדומות, שפתיים כחולות בזמן התקף.
ו- בזמן התקף רגישות עצבית מן הזווית החושית: רגישות גבוהה לרעש, קולות, לתחושת גוף – הגוף הופך להיות רגיש ביותר למגע מכל סוג, בגד, אדם שנוגע ועוד.. רגישות לקור.
ז- אוכל: תשוקה לאכול משהו שהוא לא אכיל: פחם, גיר, אדמה, חול, עץ (חומרי לא אכילים ולא ברי עיכול)

3- זיקה רגשית: ילדותיות:
מה המשמעות של "ילדותיות" בתרופה זו?
אין בדבריהם היגיון, יש להם מחשבה מפוזרת נטולת היגיון, קשה להבין מהם, מה הם רוצים, הדיבור מחוסר ברצף וללא היגיון.

יש להם צחוק משונה, ללא קשר מציאות, מצחקקים, הצחוק שלהם הוא כמו עיוות קטן עצבי, ללא קשר לסובב או לשיחה.

סגנון הדיבור שלהם, ללא אינטליגנציה, ללא קשר לנושא השיחה

בתרופה אין קשר לגיל המטופל,בכל שלבי הגיליים, תופעות אלו יהיו כחלק מן המצב המערכתי.
זיכרון חלש, קושי בריכוז, בעיקר סביב התקף אפילפטי.

לא חברותיים, לא יוזמים קשר, יש להם רתיעה מגברים (בדרך כלל יש היסטוריה של אדם שפגע בהם באלימות, לרוב דמות זכרית, דבר שגורם להם לפחד מאנשים וגברים בפרט, ויוצר מצב של סגירות, והעדפה להיות בשקט ולבד)

פיגור שכלי:מצב זה קשור לנטייה מיאזמתית מולדת, האדם נולד לתוך מצב זה, או לחילופין היה ערוך להתפתחות של מצב זה באופן מולד, ופגיעת ראש קלה חשפה נטייה זו, ולאחריה האדם מפתח מצב שנראה כמו פיגור שכלי.
במצב זה האדם מתנהג ב"טיפשות", חוסר בגרות, כאשר התנהגותית הם עם נטייה מלנכולית, עצובה, מוכנסת, לא תקשורתית. מדי פעם כאשר הם "יוצאים" ממצב זה, התקשורת שלהם "טיפשית", עם קולות מוזרים ודיבורים ללא הקשר לשיחה, עם צחקוק מוזר.

4- גישה לחיים:
ילדותיות, חוסר בגרות, חוסר קשר לסובב מן הזווית הקומוניקטיבית.
מאוד חשופים ומושפעים בקלות ממצבים חברתיים, סיפורים עצובים חודרים להם עמוק.
גישה אינפנטילית.

Cholesterinum

1- תרופה שמופקת מאבנים שהוציאו מכיס המרה, אבנים שנוצרו בכיס המרה, עקב ריבוי שומנים בדם, אבנים שנתקעו בצינורות כיס המרה. רסקו אבן זו לאבקה ועשו ממנה תרופה הומיאופתית.

2– תרופה עם זיקה ספציפית (כמו שצפוי) לבעיות של כיס מרה וכבד. לפי רוב המטריות מדיקה, תרופה זו קשורה לסרטן בכבד. לרוב סרטן כבד הינו בעייתי ומורכב, נחשב לגרורתי, בדרך כלל עם מורכבות של גידולים במקומות נוספים בגוף. בדרך כלל סרטן כבד נחשב לאלים וברוב המקרים מחוסר בסיכוי להבראה.

3- זיקה לכל התופעות של כיס מרה, דלקות, חסימת צינורות המרה מאבנים, כאבים מקומיים, סרטן בכיס המרה.
תרופה זו הינה תרופה קטנה, ולכן אין משמעות רבה לציון מכילול האפשרויות של הפתולוגיות הידועות הקשורות לכיס המרה.
מתי עם כן תרופה הופכת להיות רלוונטית?
כאשר אין אף סימפטום קונקרטי מעבר לידיעה על התפתחות פתולוגית הרסנית. מצב קליני ללא סימפטומים משקף מצב בריאותי מדורדר ונמוך. ככל שמצב בריאותו של האדם נמוכה וגורעה יותר, יש למצבו הקליני פחות סימפטומים מייחדים. מצב זה הינו אינדיקציה לכוח וויטאלי נמוך ולאפשרות נמוכה להבראה.
במצבים אלו התרופות הקטנות הינן הרלוואנטיות ביותר והיעילות ביותר, עם דרגת הסיכוי הגבוהה ביותר לקדם, להקל ואולי אף להבריא (במקרים נדירים)
אז יש רלוונטיות לתרופה זו בבעיות של כיס מרה וכבד במצבים פתולוגיים חמורים (סרטן, דלקות קשות וכרוניות, שחמת כבד, תפקודי כבד לקויים)
במקרים אלו נותנים את התרופה בפוטנציה נמוכה לאורך זמן.

4- כמה סימפטומים מייחדים:
רגישות למגע באזור של כיס מרה וכבד
תנועה מחמירה אם כל תזוזה – מכאנית או רצונית, מחמירה כאבים מקומיים.
התכופפות קדימה, מחמירה כאבים מקומיים. תנועה מהירה או פתאומית מחמירה כאבים מקומיים.
החמרה לאחר אוכל שומני או כל אוכל אחר שגורם עומס על הכבד.
בדרך כלל מבנה גופני מלא, שמן, מוצק.
בעיות עיכול – הקאות, שלשולים, כאבי בטן, גזים שנובעים מכבד או כיס מרה ש"אינם" עובדים. התרופה מזרזת, מחזקת ומעצימה את כוח ושל הכבד לפעילות רגילה.

5- שימושים קליניים:
א- כמו שנאמר למעלה, במצבים קשים של סרטן כבד וכיס מרה, או מחלות אחרות שקשורות לאיברים אלו כאשר אין שום סימפטום מייחד.
ב- כאשר יש אבן "תקועה" בצינור המרה, דבר שגורם לכאבי תופת למטופל, תרופה זו מניעה ומשחררת את האבן התקועה.
ג- הנקודה החשובה ביותר מן הזווית הקלינית, הינה השימוש הרלוונטי שיש בה היום לחולים רבים הסובלים מכולסטרול גבוה, המסכן את הבריאות שלהם ומעלה משמעותית את האפשרות למחלות כלי דם ולב.
בקרב חולים רבים ידועות תופעות לוואי קשות לתרופות הליפיטור. תרופות שמגמתן להוריד את הכולסטרול "הרע". תופעות כמו כאבי שרירים, נוקשות שרירים, עד לאפשרות לשינויים התנהגותיים, פגיעה בזיכרון, ריכוז ועוד..
Cholesterinum בפוטנציה נמוכה ויומית, מוריד ברוב המקרים את רמות הכולסטרול לרמות הממוצעות, בדרך כלל ללא תופעות לוואי, תרופה זו ידידותית מן הזווית הזו, היא עושה "עבודה, יפה ויעילה ואורך זמן רב בשמירה על התוצאות הקליניות.
כך שנקודה קלינית זו הינה הדבר החשוב ביותר מן הזווית של השימוש היומי האפשרי לחולים רבים.
בפוטנציה נמוכה – היא מחזקת תפקודי כבד, מרפאה כבד שומני, "מנקה" שכבות שומן בעורקים (במידה מסוימת) תומכת בתהליכי עיכול עקב כבד בתפקוד לקוי, תומכת בחיזוק תפקודי כבד לאחר חולי ממושך שפגע בתפקודי כבד (כגון כימו תרפיה שפגעה בתפקודי כבד, או שימוש בסמים נרקוטיים שפגעו בתפקודי כבד)
מן בזווית הקלינית, זוהי הנקודה החשובה ביותר של תרופה זו. היא למעשה מהווה חלופה טבעית, קלה לשימוש ויעילה מאוד בנטייה לכולסטרול גבוה.
יש מקרים בהם היא לבדה אינה מספיקה ויש צורך להוסיף שינויים תזונתיים וגופניים, אז היא הופכת למאוד יעילה. בכל המקרים בטיפול בכולסטרול גבוה, או כבד שומני, הפוטנציה צריכה להיות נמוכה.