צמח ממשפחת ה סוככניים – apiales
מטריה מדיקה על פי ארבעת הרמות:
1- ביו ריתמוס: מהי הנקודה המרכזית להבנה ולהתייחסות ב cicuta:
התרופה כולה, בזיקה המערכתית שלה, אנרגטית, גופנית ונפשית, יוצרת אפקט חזק ביותר על מערכת העצבים והמוח. כאשר הצד הפתולוגי של התרופה גורם לכיווצים קשים, אפילפסיה, נוקשות שרירים הנובעים מן הנטייה האפילפטית, מתח עצבי גבוהה ביותר.
מצב מערכתי זה מתבטא בכל הרמות באופן הספזמוטי, עקב המתח במוח, שכל גירוי קל מהווה סיבה להתפרצות ספזמוטית אפילפטית מדרגות שונות.
מערכת העצבים והמוח, היא זו המקשרת ומחברת את האדם לממדים של מה שאנו מכנים בהומיאופתיה ה"כוח הוויטאלי". דרך מערכת העצבים ומוח מתרחש תהליך ההתמרה בין אנרגיה לחומר, ולהיפך. וכן בין מצבים גופניים לנפשיים – מחשבתיים ולהיפך (מחשבה שיוצרת מצב גופני, עושה זאת דרך הכוח הוויטאלי, שמשפיע על המוח והעצבים, ואלו מעבירים את התחושה הספציפית לגוף כולו, וכך מתרחש הקשר הפסיכו סומטי)
לכן מערכת העצבים והמוח הם "גשר", מעבר בין הממד הלא נראה לעין, אך המורגש והנחווה בוודאות, ונראה בתוצאותיו (הכוח הוויטאלי) לבין לממד הגשמי, גופני.
ב cicuta , הצד הפתולוגי של מוח ועצבים, מאוד דרוך, אינטנסיבי, וערוך למעשה מן הזווית המיאזמתית, לאפשרות אפילפטית.
מכיוון שהממד העצבי הוא זה שבולט בתרופה, יהיה הדבר ברור במיוחד שבכל ארבעת הרמות, התופעה המרכזית של מתח עצבי הגורם לרטט דרוך ומוכן להתפרצות עם אופי אפילפטי, ולכן אותו האיפיון יהיה בכל הרמות.
נקודה מאפיינת ומרכזית בתרופה מן הסוג הזה, הינה התגובה המערכתית הקשה ל"הדחקות". כל דבר הגורם להדחקה גופנית, גורר אחריו תגובה אפילפטית בדרגות שונות לפי עומק המצב המיאזמתי.
מהו הדבר שמכונה "הדחקה"? כל טיפול רפואי סימפטומטי, שאינו מתחשב במצב המערכתי, מוכנה "טיפול מדחיק". לכן ב cicuta, טיפול במשחות עור לבעיות עור מקומיות, עשוי להוביל להחמרה עצבית ולכיווצים עם אופי אפילפטי, וכן והורמונים למניעת היריון המשנים את טבעו של הגוף ואת התנועה הטבעית של המחזור החודשי, ב cicuta דבר זה עשוי להוביל להחמרה קשה מן הזווית העצבית.
כך שאנו רואים שלתרופה זו יש מצב מערכתי מסוים, המוכן לתגובות עצביות, וכל שינוי מערכתי דרך חומרים רפואיים שונים שגורמים לתנועה מטבולית השונה מאופי המערכת הטבעית של cicuta, יוביל להחמרות קשות (עקב דרגת מתח פנימי גבוה מאוד שקיים ברובד המוחי, עצבי)
2- זיקה פיזית: מערכת העצבים, מוח.
א- רגישות מוחית, פגיעות ראש גורמות להחמרה מערכתית קשה, אפילפסיה, או שינויים התנהגותיים.
בתרופה זו חבלת ראש, איננה בהכרח טראומה קשה, מכיוון שהמוח בתרופה זו במצב של מתח ודריכות, וכל "מכה" קלה יחסית עשויה לעורר תגובות שנצפות בדרך כלל לאחר טראומה או תאונת ראש קשה.
ב- לאחר התקפים עצביים, אפילפטיים, האדם נראה רגוע למשך זמן רב, באופן לא טבעי. הוא נראה שקט ורגוע כמו "מלאך". מה שקדם להתקף היה מתח מערכתי עצבי עצום, דבר שגרם לעיוותים ספזמוטיים, גופניים ורגשיים. מצב זה משחרר אדרנלין ברמה גבוהה מאוד לזרם הדם, ולאחר מכן מצב זה גורם לרפיון ונינוחות שנמשכת לזמן רב, לאור העומס העצום שהיה לפני כן.
ג- כל שינוי במצב מטבולי נתון, כמו סמים, תרופות סימפטומטיות, עד לבקיעת שיניים בתינוקות, גורם לתגובות עצביות קשות, אפילפסיה, הקשחת שרירים, אופיסטוטונוס, הקשתת הגב לאחור
ד- לפני התקפים: תנועת עיניים מהירה ולא הרמונית, מתח שרירי גבוהה, התנהגות ילדותית – צורח, משתולל, לא שקט, קולות מוזרים ללא שליטה, תגובות עצביות נוספות – שיעול נבחני, תנועות ראש לא רצוניות, תיקים בפנים.
ה- פנים אדומות, שפתיים כחולות בזמן התקף.
ו- בזמן התקף רגישות עצבית מן הזווית החושית: רגישות גבוהה לרעש, קולות, לתחושת גוף – הגוף הופך להיות רגיש ביותר למגע מכל סוג, בגד, אדם שנוגע ועוד.. רגישות לקור.
ז- אוכל: תשוקה לאכול משהו שהוא לא אכיל: פחם, גיר, אדמה, חול, עץ (חומרי לא אכילים ולא ברי עיכול)
3- זיקה רגשית: ילדותיות:
מה המשמעות של "ילדותיות" בתרופה זו?
אין בדבריהם היגיון, יש להם מחשבה מפוזרת נטולת היגיון, קשה להבין מהם, מה הם רוצים, הדיבור מחוסר ברצף וללא היגיון.
יש להם צחוק משונה, ללא קשר מציאות, מצחקקים, הצחוק שלהם הוא כמו עיוות קטן עצבי, ללא קשר לסובב או לשיחה.
סגנון הדיבור שלהם, ללא אינטליגנציה, ללא קשר לנושא השיחה
בתרופה אין קשר לגיל המטופל,בכל שלבי הגיליים, תופעות אלו יהיו כחלק מן המצב המערכתי.
זיכרון חלש, קושי בריכוז, בעיקר סביב התקף אפילפטי.
לא חברותיים, לא יוזמים קשר, יש להם רתיעה מגברים (בדרך כלל יש היסטוריה של אדם שפגע בהם באלימות, לרוב דמות זכרית, דבר שגורם להם לפחד מאנשים וגברים בפרט, ויוצר מצב של סגירות, והעדפה להיות בשקט ולבד)
פיגור שכלי:מצב זה קשור לנטייה מיאזמתית מולדת, האדם נולד לתוך מצב זה, או לחילופין היה ערוך להתפתחות של מצב זה באופן מולד, ופגיעת ראש קלה חשפה נטייה זו, ולאחריה האדם מפתח מצב שנראה כמו פיגור שכלי.
במצב זה האדם מתנהג ב"טיפשות", חוסר בגרות, כאשר התנהגותית הם עם נטייה מלנכולית, עצובה, מוכנסת, לא תקשורתית. מדי פעם כאשר הם "יוצאים" ממצב זה, התקשורת שלהם "טיפשית", עם קולות מוזרים ודיבורים ללא הקשר לשיחה, עם צחקוק מוזר.
4- גישה לחיים:
ילדותיות, חוסר בגרות, חוסר קשר לסובב מן הזווית הקומוניקטיבית.
מאוד חשופים ומושפעים בקלות ממצבים חברתיים, סיפורים עצובים חודרים להם עמוק.
גישה אינפנטילית.
קובי נחושתן - דרכי הבראה אלטרנטיביות 