ארבע רמות ה"אני" – כפי שהן מתבטאות דרך האיברים


ארבע רמות המרכבה:
1- כרכרה – הגוף הפיזי
2- סוסים – רגשות ותחושות
3- רכב – שכל, מוח עצבים
4- אדון היושב במרכבה – המיתר הקיומי

על פי סדר זה, ייתכן כי אדם יהיה מבוסס בתפיסה העצמית שלו, בחוויית ה"אני" שלו, באחת מן הרמות של סדר המרכבה.
אדם גוף – אדם רגשות – אדם מוח או אדם המגשים את קולו הרך של המיתר הקיומי.
מכאן אנו למדים כי לכל איבר יש ארבע רמות של תפיסה עצמית.
ארבע איכויות היושבות זו על גבי זו.

הנה ארבע האיכויות על סדר האיברים שבגוף:

א – לב: מקום מושבו של האדון (המיתר הקיומי)
1- האיבר לב
2- רגשות ואינטואיציה
3- תפיסה עצמית גבוהה (למה האדם מחובר, הגורם לו לחוש את עצמו אחרת)
4- זהות שאיננה אישית יותר, אלא אוניברסאלית, גלובלית

ב- כלי הדם: אופי התנועה של החיים, דפוס תנועת החיים.
1- כלי הדם העורקיים, נשלטים על ידי הלב – מוסרים למערכת את רצון הלב.
כלי הדם הוורידים מוסרים ללב את האינפורמציה של מה שקרה בפריפריה, במגע הפיזי של האדם עם העולם, חזרה ללב.
נימי הדם – זהו מקום הקומוניקציה ומעברים בין כלי הדם העורקיים לוורידיים.
2- זרם החיים, אופן הזרימה של מקצב החיים, הגלים של העליות ומורדות של מקצב הזרימה בחיים. לממד זה יש דפוסי זרימה רבים, כל אדם כפי אישיותו.
3- זרם חיים על פי עקרונות שהאדם חי וניזון מהם, כגון חיים על פי כללי יוגה, או כללי נזירות.
וכן – חיים על פי ספרי ההלכה (יהדות, איסלם וכו')
זרם חיים המוכתב מעקרונות שייתכן כי האדם יזדהה איתם, כך שאולי הם נכונים לו.
וייתכן כי אותם העקרונות הם תוצר חינוכי שאינו טבעי לאדם, והוא מחויב לריתמוס של חיים עקב תכתיבים חברתיים לתוכם נולד, אז האדם חי בזרם חיים שאינו טבעו ולא נכון לו (בעיות בכלי הדם)
4- זרם חיים שאינו ידוע מראש, אלא הוא קשוב ופתוח, ואינו מוגדר בדפוס (ההליכה אחר ה"טאו)

ג- מוח: מקום מושבו של הרכב, בית המחשבות.
1- האיבר מוח
2- פיקסציות מחשבתיות, קיבעון יצירתי, נוקשות בתפיסת העולם, צורך בסמכות חיצונית שהיא תהייה זו המכתיבה לאדם את החלטותיו, בחירותיו ודעותיו.
3- נטיות שתלטניות, אדם ביקורתי מאוד, חריף שכל, חד ומדויק.
אך קר ונטול רגש ועשוי להיהפך בקלות רבה לאכזרי.
4- מוח, שכל, אינטליגנציה, גאונות. כאשר מוח מבין את מקומו, והוא מעמיד את עצמו כמשרת לטובת שירותו של האדון. זוהי תחילתה של גאונות.

ד- כבד: יכולת לעבוד עם רגשות.
1- האיבר כבד
2- אימפולסיביות, רגש לא מעובד, רגשות מודחקים, כעסים ורגשות נגטיביים לא מדוברים הנאגרים ויוצרים נזק מערכתי לאדם (כולסטרול גובה)
3- רגשות מבוקרים, יכולת לעבוד עם רגשות, יכולת לתכנן את הדינאמיקה הרגשית.
יכולת לראיית העתיד, להבנה של נושאים דקים (דבר מתוך דבר)
4- ראיית הנסתר, ראייה של נושאים שלא רואים בעין, אלא יודעים עקב התנסות אמת, לאחר שאותה ההתנסות עברה התבררות לאורך זמן.

ה- קיבה: תהליך עיכול המצרף התנסות לקומת האדם.
1- קיבה – הפרעות רגשיות קשות – נטיות דו פולאריות, עד לסכיזופרניה.
2- יכולת לעכל את אירועי החיים.
3- הבנה של נושאים עוד לפני שנוצר מגע של האדם עימהם.
4- יכולת הגישור בין חוויה ליסוד המרכזי של האדם. היכולת לצרף אירועים למבנה השלם של קומת האדם, מתוך הידיעה מה שייך לאדם ומה אינו רלוונטי.

ו- מעי הדק: עיקרון המגנט
1- האיבר מעיים – עיקרון המגנט איננו קיים, ולא פעיל (מחלות אוטואימוניות – מחלת קרוהן)
2- בלבול מה לספוג עקב השפעות חיצוניות שעיוורו את האדם, חינוך או דמות דומיננטית מדי.
רגשות סוערים שאינם מאפשרים לאדם להבין מה נכון לו. (הצטברות גזים כלואים במעיים)
3- קריטריונים מוצקים שהיו נכונים בעבר, אך אינם נכונים יותר בהווה או כלפי היעד העתידי של חיי האדם, לכן "קיבעון תפיסתי" גורם לספיגה לא תקינה (עצירות ולפוליפים במעיים)
4- ספיגה ומשיכה של כוח המגנט המבוסס על ידיעת קולו נגינתו של ה"מיתר הקיומי"

ז- מעי גס: עיקרון הטהרה
1- מעי "מלוכלך" – עקב איבוד הקשר של האדם עם עצמו (טחורים, דימומים, פיסורות)
2- נטיות קפריזיות: לעיתים קיים קשר של האדם עם עצמו ולעיתים קשר זה אובד, דבר המתבטא בסימפטומים קליניים של המעי גס (שלשול – עצירות לחילופין)
3- תפיסות היו נכונות לאדם בעבר, אך התיישנו, דבר שמוביל לעיקשות יתר (עצירות, פוליפים, סרטן) קיבעון באופי בו האדם עושה דברים.
4- הטהרה של האדם גמישה, ומשתנה על פי עיקרון האבולוציה אותו ה"מיתר הקיומי" החי בלב, מודיע למעי הגס דרך ה"לחישה".

ח- ריאות: עיקרון הגבול
1- האיבר ריאות – אדם פרוץ, ללא גבול, נחדר בקלות על ידי העולם החיצוני, אדם חשוף ללא יכולת הגנה עצמית (מחלות ריאה, רמה חיסונית נמוכה, מחלות וויראליות)
2- קונפליקטים תמידיים ביחסים עם העולם, לעיתים האדם סגור ולעיתים פתוח. חוסר וודאות לגבי הזהות האישית. נטייה לעצב, דיכאון ודכדוך (דלקות ריאה, הצטברות ליחה)
3- נוקשות יתר ביחס לאופן בו האדם יותר קשרים עם העולם, אדם הנוטה לתפיסות חד ממדיות ביחס לקשר חברתי, דבר שהופך אותו לנוקשה – אולי הוא "מרוויח" מזה מעמד, אך מפסיד את היכולת להיות בקשר של "לב" עם העולם. הוא נותר תמיד רחוק, מנותק, עם חווית זרות ביחס לאחר (גידולים, סרטן)
4- ידיעה מוצקה ועמוקה של האדם, מהו הדבר שעליו יש להגן, משם נובעת גמישות מול העולם, נושמת וחיה, שאיננה מצמדת לדבר – כולל ליסוד שעליו יש להגן לשמור.

ט- עור: גבול ותיחום חיצוני של האדם.
1- גוף: עור גס, ללא ברק. עור עם סוגי מחלות רבות (לא קשות בהכרח) העור איננו בריא, נראה "מלוכלך" למרות שהאדם נקי.
2- רגשות: פיגמנטציה, העור עם צבעים שונים. אין בצבע העור הומוגניות, או לא אחיד.
3- שכל, רכב, מוח: עור נוקשה – מאבד את גמישותו, תפיסות עולם נוקשות. אדם "ערכי" מדי, אידיאליסט (מחלות קולגן – סקלרודרמה)
4- המיתר הקיומי: עור בוהק, שומר על צעירותו, האדם עם מראה צעיר מכפי גילו. רעננות על פני העור.

י- שלד שריר: מערכת הביטוי של הרצון הבא מן המיתר הקיומי
1- גוף: מבנה בסיסי, גס, גרמי, נוקשה (ללא גמישות) ללא חן תנועתי
2- רגשות: סוגי כאבים על פני שלד שריר, הבאים והולכים כמו גלי הים
3- שכל, מוח, רכב: נוקשות יתר, קושי תנועתי, כאבים מקובעים במקום אחד (על פי מיקום הכאב יודעים את מקום הקיבעון בנפש)
4- אדם מודע לקולו של המיתר הקיומי, מקשיב לו ויודע אותו קונטיבית, ויודע לבטא את הרצון באופן הנכון, המאוזן והמדויק. דבר המתבטא בחיוניות וגמישות תקינה של מערכת שלד שריר, בכל גיל ושלב בחיים.

מסקנה וסיכום ביניים: המערכת האנדוקרינית, המטבולית.
1- על פי הסימפטומים וסוגי המחלות שיש לאדם, ניתן להבין את רמת האבולוציה ששם הוא קיים. הקריטריון האבולוציוני נקבע על פי איכותו של המתיר הקיומי בלב האדם. הוא זה המכתיב את כיוון ההתפתחות. כך שעיקרון האבולוציה הינו אישי (ולא חיצוני)
2- על פי מיקום הסימפטומים בגוף, ואופיים של הסימפטומים (אופן הופעתם, גלי, תמידי וכו') ניתן להבין את החזית האבולוציונית ששם קיים האדם.
3- חשוב ועקרוני להבין את נקודה הבאה:
המבנה הפיזיולוגי של האדם מגיב ומשקף את דרגת האבולוציה של האדם, כאשר בכל רמה, הרובד התאי (היסטולוגי) בגוף פועל באופן שונה.
המכאניקה התאית בגוף האדם איננה אחידה, אלא משתנה על פי מיקומו האבולוציוני של האדם.
4- המערכת האנדוקרינית היא זו המגיבה ומנהלת את הסינכרון של דרגות ההתפתחות של האדם ואת הופעתם בגוף דרך סימפטומים.
5- לכן בכל שנוי וקפיצת מדרגה באדם, יש שינויים מטבוליים המלמדים על קפיצה זו.
(שינויים אלו בעלי הופעה סימפטומטית עליהם נדון במקום אחר)
שינויים מטבוליים או סימפטומים הורמונאליים, מלמדים מהו שינוי מדרגת הקיום של האדם.
שינוי שעשוי להיות רגרסיבי או פרוגרסיבי, אותו נזהה על פי הסימפטומים של המערכת האנדוקרינית .

שופטים – תשובתו של עתניאל בן קנז

ספר שופטים, עניינו בסיפור של מה שקורה לאדם לאחר שהמסע הסתיים.
40 שנות הנדודים במדבר הן השנים של ה"מסע". שנים של חיפוש, שנים של הליכה אחר דבר מה.
שנים שבהם לא ניתן לשכוח את החזון המוביל או את המוטיבציה לדרך, כיוון שעצם השכחה של המוטיבציה למסע, מובילה לסופו של המסע.
תכליתו של המסע, איננו בשהייה בו, אלא במה שקורה בו לשם הכשרת הכלים להגשמה של כיוון המסע.
40 השנה של ההליכה במדבר, מהווים אם כן, משל לדרך אותה האדם עושה, כדי להגיע לתכלית.
כל אדם בדרך – ולכל אדם יש זכויות עקב הדרך שעשה.
אותן הזכויות הן המהוות את התשתית להגעה אל סיום המסע, להגשמת התכלית.
הכניסה לארץ מתאפיינת בהגעה ובהגשמה לתכלית.
אך – כאשר האדם נכנס לארץ (כלומר הגשים את התכלית, והמסע בא לסיומו) כעת מופיעה בעיה קשה לא פחות, והיא השמירה והזיכרון של הדרך שנעשתה, מה קרה בה, מה האדם למד.
כיצד משמרים את תוצאות ההליכה בדרך לאחר שהדרך נסתיימה.
אופן השמירה על מה שהיה בעבר, מביא להשבחתו ולעלייה נוספת של דרגת התפתחותו של האדם, ובזה עוסק ספר שופטים.
"אֵת כָּל-אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ…. רַק, לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְלַמְּדָם" (שופטים ג' – א,ב)
הספר בא ללמד נושאים שאינם נלמדים תוך כדי המסע, אלא הם רלוונטיים לאדם שיש בידו כברת דרך וכעת עליו לחיות את אותה כברת דרך שעשה, ואף להשביח אותה.
הספר עוסק באותם האנשים שהגיעו לסוף המסע, וכעת מתעוררת השאלה לגבי המשך הדרך לאחר שהמסע הסתיים.
במצב זה – יתעוררו לא מעט בעיות, אותן ספר שופטים בא לברר.

"וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם" (שופטים ג'- ז')
מהו הרע שעשו? ששכחו אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם.
כיצד תיתכן שכחה מסוג זה?
עקב השכחה של האדם את עצמו.
האדם הוא צמצום של העולם כולו, ובמרכז האדם בליבו של האדם, שוכנת האלוהות.
יסוד אלוהים, נציג אלוהים באדם קיים בלב האדם, שם הוא שוכן.
הזהות הבסיסית של האדם נובעת מיסוד זה (רסיס אלוהים) משם נובעת תחושת ה"אני".
ייתכן כי לעולם תחושה תיוותר – תחושה, אז יהיה קל לשכוח.
וייתכן כי תחושה זו תיהפך למבנה זהות ואישיות שיהפוך את האדם לאוהל המשכן לאלוהות.

אם האדם שכח את עצמו, מה נותר לו?
מה יוותר מן האדם, אם את עצמו אין לו?
כאשר באה השכחה – טבע האדם לצאת לסביבה הקרובה לאמץ ולחקות את מה שהכי קרוב ונוצץ, אז האדם מלביש על עצמו זהויות שאולות – כוזבות שהן הופכות אותו לבר מכירה, עקב הנטייה להשוואה של האדם עצמו מול סביבתו,
"וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְכְּרֵם" (שופטים, ג'-ח')
האדם הפך לחפץ נימכר עקב אותה השכחה, ההופכת אותו לחפץ בר מיקוח והשוואה מול דבר דומה. לפני תהליך השכחה – האדם לא היה בר מכירה, כיוון שאין בעולם כולו קריטריון להשוואה שלו מול כל דבר אחר. כל אדם מהווה תופעה ייחודיות חד פעמית.

מדוע קיימת השכחה?
כיוון שלדבר שאותו האדם מחזיק, אין לו את ערכו הנכון.
אדם זוכר רק את מה שחשוב, את מה שאינו עקרוני, או לא חשוב, אין האדם זוכר.
כלל זה נכון לגבי הזיכרונות האישיים של כול אדם:
עד כמה שהאדם זוכר אחורנית, מצביע על רמת הזיכרון שלו את עצמו.
במקרים רבים אדם לא זוכר את ההיסטוריה האישית שלו, עקב טראומות. הזמן בחיי האדם ששם זיכרון נעלם, עשוי ללמד על טראומות שעצרו את היכולת לזכור – את מה שהיה לפני כן.
ואילו זיכרונות מוקדמים מגיל ילדות וינקות, מלמדים על קשר אמיץ של האדם עם עצמו.
כאשר קשר זה (של אדם עם עצמו) מטשטש, גם יכולת הזיכרון שלו הופך למטושטש.
מדוע?
כאשר האדם בקשר נכון עם עצמו – כל מה שהוא חווה – קשה או קל, משברים ועליות, הם כולם ניסיונות והתנסויות של תהליך ההתפתחות ההכרחי של האדם במסעו הפרטי.
לכן כל ניסיון והתנסות שאדם עובר עם הזיכרון שלו את עצמו, מהווה דבר שלא ניתן לשכוח עקב הלימוד והשיעור שיש בכל התנסות, וכיצד הדבר נחקק בו (בליבו)
החיים בעלי תוכן ומשמעות אדירה לגבי אדם מסוג זה.
לעומתו – כאשר האדם שכח את עצמו, חוויות החיים, ההתנסויות השונות אינן מחוברות או קשורות לכלום, כיוון שכל התנסות מתייחסת לאדם ואם האדם נעדר מעצמו, לא היה שם את הגורם הזוכר.
מתוך מצב זה החיים הופכים לריקים, נטולי אופי ומשמעות, לסתמיים.
ומכן הדרך לייאוש, לסבל ולמחלה – קצרה מאוד.

אז באה הזעקה – שהיא זו המעוררת את האדם לזכור את מה ששכח שהביא לידי ייאוש, סבל ומחלה.
זעקה איננה מכוונת לאיש, היא קיימת מעצם הכאב.
צעקה לעומת זאת – מכוונת לעורר את תשומת ליבו של אדם נוסף.
זעקה אם כן – עמוקה יותר, בסיסית יותר, נוגעת בשורש באופן המיידי (השורש הינו הדבר שנשתכח, שאותו באה הזעקה לעורר)

עתניאל בן קנז הינו התשובה למצוקה ולשכחה, הוא הגואל ומושיע:
"וַיָּקֶם יְהוָה מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּשִׁיעֵם אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן-קְנַז, אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ" (שופטים ג' – ט')
קטנותו של עתניאל בן קנז, מהווה רמז ותשובה למצוקה ולזעקה.

משמעות קטנותו של עתניאל בן קנז:
תפיסת חיים שאיננה מתעלמת מן הפרטים הקטנים מהם המציאות הגדולה מורכבת.
כאשר האדם עם תשומת לב לחזון הרחוק וגדול, הוא עלול להשמיט, לזלזל או להפחית מן החשיבות של כל אותם הפרטים הקטנים מהם הדבר הגדול מורכב, עקב הסתכלות לקו האופק הרחוק.
אז – גם אם האדם בדרך הנכונה, הוא עלול להפסיד את מה שמתהווה כעת, דרך הפרטים הקטנים, ואז מצב ה"הנני" אבד לו.
עתניאל בן קנז, מחזיר את תשומת ליבו של האדם להווה, למתהווה כעת, וכך הוא מחזיר את המצב המכונה "הנני" – שם האדם חוזר לזיכרון הנכון של מה ששכח, וכן שם מתרחשת ההבראה של אותה המצוקה של השכחה העצמית ותוצאותיה.

מהם הפרטים הקטנים מהם מורכבת המציאות:
להיות בנוכחות מלאה וקשובה לנושאים שבדרך כלל נראים כמו טריוויאליים.
אופן הקימה בבקר, התחושות הפיזיות בקימה בבקר, צחצוח השיניים, השיחה עם בני הבית, הארוחה הראשונה של הבקר, היציאה מן הבית למקום העבודה, השיחה הקלה עם חבר לעבודה וכו'.
כאשר כל אותם הפרטים הקטנים, עם תשומת לב וביחד עם ההבנה שהם עצמם חלק מן הדרך, חלק מן השלם, חלק מן הפסיפס של אלוהים. אז לא תיתכן השכחה, אז האדם זוכר את עצמו ומקורותיו תמיד.
אז האדם ב"הנני" מתמיד.
זוהי תשובת עתניאל בן קנז.

絲竹空 Si zhu kong – מ. משולש 23

מיקום: בסוף הקצה החיצוני של הגבה. מורגש שקע קל בקצה הגבה.
משמעות השם: Silken Bamboo Hollow – חור במבוק המשי (עלי וענפי עץ הבמבוק – עם איכות של משי, בתוך החור)

סיפורה של נקודה:
במבוק בתפיסה הסינית:
עוצמתו בגמישותו. ישיבה ליד במבוק מביא לידי העמקת מדיטציה, העמקת יצירתיות.
שימושים בסין העתיקה: בניית בתים, כלי לוחמה, כלי מזון ואוכל, כלי בית.
שימושים רפואיים: חיבוק לעצמות, מחזק את רקמת העצם – לכן נעזרים בו לזירוז עצמות שבורות.
נחשב למחזק של עמוד שדרה, מיישר אותות ומגמיש אותו.

משי בהיסטוריה הסינית:
ידוע על שימוש בבדים ממשי כ6000 לפנ"הס.
כפי הנראה הסינים היו בראשונים בהיסטוריה האנושית לעשות שימוש במשי לאחר האיסוף שלו מתולעי המשי (תולעי עש – שעברו מן הזמן העתיק ועד להיום העשרה ביכולתם להפיק את משי מן הגולם) הסינים שכרו בבדי משי, הם לא שמרו בסוד את ייצור המשי, ומכאן בא השם "דרך המשי" למסלול העברת סחורות עם ארצות המערב.
משמעות המשי בתפיסה הסינית:
עדינות, תשומת לב לפרטים, עידון החושים, יופי ואסתטיקה, בגד המאפיין את הגופים העדינים של המערכת (shen, Hun, yi, zhi, po – חמשת ה"נשמות" ע"פ התפיסה הסינית – הצדדים הגבוהים ועדינים של האברים בגוף, כאשר הם בריאים ועברו את צעדי ההתפתחות הרלוונטיים)

על משמעות המיקום של נקודה (קצה הגבה החיצוני)
גבות העיניים מבטאות את רגשות של המחשבה. כל מחשבה מניעה רגש, הרגש הנובע ממחשבה מתבטא דרך תנועת הגבות. ניתן להבין את דעותיו ה"אמיתיות" של האדם על פי תנודות הגבות, כאשר הוא מגיב או מדבר על נושא כלשהו.

הנקודה האחרונה על תעלת המ. המשולש, מביאה את איכות התעלה לביטוי ולמיצוי מלא בנקודה זו.
כיצד לבטא דבר מה באופן האוטנטי והמדויק ביותר, עם התייחסות לכל שאר האספקטים, מבלי להותיר ולו אספקט אחד שלא ניכלל בתפיסה השלמה והכוללת.
הנקודה מביאה "דיבור שלם", דיבור המבטא את כל צדדי המערכת. דיבור ללא מילים, דיבור שניתן להבינו מן הנוכחות שהאדם מביא עימו ותנודות העיניים והגבות.
(תעלת אש, הקשורה ללב, הלב נושא הנשמה, המתבטאת דרך העיניים)

האיכות המרכזית של תעלת המ. המשולש:
להכליל את המבנה לאחד,
לצור אחדות ושיתוף בין האברים דרך קומוניקציה ביניהם,
לאזן את המבנה כולו דרך פיזור חום וצי' מקור מן הכליות,
להיות הרקע והמסך הלא נראה לעין להתבטאות של אברים אחרים,
להיות המגשר והמחבר בין מישורים שונים של המערכת, כדוגמת עבר –עתיד (מ. משולש 7)
לצור שיח בין אברים עם אופי שונה שעלולים לבוא לידי וויכוח.
אופייה של תעלה – נסתר מן העין, אך תפקודיה עקרוניים וניכרים בכל תפקודי המערכת.
לכל נקודה על תעלה זו – יש הרבה יותר אספקטים ממה שניתן היה לכתוב.
כך ניתן לסכם את המסתורין של התעלה:

"לקמץ במילים – אך טבעי הוא.
רוח סערה לא תעמוד בעוצמתה במשך בוקר שלם,
גשם שוטף לא יעמוד בשטפו יום שלם,
מי הביא את הללו לעולם – אם לא שמים וארץ?
ואם שמיים וארץ אל יתקיימו לעד – איכה יתקיים האדם?
הדבק בטאו – מזוהה עם הטאו…"
(לאו טזה, טאו טה צ'ינג, כ"ג. תרגום: שלמה קאלו)

耳和髎 Er he liao – מ. משולש 22

מיקום: חצי צון קדמית לשורש האפרכסת העליונה. על גבול הפאה.
איכות הנקודה: הצטלבות עם מעי דק וכיס מרה.
משמעות השם: Ear Harmonizing Foramen – ההרמוניה של חור העצם.

סיפורה של נקודה:
הנקודה מתארת את מסלול התעלה, העובר כעת מן האוזן לכיוון העין.
כיוון תנועת התעלה: חיבור בין האוזן משם היא יוצאת לכיוון העין, שם התעלה מסיימת את מסלולה.
הנקודה אם כן מספרת על ההרמוניה שיש בין האוזן (האיכות השומעת) לעין (האיכות הרואה)
בתוך חור העצם נוצר ערבוב של שתי איכויות שונות, שם הן באות לידי הרמוניה.
הנקודה מביאה את תבונת הראייה – תפיסת המציאות באופן המיידי והישיר, להרמוניה עם "ידיעת דבר מתוך דבר" של האיכות השומעת.
שם נוצרת סינכרוניזציה בין איכויות אלו (איכויות קוגניטיביות שונות באופיין)
איכות עין: ישירה, מיידית, שכלית, יאנגית, אש, טוטאלית, עם יכולת לחדור לעמוק הדברים באופן מיידי. תפיסה קוגניטיבית מסודרת בפרטים, מדויקת. ליניארית.
איכות אוזן – שמיעה: הבנה עקיפה המאפשרת אינטואיציה, תפיסה עגולה של פרטים המייצרים מכלול, גישה יינית (יין – יאנג) למציאות, נשית – עגולה. תפיסת דמיון. יצירתיות.

סיפורו של האדם:
הנקודה מקדמת את האיזון והחיבור בין שתי איכויות שונות, לעיתים אף סותרות זו את זו, כך שהן תוכלנה לדור ביחד, וליצור שיתוף פעולה.
שיתוף פעולה בין שתי האיכויות, הינו בעל פוטנציאל עצום מן הזווית של היצירתית של מה שניתן לאדם להשיג ולעשות.
כאשר המחשבה העיונית, שכלית (אקדמאית) נפגשת עם האינטואיציה התחושתית, ויודעת מתוך היכולת להקיש, הדבר מאפשר התפתחות יצירתית עשירה ביותר.
זוהי נקודה המקדמת את אותן האפשרויות הרלוונטיות לאדם הזקוק להתבוננות ממקום אחר על הנושאים שאיתם הוא עוסק.
שינוי הפרספקטיבה, היציאה מן ה"קופסה", לראות דברים מזווית שקודם הייתה חסומה, תלויה במיזוג של שתי האיכויות הללו.

נקודה לאנשים יוצרים, הזקוקים מדי פעם, למבט אחר, לשנוי תפיסת המציאות שיש להם.
נקודה להתפתחות הצדדים היצירתיים שיש באדם.
נקודה להעשרת יכולת ההגדרה הקוגניטיבית של נושאים דקים שקשה להבין, לראות ולנסח במילים ואולי אף במשוואות מתמטיות (כל אדם בתחומו)

סיכום:
הצטרפות כוח הראייה לכוח השמיעה, ומה הוא הדבר המתאפשר ונתפתח באדם, עקב המיזוג בין שתי האיכויות.

耳門 Er men – מ. משולש 21

מיקום: על שורש האוזן, מול מרכז האוזן, במרכז מפרק הלסת עם הגולגולת, כאשר הפה פתוח.
יש במיקום זה שלוש נקודות, זו מעל זו.
העליונה: מ. משולש 21
האמצעית: מעי דק 19
התחתונה: כיס מרה 2
איכות הנקודה: הצטלבות עם כיס מרה.
משמעות השם: Ear gate – שער האוזן

סיפורה של נקודה:
שער האוזן, מהווה שער לכל האספקטים של נושא "אוזן".
מהם האספקטים של נושא "אוזן":
1- שמיעה. נושא השמיעה מורכב משלושה אספקטים:
מקליטת הצלילים – תהליך מכאני.
הבנת המשתמעות של מה שניקלט, והעיבוד שלו.
היכולת להגיב לדבר שניקלט ועובד – יכולת תגובה.
2- שיווי משקל – במובן הגופני והנפשי.
שיווי משקל נפשי – נבחן בדרך כלל המצבים בהם האדם עלול להתערער מעוצמה של חוויות רגשיות אינטנסיביות.
נושא שיווי המשקל הרגשי – אף הוא מתפתח דרך האוזן ואיכות שיווי המשקל שיש בה.
שיווי המשקל הנפשי הינו ההתפתחות הנכונה של יכולת התבונה הנבנית ממה שהאדם שומע.
3- התבונה: לדעת דבר מתוך דבר, להבין רמיזות, לראות פרטים ומהם להסיק על מכלול שאינו נראה לעין.
4- צורת האוזן, המורפולוגיה של האוזן, באה ללמד ולהראות על האיכות המולדת שעימה נולד האדם ביחס לכל הנאמר (מהי צורת האפרכסת)

דיקור של שלושת הנקודות עם מחט אחת, כאשר הראשונה היא מ. משולש 21, ואז הבאה מעי דק 19 (ארמון השמיעה) והשלישית היא כיס מרה 2 (מפגש השמיעה)
יוצר אפקט עמוק של כל האספקטים השונים של איכות חוש השמיעה, ואילו איכויות נבנות ממנה.
כאשר האיכות המרכזית היא: ידיעת דבר מתוך דבר.

סיפורו של האדם:
1- בעיות קליניות של ירידה בשמיעה.
2- פינוי של נוזלים – פתוגנים חיצוניים מן האוזן (ליחה, רוח קרה או חמה)
3- איזון של יאנג עולה אל האוזן – טיניטוס (עודף יאנג – או יאנג מדומה מחוסר יין)
4- הצורך להבין ולהשכיל מניסיונות החיים.
5- הצורך ללמוד להיעזר בהתנסויות החיים לשם הבנה מעמיקה יותר, לשם העמקת תבונה, חוכמת חיים המתפתחת עקב ההתנסויות.
6- הצורך לגדול למקום שם האדם יודע להקשיב: להיות פסיבי ללא יוזמה, ללא עשייה, ללא צפייה. WU WEI – קודם ספג, הכיל, הרגיש, הבין ואז הגיב, כאשר מה שספג הוא מה שמניע לפעולה. .

סיכום: שער האוזן

角孫 Jiao sun – מ. משולש 20

מיקום: מעל הקצה הגובה של האפרכסת.
איכות הנקודה: הצטלבות עם מעי דק וכיס מרה.
משמעות השם: Angle Vertex Angle of regeneration
זווית הקודקוד, זווית ההתחדשות.

סיפורה של נקודה:
זווית: זוהי הזווית הגבוהה של אפרכסת האוזן, המקום הגובה של האיכות השומעת.
מיקום זה מלמד על הקשר בין קודקוד הראש – קצה הגולגולת הגבוה (GV 20) לקצה אפרכסת האוזן.
שניהם מצביעים כלפי מעלה, ומכוונים ל"למעלה".
קצה האפרכסת הגובה, מלמד שוב על הקשר והתלות בין הפעילות המוחית לאיכות השומעת.
שתי איכויות אלו תלויות בהזנה של צ'י הכליות.
הנקודה מביאה לידי התחדשות תהליך איכות השמיעה. במובן הפיזי – של כלי השמיעה
אך בעיקר ביכולת האדם לשמוע, להבין והסיק נכון ממה ששמע.

מהם התנאים להתחדשות:
1- להיות במקום גבוה הצופה ורואה פנורמית את מה שלא ראה כאשר היה במקום נמוך (גבוה או נמוך, הינם משל למקומו הנפשי של האדם)
2- ריענון המערכת על ידי ההזמנה הנכונה, של איכות המזון הנכון המביא לידי התחדשות.
מזון נכון:
א- המזון הגשמי הבריא, החסר לאדם במרכיבים שלו.
ב- מזון רגשי, הבא דרך קומוניקציה עם העולם, הצורך לאהבה וליחסים הרמוניים המביאים את ההזנה ממנה באה ההתחדשות.
ג- הזנה של תכנים עיוניים המביאים את התחדשות השכל, ההבנה והרעיון.
ד- הזנת הנפש, דרך תפילה, מדיטציה, הרפיה, או כל תהליך "רוחני" המתאים לאדם.
3- לשנות את מיקומו של האדם ביחס לנושא שעמו הוא עסוק שייתכן כי שם קיימת התקיעות.
4- מנוחת הגוף והנפש: הצורך להפסקות ולפרקי זמן של עשייה אחרת לשם הריענון.
5- נטישת הנושא עמו עוסקים לזמן בלתי מוקבל, עד שהדבר עצמו (שננטש) יבוא לידי התחדשות ויחזור לאדם דרך דלת שונה.

סיפורו של האדם:
1- סיפורו של העיקש, שאינו יודע לוותר, שדעתו קשה ונוקשה. שאיננה מתרככת גם כאשר בא הכאב.
2- סיפורו של אדם השומע חד ממדית, ולכן נופל לקשיים הצפויים מראש, כגון:
בכל נושא האדם שומע כיצד מבקרים אותו.
תמיד האדם שומע עלבונות
תמיד האדם שומע נושאים הנראים כמו שהם כנגדו.
3- סיפורו של האדם שאינו שומע נכון את מה שאומרים לו, עקב מערבולות רגשיות.
4- סיפורו של אדם מתחיל טוב אך מסיים גרוע עקב אינטרפרטציה שגויה של מה שהתחיל נכון והמשיך בתוכו לא נכון, דבר שהוא תוצר של מבנה "קוגניציית השמיעה", האופן בו האדם שומע, מה הוא מבין ומסיק ממה שהוא שומע וכיצד הוא יוצא לפעולה ממה שהסיק.
במצבים אלו האדם נופל בדרך כלל על באותן המהמורות הידועות מראש ששם הוא עומד ליפול.

סיכום:
נקודה הביאה להתחדשות וריענון "קוגניציית השמיעה".

顱息 Lu xi – מ. משולש 19

מיקום: שליש מרחק ממ. משולש 20, שני שליש ממ. משולש 17. סביב אפרכסת האוזן.
משמעות השם: Skull rest, Head's Tranquility.
השקט והמנוחה של הראש והגולגולת.

סיפורה של נקודה:
הנקודה מתייחסת לפעילות מוחית. כאשר המוח הופך לממד אקטיבי היוצר אי שקט ורעש שאינו מסוגל לווסת את עצמו.
מחשבות אובססיביות שלא ניתן לעצור או לבקר.
נטייה למחשבות כפייתיות – בנושאים מסוימים שהאדם אינו יכול לעצור או לבחור אחרת את סוג המחשבות (לרוב הדברים אמורים בנטיות נגטיביות הפוגעות באדם עצמו)

סיפורו של האדם:
1- לאחר שעות עבודה רבות, כאשר הגיע העת לעצור ולנוח, אך ה"מוח" אקטיבי מדי ולא ניתן לעצור אותו. כך שהאדם אינו יכול לנוח.
2- מצבים רגשיים שהכאיבו לאדם, הגורמים לאינטנסיביות רגשית, ולאינטנסיביות מחשבתית ולעיסוק בלתי פוסק באותה המצוקה. דבר שאינו מאפשר לאדם ריחוק זמני מן האירוע.
וכך מצב זה גורם לתשישות ולהתבצרות האדם בתוך הקושי והמצוקה.
3- נטיות מובהקות של OCD – אובססיביות מחשבית – כפייתית.
4- "מוח" אקטיבי מדי עקב שעות לימוד, הוראה או כל עבודה אחרת עם האספקט המוחי, מחשבתי, אינטלקטואלי, שאינו מניח לאדם גם כאשר הגיע השעה לכך.
5- לעיתים – במקרים רבים המוח ופעילותו הינו תגובה בלבד לעוצמות רגשיות, הוא אינו הסיבה, הוא התוצאה של אירועים שהוא עצמו מגיב להם דרך אקטיביות יתר.
בדרך כלל אלו אנשים שאסטרטגית ההתמודדות שלהם עם קשיים שונים, הינה דרך צד האינטלקטואלי. הקושי הינו רגשי ההתמודדות עם הקושי – דרך מאמץ לעשות "סדר" אינטלקטואלי במצבים הנחווים על ידם כ"כאוס" רגשי.

סיכום:
הצורך במנוחה של הצד המחשבתי, אינטלקטואלי, מוחי של האדם.
הצורך לנוח.
הצורך להפריד מוח מרגשות, וכך להביא את האדם למציאת פיתרון נכון יותר לסוגי התמודדויות שאיתן הוא מתמודד.

契脈 Qi mai – מ. משולש 18

מיקום: שליש הדרך בין מ. משולש 17 ל 20. שני שליש מ20, שליש מ17.
במקביל לאפרכסת.
משמעות השם: Convulsion Vessel, Feeding the vessel
להזין את התעלה, תעלה מכווצת (עם פרכוס)

סיפורה של נקודה:
הנקודה מתארת "צוואר בקבוק".
נקודה "מכווצת", ששם הצ'י הופך למרוכז יותר, פוטנטי יותר.
לכן הזרימה שיש ממנה הינה חזקה ביותר.
סוג הזרימה שיש בה, מזרים את הצ' למוח, לראש ולחושים, בעיקר לחוש השמיעה, ולאיברי השמיעה.
מן הזווית הקלינית – זוהי נקודה לבעיות של המכניזם של תהליך השמיעה.
בעיות כגון: טיניטוס, נוזלים באוזניים, דלקות חוזרות, ירידה בשמיעה.
בעיות הקשורות לירידה בוויאטליות שהאוזן זקוקה לה לשם תהליך שמיעה תקין.
בדרך כלל ירידה בשמיעה קשורה לירידה בהזנה של צ'י המקור מן הכליות לאוזניים.
תעלת המ. המשולש היא זו האחראית על הפיזור הנכון של צ'י המקור מן הכליות לכל האיברים, ובתוכם לאוזניים. נקודה זו – הינה הצומת של העברת צ'י המקור לאוזניים דרך המ. המשולש.
לכן נקודה זו עוסקת במכניזם של תהליך השמיעה, תהליך זה מורכב מן האספקטים הבאים:
1- כשירות הצד הגופני (כליות)
2- חיוניות ותפקוד המוח (כליות)
3- קליטת קולות על ידי המכניזם הגופני (ריאות)
4- עיבוד הקולות והבנת משמעותם (מ. הלב – טחול, קיבה)
5- תגובה של המקבל – לאחר ההבנה והעיבוד (כבד – כיס מרה)

הנקודה מזינה את חמשת השלבים בחיוניות הנדרשת לתפקוד נורמטיבי של התהליך השמיעה.

翳風 Yi feng – מ. משולש 17

מיקום: מאחורי תנוך האוזן, בין קו הלסת ל .mastoid process
איכות הנקודה: הצטלבות עם כיס מרה.
משמעות השם: , wind screen shielding wind – מגן הרוח, מסך הרוח.

סיפורה של נקודה:
שם הנקודה מתאר את תפקודיה כפי שאיכויות אלו מתוארות בטקסטים הידועים של הרפואה הסינית.
נקודה המוציאה ומגינה מ"רוח חיצונית", רוח קרה או חמה – פתוגניים חיצוניים.
כלומר: מחלות חורף, ווירוסים ודלקות. בעיקר מסוגי מחלות החורף שהתסמינים הם בראש.
נזלת, אף סתום, שיעול ואפצ'י, אפטות בפה וכו'.

שם הנקודה (מסך לרוח) מלמד כי איכות הנקודה הינה לשקף את הרוח.
הנקודה איננה מכילה רוח, אין לה יחסים עם הרוח. היא מתנהגת כמו מראה המשקפת את מצבו של האדם ביחס לאיכות הרוח שחדרה אליו, או שקיימת בו.
לכן זוהי נקודה העוסקת בדינאמיקה של הרוח בתוך המערכת.
מן הזווית הקלינית – זוהי נקודה למצבי רוח עמוקים ממחלות חורף – בעיות כגון: חירשות פתאומית עקב רוח עולה, טינטונים באוזניים, שיתוק פנים וכאבי פנים מרוח עולה, שנויים בלחץ דם המתרחשים באופן פתאומי ומסכנים את האדם לאפשרות לשבץ מוחי .

מכיוון שהנקודה יודעת לשקף לאדם את מצבו הגופני נפשי מול תנועת הרוח שיש בו, היא מגלה על עצמה כי היא לעצמה – יציבה ואיננה מושפעת מן הרוח הנשקפת עליה.
איכותה של הנקודה אם כן, להראות וללמד את האדם מהו המקום ששם הרוח לא פוגעת ולא נוגעת.
אלא משתקפת בלבד.
היא באה לקדם, ללמד ולהראות לאדם שיש בו "רוח" (אי יציבות, תנודתיות, חיסרון עוגן נפשי, חיסרון העקביות, חיסרון השורש) כיצד להגיע למקום הנפשי ששם קיימת היציבות הבלתי נגועה והלא מושפעת מתנודות הרוח.
היא באה ללמד את המקום ששם אין תנועה, שם יש יציבות שקטה שאיננה נפעלת ואל מתפעמת מאירועי החיים, מתנועת החיים הסובבים.

תנועת החיים – הינה אספקט נוסף לאיכות ה"רוח".
עד כמה האדם חשוף להשפעות החיצוניות של רוח החיים מסביב, עד כמה תנועה זו חודרת לתוכו.
אם תנועת החיים שבשה את יציבותו של האדם, וגרמה לו לשכוח לנטוש את המרכז הפנימי שלו. כך שהוא מטולטל ואובד בין גלי הים, אותם מניע הרוח.
מטולטל מהשפעות סביבתיות (החברה, החינוך, ההורים והבית)
אז נקודה זו רלוונטית – להחזיר יציבות נפשית מול גרומים בעלי אופי מטלטל של תנודות חיים
הנורמטיביות, הרגילות העלולות לערער אדם מצבו הנפשי של אדם עם איכות עדינה, או לא בשלה.

רמה גובה יותר (טאו) – לאחר שהאדם רחש את אותה היציבות מול תנודות החיים, הנקודה באה ללמד כיצד עובדים עם הרוח, כיצד נעים עם הרוח, ומה כוחה של הרוח מאפשר לאדם.
את דבר זה ניתן לרכוש לאחר שהאדם הגיע ליציבות הנכונה מול הרוח.
יציבות גמישה – שאיננה נוקשה.
כיצד ניתן להקים קשר קומוניקטיבי, שיחה עירה עם הרוח, ומה הרוח יודעת ויכולה ללמד את האדם. סוג האינפורמציה שיש לרוח להעביר לאדם (דבר התלוי ביציבות הגמישה שהיא הכלי לעבודה עם הרוח)

סיכום:
נקודה הבונה באדם יציבות נפשית בלתי משתה ולא מושפעת מתנועת החיים (רוח)
נקודה המחזירה את האדם ל"חוף מבטחים" רגשי (יציבות ונינוחות)
נקודה המלמדת את האדם להישאר יציב, נינוח ומתבונן – מול תופעות החיים החולפות.
נקודה הבונה באדם את איכות המראה היודעת לשקף את מה שנבט בא ולא להיות מעורבת עם הנושאים המשתקפים עליה, וכך לשמור על טהרתה.
נקודה לטהרת הנפש.

天牖 Tian you – מ. משולש 16

מיקום: מול הזווית של הלסת, מאחורי שריר ה – sternocleidomastoid
איכות הנקודה: נקודת חלון לשמיים
משמעות השם: Sky Window, Heaven window.
חלון לרקיע, לשמיים.

סיפורה של נקודה:
מקבוצת הנקודות "חלון לשמיים".
שם הנקודה על שם הקבוצה כולה.
מדוע?
1- תעלת המחמם המשולש אחראית לסנכרון של כל המבנה כולו. לשיחה שיש בין האברים.
לכן נקודות על פני התעלה בעלות יכולת השפעה לקרב ולאגד את כל החלקי המערכת.
2- מיקום הנקודה: מול זווית הלסת, מאחורי שריר ה – sternocleidomastoid.
על הציר המרכזי של הגוף, בדיוק במרכז הגוף, של צדי הגוף – ציר שעליו נשענת הוויה המרכזית של האדם.
3- איכות האש של המ. המשולש – יוצר תנועת חיים עם אופי טרנספורמטיבי.
לכן נקודה זו בעלת כוח עצום על תנועת ה – mind.
יש לנקודה כוח טרנספורמטיבי של שינוי דפוסי תנועת התודעה.

נקודה שיש לה את הכוח לשנות את דפוסי תנודות התודעה, את המבנה של – כיצד התודעה מורגלת להתנהל.
מכיוון שיש לה כוח כה רב על נושא כל כך מרכזי – ניהול תנודות התודעה, מה שנגיש לתודעה ומה שחסום, אין היא נפתחת אלא אם כן, קיימת ההכנה הנכונה הנדרשת לעבודה עם נקודה זו.

סוג ההכנה לעבודה עם הנקודה:
1- תזמון נכון. לפתוח את הנקודה כך סתם לא יוביל לדבר מיוחד.
יש להכיר את האדם, ולתזמן את המקום (אקולוגיה של מקום – feng shui) והזמן הנכון (שעות היום – כל שעה ביום עם איכות שונה, בדרך כלל יש לתאם את העבודה עם נקודה זו בשעות בהם תעלת המ. המשולש אקטיבית ביותר, בין 9 ל11 בלילה)
2- ההכנה של האדם לשינוי טרנספורמטיבי:
סוג ההכנה הנדרשת – תהליך מדיטטיבי לאורך תקופות זמן – כאשר תהליך מדיטטיבי הופך לחלק משגרת היום של האדם.
תרגול מעדן של מבנה שלד שריר כגון יוגה, צ'י קונג, טאי צ'י.
3- תזונה שהופכת להרגל חיים – שאיננה מכבידה, מזינה, בריאה באיכות המזון ובשעות האכילה.
4- יחסים נכונים ופוזיטיביים עם העולם באופן כללי. גישת יסוד פוזיטיבית וסלחנית כלפי כל בני האדם.
5- אורח חיים מאוזן כללית. בשעות שינה, אכילה, עבודה גופנית או מנטאלית, כך שכוחות המערכת אינם מותשים והגוף באופן כללי, בריא.

אופן העבודה עם קבוצת נקודות אלו, מחייב בכל הנקודות את ההכנה הרגשית, שהיא ההפרעה המרכזית בעבודה עם נקודות שיש להן אפקט ישיר את תנועת ומבנה התודעה.
לכן ההכנה הרגשית הכרחית.
הכנה זו ייתכן שתושג עקב סוג החיים שהאדם חי כפי שצוין למעלה.
אך ייתכן כי יהיה צורך מיוחד להכשיר את הקרקע לטרנספורמציה דרך נקודות דיקור המקדימות את השימוש בנקודה זו, שהן מתייחסות ישירות למצבו של אדם, אולי להיסטוריה שיש בתוכו, אולי להצטברויות של רגשות שיש לרכך או לנקות מן המערכת.
יש לבחור נקודה אחת בלבד המנקה רגשות אינטנסיביים מדי, כאשר הצעד השני יהיה הנקודה הטרנספורמטיבית.
לעיתים יש לעשות תהליך מכין זה גם עם האדם נראה נינוח לחלוטין, עקב תנודות רגשיות העלולות להפתיע במהלך התהליך. רגשות האגרות בגוף, ותנועה מסוימת של התודעה עלולה להניע רגשות אלו, דבר עלול להוות הפרעה לתהליך כולו. על הנקודות המקדימות להיות מדויקות למצבו של האדם, נקודות המתייחסות ישירות למצבו של אדם.
מצבו הרגשי, הקיומי, המחשבתי – עם דגש על גישת היסוד שהאדם רכש כאסטרטגיה קיומית לשאלת ההתמודדות עם מצבי חיים שונים.

מתי יש ערך לעבודה עם נקודות אלו, ונקודה זו בעיקר?
ומדוע שיהיה לאדם עניין בנקודות המשנות את מבנה פעולת התודעה, דבר הקשור באופן עקיף לפעולת המוח?
1- המצבים השכיחים בהם נקודות אלו ובייחוד מ. משולש 16, רלוונטיות מ הזווית הקלינית:
– אדם עם שכל טוב וישר, היודע הרבה, עם הצטברות אינפורמטיבית רבה בתפיסת העולם שלו. דבר ההופך אותו ל"אדם מוח" שעלול לשכוח את הלב.
– אדם הזקוק לראות "חזון" כלפי העתיד הפרטי שלו, כאשר דבר זה רלוונטי לדרך שלו.
– אדם שמימד הלב מודע (נשמה) אך אין לאדם את הכלים לתרגום נכון כיצד חיים את ידיעת הלב.
– כאשר חלק מן הדרך של האדם (טאו) מגיעה לצומת שם יש צורך לראות דברים אחרת.
– כאשר גישות או תפיסות חיים שאינן רלוונטיות יותר, הן התיישנו, אך לאדם אין את היכולת לשנות דפוסי מחשבה שהפכו למוצקים מדי.
– כאשר תהליך היצירה של אדם יוצר "תקוע" והוא זקוק לשינוי פרספקטיבה על נושאי היצירה שלו.
– כאשר אדם זקוק "לצאת מעצמו" כיוון שהוא "תקוע" בתוך עצמו, דבר שגורם להסתבכות מסוגים שונים, שקשה להיחלץ מהן לבד.
2- נושא נוסף:
כאשר האדם זקוק ל"ידע" ממקור אחר – גבוה ורחב יותר, עם פריסה עמוקה וכוללת של פרטי המציאות.
כאשר הדרך של האדם מביאה אותו למקום שם המשך ההתפתחות שלו, ביחס לטאו האישי והכללי מחייב לפתוח ממדים נוספים, לא נורמטיביים, שאם לא יפתחו, הדבר יעכב את המשך תהליך האבולוציה – נושאים כגון: חיים קודמים שתוצאותיהם שמורים בתוך הגוף, עד לנקודה שם יש מקום להכיר ולפתוח את הצטברות זיכרונות חיים קודמים, לשם ניקוי עמוק יותר, ולשם היכרות עצמית עמוקה יותר יש בא אף יסוד המרפא מקומות עמוקים בנפש האדם.

עיקרי הדברים:
הנקודה בעלת כוח טרנספורמטיבי שיש לה מקום כאשר הדבר הינו חלק מתהליך התפתחות הקורא לשינוי תודעתי.