כיצד ללמוד רמדי – סיכום – חלק י"א -bryonia – על התנועה

1 – חוט השידרה – הציר של bryonia סב סביב "החמרה מתנועה והטבה ממנוחה". נקודה זו נחשבת ל – peculiarity המרכזי של הרמדי, וזוהי אכן נקודת המרכז שסביבה הכול סב, וכול התופעות של הרמדי יהיו קשורות לנקודה זו באופן ישיר. לכן יש לרמדי זה צורך גדול להיות בתנועה, שכן שם טמונה הבעיה המרכזית, כאשר תנועה בבריוניה משמעותה יצירת כסף, ולכן ביטחון ויציבות ותחושת "יש", כאשר ההיפוך הינו החיסרון וההעדר. התחושה של בריוניה הינה שהוא חייב לעשות כדי ליצור לעצמו ולמשפחתו "עוד". כאשר ה"עוד" הזה קשור לתכנים חומריים כגון – בית, רכוש, כסף וחומר על שלל ההיבטים שלו. לכן הציר של בריוניה בעת היותו בריא – קשור לתנועה יצרנית ופרוגרסיבית. וברובד הפתולוגי, ניראה את ההיפך, כלומר החמרה מתנועה בכל המובנים (ומכאן המשמעות של הצורך שיניחו להם לבדם – מפני הצורך לשקט ולאי תנועה בהופעה של חולי) וכן הטבה ממנוחה וממצד סטטי – שמובילה לעצירה של מה שמספק להם תחושת ביטחון וקיימות. הממד של העבודה בבריוניה קשור לממד העולם החומרי לבדו, ולכן כאשר עולם החומר לבדו נחשב ל"עיקר" באדם שעליו הכול תלוי, יש סיכוי ליצירה של הפרעות רבות בתנועה נכונה ומאוזנת.

2 – ארבעת הרמות – א- אנרגיה – הביוריתמוס של בריוניה – החמרה ב 9 בבוקר. ההחמרה של בריוניה בשעה זו משקפת את הקושי של בריוניה לקום ולעשות כאשר מגיעה השעה לקום ולעשות – כלומר בבוקר. ההחמרה אינה בשעת היקיצה מן השינה, אלא בשעת תחילת זמן העבודה, ולכן יש החמרה דווקא שמתחיל הזמן "לעשות". ואז יש החמרה בכל הרמות של הרמדי, אנרגטי, גופני ונפשי.

ב- זיקה פתולוגית – הזיקה של בריוניה הינה במערכת שלד שריר. יש לרמדי זה תופעות רב גוניות של בעיות ראומטיות, וכן שלל רב של פגיעות ספורט או קושי תנועתי עקב חבלה גופנית כלשהי. כמו כן – מערכת העיכול רגישה במיוחד, שכן במערכת העיכול יש "תנועה פריסטלטית" קבועה של תנועת מעיים, ולכן מכיוון שלבריוניה יש תמיד עניין עם תנועה, נראה ברמדי זה תופעות רבות הקשורות במערכת העיכול, כגון עצרות כרונית (אי תנועה) יובש ולכן צמא מוגבר (בשונה מ nux mouschata ומ pulsatila שחשים יובש ללא צימאון) הצימאון של בריוניה נובע מן הצורך להשיב תנועה, וצריכת מים מוגבר, מרגיש להם כמאיין דרך להשבת התנועה מן היובש.

ג- רגשות – מצבו הנפשי של בריוניה הינו סביב הלחץ והחרדה שלא יהיה לו ממה לחיות, תחושת חוסר וקטסטרופה של עוני ודלות – דבר שיכול לבלבל עם – calcarea carbonica calcarea fluorica – psorinum – עקב הצורך לביטחון שקשור לקונספט של "כסף" (יש למשמעות המושג "כסף" – תוכן רב בקשר לחוויית ביטחון – אנשים רבים חווים תחושת ביטחון ויציבות ביחס לכמה רכוש וכסף יש להם, נקודה זו נכונה ויש קשר בין כסף ולביטחון בעולמינו, אך כמובן לא בכסף לבדו טמון יציבות וביטחון, ויש ל"ביטחון" אספקטים רבים, כגון יציבות ביחסיי אנוש, מקום חברתי, מקומו ה"רוחני" של האדם ועוד, הקשורים לחוויית הביטחון בקיום האנושי על כל היבטיו – בבריוניה – יש אנלוגיה ישירה בין ביטחון ולכסף) לכן בריוניה יהיה עסוק בכסף ובעסקים, הוא ידבר על זה, ונושא זה יעסיק את נפשו כל היום, דבר שיוביל לתחושת חרדה וקוצר רוח ועצבנות (בדומה ל nux vomica) ולבסוף לעייפות וחידלון, ורצון להתבודדות, כלומר לחוויית "פרישה" מן המרוץ של המגמה להשיג "עוד".

ד- פילוסופיית קיום – או תפיסת יסוד – בריוניה מתפתח גישה מאוד "חומרית" למציאות, הכול נמדד לפי תוצאות חומריות של יש או אין, הישגים קונקרטיים קיימים כנקודות זכות לעצמו ולאחרים, או שהן אינן, דבר שמוביל ללחץ ומתח קיומי רב. בריוניה רואה רק את הצד הגשמי של המציאות, ולכן הוא טיפוס מעשי ובסיסי. לא מעניין אותו כלום ממה שהוא לא קונקרטי וחומרי וקשור לרווח כלשהו. (עולם הנפש והרוח לא מעניינים ולא חשובים בעיניו של בריוניה- אך אין זה אומר שבריוניה הופך עקב זה לאדם "גס" או "לא טוב", אין זה כך, בריוניה בדרך כלל אדם מוסרי וערכי ונאמן, אך טרוד בעיקר בחומר ובדאגה לממד קיומי זה – nux vomica יכול להיהפך לאדם גס או מחוספס עקב עיסוק חומרי בלבד ולכן איבוד הפרופורציה המאזנת של יחסי חומר ורוח) בריוניה מאמין במה שרואים בעין – what you see is what you get

3- שתי הידיים של הרמדי – הצד האקוטי והצד הכרוני – הצד האקוטי של בריוניה מאופיין במחלות חום הקשורות להחמרה גופנית מכל תנועה קלה, החולה שוכה במיטה ולא יכול ולא רוצה לזוז כלל, הוא חסר שקט, וצמא מאוד. חוסר השקט שלו יוצר רצון "לעשות" אך כל תנועה מחמירה ולכן הוא נהפך ללא תקשורתי ומבקש ש"יעזבו אותו לנפשו" – עם תופעה זו, יש רב גוניות עצומה של סינדרומים אקוטיים שבריוניה יכול לרפא, כגון – אפנדיציט (מצב מסוכן מאוד, שכן אם האפנדיציט "מתפוצץ" חלילה בחלל הבטן, דבר זה יכול להוביל למוות, ועדיין יש עדויות קליניות רבות לריפוי של אפנדיציט עם בריוניה) וכן שלל רב של סוגי דלקות (עיניים, גרון, ריאות, מעיים) ופגיעות ספורט, אשר בכולן מופיעה התופעה של "תנועה מחמיר, מצב סטטי משפר". הצד הכרוני של בריוניה – בדרך כלל רואים בריוניה עם מצבים כרוניים של בעיות פרקים ראומטיים (בעיות פרקים משקפים את הקושי התנועתי שיש לרמדי זה לאורך השנים, דבר שמוביל בסכמו של דבר לניוון המערכת שקשורה ביחסי גוף נפש לתנועה) וכן מוצאים הרבה בעיות עיכול כרוניות הקשורות לנטייה של יובש וקושי ל"עכל" את הקיים והלא קיים – כלומר – את מה שיש לו ואת מה שאין לו. כמו כן יש אפשרות לכאבים כרוניים כגון נטייה למיגרנות –תופעה שמוחמרת בדרך כלל ב 9 בבקר- כאשר מגיע הזמן לקום ולעשות, כמו שנאמר למעלה.

מתוך כל הנאמר על bryonia אנו רואים את חוט השני של הרמדי וכן את ה"תנועה" שלו. זיהוי התנועה של הרמדי, הינו הדבר החשוב ביותר בלימוד המטריה מדיקה ההומאופתית, שכן יש הרבה מאוד מצבים קליניים שלא ייכנסו "בדיוק" לתוך רובריקות או לתוך הידע המוצק שכבר קיים על רמדי בתוך הספרות של המטריה מדיקה. מקרים רבים בקליניקה ההומאופתית הינם בעלי תמונה "גבולית" וקשה לעיתים לקבוע מהו הרמדי הרלוונטי. אך אם ההומאופת יכול לזהות את התנועה של האדם וכן את התנועה של הרמדי, אזי תהליך הזיהוי הקליני נהפך לקל יתר ולמדויק יותר, וכן מהלך זה (זיהוי התנועה ואופייה) מאפשר יכולת של צפי קליני מדויק יותר של מצבו של החולה, ולכן יכולת "ניהול מקרה" יסודית ויציבה יותר על ידי ההומאופת המטפל.

כך שאופן הלימוד המוצא כאן – מנסה לראות כמטרה את זיהוי תנועת הרמדי והאדם. כל דבר חי נמצא בתנועה, ואופי התנועה של כל דבר חי משקפת את פנימיותו על כל צדדיה, וכן מראה גם את המהלך העתידי של החי. אופן התנועה מראה את כיוון ההליכה שלו, לאן הוא הולך או מה הוא מבקש להשיג בהליכה שלו. כך שלזיהוי אופן התנועה ואיכותה, יש צדדים רבים של הבנה מצד המטפל, ובהבנה זו תלויה הרבה מן היכולת של המטפל לראות מכלול רחב מתוך צירוף הסימפטומים המשקפים את תנועתו של המטופל.

במזרח זיהוי התנועה של כל חי מכונה "טאו", על אברהם אבינו נאמר שהוא היה מאסטר גדול של חוכמת ה"תכונה" . חוכמת התכונה הינה ידיעת התכונה הפנימית של כל חי ולכן ידיעת תנועתו בחיים ואת מקומו היחסי בתוך הבריאה כמכלול. "תכונה " של אדם מלמדת כמו כן, על הפוטנציאל של האפשרויות שניתנו לאדם להגשים בחייו, ולהומאופתיה כשיטה טיפולית, יש מקום חשוב בתהליך ההגשמה של חיי אדם.

כיצד ללמוד רמדי הומאופתי – חלק י – סיכום

"נקודות לאותיות הן כנשמה לגוף" (תיקוני הזוהר – הקדמה)

יש עם כן, שלוש דרכים ללמוד את הרמדי, כאשר שלושת הדרכים ביחד משקפים את התנועה של הרמדי. לכול דבר חי יש אופי, איכות ותנועה. דבר מה ניכר בחיותו על פי אופייה של תנועתו. וכן חי שאינו בתנועה, לא יכול להיחשב לחי, חיים משמעותם תנועה – מוות משמעותו סטגנציה תקיעות או אי תנועה, ולכן לכול רמדי בהומאופתיה (כאשר "רמדי" משמעותו ישות חיה בעלת איכויות קונקרטיות שמאפיינות מסגרת חיים מסוימת) יש דינמיקה ייחודית מאוד ובעלת גוונים מאוד ספציפיים. הדגש באופן לימוד זה הינו על אפיון התנועה של הרמדי, ודבר שנמצא בתנועה, הינו דבר שקשה לאפיין וכן קשה לאחוז בו, בעת היות הדבר בתנועה – יותר קשה להגדיר ולדעת מהו הדבר, ולכן שיטת לימוד זו משקפת ועוזרת להומאופת להבין ולגעת בדינמיקה של הרמדי. לגעת בדינמיקה של הרמדי משמעותו לגעת הרובד העמוק של המטופל, כיוון שיש תואם מובהק בין מצבו של האדם לאופי תנועת הרמדי. וזה המשמעות של "דומה בדומה מרפא".
ברפואה הסינית יש נקודה ששמה "grasping the wind- לתפוס את רוח" – איך ניתן לתפוס את הרוח? דבר זה לא סביר ולא הגיוני – רוח בטבעה משתנה, חסרת צורה, ללא צבע או מראה, אמורפית…. אך הכוונה בשם זה של נקודת דיקור, הינה באיכות הנפשית של האדם בהיותו מסוגל לאחוז קוגניטיבית בדבר שאינו נראה לעין, ואינו נתפס בחוש, ואינו נתפש בכלי הלוגיקה הרגילים… אלא שהדבר נתפס דרך יכולת מתפתחת באדם שליבו ולא דעתו, נהפך לממד המרכזי, ואז יש באפשרותו "לאפשר" לרוח לנשב דרך ליבו באופן מודע, ואז ניתן בידו לדעת או לחוש ואפילו לאחוז ב"רוח".

שלושת הדרכים שהוסברו –

1- זיהוי המרכז – עמוד השדרה – הציר שסביבו הכול סב – לרוב זו איכות אחת או שתיים (של הרמדי) שאיכות זאת הינה עיקר העניין של הרמדי, וכול הסימפטומים, בין גופני ובין עם נפשי, סבות סביב אותה האיכות. (ראה מאמר – חלק א-ב)

2- חלוקה של כול רמדי לארבעה קטגוריות. א. תנועת האנרגיה – או הביו ריתמוס של הרמדי. נקודה זו הינה החשובה ביותר, שכן היא משקפת את האימפקט הראשון של הכוח הוויטאלי על האדם דרך הרמדי, וכן היא מראה את הרובד הראשון ה"מולבש" על הכוח הוויטאלי (הכוח הוויטאלי הינו הרובד היסודי והבסיסי עליו מושתתת המציאות) ב. הזיקה הפיזיולוגית של כל רמדי, ג. המצב הרגשי המאפיין את הרמדי. ד. תפיסת היסוד או הפילוסופית חיים של הרמדי. יש להבין כי אם אדם חי בנסיבות גופניות ונפשיות מסוימות לאורך זמן, הוא יפתח עקב כך תפיסה מסוימת על עצמו ועל החיים, מסיבות שונות, או עת מנת שלתרץ לעצמו ולתת לפתולוגיה בה הוא מחזיק איזה תירוץ הגיוני, או שהוא לובש על עצמו "משקפיים" – שהם תוצר של שלושת הרבדים הקודמים, שיוצרים חווית קיום – שחוויה זו יוצרת גיבוש של תפיסה מסוימת, ותפיסה זו הינה השלב הרביעי של כול רמדי, וגם השלב הכרוני ביותר. (ראה מאמרים חלק ג – ח)

3- שתי הזרועות – או שני הצדדים של הרמדי – שני אספקטים השזורים זה בזה, האספקט האקוטי והאספקט הכרוני של כול רמדי, כאשר לעיתים אחד יראה באופן מובהק, כמו החום של אקונייט למשל, אך עצם ההופעה של מצב אקוטי, משקף את התשתית שקדמה שלהופעת המצב האקוטי, וכך עצם הופעת מצב זה מראה על התשתית הכרונית של הרמדי. (ראה מאמר חלק ט)

שלושת דרכים אלו – כאשר הן מובנות כיחידה אחת, וכאשר הן נלמדות כגוף אחד (רק עם אספקטים שונים ודרכי ביטוי שונים) מאפשר להבין את האדם וכן את המטריה מדיקה באופן עמוק – בשל זיהוי אופייה של התנועה.

במאמר הבא תינתן דוגמה לסינרגיה זו

דרך שלישית ללמוד רמדי הומאופתי – הצד האקוטי והצד הכרוני של הרמדי – חלק ט'

לכל רמדי יש שתי "ידיים" – יד אחת הינה הביטוי האקוטי של הרמדי, ויד שנייה הינה הביטוי הכרוני של הרמדי. כאשר הן שתי ידיים של אותו הגוף. הוא גוף הרמדי שמתבטא בדרך הראשונה שהוסבר בחלק א' ו ב'.

דגומאות – א – aconite – במצבו האקוטי ניתן לראות התפרצות מידית ומהירה של תופעות בכמה מישורים, ברובד הגופני, זה יתבטא בחום מידי ומהיר, שעולה באחת. ברובד הנפשי נראה התפרצות מהירה של חרדות וחוויית מידיות של המוות שבא כעת ממש. ברובד הכרוני נראה חוויית טראומה שנותרה בתוך המערכת לאורך שנים רבות, ומדי פעם יש לה ביטוי עוצמתי ומידי של חוויית טרור או פחד שמתלווה עם חרדת מוות. (מקרה של אישה כבת 22 שנה, שנכחה בפיגוע רצחני טרוריסטי, הרבה מחבירה נהרגו בפיגוע זה, היא עצמה לא נפגעה פיזית. היא נכנסה לשוק נפשי ולא יצאה מן הבית כשנתיים ימים, מתוך תחושה שאם היא תצא החוצה יקרה לה אסון, אקונייט הבריא את המצב לחלוטין, כאשר רואים במצב זה את הצד האקוטי והכרוני של הרמדי) כך שביטוי האקוטי שזור בהיבט הכרוני של אקונייט.

ב- aurum metalicum – ברובד האקוטי – יש נטייה לסינוסיטיס, כאבי ראש מגרנתיים בעיקר בצד ימין שמתלווים עם כאבי עצמות, העצם בגולגולת כואבת אצל אורום מטליקום. יש תעוקת חזה שבאה בעוצמה פתאומית, וכן אי סדירות בדופק הלב בשעה שיש תעוקת חזה. יש חרדות שמופיעות באחת כמו – גובהה- כישלון – והתקף לב או מחלת לב. ברובד הכרוני – אורום מטליקום הינו רמדי סיפיליטי (המושג "רמדי סיפיליטי" בא מתאוריית השכבות הגנטיות או ה"מיאזמות" שיש בתוך האורגניזם בהומאופתיה, או באופן מולד או באופן נרכש, כאשר המיאזמה או השכבה הסיפיליטית קשורה לנטיות של הרס עצמי ברובד הנפשי והגופני כאחד) כך שתהליך ההרס הרקמתי של הגוף או תהליך ההרס הנפשי, מתרחש לאיטו, באופן הדרגתי מאוד ולמשך תקופות חיים ממושכות. בסופו של מהלך, אורום מטליקום מתכוון באמת לשים קץ לחייו, יש לו כוונות אובדניות אמתיות. כאשר רואים מצב קליני של אורום מטליקום, בו יש כוונה אמתית של האדם למות, קודם כול יש לקחת זאת בשיא כובד הראש, וכן יש להבין שאף אל פי שהאדם מראה אופן "אקוטי" של מצב נפשי, מצב זה נבנה באופן הדרגתי מאוד לאורך השנים, אך לא היה לו שום ביטוי מיוחד ברובד הסימפטומטי. גם אנשים שבאחת שמים קץ לחייהם, עקב מפלה עסקית או כישלון אחר דומה באופיו, עדיין האפשרות הפנימית לראות במוות אפשרות, מתפתחת באדם לאורך זמן רב כפוטנציאל נפשי. לכן באורום מטליקום שני הרבדים של אקוטי וכרוני, יש הכנה עמוקה יוצר של הצד הכרוני של הנטייה להרס העצמי. נטייה שיכולה להתבטא ברובד האקוטי והכרוני באופן השזור זה בזה.

ג- calcarea carbonica – ברובד האקוטי יש לקלקרה קרבוניקה ביטויים רבים, הם נעים בעיקר סביב האטה של חילוף חומרים בגוף, ולכן הרבה חוסר באיזון של משק הנוזלים בגוף עם נטייה להצטברות נוזלים. ולכן הביטוי האקוטי של קלקרה קרבוניקה גם הוא כמו אצל אורום מטליקום, מקבל ביטוי על מערכת שבונה את המצב של "קלקרה קרבוניקה" לאורך שנים רבות. הביטויים האקוטיים הינם של מחלות חום הקשורות ל"בלדונה" (הרמדי האקוטי המשלים של קלקרה קרבוניקה) נטייה למערכת שלד שריר חלש, ולכן נטייה תופעות אקוטיות של צוואר או גב תפוס עקב מאמץ לא שגרתי, וכן נטייה להתקררויות ומחלות אקוטיות רב גוניות על בסיס מערכת איטית וקרה שנוטה לחולשה (דלקות גרון, סינוסיטיס, פוליפים, בעיות עיכול רבות ועוד) קלקרה קרבוניקה הינו הרמדי המרכזי במטריה מדיקה ההומאופתית שקשור לחוויית ה"אדמה" של האדם – כלומר – של תחושת יציבות ובניית הביטחון הקיומי והזהות הנפשית סביב הביטחון של "אדמה", כמו בית, משפחה, עבודה ופרנסה, ועוד. אם משהו מן הביטחון הזה נלקח מן האדם, ואם האדם בנה עצמו על סמך מה שיש לו, כדי לבסס את האדמה שלו בעולם, אזי האדם עשוי לחוות מצב רגשי אקוטי של קלקרה קרבוניקה, בוא הוא חש כי היסודות לקיומו להבטחת הסדר והביטחון שלו נלקחו ממנו, ולכן רואים אפשרות לקלקרה קרבוניקה אקוטי ברובד הרגשי אצל אנשים שחווים שנוי דרמתי מהיר בחייהם, כגון יציאה לפנסיה, איבוד נכסים, גירושין, שינוי במקום העבודה ועוד, ואז ניתן לראות אדם עם התקף פניקה וחרדות עקב איבוד הביטחון ותחושת קרקע היציבה שלו, וכן עקב התחושה שה"עתיד" נלקח ממנו, ותחושת איבוד הקיים מוביל לחרדות רבות כגון – רעידת אדמה, חושך, טיסות ומקומות סגורים, עוני וזקנה, מחלות קטסטרופאליות שלו ושל קרוביו וכן תחושה שהוא חדיר ורגיש מאוד למראות של דברים בעלי אופי אגרסיבי. ברובד הכרוני – נראה תהליך הדרגתי של שחיקה עקב מסירות ואחריות ועבודה מאומצת לאורך זמן רב, וכן שינויים מטבוליים שקשורים לבלוטת התירואיד (tsh t3 t4) נראה נטייה לעייפות כרונית, ולבעיות של מבנה עצם חלש כגון – אוסטאופורוזיס, ואוסטאופניה (תהליך ראשוני יותר של איבוד סידן מן העצמות) אנו רואים כי הרובד הכרוני בקלקרה קרבוניקה מתפתח לאיטו לבא לידי ביטוי באופנים אקוטיים – שהם עצמם ביטוי למערכת עם נטיות כרוניות. כך שכול מחלה אקוטית הינה ביטוי לתשתית כרונית עמוקה יותר בתוך המערכת – ויש לדעת לזהות על פי התופעה האקוטית את התשתית הכרונית, שכן היא זו שצריכה את תשומת הלב הטיפולית.

ד– opium – ברובד האקוטי רואים נטיות עצביות שיכולות לבוא לידי ביטוי באפילפסיה, או רעד לא רצוני או שיתוק חלקי ואפילו מלא של הגוף כולו. נטייה לשיתוק של המעיים – דבר שמוביל לעצירויות, וכן נטייה לתגובות חרדה ופחד שמוביל לשוק, ולעצירת המערכת, האדם "עומד מלכת". אופיום הינו רמדי מרכזי לחווית שוק ופחד שגורמים לשיתוק שמתבטאות בתופעות עצביות ונפשיות כאחד. ברובד הכרוני – רואים שוק נפשי ש"חי" באדם לאורך שנים רבות וגורם לשיתוק ועצירת המערכת, ואז רואים חוסר תחושה עצבית מערכתית, ולמשל- שיתוק ואי תחושה של פי הטבעת ולכן עצירות או להיפך – דליפת צואה ללא תחושה או כוונה בדומה ל aloe. וכן ברובד הכרוני רואים בעיות שינה רב גוניות – הנפוצות הינן "הליכת ירח", הירדמות ספונטנית במשך היום, נטייה לשינה כבידה ועמוקה כך שלא ניתן להעיר את האדם, עם נחירות עמוקות וקולניות ועוד. כל זה בא מתוך עצבוב לא תקין וחווית שוק השמורה במערכת בזיכרון שנהפך לגופני ומשפיע בעיקר על הפן העצבי.

גם כאן אנו רואים תופעה זהה שכול רמדי בא לידי ביטוי באפשרות אקוטית וכרונית, והן שזורות זו בזו, ולמעשה מלמדות זו על זו. כאשר יש קשר התפתחותי בתוך המערכת לצד הכרוני שבה לידי ביטוי בצד האקוטי. וחשיבות ההבנה של נקודה זאת ברובד הקליני, קשורה לעד כמה יהיה הריפוי יסודי באמצעות הרמדי, שכן אף פעם המחלה האקוטית היא רק בפני עצמה, היא לא כזאת, והיא מבטאת תמיד רובד עמוק יותר שמהווה את הבסיס לחולי, ולעיתים רבות השכבה הכרונית תבריא באמצעות המחלה האקוטית שמגלה את המצב הכרוני הנסתר. המגמה של המערכת במחלות אקוטיות רבות הינה בלהבריא רבדים עמוקים דרך הסומטיה הגופנית של מחלה אקוטית, ולכן הטיפול הנכון במחלה האקוטית, נהפך לעקרוני ביותר בעבור ההתפתחות הנכונה של החולה, ובעיקר בטיפול במחלות כרוניות, אשר טיפול נכון בהן עשוי להוביל למגמה בה המערכת "תיעזר" במחלות אקוטיות על מנת שלהבריא משהו עמוק יותר – נושא אשר ידוע בהומאופתיה כ"חוק הרינג" (חוק הרינג מלמד כיצד להבין את כיוון תהליך ההחלמה – כאשר הכלל הבסיסי הינו – כיוון החולי מן הפנימי לחיצוני ומלמעלה למטה ומן המרכז לפריפריה של הגוף – משקף תהליך הבראה נכון – והכיוון הפוך, התהליך משקף העמקת החולי – למשל – כאבים ראומטיים בכתפיים שלאחר טיפול ירדו לכפות הידיים, נחשב לטיפול טוב – כיוון הבראה לא נכון – כאשר מטפלים בתופעות עור כגון אגזמה, ולאחר "ההבראה" יש אסטה אלרגנית)

ומכאן החשיבות להכיר את התרופות ההומאופתיות בצד האקוטי שלהן על מול הצד הכרוני. נושא שמראה את המחלה האקוטית כביטוי לשכבה עמוקה ש"רוצה" להבריא ואת הזיקה הישירה של כל רמדי בהיבט הכרוני שלו שעשוי להתגשם בצד האקוטי שלו, ואז אם מזהים את הדינמיקה הזאת – אזי ההבראה הינה יסודית יותר ועמוקה יותר. וכאן סיבת ההזהרה והסכנה שמזהירים בהומאופתיה מטיפולים סימפטומטיים.

כיצד ללמוד רמדי הומאופתי – חלק ח' – calendula – כדוגמה

1- אנרגיה – ל calendula יש תחושת עייפות כללית, הכוח הוויטאלי של קלנדולה חלש, למרות שהם אנשים עם חיות רגשית אנרגטית אשר מבטאת את עצמה טוב ובנוכחות מודעת. קלנדולה יוצר ביו ריתמוס של תחושת "מסך" אנרגטי, שמה שהוא לא יעשה כדי לצאת ממצב זה, לא יעזור והוא יחוש עייפות ולאות לא טבעיים למצבו וליכולותיו הרגילות. תחושת "מסך" זה מוביל לרגישות גבוהה ללחות ולקור, ולתגובתיות חזקה מאוד לכאב, כאב נחווה בקלנדולה ללא פרופורציה לסיבת הכאב. העייפות והלאות של קלנדולה יכולים להיות במצבים כרוניים ואקוטיים כאחד, במצב הכרוני – העייפות תתלווה כרקע למצב נפשי שידובר בהמשך, וברובד האקוטי נראה עייפות מיידית לאחר פציעה, עייפות ללא פרופורציה לעוצמת הפציעה, כלומר – אדם נחבל קלות יחסית ומיד חש עייפות ולאות וקושי כללי בתפקוד. מצב זה משקף כי "מצב" קלנדולה היה כבר בתוך האופציה המערכתית של אדם זה. כך שהעייפות גם היא נכחה לפני פציעה שהובילה לתשישות, אך העייפות הייתה בדרגות "נסבלות", והפציעה חשפה את התמונה של קלנדולה באופן מובהק יותר. כלומר – הביו ריתמוס של קלנדולה כבר קיים בתוך המערכת ולכן האדם עשוי להפוך ל"קלנדולה" מסיבות קלות יחסית, כאשר העייפות שיוצרת תחושת מסך, היא זו שקדמה לשאר ההופעה הסימפטומטית.

2- זיקה פיזית – קלנדולה ידוע כרמדי לפגיעות עור ורקמות רכות כמו arnica ו – bellis perenis (שלושתם ממשפחת המורכבים) קלנדולה באיכותו הגשמית, מרפא ומחדש את האפידרמיס של העור, הוא מחטא ומביא להחלמה של דלקות עור קשות כמו אבצסים, פגיעות עור שלא מחלימות לאור מצב סוכרתי, וכן גנגרנות מסיבות סוכרתיות או זיהומיות. קלנדולה משפיע גם על רקמות שלד שריר, בפגיעות אקוטיות של גידים ומיתרים, כאשר פגיעות ספורט של קלנדולה מתאפיינות בתשישות אך עם צורך להיות בתנועה שמשפר את הכאב בדומה ל – rhus tox – ויש אפשרות אחרת בקלנדולה שהתשישות מובילה לרצון לשכב ולא לזוז וכל תנועה מחמירה בדומה ל- bryonia- כך שקלנדולה נמצא בין שניהם. יש לקלנדולה נטייה לאיבוד שמיעה באקלים קר ולח, אך כדי שתנאים אלו יתקיימו ואדם יאבד שמיעה בקור ולחות, יש תופעות מוקדמות של תשישות ורגישות כללית (דבר שהוא כשלעמו peculiar – שכן העייפות הייתה אמורה ליצור יותר נטייה לאפטיות וחוסר תפקוד – ירידה ביכולת התגובה של המערכת , אך בקלנדולה יש תשישות ורגישות נפשית כאשר האדם ער  חי ופעיל)
יש אפשרות לתחושת בחילה שמתלווה לפציעות אקוטית בקלנדולה, עם כאב או רגישות בטבור.

3- רגשות – מצבו הרגשי של קלנדולה מאוד פתוח בתחילה ורגיש לאחר ואמפטי מאוד למצבו של האחר, לרוב יש לו רגשות חיים והוא מתקשר את עצמו טוב ובאינטליגנטיות רבה, הוא נוכח עמוק במה שמתרחש סביבו והוא יחווה את מה שקורה בתוכו וייתן לזה לפעול עליו. הוא רוצה ואוהב תקשורת ושיתוף רגשי ולרוב הוא אדם חם ונעים – זה במצבו ה"בריא". במצבו ה"חולה" – הוא עשוי להיפגע רגשית מהר ועמוק ואז תגובתו תהייה בתחילה בעלבון שיראה לעולם, ובכעסנות לא מתפרצת, וכן ברגישות גבוהה של תגובות מהירות ולא פרופורציונליות, אך תגובותיו עדינות ולא אגרסיביות. ברובד עמוק יותר, קלנדולה יגיב באי שקט ובחרדה ובנטייה להתכנסות פנימה עם תחושת חרטה. כאשר קלנדולה הפך למצב רגשי כרוני , נראה תמונה קרובה מאוד ל- natrum muriaticum – שם יהיה כאב רגשי ועצבות עמוקה כעננה על הלב, דבר שמעיב את מצבו הנפשי של קלנדולה על בסיס יום יומי, ויהיה קשה ברובד הכרוני למטופל קלנדולה לתאר ולהסביר מדוע הוא חש את העצב שעוטף אותו, ולכן מצב זה עשוי לבלבל עם natrum muruaticum, אך קלנדולה יותר חי ויותר תקשורתי וקל לו יותר בקשרים אנושיים באופן יחסי ל – nat mur, שהוא סגור יותר אם קושי גדול יותר להתפתח ולדבר על עצמו. קלנדולה ידוע ברמדי "אקוטי" אך למעשה יש לו שני אספקטים, ושני אלה באים לידי ביטוי ישיר גם בספירה ברגשית, כשם שקלנדולה עם זיקה לפציעות עור ומערכת שלד שריר , כך הוא נוטה להיפגע רגשית בעיקר בתוך מערכות חברתיות אינטימיות או זוגיות. רוב המצבים הכרוניים של קלנדולה ברובד הרגשי, יהיה לאור יחסים זוגיים שבהם הצד השני עשה לו משהו, והוא כבר עבר על ה"משבר", אך המשבר או רצף המשברים, הותיר בליבו עננה, שלא ניתן להסיר או להמשיך הלאה באמת, וכך הוא נותר עם תחושת כאב שלא עוברת ושהזמן רק מעמיק אותה, כאשר בעבור זמן נותר רק העננה של כאב ונשכחת הסיבה הראשונית להופעת הכאב. כך שקלנדולה כרוני יראה הרבה בתוך מערכות יחסים שניראות טוב בסך הכול, אך יש אצל קלנדולה עננה שלא מניחה לו – דוגמה – זוג נשוי כ25 שנה, היא בגדה בוא לפני 20 שנה באירוע חד פעמי, הם דיברו על זה ועבדו על הזוגיות ועקב העבודה שיפרו את הקומוניקציה ואת ה"ביחד" שלהם לעומקים חדשים. אך אצל האיש נותרה עננת כאב שהאפילה ויצרה אצלו למשך השנים תחושת יגון ללא הסבר ויכולת להגיד מדוע כך הוא חש. וקלנדולה ב 200 סי מנה אחת שחררה לחלוטין את התחושה הזו שליוותה אותו זמן רב.
(תחושה זו של כאב מבטאת את הנטייה האידאית הרגשית של קלנדולה, הוא כמו ואומר- איך ייתכן שהיא עשתה ככה? איך ייתכן שאנשים אוהבים ונשואים עושים ככה אחד לשני?? ומקום אידאי זה, הוא ששומר את הפצע הנפשי – דבר שידובר בהמשך)

4- פילוסופיית חיים וגישת יסוד – קלנדולה מפתח גישה של אופטימיות עצובה. הוא חש צער ועצבות לאורך שנים רבות, אך הוא לעולם לא מאבד תקווה מן האפשרות לחוות יחסים כמו האופן שהוא רוצה ומקווה לעצמו, ולכן הוא מתמיד לנסות ולהישאר פתוח לאפשרות שיש לו סיכוי, וזה למרות פגיעות נפשיות מצטברות לאורך השנים. יש לקלנדולה חווית אידיאל על יחסיים אידאיים, וזה למרות שהוא שבע מהמורות וקשיים שגרמו לו למפחי נפש רבים לאורך השנים, אותה אידאיות רגשית לעולם לא עזבה אותו, הוא נותר "רענן" בפוטנציאל בנפשי שלו, וזה אל אף הכאב שמלווה אותו כעננה. כך שגישת היסוד של קלנדולה הינה עם אמונה ותקווה שיש אפשרות אחרת, דבר שלא נראה אצל nat mur, שלאחר פגיעה אחת או שתיים, נסגר הגולל אצלו לאופציה נוספת של יחסים טובים ואוהבים.

כיצד ללמוד רמדי הומאופתי – דרך נוספת – חלק ז' – sulphur – כדוגמה

1- אנרגיה – sulphur מוחמר ב – 11 בבוקר – כול התופעות הפתולוגיות של סולפור מוחמרות בשעה זו. מדוע בשעה זו? 11 בבוקר הינה השעה של קצת לפני שיא היום, לפני שהחום שמגיע לשיאו, וכן לפני שהשמש מגיעה למרכז השמיים. סולפור הינו רמדי "מדברי" הוא אוהב יובש וחום, הוא חש צמאון אינטנסיבי, חם לו תמיד ועורו יבש . ועדיין הוא מעדיף חום ויובש. סולפור הינו רמדי של "אש" ואש צריכה מקורות אנרגיה שדרכה היא מתפתחת וקיימת כ"אש", היא צריכה לקיומה לשרוף משהו. ולכן ב11 בבוקר כאשר היום לקראת הגעתו לשיא של ה"אש" שלו, בצהרי היום, סולפור יחווה החמרה, שכן הוא צריך עוד אש אך האש מזיקה ומכלה אותו. (יש לנושא זה גם אספקטים נפשיים – עליהם נדבר בהמשך) הנקודה להתבוננות היא – שההחמרה של סולפור ב 11 בבוקר, משקפת כבר את אופיו של הציר שסביבו סולפור סב. ומיד כשנוצר הביו ריתמוס של סולפור בתוך האורגניזם (החמרה אנרגטית ב11 בבוקר), נוצר כמעט מיד שאר ה – peculiarities – של סולפור, כגון – עור אדום ומתקלף, עם ריח גופריתי, וגירוד אינטנסיבי ונעים בשעת גירוד, וכן נטייה להחמרה בעמידה, תחושת שריפה, רעב תמידי עם תחושת "חור" בבטן, רקמות רטובות חמות ואדומות, החמרה ודחייה ממים ורחצה בעיקר במים קרים, ועוד – כולם קשורים לתופעת ה"אש" של סולפור, וכיצד כל זה בא לידי ביטוי בהחמרה ב 11 בבוקר.

2- איברי זיקה – סולפור הינו הרמדי הגדול ביותר במטריה מדיקה, ולכן יש להבין את הדינמיקה שהוא מייצר, יותר מאשר לחפש איברי זיקה כמו בשאר ברמדיס, שכן סולפור משפיע על כול האורגניזם באופן גורף מדי, ולכן יש הרבה שמפספסים אותו עקב ה"יותר מדי" שלו בתוך הרפרטורי. לרוב סולפור משפיע על העור, העיכול (תחושת ריקנות בבטן, או שלשול עם ריח גופריתי וחם) מערכת שלד שריר (יציבה כפופה – צורך להיות בתנועה והחמרה בעמידה) ועוד. ולכן עקב הרב גוניות שלו ניתן לא לראות אותו שכן "מרוב עצים לא רואים יער". לכן קטגוריה 1 (אנרגיה) ו2 (איברי זיקה) קשורים עמוק בסולפור. את הדינמיקה של סולפור ניתן להבין בכמה ממדים, ובהרבה מקרים קליניים, הפן הנפשי יעזור מאוד לזיהוי הדינמיקה. דבר שיוסבר בקטגוריה הבאה.

3- רגשות – נקודה מרכזית במה שהופך את סולפור לרמדי מרכזי כל כך, טמון בהיותו שלב הכרחי של התפתחות האגו באדם. התפתחות האגו קשור לאינדיבידואליות של ידיעה עצמית, או בניה של שונות מן העולם והחברה. שלב שמתחיל בגיל צעיר יחסית ויכול להימשך שנים רבות ( כמה שנים יימשך? דבר זה תלוי בגורמים רבים, שרובם קשורים לנסיבות תרבותיות או חברתיות) לכן אנו רואים בסולפור נטיות אינטלקטואליות מובהקות שבהן השכל נהפך לגורם הפעיל, וכן אנו רואים נטייה לעקשנות בעיקר בילדים (דבר שהכרחי לילד על מנת שלחזק את ה"אני" שלו מול העולם המרכזי, ולכן הוא יהיה עיקש באופן שעשוי להראות סתמי ולא מעשי או לא נבון, באופן יחסי לתבונתו של הילד) חלק מן ההתפתחות התקינה של הילד קשורה ליכולת ביטוי של תכנים נפשיים – שכן דרך תהליך הביטוי של יכולות ותכנים, הילד פוגש את עצמו, וכך הוא לומד ובונה את מבנה ה"אני" שלו – כלומר הצורך לביטוי הינה דינמיקה הכרחית אצל סולפור, ולכן אנו מוצאים שסולפור הינו רמדי שמוחמר מאוד מ"הדחקות" של חומרים "מדחיקים" כמו משחות עור וכדומה. כאן אנו רואים שוב את ההקבלה בין מהלך גופני לבין מהלך נפשי זהה לחלוטין, שבוא סולפור לא סובל הדחקות, שכן עליו לבטא את עצמו באופן שמגדר את עצמו שניפרד ואחר, ולכן כל השפעה מדחיקה יוצרת החמרה קשה אצל סולפור, גופני ונפשי. גופני התופעות עור, ונפשי בנטייה לעקשנות ועצלנות, שאומרת "אותי לא ישנו, ולא יצליחו להזיז ממקומי, אני זה מה שאני, מה שרואים זה מה שיש". מכיוון שתהליך בניית ה"אני" קשור בגורמים רבים כמו משפחה, מקום חברתי, ביטחון גשמי, חוויה גופנית של בריאות ויכולת, אנו רואים שלסולפור יש אפשרות לחוש חרדה עמוקה על חשש לאובדן של נושאים אלו. ואז נראה חרדה לבריאות של עצמו או של קרוביו, וכן חרדות כלכליות שאולי הוא לא יצליח לשרוד ולספק לעצמו את צרכיו, דבר שימיט עליו איזה אסון. וכן פחד ממקומות גבוהים, דבר שקשור לחוויה של המשמעות של "להיות גבוהה" בסולפור. כך שרגשית יש להבין את סולפור במובן של שלב התפתחותי הכרחי בתרבות בה אנו חיים. תרבות שמעוניינת לראות אנשים שונים זה מזה ומראים איזו מיוחדות, כאשר בסולפור ה"מיוחדות" קשורה להתפתחות הצדדים המחשבתיים והאינטלקטואליים.

4- פילוסופיית חיים וגישת יסוד – סולפור מפתח בתוכו את הצד המתבונן וביקורתי, הוא יבוא למצבים מתוך משקיף מתבונן, שיש לו כבר דעות והבנות מוקדמות לגבי מה שהוא "מתבונן" בו. הוא חריף וקר, וקשה מאוד לשכנע אותו, יש לו דעות מגובשות, והוא יכול להביא נימוקים רבים שיצדיקו את נקודת מבטו. לרוב הוא יביא תאוריות (שעשוית להיות מעניינות ורלוונטיות ועדכניות) שמגבות אותו בצדקת דבריו, וכן הוא יראה אידיאלי וערכי, ובעל מבנה מסודר ומוצק. הוא יבוא לחיים מתוך תחושה של תאוריות אידאיות אוטופיות ואף יוכל להוכיח את הפער שקיים בין תאוריות שהוא מאמין בהן לבין במקום בו הוא חי בהווה. הוא יראה כהוגה ופילוסוף, ובאמת יחיה את מה שהוא מאמין בו. או לפחות כך הוא יאמין, שהוא מהווה דוגמה לאמונה שלו ושהוא חי את אמונתו אל אף הריחוק של אידאה מול המציאות.

כיצד ללמוד רמדי הומאופתי – דרך נוספת – חלק ו' – thuja – כדוגמה

1- אנרגיה – thuja חש החמרה בכל תופעות החולי שלו ב 3 בבוקר וכן ב3 אח"צ. הרבה אנשים שמתעוררים למתן שתן והם במצב של טויה, יתעוררו בשעת בוקר זו, ויחזרו לישון (nux vomica ו – kali carbonicum, גם קמים בשעה זו, אך חוזרים לשינה בקושי רב או בכלל לא, עקב מחשבות טורדניות ודאגות לעבודה או עסקים. ב- טויה , היקיצה הינה יותר עם גוון גופני) כמו כן, התנועה של טויה מחזורית חודשית וטויה נוטה להחמרה בזמן ירח מתחדש, דבר שמשקף את אופיו האנרגטי של רמדי זה שהינו רגיש וחשוף מאוד ומגיב גם לגרמי שמים. לכן צפוי לראות בטויה במחזור חודשי בנשים תופעות רב גוניות (בדומה ל lachesis כרמדי ארכיטיפי של הנחשים להחמרה בזמן מחזור, אך הנחשים מוחמרים חודשית ומחזורית, לפני הופעת המחזור ואילו טויה אישה מוחמרת בשעת המחזור עצמו) כמו כן טויה מוחמר באופן מחזורי שנתי, כל חודש קבוע בשנה, יש החמרה רגשית וגופנית לטויה. לרוב ההחמרה השנתית הינה באוגוסט או בפברואר, כיוון ששני חודשים אלו הינם עם הירח המלא המשפיע והחזק והקרוב ביותר לפלנטה. כך שלטויה יש מעגל אנרגטי יומי, חודשי, ושנתי. למחזוריות זו יש חשיבות עליונה שכן היא משקפת את תגובתו המידית והראשונית של הכוח הוויטאלי לרמדי, או לשכבה זו שנבנתה באדם לאורך השנים עד ששכבה זו התפתחה לשכבת "טויה".

2- אברי זיקה – אברי הזיקה של טויה הינם באיברי הרבייה והמין, השתן (זרם השתן מתפצל לשניים עקב הנוקשות של בלוטת הפרוסטטה בגברים ובנשים עקב העצרות של היורטרה. וכן רמדי זה מראה נטייה ליצירת גידולים קשים, בלוטות נפוחות כמו הלימפה או פרוסטטה שמתקשחת, או פוליפים ועוד, וכן זיקה לתופעות עור רב גוניות – מאגזמה פשוטה ועד לזאבת (לופוס – מחלה אוטואימונית רב מערכתית שבאה לידי ביטוי גם בתופעות עור קשות, דבר המכונה "פרפר", צורת פריחת עור בפנים שנראית כמו פרפר) וכן פסוריאזיס. וכן נטייה ליצירת יבלות מכול הסוגים כמו קונדילומה או שאר היבלות שנובעות מווירוס הפפילומה. נטייה לבעיות של צד שמאל. רגישות גבוהה מאוד לקור וללחות. וכן נטייה להצטברות ליחה בסינוסים או בגרון, ליחה שנהפכת מנוזלית המצבה האקוטי לליחה מאוד קשה וצמיגית במצבה הכרוני. וכן טויה ידוע ברמדי מרכזי להחמרה לאחר חיסונים, ויש שנותנים טויה כרמדי מניעתי לפני חיסון, כמגמה מניעתית לתופעות הצפויות. (גישה אחרת טוענת כי לא נותנים רמדי מניעתי, ויש לתת רמדי רק עם הופיעו סימפטומים המצדיקים זאת, כיצד מכריעים בין שתי גישות סותרות אלו? אם הכוח הוויטאלי מוערך כחזק, אין צורך ברמדי מניעתי, אם הכוח הוויטאלי וכן הפתולוגיות האקטיביות משקפות דרגת בריאות נמוכה, אזי יש לשקול רמדי מניעתי)

3- רגשות – טויה הינו אדם רגיש במיוחד, הוא חש עצמו רך, בתוכו יש רכות עד לרמה שבא הוא חש עצמו כחדיר ושברירי, ולכן הוא חש עצמו עדין ושברירי, ולכן שבריריות זו (שבאה לידי ביטוי בתחושת הכאב של טויה – כמו זכוכית שעומדת להישבר, בעיקר בעמוד השדרה) חשה עצמה מאוד חשופה ולא מוגנת בעולם זה, אל כן טויה מתקשה ומפתח מראה אינטלקטואלי ומפתח צד אישיותי אחד וחד ממדי, בעיקר את הראש והשכל, כדי להגן על מקומו הרגשי המאוד מאוד עדין ורגיש. טויה יכול מאוד להטעות בהיותו מראה כלפי העולם מראה של אדם מבין ויודע, סגור ומכונס בדרך כלל, אך פנימיותו לעולם לא מראה את עצמה כמו שהיא, שכן היא רגישה וחשופה ועדינה מדי, אדם טויה חש עצמו פגיע מאוד, ולכן מחפש דרכים לבנות לעצמו מערכות הגנה שונות. עקב הפער בין פנימיותו העדינה לבין חיצוניותו המשווה לו תחכום, ערמומיות, שכלתנות ועוד, הוא מפתח תחושת רמייה כלפי העולם, ותחושתו הבסיסית היא שאם העולם באמת יכיר אות וכמו שהוא, אזי אף אחד לא יאהב אותו, ואם הוא יראה את עצמו באמת, אנשים יסלדו אותו כי הוא מכוער ו"עקום" בתוכו. יש בתוכו תחושת מעוותות, משהו אצלו עקום ולא ישר ולא נקי. (רמדי זה קשור לפגיעה נפשית עמוקה מאוד בגילים צעירים, כמו פגיעה מינית או נטישת הורים – ילד מאומץ, או חסך ילדות עמוק של ילדי לינה משותפת בקיבוץ) אדם טויה חש עצמו כזר לעולם, הוא לא שייך, ולכן מסתכל על העולם ועל הסובב אותו, והוא תמהה מאוד על מה שהוא רואה – "כולם ממהרים, ומראים עסוקים, ומדברים הרבה, ועסוקים בקריירה או ברדיפה אחר מין או כסף וכוח. מה זה כל זה? אני לא שייך ולא מבין את מה שאני רואה סביבי" כול תופעת החיים מראית מוזרה מאוד לטויה, והוא חש עצמו כלא שייך(עב"ם). במצבים קשים יותר, טויה חש עצמו כמעוות ועקום עם סטייה נפשית שאסור שאף אחד בעולם ידע עליה, ולכן הוא משקיע הרבה אנרגיה בהסתרה.

4- פילוסופיית חיים או גישת יסוד לחיים – טויה מפתח נוקשות תפיסתית, עקב הרגישות ותחושת הזרות שלו למציאות סביבו. יש לו נטייה לקיבעונות מחשבתיות ויש שיהיה מאוד קשה לשכנע או להניע טויה ממצב אחד למשהו אחר, הוא מאוד לא גמיש, אל אף כי טויה נוטים לעסוק במקצועות של יצירה וכתיבה, ויש הרבה טיפוסים טויה שבחיי היום יום שלהם הם אנשי תקשורת או כותבי עת, או שחקנים ואנשי במה בכלל, וזה עקב הצורך למצוא דרך (איכשהו) לקחת חלק קומוניקטיבי בעלום זה. ולכן הם יראו כנוקשים מצד אחד וכיצירתיים מאוד מצד שני. יש סביבם תחושת "סוד" או תחושת "הסתרה" של משהו שהם לא מספרים, איזה סוד קשה של משהו שקרה להם בחיים. דבר זה גורם ל"סגנון" דיבור אצלם שנוטה לדיבור מהיר ולמילים בלועות, בעיקר בסוף המשפט, וזה עקב חוסר ביטחון עמוק שיש להם על עצמם ותחושת חוסר ערך (אני אדם סתם ואין לי כול ערך בעולם זה) ולכן הצורך להראות איזה מיוחדות, כהגנה מפני תחושה זו. ולכן הסגנון דיבור שלהם נראה כמו מתחמק מלדבר את מחשבתם באופן נקי וברור. הסתרה – הינה גישת יסוד ברמדי זה.

כיצד ללמוד רמדי הומאופתי – דרך נוספת – חלק ה' – lycopodium – כדוגמה

1- אנרגיה – ליקופודיום קם בבקר עם חולשה, ולאט מתאושש ממנה. בין 4 אח"צ ל8 בערב, יש לליקופודיום ירידה חזקה ברמת האנרגיה, ולכן הכול מוחמר בין שעות אלו, שכן המערכת כולה נחלשת ולכן כול מה שלא מאוזן ייחשף ביתר שאת, כגון חום עולה כול יום בשעות אלו או בעיות עיכול מרגשות באופן מוקצן יותר או כאבים שונים ורגשים יותר וכו'. לאחר מכן בשעות הלילה, ליקופודיום מקבל משב רוח נוסף ויכול משוך עד השעות הקטנות של הלילה. וכן אנו רואים את הגרף הביו ריתמי של האנרגיה של ליקופודיום – בוקר חלש, מתאושש במשך היום, נפילה חזקה אח"צ, ולאחר 8 בערב עלייה עם תחושת התרעננות. (הכלל היסודי הינו – יש אנרגיה, יש חיים. אין אנרגיה, אין חיים. לכן חשוב כל כך להבין את הביו ריתמוס האנרגטי של כל רמדי. שכן הבנה זו מלמדת מיד על הדפוס של תנועת החיים, ועל דרגת החיות שיש לאדם)
2- איברי הזיקה – א- מערכת עיכול. ב. כבד- כיס מרה. ג. מעכת השתן והגניטליה. שלושת מערכות אלו ירדו משמעותית כאשר יש ירידה אנרגטית אצל ליקופודיום. יש אפשרות כמובן שרק אחת מן המערכות תהיינה חלשה יותר, ולא שלושתן כיחידה אחת. לרוב כאשר יש חוסר איזון בכיס מרה וכבד, יש תחושת קושי לקום בבקר, עייפות של בוקר מלמדת על האפשרות לבעיות כבד וכיס מרה וסימפטום זה הינו למעשה אינדיקציה לאי תפקוד של כבד כיס מרה. ליקופודיום הינו אחד מן תרופות המרכזיות בהומאופתיה לאימפוטנציה או בעיות סביב נושא זה, כגון – שיפכה מהירה, זקפה חלקית, זרע חלש ולא פורה ועוד. לרוב בעיות אין אונות כרוניות באות ביחד עם מערכת עיכול חלשה, שכן מתוך האיכות של יצירת אנרגיה ממזון, יש למערכת כוח לפעולות רבות. ואיכות הפעולה של כבד ומערכת הספיגה של המעיים, קובע את דרגת ואת איכות הוויטאליות של המערכת כולה, ולכן גם על תפקודי המין. כך שאימפוטנציה בליקופודיום נובעת מעיכול חלש שלא יכול לייצר אנרגיה איכותית למערכת וכן מתחושת חולשה רגשית כפי שיוסבר.
3- רגשות – ליקופודיום חש עצמו קטן על מול העולם, ורוב התנועות הרגשיות של ליקופודיום נובעות מתחושה זו (בדומה ל barita carbonica – אך אצל ליקופודיום התחושה הזו תוביל לתנועה דוחפת כלשהי, כמו הרצון להיראות חזק ושופע, ואצל בריטה קרבוניקה, תחושה זו תגרום לעצירת ההתפתחות ועמידה במקום) ככל שהכוח הוויטאלי של ליקופודיום חזק יותר, יהיו יותר ניסיונות להראות מצג אחר לעולם, ולא את תושת היסוד של חולשה וקטנות מול העולם. ולכן הוא ישתמש בהרבה טכניקות על מנת שלהסתיר את מה שהוא מרגיש באמת. הוא ינסה להיראות שתלטן, או יודע ואינטלקטואל, או שרמנטי ומחזר ומפזר ניחוח של מיניות. עקב החולשה מופיעים פחדים וחרדות רבים, כגון הופעה מול קהל, או מבחנים בכלל, וכן קושי מול מצבי קונפליקט עם משהו אחר. הקושי של ליקופודיום להרגיש עצמו שווה בין גדולים, יגרום לו לעשות מעשים שייראו כמו שהוא מסוגל, אך שמגיע זמן הפירעון להתחייבויות שלו, אז הוא יברח ולא יהיה מסוגל לעמוד במה שהבטיח או במה שהתחייב עליו. ומכן קושי לכול סוגי העמידה בהתחייבויות אצל ליקופודיום, כגון בעסקים או בנישואין (ליקופודיום יברח מן החופה כל עוד נפשו בו)
4- תפיסת חיים או פילוסופיה קיומית – ליקופודיום מפתח גישה דואלית לחיים. מצד אחד הוא חש את הצורך להוכיח לעצמו שהוא מסוגל, ולכן הוא יוצא לעולם ויוזם לעצמו כל מיני התנסויות בעיקר חברתיות שיראו אות וכאדם עם כישורים חברתיים טובים. מצד שני הוא לא אוהב אנשים ומעדיף להיות לבד כיוון שהיציאה לעולם משמעותה אתגר שלבסוף מותירה אותו מותש, ולכן הוא יעדיף להיות לבד ללא כל מגע חברתי. גם עם הוא יהיה לבדו, הוא יחוש את הצורך להיות לבד אבל ליד משהו שהוא מכיר, כך שהוא לא באמת יישאר לבד או בבידוד. כך שתפיסת העולם של ליקופודיום נעה על הציר של לזמן לעצמו מהלכי חיים שאינם הולמים את כישוריו, והוא יאתגר את עצמו במכוון עם התנסויות שמחייבות את ההיפך ממנו למרות תחושת אי היכולת. (גם ל gelsemium את תחושת חרדה מול העולם ומול יכולת ביצוע, אך אצל ג'לסמיום האופן בוא הוא יזמן לעצמו את ה"קושי" יהיה באופן עדין ורך יותר ואילו ליקופודיום יזמן לעצמו התנסות עם "צלצולים") כך שהפילוסופיה המרכזית של ליקופודיום נעה על הציר של ליזום ולעשות עד למקום שבוא זה נהפך למשהו קונקרטי ומחייב.

הדיאגרמה של הלימוד בליקופודיום מראה כיצד ההשפעה של הרמדי מתחיל ברמת הכוח הוויטאלי או האנרגיה, לאחר מכן יש אפקט גופני שיוצר תנועה גופנית ספציפית לרמדי (איברי הזיקה) ואז יש התקדמות הלאה ליצירת חוויה רגשית בסיסית של האדם את עצמו, דבר שגורם לתנועה חיים שאנו קוראים לתנועה זו בשמו של הרמדי. ולאחר שיש באדם תנועה רגשית לאורך מספיק זמן, האדם מפתח סגנון חיים סביב אותה התחושה, ובונה סביבה תאוריית חיים מסוימת המתאימה לאופיו הרגשי של הרמדי.

כיצד ללמוד רמדי הומאופתי – דרך נוספת – חלק ד' – medorinum – כדוגמה

הרמדי medorinum שייך ל"נוסודות" , (נעשה מחיידק הגונוריאה- זיבה) נחשב לרמדי האקוטי של המיאזמה הסיקוטית, thuja – נחשב לרמדי הכרוני של המיאזמה הסיקוטית. רמדי זה נחשב ל"פוליקרסט" (רמדי "גדול") אך אין לו הרבה מאוד סימפטומים כמו לשאר ה"גדולים" הידועים, ולכן כאשר מוצאים משהו ממנו אצל המטופל, סימפטום זה מקבל יותר משמעות משאר הסימפטומים ברמדי אחר.
1- אנרגיה – התנועה הוויטאלית של רמדי זה נע בין היום ללילה. מדורינום הינם אנשי לילה, הוא נהפך לחי יותר ותוסס יותר בשעות הלילה, אדם במצב של מדורינום שצריך ללמוד ולהתרכז בחומר כתוב, יעדיף את שעות הלילה הקטנות. מרגע השקיעה – יש שיפור במצבם בכול המובנים. ורואים אצלם דיכוטומיה ברורה של חלוקה בין יום ללילה. סימפטום זה מהווה סימן לתנועת הכוח הוויטאלי בהיותו מושפע ממצב זה, וכך מראה תנועה ביו ריתמית קבוע שמלמדת על מעגל דפוסי האנרגיה של אותו אדם. (כאמור – האנרגיה היא זו שמושפעת לראשונה בתהליך השינוי של האורגניזם)
2- איברי הזיקה של מדורינום – המערכת היורו גניטאלית. יש הרבה האפשרויות קליניות לתופעות שונות ברמדי זה, נטייה לדלקות שתן חוזרות, הפרשות ווגינאליות עם ריח של דג קרוב, קונדילומה והרפס גניטליה, נטייה והיסטוריה של הדבקות במחלות מין כמו מחיידק הכלמידיה, בעיות פרוסטטה ודליפת נוזל פרוסטטה ועוד. יש נטייה כמו כן להפרשות, לרוב דרך האיברי מין או דרך הפה והגרון, עם ליחה צמיגית מאוד כמו גוש דחוס. במקרים הכרוניים יותר יש נטייה לבעיות לב ומחלות כלי דם סביב הלב.
3- רגשות – תשוקה בכול מה שהם עושים וכן נטייה להקצנה שדוחף אותם למצבים קיצוניים בכול מה שהם עוסקים אתו, לחיוב ולשלילה. הם צריכים להתנסות בהכול ולהרגיש את זה על בשרם ממש, למוד מנטאלי או לשמוע על משהו מניסיונו של האחר, לא יועיל לטיפוס מדורינום, הוא ירצה לחוות את זה בעצמו ועל בשרו. יש בתוכם תחושת מתח ואינטנסיביות שגורם לתנועה ולרצון לפרוק את העוצמה הפנימית, עקב עוצמה זו – הם לא תמיד יצליחו לתקשר את עצמם באופן שמובן לאחר – ויש אפשרות להרבה קשיי תקשורת וחוסר הבנה למה שהם התכוונו או לאייך שהם מבינים סיטואציות חברתיות . הם נמשכים לחיי לילה, כלומר מסיבות, מין מזדמן, חלופת זוגות, ועוד – הכול סביב הרפתקאות של חיי לילה. (מכאן האהבה של מדורינום לים)
4- תפיסת חיים – או תודעת מדורינום. אם הרמדי נהפך ל"שיכבה" בתוך האורגניזם, כלומר שהנטייה למצד של מדורינום קיים לאורך זמן רב באדם מסוים, הוא יפתח גישה מחוספסת ונהנתנית. הוא יאמין בלהיות ישיר ובוטה, ויראה את זה כ"מעלה" שלו ויתרון שיש לו על פני האחר, הוא יהיה קשוח ואינטנסיבי, ויפתח גישה חמת מזג ומתפרצת. יחד עם זאת הוא עשוי להימשך לכול מני ווריאציות של "רוחניות" ולהיראות כאדם נאור ומפותח. הוא יפתח תפיסה של מחוספסות גם לגבי מערכות זוגיות, ויאמין בצורך להראות "קשוח" כלפי בת זוגו – "שכן קח הן אוהבות אותי" – קח הוא יחשוב.

בדוגמא זו אנו רואים כי הרמדי מופיע דרך ארבע רמות – לראשונה באספקט אנרגטי, ולאחר מכן יש שינוי פיזיולוגי שמייצר את איברי הזיקה של הרמדי, ואז נוצר הטייה במערכת שיוצר נטייה רגשית מסוימת, ואם נטייה זו קיימת במערכת לאורך מספיק זמן, אזי נוצרת תפיסת קיום או פילוסופית חיים של "רמדי".

לא תמיד רואים את כול הפרמטרים של הרמדי במטופל, לעיתים רחוקות רואים את כול ארבעת רמות, אך אם רואים רמה אחת בבירור והיא מספיק חזקה כסימפטום, או כדינמיקה, אזי יש להתחשב במה שרואים כנושא שיש לקחת בחשבון ולהתחשב בוא בשכלול הכללי של הרמדי.

במאמר הבא נביא דוגמא נוספת לאופן הבנה זה.

כיצד ללמוד רמדי הומאופתי -ג' – דרך נוספת

דרך נוספת ללמוד תרופות הומאופתיות.
ודרך זו קשורה להבנה כיצד "התפתח" הרמדי במהלך ה"פרובינג" (תהליך ההוכחה למה שהרמדי "יודע" לרפא) וכן לאופן הפעולה של הרמדי אל הכוח הוויטאלי. שיטת לימוד זו מחלקת כל רמדי לארבע קטגוריות, מן החשוב יותר לחשוב פחות. כמו כן מהרובד שמושפע מידית מתהליך ה"פרובינג", לקטגוריות שנלמדו לאט עם הצטברות הניסיון של כל רמדי.

כן – תפיסת לימוד זו יונקת עצמה מן הגישה האומרת כי הכוח הוויטאלי הוא הבסיס למציאות כולה, והוא היסוד הראשון או הלבוש הראשון לביטויה של המציאות, ולכן כל ביטוי נוסף מעבר אליו, הינו "לבוש" או "שיכבה" עליו.

1- הדפוס הביו ריתמי(תנועת האנרגיה) של המערכת – האנרגיה של הרמדי, משפיעה קודם כול על הכוח הוויטאלי של המערכת האנושית, ותצור כמעט מיד שינויים שמישור האנרגטי, דבר שישפיע על תנועה אנרגטית אחרת מן הדפוס שהיה עד לנקודת זמן זו, וייצור דפוס אחר כלשהו של תנועה אנרגטית מורגשת וברורה. כמו למשל, העייפות של לייקופודיום בין 4 אח"צ ל8 בערב, משקף את התנועה הביו ריתמית של הרמדי. לאחר מכן – תנועה זו שמתבססת בתוך האורגניזם, תיצור סימפטומים שבאים במחזוריות יומית, כגון כאבי הראש של nat mur שמוחמרים ב10 בבקר. מה שיוצר דפוסיות של הופעת סימפטומים באופן מחזורי וקבוע, מתחיל בשינויי הכוח הוויטאלי, שיראה דפוסיות של תנועה קבועה במשך היום, זמנים של חולשה מול זמנים של התאוששות או כוח. אנו קוראים לזה בהומאופתיה “modalities” . ועניין הmodalities הווה את הביטוי הסימפטומטי הקרוב ביותר לשינוי הראשוני של הכוח הוויטאלי, כאשר נוצר ביו-ריתמוס אחר עם משמעות פתולוגית, ולכן דפוסיות האנרגיה וה- modalities מהווה את המישור הקרוב ביותר לכוח הוויטאלי – ולכן לשורש או לרובד הבסיסי ביותר במערכת.

2- הזיקה הפתולוגית והגופנית של כול רמדי – לכול רמדי יש זיקה ספציפית לאיברים מסוימים. ככל שהרמדי "גדול" יותר, יש לו יותר אפשריות לאיברי זיקה, אך לבסוף גם אצל ה"גדולים", יהיה ניתן לנסח איברי זיקה בולטים באופן השפעתם על האורגניזם. למשל – cantharis עם זיקה לשלפוחית השתן, או chelidonium לכיס מרה וכבד. החשיבות שלהכיר כול רמדי עם זיקתו הפתולוגית, באה לידי ביטוי במצבים בהם אין הרבה סימפטומים או המצב הרפואי מבולבל מאוד עקב תרופות קונבנציונאליות לאחר שנים, או כאשר רואים מצב בריאותי בדרגה נמוכה מאוד, כך שאין לאורגניזם "כוח" לייצר" סימפטומים מובהקים כלשהם. כמו כן – הבנה לגבי משמעות האיבר החולה באורגניזם, משקפת דברים נוספים על החולה שאולי עדיין לא הגיע השעה שיופיעו באופן קוגניטיבי. למשל איבר הזיקה של gambogia הינה מערכת עיכול, וגם אם לא ניראה את ההופעה הנפשית של רמדי זה, אך ברובד הגופני ניראה את כל סימניו של רמדי זה, נוכל להסיק כי מאחורי הסומטיה הגופנית, יש מערכת רגשית שעדיין ממתינה ליכולת של האדם לגעת בנקודה זו. השאלה שיש לשאול לגבי gambogia – מה קרה לך שנאלצת ל"עכל" דבר מה מהר מדי, ועקב המידיות ההתמודדות עם הסיטואציה נהפכה לגופנית. נקודה נוספת, לאחר שנוצר ביו ריתמוס אחר במערכת, הגוף יגיב על זה בסימפטומים שיתפתחו לפגיעה באיבר מסוים, ומכאן הקשר והמעבר בין קטגוריה ראשונה לשנייה, כלומר – קודם שינוי אנרגטי (modalities – ביו ריתמוס) ולאחר זמן מה – סומטיה של המצב לסימפטום פיזי.

3- הרגשות האופייניים לכול רמדי – (לאורך השנים ניתן לרגשות של רמדי, תשומת לב מועדפת על פני מישורים אורגניים חשובים יותר, דבר שהוביל לבלבול ולחובר הבנה בתוך לקיחת המקרה, וכן לחוסר פרופורציה במתן חשיבות לדפוס רגשי מסוים, ומשקל סימפטומטי לא מאוזן בשקלול של האנליזה, דבר שמוביל לבעיות רבות, בעיקר במעקב-follow up – השני והשלישי.) לכול רמדי תנועה רגשית קונקרטית שנובעת מן ההטיה של הכוח הוויטאלי, כגון pulsatila מייצר תנועה משתנה ולא ברורה בדפוס – קודם כול על הכוח בוויטאלי, ולאחר מכן דרך הופעת סימנים בגוף, כמו מחזור משתנה ולא סדיר, ולבסוף – ברגשות משתנים וקיצוניים. או calcarea carbonica מתחיל בהשפעה על הוויטאליות הכללית , לאחר מכן על תופעות אפשריות של מבנה עצמות ושרירים, ולבסוף הוא מפתח חרדה ש"למצבי אין סיכויי להירפא". יש דרך מסוימת שהאורגניזם עובר, עד למקום בו נוצר סימפטום רגשי קונקרטי. לכן סימפטומים רגשיים נחשבים ל"רחוקים" יותר ממקור החיים – הוא הכוח הוויטאלי.

4- גישת החיים של המטופל, או הפילוסופית חיים בה הוא מחזיק. אם מצב פתולוגי מסוים שוהה בתוך המערכת לאורך זמן, האדם מתרגל ל"משקפיים" של חוויה אותה הוא חווה לאורך זמן, ואז האדם נוטה לייצר "סיבה" או "היגיון" למה שהוא חש ברובד האנרגטי או הרגשי. ואז הוא מעצב לעצמו תפיסת עולם שהיא למעשה "רמדי" כלומר ביטוי נוסף לפתולוגיה שחיה אצלו. למשל – medorinum יפתח גישה זוגית בה הוא משוכנע שהאישה רוצה אותו מחוספס וקשוח, ולכן הוא ינהג בא באופן כזה, או שיזמן לחייו נשים עם איכויות זהות לתפיסה זו. או – lilium tigrinum מייצר תפיסה נוקשה של טוב ורע – מותר ואסור, ייצר בוטא מול דתיות חסודה. ולכן נראה אנשים שחיים אורך חיים כפול ומייצרים גישה שמצדיקה את הפערים הללו. Causticum מייצר לוחמניות צדקנית של חוסר צדק חברתי, ויפתח עקב כך גישות של מוסר וצדק (האם הם נכונות? גישות הצדק של רמדי זה? לפני הרמדי – לא. ולאחר הרמדי – כן, מדוע? עקב הפרקטיקה של הפילוסופיה הזאת, לפני הרמדי – הפרקטיקה תהייה לוחמנית והרסנית, ולאחר הרמדי, הפרקטיקה תהייה גמישה ומתקשרת את עצמה באופן שמביא לתוצאה הרצויה) כך שגישה פילוסופית לחיים, מהווה את השלב האחרון בלימוד הרמדי, וכן מהווה את הרובד היותר רחוק ממקור החיים – הכוח הוויטאלי.

דוגמאות לאופן לימוד זה במאמר הבא.

כיצד ללמוד רמדי הומאופתי – חלק ב' – ארסניקום אלבום

לכל רמדי יש חוט שידרה – למשל – arsenicum album – חוט השידרה שלו נע סביב חווית יסוד של חוסר ביטחון שגורמת לחוסר שקט תמידי, סביב תחושת יסוד זו, נעים כל הסימפטומים של רמדי זה. הצורך לסדר וכן הנטייה הביקורתית הינה חלק מן האסטרטגיות כיצד ל"עשות" סדר וכך להשיב תחושת ביטחון בקיים. באם יהיו תופעות של דלקות, הן תופענה תמיד עם תחושת אי שקט וחרדה, כאשר הדיבור הפנימי אומר כך – "משהו רע ולא טוב בה עלי, משהו מאיים ומהרהר את כל חיי וביטחוני". גם אם נראה ילדים קטנים אשר צריכים את הרמדי הזה, ניווכח שיש אצלם אי שקט גדול ותחושת פחד וחרדה על דבר מה שאינו ידוע. (חוסר השקט בילדים עשוי להיראות כמו חוסר השקט של rhus tox, אך בארסניקום יש חוסר שקט על בסיס נפשי ואילו ב rhus tox יש חוסר שקט על בסיס גופני) יש לארסניקום זיקה גופנית לכלי הנשימה, דבר שיבוא לידי ביטוי דרך אלרגיות, אסטמה, קשיי נשימה כלליים, וכן אפשרות לבעיות לב עם קשיי נשימה. כל זה הולך תמיד עם אותה תחושת אי ביטחון וחווית חרדה שמשהו רע יקרה בקרוב והכול יתמוטט ולא יישאר כלום.

האם יש קשר בין תחושה זו לבין הופעת הסימפטומים? ומקום הופעתם מבחינה פיזית? וודאי שיש קשר כזה, תחושת היסוד של חרדה עמוקה לגבי הקיום קשורה לריאות ועור כריאה שלישית, (ראה מאמר "הריאות") כיוון שהריאות והעור מייצרים "גבול" שמתחם את האדם כיחידת קיום נפרדת, אז ניתן לצפות שתחושת האי שקט והחרדה "שאני עומד כל רגע למות" תשפיע על האיברים שמתחמים את האדם. (כאשר יש גורם המערער את ביטחונו של האדם, גם הגבול שלו נהפך ללא ברור ולא יציב, ולכן האיברים שמייצרים תיחום וגבול – עור וריאות, ישקפו את המקום הנפשי הזה באמצעות סימפטומים ) כן יש לראות כי אותו הסימפטום המופיע באותו איבר כגון – תהליך אסתמטי – שמופיע לאחר חצות, יכול להיות עם משמעות שונה לחלוטין, אל אף שהסימפטום זהה והאיבר בו הוא מופיע זהה כמו כן. כמו שצוין במאמר הקודם, שיכול להיות כי ארסניקום אלבום יפתח אסטמה לילית וכן kali carbonicum אף הוא יפתח תופעה זהה, וכן antimonium tartaricum כמו כן יפתח אסטה לילית, ואצל כול אחד מהם יש משמעות שונה לחלוטין לגבי הופעת החולי באותו אזור פיזי.

כל הופעת סימפטום באיבר כלשהו, מלמד על מקומו הנפשי של האדם ועל מגמה של התמרת הגורם הנפשי בסימפטום גופני.

ההחמרה של ארסניקום הינה בלילה לאחר חצות, מדוע לאחר חצות? שכן אמצע הלילה הינו זמן ביממה שהכול שקט ונח וחוזר למקומו באמצעות שינה, וכן – הלילה הינו זמן של חושך כלומר "אי ידיעה" ואין במה לאחוז ואין בהירות ברורה יותר, ולכן הנטייה לחרדה עקב ה"חושך" מגבר ותגרום לתגובות גופניות ונפשיות. על מנת שהאדם יהיה מסוגל להירדם – עליו להרפות או "להיכנע", דבר שנראה כבלתי אפשרי לטיפוס ארסניקום, שחש את הצורך לבקר ולשלוט, כדי לחוש איזה יציבות או איזה אחיזה וביטחון במשהו. לכן נראה בארסניקום את הקושי להירדם, ואם כבר נירדם, השינה תהייה חסרת נינוחות וללא יכולת לנוח באמת.

יש אצל ארסניקום תחושת שריפה בכל מקום בגוף בו יש ביטוי סימפטומטי – תחושת השריפה של ארסניקום נובעת מן הרצון להושיט יד לחוץ מעצמו כדי שמישהו יבוא ויושיע אותו מן המצוקה בה הוא נתון, וכן תחושת שריפה נובעת מן החוסר שקט הפנימי שמייצר אש. כיוון שמצוקה זו עמוקה מאוד, האדם חש צורך למתוח את כל כוחותיו כדי להשיג איזה עזרה מאיפה שהו, דבר שמתבטא בתחושת החום והשריפה.

מאופני ביטוי אלו, אנו למדים אל הציר המרכזי של ארסניקום וכיצד הוא בא לידי ביטוי בכל אופני הסימפטומים של ארסניקום, כמו כן אנו רואים כיצד הכול סב סביב אותה תחושת יסוד בארסניקום, היא תחושת חוסר הביטחון העמוק לגבי קיומו ויציבותו.

נקודה נוספת להתבוננות הינה נקודת ההתמרה בין המישורים הגופניים למישורים נפשיים (יחסי גוף נפש) יש שנראה מצבי ארסניקום רק ברובד הגופני, ללא שום היבטים נפשיים כגון – בעיות עור כמו אגזמה בילדים ללא חרדה מיוחדת, ואז נראה את "מיוחדות" של תחושת השריפה על העור. או לחילופין – בעיות אסתמטיות ללא כל היבט נפשי מיוחד, ואז נראה את תחושת השריפה וצמא שמייחדים את ארסניקום. כמו כן מבחינה קלינית, ניתן לראות מקרים של ארסניקום רק במישור הנפשי ללא סימפטומים גופניים מיוחדים, ואז נראה את חרדת היסוד של ארסניקום באופן מובהק ועוצמתי. וכמובן שיש אפשרות ונראה מצבים מעורבים של תופעות גופניות ונפשיות כאחד.

מה מכתיב את כלל ההתמרה של סימפטומים מאיבר לאיבר או מרובד לרובד? מי ש"מנהל" את מהלך התנועה הזו, הינו ה"כוח הויטאלי" או ה"צ'י" או אנרגיה בפשטות, אנרגיה זו שורה בכול ומזינה את הכול ומחייה את הכול, ומאפשרת קיום וחיים. כאשר המוטיב המרכזי שמאחורי תנועת האנרגיה הזו, הינו עיקרון שמירת החיים ותפקודם המלא האופטימאלי האפשרי בכול זמן נתון לאדם, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה נפשית ורוחנית, כאשר האיזון המערכתי שאנרגיה זו יוצרת, מאפשר את תנועת החיים ולכיוון הגשמת תכליתם על פי מקום בזמן הווה. יש פעמים שמה שישרת את האדם ואת התפתחותו, יופיע דווקא דרך סימפטומים גופניים שיראו כהפרעה מסוימת, ויש שמה שישרת טוב יותר את האדם, יבוא לידי ביטוי בתופעות נפשיות מגבילות או חוסמות. כיוון שהאנרגיה עומדת מאחורי מהלך זה, ניתן להסיק שתופעות של קושי או חולי או מאבק הבאים על האדם, הינם לטובתו לחלוטין. אך אין הכוונה שמתוך הנחה כי ייסורים שבאו לאדם, הם בעבורו, ולא כנגדו. אין זה אומר שכעת עליו לשמוח ולנוח בתוך הייסורים, שכן כול הסימנים של חולי שבאים על האדם, באים על מנת שלעורר אותו למשהו, דבר מה שלא ראה או לא מבין נכון, רבדים נפשיים שבמשך זמן רב התעלם ולא רצה לפגוש בתוכו, כך שאין הכוונה בדברים הלו לצור פסיביות כנועה של האדם, מתוך גישה שכול חולי הינו בעבורו, אלא להראות את חוסר המקריות המכוונת של כול חולי, ומה הוא בה לשקף לטובת ההתפתחות והאבולוציה הנפשית רוחנית של האדם. ההתפתחות אבולוציונית של האדם עומד כעיקרון יסוד מאחורי תנועת החיים ומאחורי הופעתם של סימפטומים וחולי.