התנסות תשיעית – וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנו

מהו הניסיון התשיעי, ההתנסות התשיעית?

מצב בלתי אפשרי בעבורו של אברהם ששם שרה יוזמת את הולדת ישמעאל, דרך הגר המצרית:
וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם הִנֵּה-נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה (בראשית טז, א-ג)

וכעת היא דורשת ממנו לוותר על בנו, צאצא ירכיו, לגרשו:
וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת-בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ (בראשית כא, ט-יא)

מהו הקושי אם כן:
א- אשת נעוריו שרה, שהיא "אחותו" – אִמְרִי-נָא אֲחֹתִי אָתְּ. כלומר גופו ממש, כמו שנלמד מן ההתנסות השלישית. מבטאת רצון שהוא הופכי לרצונו של אברהם, דבר שהוא קשה וכמעט בלתי אפשרי… כיצד תיתכן האפשרות כי שניים שהם אחד יבטאו רצונות שונים? מצב זה בלתי אפשרי ולא נסבל.
ב- בנו של אברהם הוא המשכיות ישירה שלו, לוותר עליו, ע"פ דרישת שרה, זה לוותר על צד שלם מעצמו שמתגשם דרך ישמעאל.
ג- קושי גדול ניצב לאברהם מול שרה אשתו היוצרת קונפליקט עמוק ביחס לדבר שהיא עצמה יזמה ופעלה..
ד- הדרישה עצמה של שרה מאברהם נוגדת את עקרונות החסד הבסיסיים שאברהם חי על פיהם.
ה- לאברהם האיש, האדם אברהם – יש לו את אהבתו וקשר אב לבנו מול ישמעאל.. לא ניתן לפרק או להתיך קשר מסוג זה. לכן זוהי דרישה לא אנושית (מן הזווית של אברהם) וכיצד יראו פניו אל מול בנו ישמעאל ואימו הגר כאשר ליבו עימם?
ו- כיצד שרה אשתו הראשונה, נוהגת ע"פ מבנה ערכי השונה לחלוטין מן המבנה שהנחה את צעדי המשפחה לאורך כל ימי חייהם המשותפים. דבר המוביל למשבר אמון בסיסי בין אברהם לשרה (הייתכן כי לאישה זו אני נשוי, הייתכן כי היא "אחותי")
ז- אברהם כאיש ציבור, איש הנהגה וקהילה:
יש לאברהם, בשלב זה בחייו אנשים רבים וקהילה גדולה שעוקבת אחריו, לומדת מצעדיו, מתבוננת בו ומחקה את דרכיו.. הוא מורה של אנשים רבים, מדריך לקהילה גדולה.
מעשה זה קשה מול הקהילה.. מעשה זה נוגד את כל איכויות החסד אותם אברהם לימד לאנשים רבים.
מה אם כן יעלה בגורל הקהילות שבנה לאורך שנים רבות?
יש במעשה זה מן האפשרות לערער על פועליו של אברהם שכולם על בסיס אמונתו וחסדו.
דבר העשוי להוביל למשבר אמוני בסיסי על האיש אברהם ועל העקרונות שלימד, ולהוביל לשבר גדול בתוך קהילות אברהם על המנהיג עצמו.

בתוך שבר קשה וכואב זה, לאברהם אין את המשאבים להכריע.
אברהם האיש ללא הכוחות והיכולות לתת מענה לקונפליקט כה מורכב.
זהו המקום שם האל עצמו מתערב ובא ופותר את המורכבות כאשר הוא עצמו מכריע לאברהם כיצד לנהוג:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. וְגַם אֶת-בֶּן-הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא. (בראשית כא, יב-יג)

מהן האיכויות הנדרשות מאברהם על מנת שיהיה במקום המסוגל לשמוע ולקבל את הייעוץ וההכרעה של האל בקושי ובצומת בפניה הוא עמוד:
1- יציבות רגשית. למרות הטלטלה המורכבת, ולמרות שדבר רע בעיני אברהם, הוא נותר יציב ברגשותיו ולא מעורער.
2- יש לאברהם חלל פתוח היודע לחכות להמתין.. הוא נותר קשוב, כפי שהיה שנים רבות.
3- יש באברהם תמימות, יושרה, טהרה, אחדות נפשית, נאמנות יסודית לדבר בו הוא אוחז.
4- אין בו פזיזות מחד ולא היסוס מאידך, הוא נותר מאוזן.
5- יש לאברהם את המוכנות הנפשית לדעת כי דעתו ורגשותיו האישיים הם יחסיים אל מול תנועת העולם השלם.. מכאן היכולת להתפנות מעצמו ולהאזין.
6- אברהם מכיר באחדות הדברים, כיצד כל הפרטים בעולם כולו מצטרפים לאחדות, עד שהוא ושרה אשתו -אחד, וכן הוא והגר וישמעאל אף הם כיחידה אחת, אך שונה בייחודה מסוג האחדות שיש לאברהם אל מול שרה.
דבר היוצר בירור וזיכוך על ייחודיותו של אברהם עצמו, כפי מה שהוא לבדו ללא צד המשלים אותו או מתווסף אליו.
זהותו שלו, היא עקב מי שהוא לבדו..
נוצרת עקב כך ההבחנה בין מי הוא האיש אברהם לבדו ומהו האיש אברהם כאשר מצטרף אליו גורם נוסף כגון שרה, הגר, ישמעאל או אנשי ביתו וקהילתו (אליעזר איש ימינו)
7- יכולת הביטול העצמית של אברהם, יכולת ההשתוות…
ביטול עצמי אינו מעיד על ההדחקה או החיסרון החשיבות של אברהם את עצמו, אלא על ידיעת מיקומו היחסי אל מול פני המציאות הכוללת.

איכויות אלו מאפשרות לאברהם לשמוע את דברי האל ויותר מכך, להיות מסוגל לאמץ את דברי האל בפשטות, במידיות, ללא פקפוק, ללא שאלה או תהייה והשתוממות על דברי האל:
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ וְאֶת-הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע (בראשית כא, יד)

מהי אם כן העמידה בניסיון התשיעי:

א- השמיעה את קולו של האל (נבואה)
ב – היכולת לפתור קשיים גדולים דרך אותה ההקשבה (להיעזר באל כמורה דרך כאשר מגיעים לצומת)
ג- המסוגלות להשתנות ולא להיות מקובע על נושאים שבעבר חי על פיהם (המבנה הערכי והשתנותו, הוא עצמו לא מוחלט)
ד- החשיפה של ייחודיותו האישית החד פעמית של אברהם כאדם (הגדרת שורשו של האדם)
ה- הגדרה מחודשת לנאמנותו של אברהם (לדרכו של האל)
ו- היכולת להעביר רוח לפסים מעשיים. כיצד מתרגמים מחשבה למעשה באופן מדויק ונאמן.
ז- כאיש ציבור והנהגת קהילה:
כיצד לתווך את מעשיו של אברהם לקהילתו – כך שדרכו לא תפגע, ואף תעשיר את עצמה.
במקום זה אברהם כבר אינו יותר דמות פרטית, אלא דמות ציבורית שם מעשיו, צעדיו והחלטותיו יוצרות אדוות במישור הפרטי, המשפחתי והציבורי – קהילתי.
לכן למעשיו של אברהם יש חשיבות החורגת מתחום חייו הפרטיים.
יסוד העובר הגדרה מחודשת בהתנסות זו, דרך ההגדרה הייחודית של אברהם כפי מה שהוא ומי שהוא ללא הקשר למי שמצטרף אליו.