נפש הכליה – סידן

האיכות הבסיסית של סידן: ביטחון, יציבות.
מבנה מוחשי המקנה תחושת בית וודאות שורש ידיעה וביטחון.

80% מן האבנים שנוצרות בכליה, עקב משקעים של מינראלים, עשויות מסידן. סידן הוא אם כן המרכיב המרכזי בהתפתחות אבן בכליה.
דבר המעיד כי יסוד הסידן בנפש האדם זקוק להתפתחות נוספת.

מהי ההתפתחות של הסידן בנפש האדם?
מצד אחד לכל אדם יש צורך בבית, במנה קונקרטי ששם הוא חש מוגן ובטוח (ביתי הוא מבצרי)
שם הוא במקומו, באקלים שנוח ומזין אותו.
וזהו צורך בסיסי, אנושי, הכרחי ולגיטימי, כאשר בקרב רוב בני האדם נושא "ביטחון, וודאות, ובית" נתפס דרך מושגים חומריים אשר מבטיחים את ההישרדות הפיזית, ומכאן הם הופכים למושא הרדיפה.
נושאים כמו: כסף, עבודה יציבה, רכוש ובית המשויכים לאדם.. באמצעותם האדם כביכול חש מבוסס ובטוח.

ומצד שני – קיימת אפשרות שהצורך במבנה קונקרטי יהפוך לנושא ההופך למרכז חייו של האדם (דבר שכיח מאוד) שהוא הרדיפה האין סופית אחר צבירה של עוד ועוד חומר (כסף, רכוש, נדל"ן ועוד) שעוד ועוד מכל אלא מביאים לידי האדם תחושה של ביטחון ויציבות.
התחושה של רוב בני אדם הינה שאושרם הפרטי תלוי ברמת ובכמות הרכוש שהם צברו.
הצבירה של כסף ורכוש מקנים לרוב בני האדם תחושת התרחבות, ביטחון, מסוגלות לעשות דברים ממרחב רחב יותר (עקב האפשרויות שכסף כמרכיב מרכזי בעולמנו פותח לאדם)
היסוד הנפשי המרכזי העומד מאחורי הרדיפה אחר הממון והרכוש (שמגמתו להביא לידי תחושת ביטחון ויציבות) זוהי החרדה…
חרדה עמוקה מאיבוד הקרקע…
איבוד הקרקע – משמעותה: מוות.
מכאן קיימת האפשרות כי האדם יבנה חיים שבמרכזם: השאיפה לעוד עוד חומר שמחפה על אי הוודאות, החרדה והאפשרות לא להיות, למות.

סידן לא בשל:
1- אדם שאינו יודע שובע, בור ללא תחתית. אף פעם אינו שבע.. ככל שיש לו – הוא רוצה עוד.
מצב זה גורם לרדיפה אין סופית אחר עיבוי הרכוש הנצבר, וגורם לאדם להתקבע ברובד החומרי של החיים (במקום להפוך את פלטפורמה של העושר החומרי לקרקע המאפשרות את הגשמת הרוח בחומר)
2- החרדה מן האי וודאות והדרישה הפנימית לצור בכל מחיר וודאות שדרכה האדם יכול לחוש, לפחות באופן זמני, את חווית הביטחון השואבת את כוחה מגורמים חיצוניים של מבנה, רכוש או מעמד.
במצבים אלו, האדם יוצר תפיסות עולם (שחרדה מאחוריהן) שאינן מאפשרות שינוי או גמישות, אלא יוצרות נוקשות יתר כדי להקנות תחושת וודאות..
3- יצירת מבנים שהאדם יודע בנפשו כי אין הם נכונים (זוגיות שאינה מכונה, חברה להיות בא שאינה נכונה לאדם, עבודה שאינה נכונה לאדם) אך הם מאפשרים ביטחון…
לביטחון מלאכותי – יש מחיר כבד להתפתחות נפש האדם, המחיר הוא בשעבוד לאורח חיים שגוי המקנה ביטחון מלאכותי. העבדות לחומר והשעבוד של מיתר קיומי שבלב, הוא המחיר.

ברוב המצבים בהם סידן לא הבשיל בנפש האדם, תחושת חוסר הביטחון וחוסר הוודאות על העתיד שאינו ידוע, דוחף את האדם לפתרונות שאינם מכונים לו, דבר המוביל לשעבוד נפש האדם לחיים שמאוחר יותר, כאשר יתגבר, יראה כי כעת הוא משועבד וכעת לשנות קשה ביותר, עד לכניעה לחיים שאינם נכונים לו… אז תיתכן אפשרות כי הכליות יחלו כדי לשקף לאדם את סוג ההתבוננות ההכרחית להמשך דרכו.
מזווית אחרת – אוסטיאופורוזיס (בריחת סידן מן העצמות) הינה מצב קליני הבא לשקף לאדם כיצד ניכנע להטבות של מבנה שגוי שאינו נכון לו.

אבנים בכליות, שהמרכיב המרכזי בהן הוא הסידן, מלמדות כי הכליות אינן יכולות לייצר את המים האישיים (הפלזמה בדם) לשם האקלים הנכון והמתאים למיתר הקיומי, ולתנאים ההכרחיים להגשמת התכנים שיש בו.
כאשר האבן בכליה מסידן באה לשקף לאדם את מה שנאמר עד כה.

סידן בשל:
סידן בוגר ובשל, אינו תלוי בחומר, אינו זקוק לחומר כדי לחוש יציבות וביטחון.
הוא עוסק בחומר, מתנהל עימו ומנהל אותו ללא תלות בו.
סידן בשל ביסס מבנה שאין בו קיבעון, הוא גמיש ומשתנה לפני צורכי המיתר הקיומי.
אדם המבוסס במיתר הקיומי, נעזר במבנה לפי צורכי השעה, אך איננו תלוי בו ולא משועבד לתחזוק שלו.
מבנה נכון, מהווה בית לאדם, לשם מגורים, מנוחה והתחדשות המאפשרים למיתר הקיומי חלל להשרשה של רוח ממנו חומר מקבל את איכותו והגדרתו.
מכיוון שרוח ילד חומר, רוח לבש חומר. החומר גמיש ומשתנה על פי תנודות הרוח.

חומר נוקשה שהעביר את האדם שעבוד, כלא בתוכו את רוח, והפך את יוצרות, כעת חומר הוא הסיבה לקיום. דבר שיביא לאדם בסיכומו של יום, כאב, מחלה ומצוקה – שתכליתה לעורר את האדם לשיבה ליסודות האמתיים שבנפש האדם.