המחזור החודשי בנשים – אסטרוגן, פרוגסטרון -חלק א'

המחזור החודשי בנשים מתחיל בגיל 12 בממוצע. הופעתו מסמנת את הכניסה לשלב החיים ה- 8 (ע"פ שיטת 12 השלבים של חיי האדם)
זהו גיל ההתבגרות, שמצד אחד מסמן את האפשרות הבוגרת להרות, ומצד שני גיל זה הינו תחנה חשובה בהבשלה הנפשית לקראת הגיבוש המלא של החיים הבוגרים.
הופעת המחזור הינה ההכשרה הגופנית ליכולת להרות, כאשר אברי הרבייה בגוף האישה, הם האיברים דרכם אנו למדים על תהליכי היצירה שבאדם.
הרחם נושא בתוכו את כללי היצירה, כיצד האדם יוצר. דבר הטבעי לנשים, אך קיים גם בגברים עיקרון היצירה דרך ההורמונים המשותפים לנושא זה, האסטרוגן והפרוגסטרון הקיימים ברמה פחות במבניות הזכרית, ביחסיות המתאימה.

המחזור מתחיל בהתפתחות הזקיק שעניינו הקליטה וההשרשה של הזרע, אז המערכת הנשית עוברת לתהליך ההיריון. כאשר לא הייתה ההפריה, אז רירית הרחם, הזקיק ורקמות נוספות מופרשות דרך הדימום האופייני בכל מחזור.
הדימום התקין הינו כ3-5 ימים, כאשר הדם טרי, ומתחיל בטפטוף איטי ביום הראשון, בימים הבאים הדימום אינטנסיבי יותר, כאשר ביומיים האחרונים הדימום מפסיק ומאט עד שנעלם.
אז מתחילה הכשרה הקרקע לאפשרות להרות פעם נוספת.

האספקט השני, הנוסף של המחזור החודשי, מהווה "כלי" או דרך לניקוי המבנה כולו מכל מה שנאסף, נאגר והצטבר, הזקוק לניקוי מן המערכת הנשית ברבדים הנפשיים.
המחזור החודשי אם כן, הינה דרך טבעית לתהליך ניקוי, גופני, רגשי, מנטאלי ואנרגטי – של כול אותם התכנים שיש להתנקות מהם, המכבידים על איכות חיי האישה בכל אותם הממדים.

הסימפטומים המופיעים סביב הדינאמיקה של המחזור החודשי, הם ברובם המכריע חלק מתהליך הסומטיזציה של תכנים נפשיים שהפכו לגופניים, שיש להתנקות מהם (שהמחזור החודשי מהווה את הדרך לדבר)

ארבעת הקטגוריות המרכזיות ומשמעותם הרגשית בסימפטומים של המחזור החודשי.
(יש קטגוריות רבות, כאן מובאות השכיחות ביותר, מן הזווית הקלינית)

1- סימפטומים רגשיים, המופיעים לפני או תוך כדי המחזור (רמה מודעת)
אלו סימפטומים שהאישה (בדרך כלל) מודעת להקשרים של סיבות הופעתם של מצבים אלו.
אלו כל אותם התהליכים הרגשיים שהיא חוותה במהלך החודש שחלף במידה פחותה יחסית, שם היה לה את הכוחות והיכולת לשמור על איזון ושוויון נפש יחסי מול האתגרים השונים, כאשר דרך המחזור כל מה שחייב ממנה לגייס תעצומות נפש כדי "להחזיק מעמד", אז מתבטאים עם פחות יכולת לריסון עצמי.
לכן דרך הסימפטומים הרגשיים, בדרך כלל, בין הביוץ להופעת הדימום, ניתן להבין אילו רגשות האישה הפנימה, הדחיקה ואולי אף ניסתה לדכות.
רגשות כגון: עצב, כעס, תסכול, זעם, בכי ללא שליטה, מצבי רוח קיצוניים ועוד….
הם כולם עדות למה שיש שם כבר, המבעבע באופן סמוי במהלך החודש, כאשר דרך המחזור אותם הרגשות (המודעים לאישה) עוברים מהלך של קתרזיס לשם ניקוי והתחדשות.

2- שינויים בהרגלי אכילה, עם תשוקות חזקות למזון מסוים (חסך רגשי מודע, שפחות קל לגעת בו ביחס לקטגוריה הקודמת – הסימפטומים הרגשיים)
סימפטומים אלו מלמדים על הנקודה באישה (כפי שהיא חשה זאת) ששם יש צורך בפיצוי של דבר מה העקרוני לה, החסר במהלך החודש, או בחיים בכלל.
לכל סוג מזון יש את היסוד הרגשי שהוא מזין, הקשור לאותו המזון, לכן לפי התשוקה למזון ניתן לדעת על המקום בנפש האישה הזקוק לפיצוי. (עיקרון זה נכון כמו כן בכל סוגי האנשים, כאשר יש לפתע תשוקה לא נשלטת או צורך עמוק למזון מסוים, דרך אותה התשוקה ניתן להבין את החסך המרכזי בנפש אותו האדם חווה בנקודת זמן זו)
דוגמאות:
א- תשוקה למתוק: פיצוי על חיסרון ההנאה הבסיסית מן הדינאמיקה של החיים, חסר טעם, חסר מתוק, חסרה ההנאה – אולי ביחסים אינטימיים, אולי בנושאים של קריירה ועבודה ועוד..
ב- תשוקה למלוח: חסך בקרבה האינטימית.
פיצוי על יחסים אינטימיים שאינם מספקים או שאולי לא קיימים, עם צורך ורצון עז להם, אך ללא היכולת להגשמה של יחסים אינטימיים (במובן הרגשי)
ג- תשוקה לפחמימות: צורך למילוי מצברים, פיצוי לחולשה עקב תחושה כי היא עושה ועושה ללא הזנה חוזרת. אין שם אדם או מערכת תומכת והכול תלוי רק בה (כפי שהיא חווה זאת)
ד- תשוקה לחלבונים, בשר, דגים, ביצים: פיצוי של אובדן האיזון בין צדדים נקביים וזכריים באישה.
היה עליה להיות "זכרית" מדי במהלך החודש, דבר שהפך לאיכות נוספת המכלול האיכויות הנפשית שלה.

(נושא סוגי המזונות, ואיזו איכות רגשית שייכת לכל סוג מזון, יילמד במקום אחר)

3- כאבים המופיעים בגוף, לפני או תוך כדי הדימום (רמה של סימפטומים ללא המודעות להקשרים הרגשיים שלהם, עקב התהליך הסומטי)
כאב על הצד העקרוני של הופעתו, מלמד על דבר מה שהיה במקומו, וכעת יצא ממקומו.
אם הדבר היה מקומו לא היה הכאב.
מיקום הכאב מלמד על האיכות הנפשית השייכת לאותו האזור שהיא זו שיצאה ממיקומה הנכון בדינאמיקה הנפשית, דבר המשתקף דרך המיקום הגופני של הופעת הכאב.
כאבים גופניים, לפני ותוך כדי המחזור, מלמדים על תהליכים רגשיים אינטנסיביים מלהכיל, עד לנקודה שהם הופכים להיות גופניים, באיבר המקביל.
יש לברר את סגנון אורח החיים ואופן המחשבה של האישה. אולי עומסי חיים, אולי יחסים בהם אין לגיטימציה להראות חולשה או קושי, אולי חברה שאינה מאפשרת לגיטימציה זו, או אולי דרישה עצמית גובהה מדי ליכולתה של האישה.
דוגמאות:
א – כאבי גב תחתון: חוויה הישרדותית במהלך החודש (אולי בחיים בכלל)
יש לברר עם האישה מהו עבורה נושא ההישרדות (חיסרון יחסים, נושאים כלכליים, אירועים שהתרחשו בעבר שהביאו חוסר ביטחון ביכולות שלה להצליח ועוד..)
ב- כאבי חזה ונפיחות בחזה: הקושי המרכזי הינו ביכולת ההענקה למישהו נוסף. בחוויה שלה היא כמו ונגזלת עקב הדרישה (כפי שהיא חווה זאת) להיות במקום של הענקה למישהו נוסף, עם תחושת חסך ומרמור על כך שאין שם אדם המעניק לה, כפי שהיא מעניקה.
ג- כאבי בטן תחתונה: נושאים רגשיים שאינם עוברים תהליך עיבוד קוגניטיבי, הם מצטברים ויוצרים מועקה רגשית עקב חיסרון היכולת להבין ולעבד את המתרחש, דבר המצטבר במערכת המעיים.
ד- כאבי ירכיים: שימוש בחיוניות המינית, עומס הקשור לביטויים המיניים. יש
יש לברר עם האישה על סוג היחסים האינטימיים. אולי היא מאלצת את עצמה ביחסי מין כאשר אין היא רוצה בכך. אולי היא עושה שימוש בביטויים מיניים לשם יצירת חזות כלשהי. דבר שאינו מתיישב בתוכה כראוי. אולי היו התנסויות מיניות שלא הסבו לה את מה שלה היה נכון.

4- אופן הופעת הדימום (הופעה של סימפטומים ללא מודעות, גם כאן, עקב תהליך הסומטיזציה)
אם הדימום טבעי, כפי שהוגדר למעלה, אין בכך שיקוף לדבר, מעבר לבריאות תקינה.
כאשר הדימום אינו טבעי, הדבר מלמד על אותם העומסים הרגשיים שהצטברו במהלך החודש, הזקוקים לניקוי מנפש האישה, כאשר איכות הדימום מלמדת על הדבר הזקוק לניקוי.
א- דם כהה: הצטברות של רגש נגטיבי, כעסים, שנאה, קנאה, מרמור.
ב- דם עם קרישים: פצע המנסה להגליד.
היכן הפצע? ברחם. לא במובן הגופני, אלא המובן הרגשי, הרחם הנפשי פצוע. היכולת להביע נשיות – פצועה, היכולת ליצירתיות – פצועה, היכולת לביטויים רגשיים נשיים – פצועה.
ג- דם רירי, סמיך, כמו נזלת: רגש קשה, נגטיבי, שהוא שם לאורך זמן (כרוני) הגורם לתחושת כובד, חיסרון זרימה, תקיעות מצבים שונים – קומוניקטיביים, פרויקטים, נושאים שיש להזיז, אף הם אינם בתנועה.
ד- ריח חריף של הדם: דומה במקצת לקודם, מצב רגשי סטגננטי, שעומד ללא תנועה בנפש האישה, ויוצר תחושה של "ביצה" – הדברים אינם זזים, הם עומדים (רגשות, יחסים, מצבים שונים הקשורים לדינאמיקה הזוגית) אטמוספרה בתוכה חיה האישה, היוצרת תחושת תקיעות.