שיעול א' – ארכיטיפ צ'

שיעול זהו רפלקס (בדרך כלל לא רצוני) של כלי נשימה עליונים, שמגמתם: לנקות ולהוציא דבר מה מיותר המפריע לפעולת נשימה תקינה.
רפלקס השיעול הינו חלק ממנגנון מערכת החיסון, שעניינה: שמירה על האיזון המערכתי ועל היסוד העמוק באדם המחייה אותו ומקנה לו את ייחודיותו.
שיעול אם כן, בא להוציא מן הריאות יסוד זר שחדר לתוך המערכת ויוצר הפרעה לביו – ריתמוס של תהליך החיסון והנשימה.

ה"אינטליגנציה" של הריאות מתאפיינת ביכולת לבוא במגע עם העולם החיצוני מבלי לאבד את המרכז ואת האיזון הנפשי לאור האינטראקציה עם העולם מבחוץ.
חולי של בריאות מלמד על כך שהאינטראקציה עם עולם, חודרת את האדם, וגורמת לו לשיבוש שיחסים שלו עם עצמו. ה"אדמה" שלו מזדעזעת מן המגע עם החוץ, דבר שמתבטא דרך הריאות, שהן האיבר האחראי לקשר עם החוץ.

לריאות יש יכולת הבנה וזיהוי להגדיר לעצמן על מה הן שומרות ומהו היסוד העמוק שעליו יש להגן מפני האינטראקציה עם העולם החיצוני.
ליסוד שהריאות שומרות עליו, יש איכות שהיא הנקודה החשובה ביותר בחיי האדם, כיוון שהיא זו הבאה מן הלב (מושבו של האדון) ומשם באה הידיעה העצמית, הבנת האדם את עצמו, הזהות האישית והייחודית שממנה נובע קו החיים של האדם.

הראיות יודעות לזהות את האיכות המיוחדת הזו וכיצד לאפשר לאותה האיכות קשר ומגע עם העולם, ללא פגיעה או הפרעה מיוחדת.

שיעול אם כן, זוהי אינדיקציה להפרעה במערכת החיסונית של האדם במובן העמוק יותר מן הסימפטום הגופני. השיעול אינו רק שיעול, הוא סמן להפרעה עמוקה ביותר ביחסים הקומוניקטיביים של האדם עם החוץ.
כמו כן, השיעול מהווה סמן לצורך להתנקות ממשהו שגורם לאדם חווית אי שקט לאור חדירה של איכות הזרה לנפשו.

מערכת חיסונית יודעת כיצד להגן על היסוד הייחודי של האדם, ואם יסוד זה הפך פרוץ או שהוא לא ידוע או מוגדר מפסיק ל"אינטיליגציה" של הריאות, זהו המקום בו הריאות נפגעות, הן הופכות לחשופות מדי, לפגיעות מדי – עקב אי ההבנה על מה הן אמורות בדיוק להגן ומפני מה.

לכן: בכל פעם שיש שיעול כסמן לחולי, יש לברר ושאול למה האדם חשוף מדי, מה באדם אינו מספיק מחודד לעצמו ביחס לעולם, מה באדם אינו ידוע לעצמו על עצמו – עד לנקודה שהוא איבד את עצמו כאשר בא באינטראקציה עם העולם.
יש לברר איזה גורם חדר לאדם שהוא זר לנפשו, וגרם לאי שקט, ותחושת "זיהום" נפשי.
יש לברר האם קרה דבר מה בחיי האדם – אולי נחשף לאירוע שלו ידע כיצד להגיב ולהגן על עצמו ואז "אנרגיות" של מצבים או אנשים חדרו לתוכו וזעזעו אותו.

דבר זה נכון גם בילדים ובתינוקות: שם החשיפה לעולם אינו בהכרח קשור למשהו "נפשי" אלא לעצם החשיפה לעולם, לאוויר, לאטמוספרה הנושאת עימה הרבה מאוד אינפורמציה מסוגים שונים, שילדים ותינוקות מגיבים להם חזק ביותר.
ה"מבוגרים" אינם שמים לב לסוג זה של תופעה הקשורה למה נישא על האוויר, איזו חיוניות יש באוויר, איזו אינפורמציה על העולם נישא על גבי הרוח, אך תינוקות וילדים מודעים, מרגישים וחווים את נקודה זו בעמוק וחזק מיידי, העשוי להיות "חודרי" וכואב באופי שלו.

לכן: כאשר מופיע שיעול בתינוקות וילדים, יש לברר על האקלים והסביבה בא חי הילד. יש סיכוי גבוה שסביב הילד יש אטמוספרה שלא טובה לילד ומחדירה עליו גורמים היוצרים לו בתוכו הפרעות.
אטמוספרה זו עשויה להיות מחיים באזור אורבני, או בבית עם קירות שיש עליהם לחות, או במקרים רבים – אטמוספרה של משפחה ו"אנרגיות" שיש בין ההורים בתוך הבית.
ילדים רבים חשים את המתחים שיש בבית ומגיבים ל"אנרגיות" הללו בצורת חולי בכלי הנשימה העליונים עם שיעול, המעיד על חדירה של משהו זר לתוך הילד הגורם לו להפרעה.

ארכיטיפ:
שיעול זהו ניסיון של המערכת לפלוט דבר מה הזר לאיכות המערכת, הגורם להפרעה מערכתית באינטראקציה של האדם עם עולמו.