איברי הנפש – "חיה" – חלק ד'

נפש, זה הדם, שנאמר (דברים יב): כי הדם הוא הנפש. רוח, שהיא עולה ויורדת, שנאמר (קהלת ג): מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה. נשמה, זו האופיה, דברייתא אמרין האופיתא טבא. חיה, שכל האברים מתים והיא חיה בגוף (מדרש רבה י"ד- ט)

החלק בנפש המכונה – "חיה", מכונה כך מכיוון שזהו חלק הנפש הנצחי. אם וכאשר האדם בא במגע עם הנצח, או עם ממדים שיש להם את טעם הנצח, מגע זה מתאפשר באדם דרך החלק המכונה "חיה". חלק זה ברוב בני האדם אינו מודע כלל, לעיתים יש מגע איתו, אך לרוב לא באופן מודע לחלוטין. לעיתים כאשר נוצר מגע מתוך התנסות מסוימת קיימת באדם תחושה המביאה עימה התעלות החורגת מזמן וממקום, חוויה שלאחריה לא יוותר הרבה אצל האדם אשר חווה זאת, חוץ מן הפליאה ואולי גם קצת מן היראה, ולרוב חוויה זו תאבד ברבות הזמן החולף. יש צורך בהכנה רבה, והכשרת קרקע ארוכה ולמשך זמן רב באדם, עם שקידה, אמונה בדרך, דבקות, וויתור על הרבה מן ההיבטים של זרם החיים הרגיל, על מנת להיות כשיר לחלק זה שיהפוך למודע באופן קוגניטיבי באדם, וכן צורך בהבנה נכונה ומאוזנת של משמעות הדבר כשהאדם ייחשף לחלק המכונה "חיה".

שאר רוח, התלהבות ושפע יצירה, כוחות חדשים ויוזמות לשנות ולהזיז "הרים" – קשורים לחיוניות המושפעת על האדם מחלק זה. "ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה-דן בין צרעה ובין אשתאל" (שופטים, יג', 25). התפעמות הרוח ויכולתה להעצים את האדם בממדים שנראים כפנטסטיים, הינם ביטוי לחלק "חיה" שנהפך פעיל. "וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר" (שמואל א',י'-ו'). ההתהפכות של שאול בעת היותו צולח עם רוח ה', הינה מהלך של החלק "חיה" בנפש. ואז יש את תהליך ההתהפכות, ממצב קוגניטיבי רגיל, למצב ערני ומודע שרואה אספקטים רבים נוספים.

לאנשים רבים יש את הנגיעה במקומות "פסיכו- רוחניים" אלו, ויש אשר אנשים מסוימים עשויים להיחשב "משוגעים" או עם אישיות "בי-פולרית" או עם אבחנה קלינית פסיכיאטרית אשר תמצא מה לא מאוזן ומחייב טיפול תרופתי ואולי אפילו אשפוז ולעיתים עד לכפוי כנגד רצונו של אדם. עיקר ה"בעיה" של אנשים אלו היא בכך שהם נחשפו לאמת נכונה וגבוהה ממקומם הבסיסי ויחסי, ללא ההכנה וללא יכולת להכיל ולשהות במקום חדש זה, ואז העוצמה של החשיפה לשאר הרוח, עשוי למוטט אותם ולהביא לתופעות שיוגדרו במושגים פסיכיאטריים בכל מיני שמות והגדרות קליניות. יש לדעת כיצד להאזין לאנשים אלו, שכן הם מביאים איתם משהו עמוק ואמתי ותכנים מיוחדים מאוד באיכותם, שמעורבבים בחלקים נפשיים נמוכים יותר אשר לא הבשילו דיים, ולכן שומעים בליל של תערובות לא ברורות. אך מאחורי המהלך שאנשים אלו חוו, יש נגיעת אמת וחשיפה לממדים נכונים – ועיקר הבעיה טמונה בכלים נפשיים שלא הבשילו ואין הכנה לדבר אליו נחשפו. לעיתים רואים את תופעה זו אצל צעירים שלוקחים סמים באופן לא אחראי. יש מהם שיסבלו ממה שמכונה "טריפ רע". ונושא זה קשור לממדים של החלק המכונה "חיה" – שהאדם נחשף לממד זה ללא שום אפשרות להבנה או הכנה, ולאחר שיצא ממקום זה, הוא ללא יכולת לגשר על הפערים ולכן "משתגע".

"ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבא אמר להם ר"ע כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר (תהלים קא, ז) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני בן עזאי הציץ ומת עליו הכתוב אומר (תהלים קטז, טו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו בן זומא הציץ ונפגע ועליו הכתוב אומר (משלי כה, טז) דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו אחר קיצץ בנטיעות רבי עקיבא יצא בשלום" (חגיגה י"ד- ב')

במאמר זה אנו רואים את ארבעת הדמויות שנכנסו לממד שבו חלק "חיה" באדם חייב שייהפך פעיל, ומה קרה להם עקב כך. אלו הן ארבעת הדמויות אשר דרכן לומדים על אופן הכניסה לפרד"ס. בן זומא אפילו לא נכנס, אלא רק הציץ וזה הספיק לו שנפגע בדעתו, כלומר "התהפך למשוגע". דבר המשקף את חוסר ההכנה והבגרות הנפשית בעת היותו טועם מן הדבש. טעם מן הדבש ולא יכול היה להפסיק, ולחזור למציאות היחסית. לא יכול היה לגשר בין מה שראה במצב המוחלט אל מול המצב היחסי, ולכן איבד את שפיותו. מאמר זה בא להזהיר, אך גם להנחות את אופני הכניסה לעולם זה. האם ניתן להבחן את בן זומא כקטטוני או כבי-פולרי? אולי, אך ללא ספק הוא חווה וראה דבר אמת. הרמז החשוב ומרכזי של ר' עקיבא הינו השער לאופן הכניסה באופן המאוזן. הוא אומר "כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים". כשאתם נכנסים לעולם בו חלק "חיה" נהפך אקטיבי, על אף כי ראיתם דבר מה נכון – אין זה כך, שכן מה שתראו במקום זה הינו רק משל ולבוש לדבר אחר. ובמקום זה יש להיות מדויקים ומדודים עד לדרגת האטום, וכן עם יכולת של כיבוש עצמי ללא סייג. "אבני שיש טהור" , מתאר את מקום השפע האין סופי והנקודה בה אותו השפע נהפך לקונקרטי. לכן אסור לקרוא לזה בשם , כיוון שמיד עם תנועת המים המיצגים את השפע הזורם, הם נהפכים למשהו אחר. מה שמכונה במקום אחר "אבן השתייה, שמשם הושתת העולם"

חלק זה נהפך לזמין יותר לאדם לאחר גיל 45 ל 50 , שם הגוף והכמיה שלו פחות מפריעה, ואש הנעורים שוככת לאיטה, ואם האדם עשה את העבודה המקדימה, עבודה שהיה עליה להתחיל בגיל צעיר יותר בדרך כלל, אזי יש לאדם מסוג זה אפשרויות רבות בחוויה הפנימית שלו ובמה שהוא יכול ומסוגל לגעת בו, ללא חשש של תערובות נעורים לא מבוררות, הקשורות בדרך כלל לרגשות וייצרים ורצונות ומאוויים שלא סופקו או לא נפגשו דיים על ידי האדם עצמו בתוך מורכבות כוחות הנפש שלו.

התהליכים המכשירים את הקרקע למודעות לחלק "חיה" בנפש, קשורים לתהליכי הטהרות והזדככות, ברובד גופני, רגשי, ואנרגטי. תהליכים שכרוכים בזמן רב ובדבקות לאורך שנים, ללא יכולת להבטחת תוצאה כלשהי, אלא עשייה ודבקות שמונעים מן האהבה לבדה.