איברי הנפש – "רוח" – חלק ב'

"נפש, זה הדם, שנאמר (דברים יב): כי הדם הוא הנפש. רוח, שהיא עולה ויורדת, שנאמר (קהלת ג): מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה" (בראשית רבה י"ד-ט')

רוח – החלק בנפש המכונה "רוח", מכונה כל על דבר התנועה שלו. רוח נכרת בהיותה "רוח" עקב תנועתה, אוויר ללא תנועה, אוויר עומד, אינו ניקרא רוח, הרוח קיימת במצב הקיים כרוח רק עקב תנועת האוויר בעוצמות שונות ובאופנים רבים. עיקר האיכות המכונה רוח הינה בשינוי, רוח תמיד בתנועה ולכן תמיד בשינוי. כשאין באוויר תנועה, אין רוח. מצב זה קשור ישירות לתנועה הרגשית, תנועת הרגשות מייצר חוויה שאיכותה נודעת לאדם בזכות התנועה, הרגשות הינן תנועה פולרית בין דחייה ומשיכה, אהבה או שנאה, גבורה או פחד, פזרנות או קמצנות ועוד. בתוך התנועה הדיכוטומית בין שני קצוות יש לרגש חלל להתנסות. הגיל המתאפיין בתנועה רגשית עזה הינו גיל ההתבגרות – שם הנער ונערה נחשפים לעוצמות חדשות עקב השינויים הביוכימיים של הפן הגופני, כך שהשינויים הפיזיים מכתיבים פתיחה של מגרות נפש ועוצמות נפש חדשות הגלומות באדם וגיל ההתבגרות הינו צומת חשובה לחשיפה ולפתיחה של איכויות נפשיות התלויות בתנועת הרגשות, בגיל זה.

כל תנועה רגשית קשורה לרובד המכונה "רוח", ויש רוח פנימית הקשורה לאיכויות המולדות של האדם, ויש "רוח" חיצונית המשפיעה על האדם "אנרגיה" מסוימת אשר גורמת לו לחוות משהו, נוכחות או חיוניות ממקור חיצוני לאדם שיש לה השפעה על חייו הפנימיים. "רוח" חיצונית יכולה לנבוע מאיכותו של מקום גאוגרפי כמו ים, מדבר או הר, וכן מבית עם איכות חזקה כמו מקום מקדש או בית תפילה. כמו כן יש מקור נוסף ל"רוח חיצונית" (חיצונית לאדם ומשפיה עליו) הבא מן כוכב ומזל, לשם מכוונת תורת האסטרולוגיה. לתורה זו יש אספקטים רבים ולכל תרבות קדומה היה מה לומר על השפעת הכוכב על מצבו של האדם. תורות מסוימות אף מראות את הקשר בין כוכב לצמח ולמינרל. כך שלכול מזון צמחי יש השפעת כוכב החלה עליו ומזינה אותו. כל התורות האסטרולוגיות באשר הן, קשורות בהשפעתן על חלק "רוח" באדם, כלומר על מצבו הרגשי, לכוכב ולמזל יש השפעה מוגבלת על האורגניזם האנושי, כלומר על רגשותיו ומה שמתחת לרובד "רוח", הנפש והגוף. אם אדם ממוקם בחושיו או ברגשותיו כציר מרכזי בהוויה שהתפתחה בו, אזי אזם כזה מושפע מכוכבים ומזלות, אך אם האדם מבוסס בדרגות נפש עמוקות יותר, רבדים אליהם ידובר בהמשך, אזי אין לתורות האסטרולוגיה שום משמעות עליו ושום יכולת חיזוי המדויקת בדרגות שונות. וזו הכוונה במה שנאמר על אברהם אבינו-

"שאמר רב יהודה אמר רב: בשעה שאמר לו הקב"ה לאברהם אבינו, "התהלך לפני והיה תמים" (בראשית יז א) – אחזתו רעדה. אמר: שמא יש בי דבר מגונה?! כיוון שאמר לו: "ואתנה בריתי ביני ובינך" (שם פסוק ב), נתקררה דעתו.
"ויוצא אותו החוצה" (בראשית טו ה). אמר לפניו: רבונו של עולם! הסתכלתי במזל שלי (ואין לי אלא בן אחד).אמר לו: צא מאיצטגנינות שלך, אין מזל לישראל
(מ' נדרים ל"ב-א')

היציאה של אברהם מן האצטגנינות (תורת האסטרולוגיה והשפעת הכוכב על האדם) משקפת כי הוא עבר לממד בו אין רגשותיו מהווים חצץ למקומות העמוקים יותר בנפש, שם אין המזל יכול להשפיע, וכעת הוא פתוח לראות מה שקודם היה חסום.

רגשות ניכרות בתנועתן, בביטוי הרגשי הנכון והבריא של אופן ביטוין, חולי ברגשות הינו במחנק של רגש עוצמתי ללא ביטוי כלל, מה שנכונה "שליטה" על רגשות אינו בהכרח דבר נכון ובריא להתפתחות המערכת ושליטה ברגשות נוטה לדכא אותן. רגש טוב ובריא צריך להתבטא ואף שואף להתבטא. בחיי יום יום רגשות מייצרים את ההתנסות של האדם בדבר מה ולכן רגשות חיים ופוטנטיים הינן הכלי ההתנסותי המרכזי באדם, אדם ללא רגש נחשב כרובוט ולא כחי, מה שיוצר חווית חיים הינן הרגשות בתנועתן. אך רגש מתפרץ או ספונטני הבוקע ללא בקרה ומודעות, מתוך העיקרון של חופש הביטוי והצורך "לשחרר" רגשות, אף הוא אינו כדאי למגמת ההתפתחות הנכונה באדם, שכן רגש מתפרץ ואימפולסיבי הופך את חייו הפנימיים של האדם לחיים לא יציבים, ואי יציבות זו לא תאפשר לעוד אפשרויות בחיי הנפש. על הרגשות להיהפך למעיין צלול ללא תנועה, דבר שהופך את נפש האדם לתשתית המסוגלת להתנסות ברבדים עמוקים יותר במציאות וכך להיפתח לממדים גבוהים יותר. ממדים שהמגע איתם מצריך שקט נפשי והשתקה מלאה של תנועת הרגש. השתקה שאינה מדחיקה את הדינמיקה הרגשית אך יכולה לבחור את תנועת הרגש ולאן יפנה ומתי יפעל וכיצד ירגיש את הנושא בו האדם עוסק.

לכן יש שני מצבים רגשיים בסיסיים – האחד, בתנועת הרגש כלפי התוכן המגרה את פעולתו מן החוץ או מן הפנים, ואז הרגש הינו סטימולנטי, תגובתי, לא נשלט, נוטה להתפרץ, ואף מתעתע באדם – רגש זה הינו תוצר של תגובה לחלקים הנמוכים יותר של המערכת, "נפש" וגוף. ואילו השני מתאפיין בתנועת רגש מודעת הקשובה לממדים העמוקים בנפש האדם, ואז הרגש הינו הכלי ההתנסותי ל"ידיעה". לידיעת דבר מתוך התנסות ומתוך חוויה ישירה, דבר שמביא איתו תוכן עמוק לאין שיעור ביחס לכול דרך לימודית אחרת. יכולת "להשתיק" את הרגש משקף דרגת התפתחות עמוקה ומוכנות רגשית עם בגרות נכונה אשר אין בא הדחקה של תהליכים רגשיים טבעיים.

לכן העבודה על רגשות הינה צעד עקרוני בהתפתחות של חלקי הנפש, ועבודה זו הינה על חלק "רוח". חלק "רוח" מקשר את רובד ה"נפש" לרובד "נשמה". ולכן ה"רוח" מתאפיין בתנועה המחבר ומקשר את הממדים השונים, החיבור וקישור שחלק זה פועל מביא לידי ההתנסות המלאה של האדם בדבר מה, ועל פירות החוכמה והתבונה הנובעים מאופן חוויה זה.

עבודה נכונה על רגשות קשורה להבנה על הצד החושי וגופני שמייצר החלק הנקרא "נפש". שכן רוב הרגשות שאנשים חווים הינן תוצר ישיר של תנועה כימית הקשורה לגוף ולפעולת החושים, דבר המתנה את הרגשות ולכן קובל אותן לפעולות קומפולסיביות ללא בחירה או מודעות ההכרחית להתפתחות נכונה של המערכת, לעיתים שינוי דיאטטי משנה את כלל החוויה באדם, עקב השפעת המזון על רובד "נפש", ונקודה זו משקפת את הצד הפיזיולוגי של תנועת הרגשות, אשר במצב זה הינן דינמיקה תגובתית בלבד.

לכן אומר המדרש – עולה או יורדת, עולה – אם הרגשות מאפשרות מצבי תודעה עמוקים יותר החורגים מן הכלא הגופני (אך הנדרש) או יורדת – ואז האדם שבוי של גירויים חיצוניים המתנים את מצב רוחו ללא כל שליטה או בחירה, שכן "בחירה" הינה מעלה אנושית אשר יש לגדול עליה והיא לא מולדת או טבעית וספונטנית לאדם – אלא אם כן חלק "רוח" שלו עולה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s