מערכת השלד – סימבוליקה גופנית נפשית חלק ב'

השלד בנוי מעצמות המחוברות באמצעות פרקים. העצמות יוצרות את המבנה שמייצר את תבנית הגוף כולו, הגוף מוחזק על ידי המבנה הזה. מבנה העצם הינו קשיח במיוחד ועשוי בעיקרו מסידן, תוך העצם רך יותר ונקרא מוח העצם. מוח העצם לוקח חלק פעיל וחשוב בתהליך ייצור תאי דם לבנים, ולכן קשור באופן עמוק למערכת החיסון.

השלד והעצמות מלמדים על עצמותו של אדם, על חוויית העצמי שלו, כיצד האדם מגדיר את עצמו ואת זהותו ביחס לעולם, כיצד הוא מוגדר בשונה מן האחר. למשל, מחלת עצמות נפוצה היא אוסטאופורוזיס, בעיקר אצל נשים בגיל המעבר. מחלה זו כרוכה באיבוד סידן מן העצמות, ולכן יוצרת סכנת שבירה קלה יחסית, מייצגת את השאלה של סיכום תהליך החיים שעברה אותה אישה, שאלות כגון ,האם נכון להיום הצלחתי, השגתי, הגעתי למשהו? האם נבנתה זהותי באופן שהולם את הפוטנציאל שלי? האם יש בי חלקים שהודחקו ואינם יכולים להתגשם יותר?'
אלה כמה מן השאלות שמתעוררות אצל חולה באוסטאופורוזיס. יש סיכוי להדחקה רגשית עמוקה מאוד שגרמה לחלקי נפש להינעל עמוק ולא לקבל שום ביטוי. לרוב יש קשר בין מצבים אלו לבין טראומות קשות שגרמו לשינוי או לעצירה בהתפתחות מבנה הזהות הטבעי בגיל צעיר יחסית. מצב זה קשור בדרך כלל לחוויית חולשה וחוסר יכולת אל מול העולם. לא בכדי, נשים סובלות יותר מגברים מאוסטאופורוזיס – עולם עתיק שנהג, ועדיין נוהג, לדכא את הנשיות לתפקידים המצומצמים רק לבית.

מחלה הפוכה היא התקשחות יתר, כגון "דורבן" שמופיע בעיקר בעקב. מצב זה מתחיל מדלקת ברקמת העצם שגורמת לריכוז גבוה והתקשחות של האזור (קלסיפיקציה של העצם). מצב זה מלמד על אדם שחש שהוא מחויב להראות כיוון ברור לעצמו ולאחרים, אך חש היסוס פנימי עמוק שאינו מאפשר לו תנועה חופשית , ולמרות זאת הוא ממשיך להיראות בטוח. אפשרות נוספת – האדם חש שהוא צריך לייצר ביטחון לסביבה בעוד לו עצמו אין חוויה של ביטחון כזה. אדם שאינו חש בטוח ביכולת שלו לייצר יציבות לעצמו ומציג לעולם חזות של חזק. דורבן קורה לרוב לאנשים עם נוכחות חזקה, שהביטחון שלהם התערער לגבי היכולות שלהם.

מחלה נוספת נדירה יותר כיום (בעבר הייתה נפוצה יותר, עקב שינויים בהרגלי התזונה ומודעות לנושא זה) היא "רככת" – מחלה של חוסר בוויטמין D שיוצרת עצמות רכות וחלשות. למחלה זו יש קשר לתזונה לקויה וכן לאפשרות גנטית מולדת, ולכן אין לה משמעויות רגשיות מיוחדות. יש הבדל גדול בין מחלות מולדות גנטיות שאינן קשורות כלל לאורח חיים כלשהו, לבין מחלות כרוניות נרכשות, שבהן אנו דנים (מחלות שילד נולד איתן יקבלו תשומת לב מיוחדת בהמשך).

מה שמחבר את העצמות לכדי אפשרות תנועה היא מערכת הפרקים. הפרקים יוצרים אפשרות תנועה, ולכל פרק אופי תנועה אחר. נושא זה חשוב מאוד להבנה מכיוון שאופיה של התנועה בפרק קשורה ישירות לסוגי התנועה של האדם בעולם במישורים שונים, הפרעה בתנועה בפרק מסוים מלמדת מה לא זז כראוי בחייו של אותו האדם. לכל תנועה יש מגמה – לאן האדם רוצה להגיע כאשר הוא הולך, ולכן מאחורי כל תנועה יש "רצון". כאשר עולה השאלה איך הרצון מבוטא, ואם יש קשר אחיד בין הרצון לעשייה שתואמת את מבוקשו. ולכן הפרקים שמאפשרים תנועה קשורים מבחינה רגשית רוחנית לשאלת ה"רצון". כוח הרצון והתבררות הרצון – האם הוא ידוע לאדם או לא, ועד כמה.

הפרקים קשורים ליציבה ולתנועתיות. היציבה של האדם מבטאת את ה"הצהרה" שלו מי הוא אל מול העולם – זקוף או שפוף, שלומפר או מסודר, חזה מכונס פנימה או בולט החוצה. כל זה משקף את אופן העמידה ואת אופן ההגשה שלו את עצמו לעולם (נושא בסיסי ועמוק מאוד). לאחר מכן – אופן התנועה שלו משקף את האינטראקציה שלו עם העולם – לכל פרק יש משמעות שונה שמשקפת את סוג התנועה הנדרשת מן האדם.

פרקי כפות הרגליים
פרקי כפות הרגליים משקפים את אופן העמידה – יציב או לא; האם יש לאדם שורש במציאות חייו, או שמא הוא תלוש (יציב או תלוש קשור לחוויה פנימית); בעיות בכפות ברגליים מעוררות את השאלה האם אני יכול לנוע בעלם על אף שאני חש ללא שורש?

פרקי כפות הידיים
משמעותם היא היכולת לעשות, ואם היכולת לעשות משקפת את מה שהאדם רצה והתכוון, ואם העשייה שלו אותנטית או שהוא מעמיד פנים וחש עצמו כמזייף או מחקה מישהו אחר. כאבים או ניוונים חלילה בפרקי האצבעות והידיים מעוררים את השאלה "ניסיתי ורציתי לעשות כך וכך, ואני חש שאיני מצליח לבטא את העשייה שלי כך שתעלה בקנה אחד עם מה שאני מתכוון.

כתפיים
קשורות מבחינה רגשית לחוויית האחריות שיש לאדם. כתף ימין משקפת את העשייה המעשית והביטוי של תחושת האחריות בפועל, וכתף שמאלית קשורה לאחריות פסיבית, אחריות שאין עמה עשייה פיזית קונקרטית. הכתפיים קשורות בדרך כלל לבעיות בחוליות הצוואריות (נדון בהן כאשר נדון בעמוד השדרה). הכתפיים מעוררות את השאלה האם אני יכול "לסחוב" על כתפיי את מה שהתחייבתי כלפיו, ומקום הכאב חושף את המורכבות של היחס של האדם כלפי הדבר שעליו הוא חש מחויב.

עצמות האגן
האגן הוא אזור פיזי שנראה כמו קערה, שמכילה. לכן יש לאגן משמעויות רבות – האברים שהוא מכיל והתפקוד שלהם, שנותנים את ביטויים (אם התפקודים הללו לקויים) דרך האגן. אחת הנקודות הבולטות ביותר אם יש בעיה באגן היא נושא הזהות המינית, ולאוו דווקא אם האדם הוא הומוסקסואל או אם היא לסבית, אלא לאור זאת שהזכר הוא זכר – איך הוא מבטא זאת, אם יש לו קושי לבטא את היותו זכר, ולאור זאת את מיניותו כזכר (לרוב יש תחושת חסימה וחולשה של הגבר ביכולתו להיות גבר בעולם או בחברה שדורשת את זה ממנו), ולהיפך – האישה: האם היא יכולה להיות אישה כמו שהיא רוצה ומבינה, ואם יש כוחות פנימיים שיוצרים לה קונפליקט לגבי הנשיות שלה (לרוב מדובר בהדחקות של הצורך המיני, או בייצר של צורך לביטוי "פראי" כמו שהחברה תופסת את זה וכמו שהאישה מבינה זאת).

ברכיים ומרפקים
אלה יוצרים את הקשר בין הגוף לקצוות: המרפקים הם תווך בין הכתפיים – אחריות – לכפות הידיים – עשייה, והברכיים הם הקשר בין האגן – זהות מינית – לבין כפות הרגליים – שורש ויציבות. לכן החוויה המרכזית של המרפקים היא ה"כוח" ליצור לעצמי את ההחלל הנדרש למה שאני צריך, וחוויית היסוד של הברכיים היא היכולת לבחירה ולהחלטה.

עמוד השדרה
מערכת מורכבת מאוד עם הרבה אספקטים, עקב היותה ציר ל"פיזור" העצבים לגוף כולו. עמוד השדרה הוא ציר ומרכז, ועליו מתקבצים הרבה סוגי מתחים ומצוקות (ע"פ סטטיסטיקה של משרד הבריאות, 15 אחוז מכלל האוכלוסייה סובלת מכאבי גב, בעיקר גב תחתון, אך גם עליון). עמוד השדרה קשור ליציבה, וכן לאיבר שמחבר את כל המערכות לאחת. לכן עמוד השדרה התחתון קשור לאגן (מיניות וביטוי מיני), אזור השדרה האמצעי לחלל הבטן (עוד נדון בו בהמשך), ועמוד השדרה הצווארי קשור לכתפיים (אחריות). צוואר תפוס מלמד על אדם עם עומסים רבים עד לדרגה שמתעוררת אצלו התהייה אם אין לו הכוח לעמוד במשימות שהוא לקח על עצמו.
סקוליאוזיס וספונדילוזיס (סוגי עקמת בעמוד שדרה) הם ביטוי לתחושת חולשה ביציבה אל מול העולם, נושא שדובר קודם כשעסקנו בכפות הרגלים ויציבת הגוף בכלל. בעקמת של עמוד השדרה, תחושת החולשה עמוקה יותר ובסיסית יותר, וקשורה לחוויית הזהות ממש, ואילו יציבות של כפות הרגליים מלמדת על שורש ושאלת יכולת. עקמת בעמוד השדרה מלמדת שהאדם נכנע לחולשה הזאת ובנה את עצמו (בתפיסה שלו את עצמו) כאדם חלש ופגיע. יש בנושא זה הרבה דקויות, כגון נטייה של העקמת ימינה או שמאלה, שמשקף אם האדם נסוג או מתפרץ.

לסיכום,
כל הבעיות של מבנה השלד עוסקות בשאלות מבנה פנימי וביטויו בעולם, וכל בעיות הפרקים עוסקות באופן התנועה של האדם וכיצד הוא מביא את רצונותיו לידי ביטוי. כל מה שנאמר הן נקודות למחשבה ולעיון. בשל רוחב היריעה, אין אפשרות להעלות על הכתב את כל הפרטים, הנקודות מובאות באופן מרוכז שבא להראות את כיוון החשיבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s