הפרעת קשב וריכוז היא תופעה הנצפית בחמישים השנים האחרונות. אחוז האנשים הסובלים מתופעה זו גדל כל הזמן. אין תיעוד רפואי או תיעוד אחר ממקורות שונים אחרים על הפרעות קשב וריכוז. תופעה זו היא דבר חדש שהאנושות צריכה להתמודד אתו עקב תנאים תרבותיים משתנים.
הכותרת לתופעה זו היא "יישוב הדעת": כל הפרעות הקשב והריכוז, על שלל ההיבטים של תופעה זו, כרוכה בדרגה של חוסר ביישוב דעת, עניין שיש לו השלכות רבות על כל תחום בחיי האדם. אדם בלי יישוב דעת יפעל פעולות לא נכונות על בסיס של החלטות שגויות, מתוך רציונליות פגומה, וכן הלאה. מהלך זה יגרום לבסוף לחיים עם בעיות רבות. באמת, ביישוב הדעת תלוי הכול: ההצלחה בעסקים או בלימודים או בחיי נישואין, בחיי חברה ומעמד ועוד. יישוב הדעת הבריא מתבטא בהיגיון פשוט ובתבונה בסיסית נכונה שקל לתקשר אותה וקל לבטא אותה במילים. הכוונה להיגיון בריא שהוא תוצר של פעולה נפשית לוגית עם חוויית הלב וכן עם מצב גופני מאוזן. היגיון בריא זה הוא סוד ההצלחה של אנשים שלא למדו דבר בחייהם, אך הצליחו רבות בחייהם, מה שמכנים "חוכמת רחוב". חוכמת רחוב היא תוצאה של יישוב דעת עמוק שהאדם זכה לו עקב בריאות בסיסית – גופנית ונפשית.
מבחינה קלינית יש שני סוגים מאובחנים של קשב וריכוז. הראשון הוא ההיפראקטיביות, המתאפיינת בעודף אנרגיה, חוסר יכולת לשבת ותזזיתיות שאינה נותנת מנוח. השני הוא הגרסה הפסיבית, שבה אין ביטויים התנהגותיים חיצוניים מיוחדים, האדם פשוט "מרחף" ואינו נוכח במה שמתרחש סביבו. זהו הסוג היותר איטי ויותר קשה לזיהוי, כיוון שהוא נראה כלפי העולם "בסדר" מבחינה התנהגותית. למעשה, אותו אדם מתמודד עםבעיה קשה לא פחות מן הסוג האקטיבי, רק שאותו לא מזהים מיד ולוקח זמן להבין שהאדם כביכול "אינו קיים" בתוך הסיטואציה, דבר שגורם אצלו להרבה "חורים" בהבנה חברתית או בידע נלמד, וכך קורה שהוא נשאר מאחור. כאן ב"שירת העשבים" איחדנו את שתי התופעות לתוך פורמולה אחת. הסיבות לכך קשורות באופן ישיר לאיבוד יישוב הדעת וההיגיון הבריא הפשוט.
מהן הסיבות השכיחות לאיבוד יישוב הדעת
א. בראש ובראשונה – העברה בין דורית, מה שמכונה "גנטיקה". יש להבין שאם אחד ההורים סובל מבעיות קשב וריכוז זה עשוי לעבור לילדים. יש גם סיכוי גבוה שאם אחד ההורים חי אורח חיים המביא לידי בעיות קשב וריכוז, תוצאות חייו יעברו לילדיו. למשל, אם ההורה היה כל חייו תקליטן מסיבות והראש שלו מלא ברעש כל הזמן, "רעש" זה יעבור לילדיו; מקרה מהקליניקה: אישה בהיריון שבמשך כל ההיריון בוצעו שיפוצים בדירה בקומה מעליה, עם פטיש אוויר, כל היום בין 7:00 בבוקר ל-5:00 אחר הצהרים. נולד לה תינוק עצבני והיפר אקטיבי שלא ישן והקיא כל הזמן וסבל מתנועתיות לא רצונית כל העת, גם בזמן שינה. זאת עקב היותה עצבנית ונרגנת כל משך ההיריון מן הרעש הנורא. סיבות של העברות בין דוריות הן נפוצות ביותר. לעתים רואים דבר מעניין במיוחד: אחד ההורים מזהה שהוא כביכול הסיבה להעברה הזאת, והוא עושה עם עצמו שינוי אמתי באורחות חייו ובאופן מחשבתו, ואז הילדים שלו מיד נהנים מתוצאות התפתחותו, ויישוב הדעת חוזר אליהם על אף שלהם באופן אישי לא קרה מאומה (דבר זה נאמר כעצה). אם כך, בהעברה בין דורית יש שני אלמנטים –אם ההורה חי אורח חיים שתוצאותיו הועברו לילדיו, ואם ההורה בעצמו קיבל בירושה נטייה מסוימת שעוברת באופן גנטי לדור הבא.
ב. השפעות תרבותיות – ציינתי בתחילה כי תופעה זו היא דבר חדש, בתרבות העכשווית, המייצרת בעיות קשב וריכוז. יש הקוראים לתרבות שבה אנו חיים "תרבות הקליפ" – הכול מהיר מאוד וסטימולטיבי. האדם נחשף כל הזמן לאין סוף גירויים מכל מקום ופינה, דרך רדיו, טלוויזיה, מחשב, מכשירים סלולריים, סרטים ובעיקר פרסומות שזהו עניינן, לגרות וליצור אפקט בתודעה. וכך לבסוף האדם משנה את רגשותיו והחלטותיו וקונה מוצר מסוים. רוב הציבור אינו מסוגל מבחינה אורגנית לספוג גירויים כל הזמן ולהיות במתח ותחרות של "להיות מעודכן כל הזמן". המערכת מגורה באופן לא טבעי, דבר שמוציא את האדם מאיזון ומביא לאיבוד של יישוב הדעת ולכן להפרעות קשב וריכוז. יש כמובן אפקט בריאותי גופני מצטבר לאורחות חיים אלו. אצל נשים – מערכת הרבייה והפן הגניקולוגי היא הראשונה להיפגע וכן המערכת ההורמונאלית. אצל גברים – מערכת העיכול והמערכות החושיות כגון ראייה ושמיעה הן הראשונות להיפגע. אורח החיים המערבי (הן דתי והן חילוני) מביא אתו מחלות רבות שאין להימלט מהן. לכן חשוב להכיר את ההשפעות תרבותית האלו ולדעת כיצד להתמודד איתן.
ג. חינוך – "חנוך לנער על פי דרכו – גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כ"ב, ו'). מסגרות החינוך מייצרות היום אחוז גבוה מאוד של בעיות קשב וריכוז. עקב דרישות גבוהות מדי ומוקדמות מדי, עם לחץ תחרותי או חברתי שאינו מתאים ליכולתו של הילד. הוא נאלץ לחרוק שיניים ואיכשהו לשרוד את המצב, כשהמחיר לאחר מכן הוא בקשב והריכוז או בבעיות רגשיות רב גוניות. הדרישה היום למוצלחוּת או להישגיות, וכן ההתקדמות הטכנולוגית, מחייבות ילדים ללמוד תוכן בקצב מסחרר. אי אפשר להתמיד בקצב כזה לאורך זמן בלא מחיר כלשהו. אצל ילדים המחיר יבוא בדרך כלל לידי ביטוי בבעיות התנהגות. על ההורה להיות מודע וקשוב לנושא זה – לאזן את הלחץ כפי יכולתו, ולהתאים לילד נתיבי רפיון ממתח, כגון ספורט או יצירה. אין זה טבעי שילד ישב וילמד כל היום. בגיל צעיר הרובד הגופני חייב תנועה קבועה במשך היום על מנת לבנות את מסת השרירים והעצמות, ולכן תנועה גופנית היא דבר הכרחי שיעזור באופן עקיף גם לקשב ולריכוז. הימנעות מפעילות גופנית בגיל צעיר עשויה להוביל לתופעות קשות רבות. הפרעות קשב וריכוז היא רק תופעה אחת מן המורכבות הזאת. כשנוצר אצל הילד מתח ללא פורקן לאורך זמן, עולה השאלה מה הוא עושה במתח הזה ולאן המתח המצטבר לוקח אותו. לרוב, המתח לוקח את הנער למקומות לא מקדמים. ככלל, ספורט ותנועה גופנית משפרים ריכוז וזיכרון באופן משמעותי היותר, ומומלץ מאוד לכוון ילדים או בני נוער שסובלים מבעיית קשב וריכוז לתנועה גופנית שהם מוצאים בה שמחה, בעיסוק ספורטיבי מסוים.
ד. תזונה – כחלק מחברה סטימולטיבית ותזזיתית, מתקיימת תזונה כזאת שהולמת את אופייה של התרבות (המזון שתרבות מסוימת צורכת משקף הכול על טבעהּ). האוכל המתועש מיוצר מחומרים הגורמים לזירוז וסטימולציה, כגון סוכרים, צבעי מאכל, קפאין ועוד. מזונות אלו גורמים לתגובות היפראקטיביות אצל מי שניזון מהם. וכך ילדים ומבוגרים נעשים בגיל מאוד צעיר "מכורים" לסוגי מזון שיוצרים זירוז מלאכותי במערכת. יש להיזהר מאוד ממזונות כאלו, כיוון שהם יוצרים בעיות רבות שקשב וריכוז הן רק אחת מהתופעות שלהם. התזונה המומלצת כוללת מוצרים טריים, פירות וירקות, וכן שלל המזונות שאימא מכינה בבית. האוכל הלא מומלץ הוא כל סוגי המזונות התעשייתיים שאוכלים במסעדות מהירות למיניהן.
נושא משמעותי מאוד בחינוך הילדים קשור לשאלה מה קורה לילד שאינו יכול לקחת חלק במערכת הרגילה, ולאו דווקא משום שאינו מוכשר – אולי הוא מוכשר מדי, או אולי המורה שלו אינו מבין אותו ומדכא אותו באמירות ביקורתיות מידי, וכן הלאה. הילד בונה לעצמו תפיסות שגויות על עצמו ("אני לא יכול ולא מסוגל", "אני דפוק", "אני אחר מכולם ומשהו אצלי לא בסדר" ועוד). כל זה מכתיב לאחר מכן את חייו, כיוון שהילד בונה מערכת זהות פרטית של תפיסה עצמית קלוקלת, שאתה הוא ילך כל חייו. במקרים כאלו, שהם רבים, יש חשיבות רבה להחזרת ההיגיון הבריא לילד – "יישוב דעתו". בחברה שלנו היום נותנים למגמה זו (לאחת מן המגמות הללו) תרופות בעלות אופי פסיכיאטרי, ולא בכדי שולחים את הילד לנוירולוג או לפסיכיאטר כדי לתת לו את מה שהרבה לוקחים היום – רטלין וקונצרטה. לשתי תרופות אלו יש תופעות לוואי רבות, כגון אפתיות, חוסר אנרגיה, חוסר תיאבון ועוד. הן ניתנות על מנת שהילד יהיה יותר "רגוע" ולא יבנה זהות של חריג או "לא מסוגל". יש מחיר למתן ממושך של תרופות מן הסוג הזה, כשם שיש מחיר לכל שינוי בחומרים בעלי אופי נרקוטי, וכדאי לקחת זאת בחשבון.
קיימות דרכים אלטרנטיביות לטיפול בנושא זה, כגון צמחי מרפא, הומאופתיה, דיקור סיני ועוד. תנועה גופנית ושינויים תזונתיים אף הם חשובים ביותר כפי שנאמר. יש להיוועץ באיש מקצוע על מנת להרכיב לכל אדם את מרקם הטיפול הנכון לצרכיו ולאורחות חייו.
קובי נחושתן - דרכי הבראה אלטרנטיביות 