ד- תימוס, myasthenia gravis

תיאור קליני ע"פ 12 שלבי החיים, וסימבוליקה, כפי שלמדנו

מיאסטניה גרביס, איננה מחלה ישירה של בלוטת התימוס.
זוהי מחלה השייכת לקבוצת המחלות האוטואימוניות, בהן מע' החיסון מזהה חומרי גוף טבעיים ורצויים למערכת כאויבי המערכת, שיש לתקוף. הגוף תוקף את עצמו.
ארכיטיפ של מחלה אוטואימונית: הרצון לא להיות, בתוך שדה קיומי מסוים, אך בחוסר הברירה האדם מחויב להיות במקום שאינו רוצה להיות, אז הדבר מתרגם למחלה בעלת אופי של הרס עצמי.
במיאסטניה גרביס, מע' החיסון מזהה את האציטילכולין (רצפטור הקשור להולכה של הפולס העצבי במעברי העצב. חומר מרכזי בהולכה העצבית) כיסוד עוין שיש לתקוף ולהשמיד.

דבר המביא לידי הסימפטומים הבאים:

1- החלשות התגובות השריריות, עם האטה וכבדות תנועתי.
משמעות: מע' שלד שריר – דרכה ה"רצון" מתבטא.
החלשות יכולת ההוצאה של הרצון מן הכוח על הפועל.
2- צניחת העפעף.
משמעות: עייפות מן המאמץ להבין דברים, עייפות מן ה"עבודה עם המוח" ככלי מרכזי לבקיעות הסביבתית.
3- ראייה כפולה (דיפלופיה)
משמעות: קושי בתפיסה המיידית של המציאות, התודעה איננה מצליחה לעמוד בקצב האירועים, והאדם מאבד את יכולת ההבנה של מה שהוא רואה.
יש לברר עם האדם, מה הוא ראה, למה היה? שלא יכול היה להתמודד עם התוכן של הנושא אותו ראה.
4- קשיי בליעה, ולעיסת מזון.
משמעות: המפגש של האדם עם העולם קשה להבנה, לעיכול, החוויות האדם חווה נותרים ללא עיבוד, הבנה ויכולת בהתמצאות. חוויות היום יום, הופכות למכבידות, קשות, הנותרות ללא תגובה.
5- דיבור איטי עד ללא ברור.
משמעות: האטה מנטאלית עקב עייפות האדם לעקוב אחר המתרחש, להבין אותו ולהצליח להתבטא באופן הנכון לכוונה הפנימית, לשורש הפנימי, לאיכות הפנימית.
האדם לא מצליח לבטא את עצמו ביחס למה שנקלט מן הסובב.
6- במצבים חמורים יותר המחלה מביאה לשיתוק של עצבוב תהליך הנשימה, דבר שעשוי המביא לקשיי נשימה ואף למוות.
משמעות: תהליך הנשימה זהו הקשר המיידי בין פנים האדם לעולם החיצוני.
קשיי נשימה משיתוק או האטה עצבית, מלמדים על חוויות בעלות איכות טראומטית המצטברת והופכת לחסימה ביכולת של האדם לסנכרן את עולמו הפנימי עם מה שנקלט מבחוץ.
7- יש לסימפטומים תנועה משתנה במהלך היום, בבקר האדם קם עם שורה של תופעות שחולפות במהלך היום, ובערב מופיע מכלול סימפטומים אחר החולף עד לבקר.
משמעות: יש לדעת מהם הסימפטומים המופיעים במחזוריות היומית ומתי ביום.
לפי השעה של הופעת הסימפטום, יודעים מהו האתגר עימו האדם מתמודד.
בקר – מתח עקב הקונפרונטציה עם היום חדש.
צהריי היום – זמן ההתמודדות ב"זמן אמת".
ערב – חשבון נפש על היום שחלף.
לילה – כל אותם הנושאים שהאדם איננו יכול להתמודד עימהם קוגניטיבית, אז הם עולים בלילה (תת מודע)

ארכיטיפ המחלה: תפיסת עולם שאיננה הולמת את האיכות הנפשית העמוקה והבסיסית של האדם (יש לברר עם האדם מהי אותה התפיסה) כאשר תפיסת מציאות שגויה זו (המע' העצבית) מובילה לרצון שאיננו יוצא לפועל (הרצון קיים בלב) קיים באדם רצון שנותר ללא ביטוי. האדם מודע לרצון – אך אין לו את הכלים הדרושים להוצאה לפועל של אותו הרצון (מע' שלד שריר) עקב רכישה של תפיסת חיים שגויה (לאדם)

בקרב נשים, המחלה נוטה להיחשף בגיל 20 -30, זמן קצר לאחר סיום פעילות בלוטת התימוס, ותחילת הניוון שלה.
שלב 9 ( ב12 שלבי החיים) שלב המכונה: בגרות ראשונה וביסוס.
הזמן בו מופיעה המחלה בנשים מלמד על סוג האתגר שניצב בפנייה: להגשים את היסוד העמוק בעולם תחרותי ומהיר, תזזיתי ולא תמיד מעריך את האיכויות האמיתיות של נפש האדם.
עיקר הקושי בגיל זה המביא למחלה זו, הינה המחויבות לביטוי ולהגשמה העצמית באופן אוטנטי, וחיסרון הכלים ל"איך" עושים את זה.
בקרב גברים המחלה נוטה להיחשף בגיל 50-60. שבלב זה בלוטת התימוס מנוונת והפכה לרקמת שומן.
שלב 10 (ב12 שלבי החיים) שלב המכונה: הזדמנות שנייה.
דרך המחלה ניתן להבין את סוג המאבק שעימו האדם מתמודד והיכן הוא חש כי דרכו לא צלחה לו.
זהו מקום שם האדם מתחיל את שלבי הסיכום של המסע החיים , ומתמודד עם השאלה אם אכן חייו הביא את הפרי הרצוי.
בדרך כלל זהו שיקוף על עומסים רגשיים שהאדם חי עימהם שנים רבות, שלא הגיעו לפתרון באופן ההתמודדות איתם. יש לברר אם האדם, את סוגי הרגשות שנותרו בתוכו ללא מענה, בדרך כלל זהו רגש מודע וחי, שהתמודדות עימו הייתה קשה ומעייפות, לאורך שנים רבות.

נתגלה קשר סטטיסטי, שהרפואה הקונבנציונלית איננה יודעת להסביר על הקשר והתופעה, כי בשליש מחולי מיאסטניה גרביס, יש התפתחות של תימומה (גידול סרטני בתימוס)
ולהיפך – בקרב כשליש מחולי תימומה, מתפתחת בשלב מסוים מיאטניה גרביס. .
מכאן זיהו קשר (שסיבתו איננה ידועה ) בין שתי התופעות הקליניות המורכבות הללו.

כאשר בלוטת התימוס עצרה את פעילותה, והחלה את תהליך הניוון שלה עד להצטמקות בגיל זקנה. זהו המקום ששם מתחיל תהליך סוף החיים.
עם בלוטת התימוס איננה מתפקדת, מע' החיסון נותרת ללא יכולת ההתחדשות והלמידה שלה. היא נסמכת רק על ההיסטוריה של הניסיון שנרכש לה עד כה.
וברוב המקרים אין לניסיון הנרכש די… עקב העולם המשתנה באתגרים שהוא מציב לאדם, מדי יום ביומו.

כל כשל חיסוני, בלבול חיסוני, אי ידיעה של מע' החיסון בהתמודדויות שונות, קשורות ישירות לבלוטת התימוס – ובעיקר לניוון שחל בה בגיל 18-20.
מכאן מתבקש הקשר בין בלוטת התימוס למיאסטניה גרביס. אם כי קשר זה של אי פעילות התימוס נכון לכל סוגי המחלות האוטואימוניות.

מה אם כן מייחד את הקשר של פתולוגיה בבלוטה למיאסטניה גרביס, ולהיפך?

תשובה ע"פ תפיסת גוף-נפש:
היטשטשות הקשר של האדם לליבו (לעצמו) עד למקום שם נוצר נתק ביכולת של האדם להרגיש את עצמו. בדרך כלל עקב מהירות היתר של תנועת החיים, והקושי למצוא דרך להתמזג עם תנועת החיים, עש למקום שם האדם מאבד את עצמו במהלך התנועה.
אז מע' החיסון מאבדת אף היא את הידיעה על מה היא אמורה להגן ולשמור.
סיכום:
1- מאמץ לשמר את הקשר של האדם עם היסוד העמוק שחי בלב.
2- קושי בסינכרון של האדם עם דרישת החיים.
3- עומסים רגשיים שמצטברים עקב כך.
4- אי רצון של האדם לחיות באופן זה, אז מתחיל התהליך האוטואימוני.
5- פיצול המתחיל במאמץ לאחוז בשני קצוות החבל (הפנימי והחיצוני) עד להיווצרות נתק המחייב דינאמיקה כפולה ברמה החיסונית והמטבולית (הבסיס להתפתחות גידול)