מיאזמות – סיקוזיס, השכבה המינית – חלק י"ג

סיקוזיס (עלה תאנה ביוונית) – השכבה הסיקוטית, מאין היא באה, ומה היא כוונתה?

"וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁוּ". בראשית ב-כ"ה

" וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת." בראשית ג'- ז'

האנרגיה המינית באדם נובעת מן היסוד הקיומי העתיק והעמוק ביותר. מגמתה הראשונית הינה להחזיר לקדמותו את מה שנפרם ואת מה שהופרד, חזרה למקורו – חזרה לאחדות. מגע מיני בטבעו מאחד את הזכר והנקבה (יסודות נפרדים ומנוגדים – היסוד הזכרי והיסוד הנקבי) ליחידה אחת, ולחזרה אל האחדות. מתוך אותה האחדות נולד להם דבר חדש, ילד או ילדה. יצירה חדשה, עולם חדש והבטחה חדשה באה לעולם , עקב הזיווג המיני שיצר אחדות ומתוכה נולד משהו. הכוח המיני אם כן, מאחד ומשיב לאחדות את מה שהופרד, וכאן כוחו העצום על האדם. באופן אינטואיטיבי, האדם (איש ואישה) חש את הכוח הזה כפוטנציאל לשוב חזרה למקורותיו, חזרה לביתו ממנו גלה (הגלות הינה הפרדה, ניתוק, ריחוק, בדידות. ואילו הגאולה הינה שיבה אל האחדות, קרבה, אהבה, חשק, טוב, הנאה, יחד, הרמוניה ועוד) דבר מה שנולד, ילד וילדה, הינם ביטוי לקצוות שבאו אל חיק האחדות ומתוכה הביאו דבר מה חדש לעולם. כל יצירה של דבר מה חדש שבא לעולם, בא מתוך השיבה לחיק האחדות, יצירות אמנות, מוסיקה, ספרות, מדע, שירה, המצאות חדשות וגילויים חדשים של המדע המודרני… כולם באו עקב התכנסות האדם אל חיקה של האחדות, ובעת יציאתו מן האחדות לעולם ההפרדה, הוא יצא ובא עם מטען חדש, מטען של יצירה הנושאת עימה מסר לעולם כולו.. השירה של גתה הינה אוניברסאלית, הסימפוניות של יוהן סבסטיאן באך הינן אוניברסאליות, גאונותו של אינשטיין הינה אוניברסאלית.. וכך הלאה, כל יצירה חדשה הינה תוצר של הכוח המיני הדורש את האחדות וכמהה אליה. כך שאין להתייחס לאנרגיה המינית רק דרך המגע המיני בין המינים, יש להבין שהאנרגיה מינית הינה הכוח היוצר שבאדם, וכן הכוח המניע לחזרה אל המקור. מכאן הפיתוח המזרחי של כל תורות הטנטרה (ראה שני מאמרים – "טנטרה, מיניות ומה שביניהן") תהליך יצירתי כלשהו הבא אל האדם, משקף מגע והתכנסות בקרב האחדות, מתוכה בא החדש, הרענון וחווית ההתחדשות הכוללת.

לכן כוחו של האימפולס המיני באדם כל כך חזק ודומיננטי, זהו הכוח שמאחורי כל אותן פעולות הנדחפות מן האימפולס המיני, נובעות למעשה מן הרצון הלא תמיד מבורר או מודע, לגעת במקום הפנימי באדם שם יש את האפשרות להתמזג ולחזור לחיקה של האחדות….

בגיל הנעורים, הגוף ותנועת ההורמונים חזקים מיכולת הבירור והתבונה. ולכן בגיל זה האדם נדחף לפעילות מינית שאינה משרתת בהכרח את ההתפתחות שלו ואף עשויה לגרום למחלות רבות, לאוו דווקא גופניות, אלא יותר ברובד הרגשי, עקב אימפולס מיני שדוחף לפעילות מינית, שבמקורה עומד הרצון והצורך לאהבה וכן לשיבה לחיק האחדות, אך מתוך חוסר הבנה וחוסר בגרות או הכוונה, הנער – נערה, חוו מגע מיני לא בתנאים הנכונים, דבר שגרם למפחי נפש, לכאבים ולאכזבות רבות.. (ראה מאמר – "והנה קול דממה –השקט המוליד")

שימוש נכון באנרגיה המינית, מצריך בגרות והבנה רבה, וכן יכולת מסוימת של בקרה עצמית ואיפוק, שכן האימפולס המיני בטבעו אינטנסיבי ונוטה להתפרצות. יכולת האיפוק (הלא מדחיקה) הינה מפתח לעיסוק נכון באנרגיה המינית (ראה מאמר – "ישקני מנשיקות פיהו")

האנרגיה המינית הינה כוח הדוחף למגוון עצום של התנהגויות באדם, הרבה מן הקשרים החברתיים וכלל האינטראקציות שיש בין בני אדם, נובעות ונשענות על האנרגיה המינית, ומכאן כלל התיאוריות הפסיכולוגיות העוסקות בנטיות אלו שזיגמונד פרויד שחי בחברה פוריטנית ומודחקת היה הראשון שהחל להגדיר את התיאטרון האנושי הנשען על אימפולס המיני החבוי, הבא לידי ביטוי דרך אין ספור ביטויים שהם בסיכומו של יום "לבושים" לאימפולס המיני. פרויד פיתח כל מיני תיאוריות פסיכולוגיות שאפשר להסכים או לא להסכים איתו, אך בנקודה אחת הוא בהחלט צדק, והיא הנקודה של הכוח היסודי הפועל על האדם בכללותו וזהו הכוח המיני, ומהי הלגיטימציה הפנימית שיש לאדם לעסוק עם כוח זה באופן מקדם, ללא הדחקות המובילות לחוליים רבים, מתוך הבנת האורגניזם האנושי, מתוך הבנה על תכליתו של האדם ומה הם החסמים בדרכו וכיצד לעבוד עימם על מנת שדרכו והגשמתו של האדם תתרחש ללא קשיים מיותרים.

על הצדדים הפתולוגיים של השכבה הסיקוטית המאמר הבא

טנטרה, מיניות ומה שביניהן – חלק א'

במערב לקחו את הטנטרה והפכו אותה לדרך של שדרוג חיי המין, של חיי הזוגיות או להעצמת החוויה המינית הפיזיולוגית. וכך הפכה הטנטרה במערב לדרך או טכניקה להשבחת חיי המין. מובן שזו אינה המשמעות האמיתית של טנטרה וזה לא כוונתה. נכון שבטנטרה קיימת עבודה עם האנרגיה המינית, אך לא כפי שזה מוצג במערב.

מתוך הצורך לחזור אל האחדות ומתוך פשיטת הרגל הדתית-רוחנית במאה שחלפה, חדרו למערב מגמות של השפעות מזרחיות, אשר הביאו איתן פילוסופיות הבאות לתת מענה למצוקות הקיומיות הבסיסיות של האדם במערב. הטנטרה היא אחת מהן.
ואולם, לעתים יש חוסר הבנה של המושג על משמעויותיו העמוקות.
משמעות המילה "טנטרה" בסנסקרית היא "מארג". מארג של הכול בכול. כלומר, כל מה שקיים ביקום על כל פרטיו משפיע ומושפע זה מזה וזה על זה. המושג "בדידות" אינו קיים בטנטרה. הכול מחובר, ולבסוף הכול אחד.
אך באמת האדם אינו חש כך. בעיקר בחברה שלנו, שבה אנשים חשים לרוב זרים ולעתים אף עוינים זה לזה.

מהי אם כן המשמעות הפילוסופית של הטנטרה? הטנטרה נעזרת בכל הקיים כדי להגשים את מטרת חיי אדם. כפי שציינתי, הכול ארוג זה בזה והכול אחדות. כיוון שכך, היא נעזרת לאותה המטרה גם בממד המיני שבאדם. הטנטרה הקדומה והדרך שבה היא מתורגלת עד היום במנזרים טנטריים במזרח, אינה מערבת פעילות מינית כלל, על אף שעניין זה אינו מגונה ולא נאסר. במנזרים הטנטריים התרגול היומי כולל בעיקר תרגול של אסנות, נשימות ומדיטציות. קיים גם חלק של תרגול טנטרי שקשור לשירה ולדבקות.
העניין המיני אינו מקבל דגש במנזרים שבמזרח באופן שבו הוא מובא במערב. ולמעשה אין שום פרופורציה בין טנטרה כמו שהיא במזרח לאופן שבו היא תורגמה במערב.

הטנטרה אינה מגנה מאום, כיוון שכל מה שיש באדם ובבריאה קיים כחלק מן השלם.
כל מה שקיים – קיים מסיבה מסוית, ויש מקום לכל דבר ויש תכלית לכל דבר. לכן גם ניתן להיעזר בכל דבר כדי להגשים את תכלית חיי אדם. כך היא דרכה של הטנטרה.
ולכן יש מקום גם למיניות האדם, כחלק מכלל התפקודים של המערכת האנושית. אדם ההולך בדרך זו, יראה במיניות כלי נוסף שיש להיות מודע לאפשרויות שגנוזות בו.

יש להבין, ואני מדגיש נקודה זו: לטנטרה במקורה אין עניין להשביח את חיי המין, תפיסה זו היא האופן שבו המערב לקח דבר קדוש לצורכי הנאותיו, ואין קשר כלל בין מה שאנשים בערב קוראים לו טנטרה לבין הטנטרה עצמה.
לאדם ההולך בדרך הטנטרה, אין עניין ישיר במין ואין לו עניין מרובה לעסוק במין, יחד עם זאת אין הוא מגנה פעילות מינית ואין לו ביקורת על היותו בעל צורך מיני.
הטנטרה פותחת שערים לעסוק נכון בנטייה המינית שבאדם ובדרך לעבודה איתה.
בדרך כלל, מה שקודם ליכולת לעסוק באנרגיה המינית ככלי התפתחותי הוא דווקא הימנעות ממין, וזו הסיבה לכך שבטנטרה מלמדים לתרגל איפוק והתבוננות על תהליכים גופניים ונפשיים. לכן מה שמקדים לעניין זה הוא תרגול מדיטטיבי עמוק שמפתח באדם יכולת התבוננות חסרת פשרות. יכולת זו היא הכרחית למען גדילה נכונה בתוך תהליך טנטרי.

נושא נוסף חשוב מאוד הקשור לבנייה נכונה בתוך תהליך טנטרי הוא מה שמכונה "דרך האמצע".
על האדם להיות מתון ולא מותנה לכל דבר שהוא, יהיה הדבר אשר יהיה.
דרך האמצע בונה באדם את האפשרות להיות ביחס לעצמו וביחס לפוטנציאל שלו, ללא שום קשר להשוואה חיצונית או אופנה כזו או אחרת. היא מאפשרת לו ליצור חלל של אקולוגיה נפשית שבתוכה הוא עצמו צומח, וכך הוא מופיע לעצמו כמו יש מאין.
כל זה הינו חלק חשוב מן ההתפתחות הטנטרית.

עניין נוסף וחשוב ביותר הוא עקרונות מוסר בסיסיים: אדם ההולך בדרך הטנטרה אינו רשאי לפגוע באחר בשום אופן. כל פגיעה באחר, פירושה גם פגיעה בי עצמי ממש.
תשומת הלב לפגיעה באחר קשורה בתשומת לב גדולה לאדם שמולי, לכבודו ולייסורי לבו. דבר זה בונה במתרגל הטנטרי את הקרקע הדרושה להבנת הכאב ולתכליתו המעוררת.

המאמר הזה הוא מעין הקדמה. המאמר הבא הבא ידון באופי, במשמעות ובתכלית של התרגול הטנטרי.