טבלת הצמחים – טור רביעי – עיקר העניין

טור רביעי מתעסק בתהליכי ההזנה שהאדם חייב לעצמו על מנת לגדול. ולגדילה זו יש כמה רמות, פיזית – נפשית – ורוחנית. לכל רמה יש מזונות שהכרחיים לה כדי שתוכל להגשים את הפוטנציאל שלה לכל מה שהיא יכולה להיות. אם חסר מרכיב אחד או אם מרכיב זה ניתן לאדם בכמות גדולה או קטנה מדי, או שאולי מזון מסוים ניתן לא בזמנו, כל זה מוביל להתפתחות לא נכונה ויוצר באדם סוגים שונים ורבים של בעיות. כל מזון – צריך שיינתן לאדם בכמות הנכונה ובזמן הנכון. (על סוגי המזונות נכתב במאמרים קודמים).

מכיוון שהאדם ניבנה ממה שהוא ניזון דרכו, נוצרת זהות עמוקה בין האדם לבין המקור המזין, כך שהאדם בונה לעצמו מיבנה אישיות סביב סוגי מזונו. המזון החשוב ביותר הינו המזון שממנו נבנת תחושת ה"אני" של האדם. לרוב – מה שיוצר תחושת "אני" הן השפעות שבאות מן הבית בו גדל האדם ומן הסביבה והתרבות שבה הוא חי. ויותר חשוב- אם האדם בחר לעצמו "מורה" או "דרך" של התפתחות רוחנית כלשהי (שדרך כזו מהווה עבור האדם מקור להזנה ברבדים העמוקים של אישיותו). בכך נוצרת הזדהות עמוקה ביותר סביב מקור ההזנה מסוג זה. הזדהות סביב מורה או סביב דרך הינה ההזדהות היותר קשה לפירוק וכן המודעות על השלכותיה הפנימיות. בבודהיזם שגורה האמירה – "בהולכך בדרך, אם תפגוש את הבודהה, הרוג אותו". הכוונה ב"להרוג את הבודהה", זה בלא להיות מותנה ומשועבד שלא מתוך חופש בחירה אמיתי לגורם ההזנה שמורה מסוים היווה בעבור התלמיד.
לכל אדם ההולך בדרך קיימת הסכנה שהוא ייבלע אל תוך הכריזמה של המורה או לתוך האתגר שדרך מסוימת פורשת לפניו (למשל – דרך הלימוד היהודית נראית כאין סופית מרוב ספרים והקושי להבין ולהקיף את כולם) כך שהאדם עשוי "להעלם" לתוך הדרך ולעולם לא "להיות".

טור רביע מעורר את השאלות הללו וכן מראה את המקומות שבהן יש אפשרות של האדם "לשכוח" את עצמו ואת העיקר של תהליך ההזנה שהכרחית לגדילתו, לשם מה תהליך ההזנה נחוץ, ומתי הגיע השעה להתנתק מגורם ההזנה, שעד כה היה נחוץ וכעת הוא נהפך לחונק, בולם ומקצץ כנפיים.

לכל אדם יש את מערכת ההזדהות שלו. לעיתים עיקר ההזדהות היא עם מקומו המשפחתי או תפקודיו החברתיים או יכולותיו שפיתח לאורך חייו (כמו אדם שלמד עורכות דין ונהפך לעורך דין מפורסם, וכל זהותו הינה סביב המקצוע שלו, כך שעולה השאלה – מה יקרה לו אם יילקח ממנו התואר שרכש ופועל בחייו, מה יוותר ממנו אז) בירור מוקד ההזדהות המרכזי של האדם קורה בתוך טור רביעי. לא תמיד התרופה הרלוונטית תהיה מן הטור הזה, אך מתוכו ודרכו ניתן להבין היכן נימצא מקור ההזנה המרכזי שדרכו האדם פיתח מערכת זהות שיש "לעבוד" עליה כי נהפכת לגורם מעקב, או ל"סימפטום".

טור רביעי, אם כן, הינו טור ה"אלכימיה" שדרכו נוצר תהליך ההפרדה בין רבדים באדם שזקוקים למזון כדי לגדול, לבין רבדים באדם שאינם זקוקים למזון כלל, בין עיקר לטפל, בין דבר החשוב למטרה ספציפית והפרופורציות של גבולותיו לבין תהליך שחורג מגבולותיו. טור רביעי עוזר לברר את כל זה ועניין זה חשוב ביותר לאיזון התקין וההרמוני של התפתחות האדם.