מחלת הסרטן – חלק א'

מחלת הסרטן היא מן המחלות השכיחות בעשורים האחרונים. אחוז התחלואה במחלה זו עולה בכל שנה, ונכון להיום מחלת הסרטן נחשבת לסיבת המוות הראשונה כאן בישראל.
מדוע הדבר כך? מה קורה לנו כאן בישראל שאחוז החולים בסרטן כל הזמן בעלייה? (דבר זה נכון לגבי כל המדינות המתועשות במערב).

יש לכך כמה סיבות מרכזיות:
1. זיהום אקולוגי – אוויר עירוני ספוג עשן מכוניות ואזורי תעשייה; מים לא נקיים עם שיירים של מתכות כבדות כמו עפרת וקלדיום; מזון מתועש עשיר בחומרים משמרים הפוגעים בכבד ובכליות; וגם ירקות ופירות שרוססו בחומרים שקשה לנקות, כגון זרחן. גם בבשר שאנו אוכלים יש אחוז גבוה של אנטיביוטיקה, סטרואידים והורמונים מסוגים שונים. לחומרים אלו יש השפעה עמוקה מאוד על המערכת, אם כי השפעה זו אינה ניכרת באופן מידית, אלא רק לאחר צריכה ארוכת שנים.
ככל שהאורגניזם ייחשף לכמויות גדולות יותר של חומרים ומזהמים שכאלו, קיים סיכוי גבוה יותר למחלות קשות, לא רק סרטן.
2. אורח החיים המערבי, שהוא מאתגר ביותר ויוצר בעבור אנשים רבים קונפליקטים מסוגים שונים. למשל, נשים רבות מתמודדות עם הצורך למצוא איזון בין רצונות ובין צרכים מנוגדים, כמו הרצון לחוות הורות אל מול הרצון להצליח בקריירה מקצועית, מול רצון נוסף להתפתח ברבדים נפשיים ורוחניים. לקונפליקט זה יש מחיר נפשי המשפיע על כוחות הגוף ורמת הדרגה החיסונית.
אנשים רבים שאינם יודעים להרפות ולנוח, והמערכת שלהם נמצאת תחת מצב של דריכות מתמדת, לגופם ולנפשם אין אפשרות להתחדש. יציאת הרעלים הטבעית מתעכבת, והגוף אוגר מתח ורעל מסוגים שונים (ראו מאמר קודם שלי בנושא 3 סוגי הרעלים).
ככל שהקונפליקט שהאדם נתון בו נמשך זמן רב יותר, כך הוא מהווה גורם מחליש אף יותר. למשל קונפליקט אם להישאר במערכת של חיי נישואין או לעזוב, קונפליקט הנוגע לשאלה אם לעשות שינוי בעבודה ולוותר על ביטחון כלכלי למען דבר אחר, חדשני, שכרוך בו סיכון.


מדוע סרטן מופיע דווקא באיבר מסוים?

זוהי סוגיה שחשוב להתבונן בה.
ידוע למשל שעישון סיגריות לאורך זמן מגביר את הסיכון לחלות בסרטן ריאות, ואולם יש אנשים שלא עישנו מימיהם, ובכל אופן חלו בסרטן ריאות. אם כך, אי אפשר לתלות את המחלה ומיקומה בגוף רק ברעלים חיצוניים.
ברפואות המזרח אומרים שלא הגוף הוא שחולה, אלא האדם הוא זה שחולה. לכן הטיפול הוא באדם, והסימפטום המופיע בגוף מעיד ומשקף מהו הדבר באדם שצריך ריפוי.
בחסידות זה נקרא "תיקוני הנפש". כלומר, מבחינה זו הגוף כולו הוא סימבוליקה נפשית רוחנית, שדרכו משתקף הכול.
אם איבר מסוים מפתח חולי כלשהו, יש משמעות גדולה לסוג החולי שהאיבר פיתח. למשל- אקזמה או אטופיק דרמטיטיס על פני העור באזור הפנים אינו שווה כלל למלנומה (סרטן עור) באותו אזור.
עוד דוגמה: ברונכיט ספסטית אינה דומה כלל (בסימבוליקה של תופעות גוף-נפש) לסרטן ריאות.
כשכמדברים על סימבוליקה גופנית נפשית, צריך להכיר את משמעות האיבר ברובד הנפשי רוחני, ולאחר מכן את משמעות המחלה ולאילו דפוסים או לאילו מצבים נפשיים היא מתייחסת.
לכל הנוגע במחלת הסרטן, המצב הנפשי המשויך למחלה זו, הוא קונפליקטים וקרע נפשי שחי באדם לאורך זמן.

דוגמות למצבים נפשיים כאלה
1. סרטן במוח משקף מצב שבו חלקים של האדם נשארו פוטנציאליים בלבד. האדם המתבגר בגיל חש ויודע את הפוטנציאל של מה שהוא יכול להיות, אך אין לו הכוח להוציא זאת אל הפועל. סרטן זה אף יכול לשקף דיכוי עמוק של חלקים נפשיים עקב טראומות או לחץ חברתי, משפחתי, או גורם מזעזע אחר.
2. סרטן במעיים משקף שיש משהו שהאדם אינו יכול לסבול. דבר שקרה והאדם אינו יכול לקבל או לעכל רגשית. חוויות אלו נשארות כ"אבן שאין לה הופכין" בתוך האדם, ואין לאדם דרך להוציא את ה"דבר" הזה מתוכו.
3. סרטן השד משקף את הקושי לתת ביטוי אותנטי לנשיות על כל צדדיה.
4. סרטן הערמונית משקף את הקושי בעיקרון הזכרי: האדם מאותגר כל הזמן וחש מאוים. ייתכן גם מצב שבו האדם נדרש להפיק מעצמו ביטויים "זכריים" שאינם טבעיים לו.

יש כמובן גם סיבות בעלות אופי גנטי מובהק לסרטן. על כך – במאמר הבא.