סיכום מפגש, סדנה, על התפתחות חוש הריח

(נכתב ונערך ע"י רפי כהן)
המשך חוש הריח.
חוש הריח מסכם את מה שדיברנו.
הנושא שלנו הוא התפתחות. לגדול. ההתפתחות היא, שבשלב מסוים הידע נרכש וכולם מכירים את מה שכולם יודעים. מגיע שלב מסוים בחייו של הומיאופת שהידע הלימודי נרכש והאפשרות להתפתח כהומיאופת קשורה בהתפתחות הפרסונאלית של האדם.
כל סוג של התפתחות היא לגיטימית. אותה התפתחות היא צעד נוסף מעבר למטריה מדיקה ורפרטורי. חוש הריח הוא אחד הפחות מפותחים ביחס ליתר החושים. הכי פחות מפותח בחברה המערבית והוא בסיסי מאוד. נעים לי, לא נעים לי, או חוויה אדישה לריחות. יש מה אני חווה ומה אני מרגיש. מה אני מריח ברור אך מה חווייתי זה סובייקטיבי.
יש תפוז אני רואה אותו.
בחוש הריח אחרי שקיבל הכרה בתודעה יש את דחייה משיכה או אדישות.
גם הידיעה מה אני מריח הוא ספקטרום צר.
ולכן החוש הזה רדום וצריך עבודה כדי לגדול.
ההתפתחות בחוש הריח מציעה לאדם הרחבה והעמקה ומפתחת את המקום באדם שעובר תהליך התנסות. בתהליך ההתנסות מביא אותנו לידיעת אמת. כשאדם עובר התנסות הוא זוכה לידע אמיתי. ההתנסות בדבר זה ידע אמיתי.
אנחנו עוסקים באמת של האדם.
כשאנחנו מטפלים בבני אדם אני רוצה להגיע אל האירוע האמיתי כמו שהוא חווה אותו ולא כמו שאני רואה אותו.
האם אני רואה אותם כמתבונן או חווה את האחר?
מגיע אלי משהו ניאו נאצי ומקלל את היהודים ואני כהומיאופת האם רואה אותו כדור ראשון של ניצולי שואה, או שרואה אותו כמוהו.
כדי לראות אותו כמוהו עלי להתנסות בחוויה שלו. אני גם מזדהה וגם נשאר במקום של התבוננות.
חוש הריח הופך את ההתנסות לכלי.
מכיוון והוא הכי פחות מפותח – ברפרטורי הוא מופיע מעט מאוד. ובעצם אין מצב בלי ריח.
מיכל: המולקולות כל הזמן בתנועה ולכל דבר יש ריח מעצם טבעו.
קובי: אני מדגיש את הפאן הלא מולקולארי באדם.
חוש הריח הוא מראה את הוויית הדבר במקומו העמוק ביותר. חוש הריח נחווה כחדירה למרחב האישי של האדם. מבוגרים אני נזהר מלהריח אותם.
מה הופך את הריח לחוויה של אינטימיות?
זה הדבר שגורם למשיכה או דחייה במערך הסקסואלי. כל הרובד הסקסואלי מבוסס על חוש הריח. יש גברים שמריחים אישה ובורחים ממנה.
המגמה שלי היא להרחיב את חוש הריח שיספר לנו מהם החיים שנמצאים מאחורי הריח.
אם תלך בשדה תגלה כמה מאות ריחות בתוך הליכתך.
לא רוצה שניתקע רק על חוש הריח.
בעתיד נעסוק במה קורה כאשר חוש אחד נלקח איך יתר החושים מפצים.
הסיבה ש ALL-C מרגיש ניתוק מהעולם זה כי האף שלו סתום לחלוטין.
חוש הריח מחבר לאדמה ולסביבה והוא הרגיש ביותר לכל מה שקשור לאנרגיה ולנוכחות. לכל דבר שיש נוכחות יש ריח. חוש הריח הופך אותי עם סינכרוניזציה לסביבה. הוא מביא חוויה ולא מחשבה. לא מביא לוגיקה או אלמנט של יכולת היקש. רק התנסות. וההתפתחות שלנו כהומיאופתים זה להרחיב את היכולת לכלים אבחנתיים שלא משוחדים. הוא עוקף את כל שאר הידע והידיעות.
מתקופתו של הנאמאן העבודה הייתה מוחית.
וברפרטורי הנושא של חוש הריח הוא צר.
יש מעט תרופות ברובריקה בג'נרל ריח הגוף.
התרופות המופיעות שם לא מופיעות ביחס הנכון.
בעצם הפיתוח של חוש הריח זה קורא להתפתחות אישית כללית.
בהתחלה יש אי דיוקים שהם הכרחיים.
כדי להתפתח צריך להיפתח. להריח מבלי לשפוט. ולדעת שהטעות היא בלתי נמנעת. זו הדרך לנוע באמת.
אם יודעים לעבוד איתו הוא כניסה מיידית להוויה.
וצריך לדעת גם לעקוף את הממסכים.
וגם נוכל להריח רמדיס.
רבי אליעזר ידע להריח אם זה טהור או טמא.
לפי חוש הריח לראות את מצבו של האדם.
חוש הריח מזהה כמה דרגת חיות יש בדבר.
כמה שהחיות חלשה יותר הריח פחות נעים.
היה אינדיאני שידע דרך חוש הריח לזהות את אחוזי הזהב או הכסף שיש במתכת.
זה אופייני לאנשים שחיים בטבע.
מי שעובד עם חוש הריח זה שכאשר מסתכלים על חיות שמריחות הן לא באות אל האובייקט בצורה ישירה. הן מגיעות אליו בצורה זהירה.
אני לא יודע מה אני מריח ואין לי כלים לנסח את זה. ולכן מנסה להתנסות בו עד שההתנסות לבדה מביאה את המלים. לבוא ממקום פתוח ללא מגמת תוצאה והשאר קורה מאליו.
ההתנסות והמרכיבים שמביאים בתוכי את ההתנסות קשורים בחיוניות שיש בתוכי, הרגשות, יצרים, מיניות, יצריות לאו דווקא מינית. ותודעה. גרעין תודעה ראשונה ומשם התובנה.
אם נהיה בלי רגשות ההתנסות תהיה חלקית – לזהות את הרגשות שלנו ולא להשתמש בהם.
הריח צריך לבוא ולומר את עצמו.
כשאני מריח אני מריח דרך הפריזמה שלי. דע את עצמך. מתוך איזו פריזמה אני רואה את המציאות. המקום הגבוה ביותר הוא מי אני בלי המעטפות. הדרך להגיע, לזהות ולהבין מתוך מה אני רואה את המציאות. מהן המשקפיים שדרכן אני רואה. איך מבודד את מה שמריח מבחוץ כדי שיהיה נקי.
מה שמתפתח אצלי בתהליך הזה הוא של להתנסות בצורתו הנקייה זה שאחווה את עצמי ללא המעטפות אם זה מיאזמתיות או פסיכולוגית.
הרחבה והיטהרות של הנטייה העצמית דרך ההתנסות להיות ללא המסכות. וזה הזמן שבו אתה אדם.
איבן ערבי אמר דע את עצמך ותדע את אלוהיך.
האדם שזור ומעורבב. בין מי שהוא לבין מי שהוא עם הנחש שלו או המינראל שלו.
מה שחשוב זה ההתנסות. ואני מעוניין להביא את כלי ההתנסות.
מקומות ההרחה זה צוואר והמרפקים.
ריח בית השחי מביע את מצבי כרגע ברמה הרגשית שאינה מודחקת אך מצד שני לא ידועה.
ריח הפה מביע מצב רגשי מודחק.
רגש הוא דבר שרוגש.
בית השחי – הרגש הוא זמין. זה מצב רגשי זמין. ריח נוכחי שהאדם חש אותו. יודעים מה הסיבה אך לאיכול לחוות את הרגש.
ריח הפה מביע רגשות מודחקים שבאים לידי ביטוי מהקיבה. אינדיקציה להדחקה רגשית עמוקה מאוד. רגשות לא נגישים.
כל מה שלמטה קשורים לדינאמיקה של האנרגיה המינית.
המיקום של האנרגיה המינית בתנועתה מביאים את הריחות באזור האגן.
ריח חומץ שייך ל NIT-AC או ריח של דגים ריח מתקתק מביע את המיאזמה הסיקוטית. כמו THUJ חמיצות זה יותר משהו מיידי. וככל שההפרשה היא כרונית יותר היא יותר מתקתקה.
שתן של BENZ-AC הוא יותר אקוטי חמוץ ומרוכז. כמו SARS CANTH
ריחות מקומיים שמבטאים מימד בהתנסות האנושית.
רגש בית השחי ופה. מיניות באגן.
הפאן היצרי אין לו מקום מובהק.
איזור המרפקים והצוואר יוצרים הכלה של כל הריחות לריח אחד. לכן מתרכזים שם.
כשאני בא להריח אני מריח אותי ואותך והשאלה איך יודעים מה שמריחים ופה נעשה עבודה. להתנסות ולא להיות מעורב בו.

חלק ב. התנסות.
הרחה של קובי:
רפי: חוויית רעננות וניקיון. מתחת לזה היה משהו קטן נוסף של ריח שלא רק שלא הצלחתי לזהות אלא גם לא הצלחתי לחוות. ודווקא איתו נשארתי והוא נע אצלי במערכת וכרגע אני קורא לו קובי.
קודם כל הרגשה מוזרה שנתתי לך להיכנס לתוכי. מנסה להיות בחוויה שלי ולא פוגש כלום למעט החוויה הראשונית. מן אנרגיה שמסתובבת בתוכי ואין לי כלים לעבד, ולחוות למעט החוויה שמשהו ממך נמצא בתוכי.
ובהמשך עולה שקט ורגיעה והסתכלות פנימה בלי להסתכל. כרגע הנוכחות של האנרגיה הזו נוסכת בי כמו מדיטציה ורגיעה.
קובי : זה המקום שהאדם מוכן לאבד את עצמו למען החוויה שהוא חווה. לאבד את עצמך לטובת הריח.
המוכנות ללכת לאיבוד עד שהריח יהפוך לתחושה שהדבר יגדל בתוכי. זה לא מסוכן. אחרי כמה זמן האני יחזור.
המקום הזה הוא עקרוני מאוד ויכול להוביל לאי נוחות.
האי נוחות היא או יצרית מינית תודעתית ורגשית.
זה איבוד הכלים שאני מכיר של הכרת המציאות.
רוצה לבנות את הביטחון העצמי ולמות בלי חשש שמשהו יקרה לי.
וצריך להישאר עוד.
ואז אתה מקבל ידע חדש כי אין לו שום אלמנט מספרות או ידע קודם.
זו בספרות קדומה נקראת חוכמת התכונה מהו הדבר כמו שהוא בלי שום קשר אלי.
המטרה היא להתנסות במשהו ולהיות בביטחון גמור.
המכשולים: איך פועל עלי המפגש ואיך הוא פעל עלי. או משהו שמסכן אותי סוגר אותי וגורם לי לנתק. ואם נשאר שם זמן מספיק נקבל שם ידע חדש ואמיתי.ואנחנו מעוניינים להגיע למקום הזה.
תובנה באה כשההתנסות הבשילה והכול עובד מסונכרן ופה יש בריאה של הבנה יצירה או הארה.
פיתוח חוש הריח מסייע לנו דרך ההתנסות לפתח את עצמנו. הפרי הוא התובנה היצירה וההארה.
השער לאבולוציה זה בתנאי שמתנסה וחווה את המציאות בצורה הנכונה.
צורה לא נכונה לעשות זאת היא חד ממדית. למשל רק רגש או רק יצריות. כל האלמנטים של החוויה צריכים להיות שם יצירתיות מיניות, רגשות ותודעה.
על פעם כאשר הצלחתי זה היה עוד צעד קדימה.
ולכן אני קורה לזה כלי התפתחות.
חוש הריח עניינו לבוא אל העולם דרך התנסות.
לבוא לחיים מתוך מגמה להתנסות בכל חוויה ולא לפחד. האיבוד העצמי הוא הכרחי. בשלב מסוים אימצתי לי את האיבוד העצמי כדרך. הכלי הוא לאבד את העצמי. המגע עם החוץ כדי שהדבר הזה יערער את העצמי שלי לרגע.
המקום שמתנסה הופך להיות מודע יותר ומוצק יותר ומביא ידע חדש.
דעת אי אפשר לקחת ממני.
ואת המקום הזה רוצה לעודד במפגשים שלנו.
המפגש הזה סוגר את חוש הריח.
רוצה לעבוד על הקול. הקול קדם לביטוי הקוגניטיבי.
לכל רמדי יש צליל וקול. ואחר כך מגיעה האינטונציה.
הקול והאינטונציה קרובים לאמת.
עדיין להריח ולהתנסות ולהישאר עם התחושה.
החוויה וההתנסות מביאים שפה.

​תמלול סדנה בנושא סרטן פרוסטטה (בלוטת הערמונית)

תודה גדולה לד"ר מירי שרגנהיים על התימלול וההגשה – הרצף של התמלול הינו כמו בשיחה, ולכן רב גוני ולא מסודר כמו מאמר. אך יש בו תוכן רב. 

 

אין סרטן שיכול להבריא לגמרי מרמדי אחת בפוטנציה אחת – אין דבר כזה.. צריך לעשות בדיקה פנימית כל חדשיים וראות שהסרטן קטן. יודעים שהרמדי עובדת כשרואים       כלומר  – התחדשות של התאים הצעירים וגם שיפור באנרגיה הכללית.  rejuvenation

50% מקבלים אותו עד גיל 70 ו100% בגיל בוגר יותר – כשחלקם מתים בלי לדעת שהיה להם.

סרטן פרוסטטה – מה רוצים לברר כהומאופתים? למה גבר יחלה בזה ?

מהן הסיבות הרגשיות?

האורגניות?

ואורחות החיים שמובילים למחלה הזאת ?

הרמדי שיופיעו ברובריקה של סרטן פרוסטטה . חלק יהיו קשורים בגברים צעירים לפני 70 בעלי נטייה סיקוטית- שסבלו מדלקות נשנות בשלפוחית או בערמונית. כלומר, הידבקויות חוזרות של קלמידיה, זיבה (גונוריאה) הידבקויות זיהומיות כלשהן, ספונטניות בגלל חוסר היגיינה ולאו דוקא מחלות מין. הזיהום עלול להוביל לדלקת בפרוסטטה, משם עלייה לכליות ואלה הם הדברים שהם בדרגת סיכון גבוהה לפרוסטטה מוגדלת ולאחר מכן סרטנית. עקב נטייה מיאמזמטית. הדלקות מסבכות את כלי השתן ואחכ הכליות. הרמדי שעלינו לחפש היא סביב מיאזמה סיקוטית, Thuj / Medor.

בשפעת ללא הרבה סימנים בולטים ולמחלה כזו שחוזרת בלי מאפיינים –   אסימפטומטית אז נותנים רמדיז שפותחות :למשלPsorinum  . / Syphillinum Carc

מגיע אלינו גבר בן 50 פלוס עם :

מה נבדוק?      גבוה+ בדיקה רקטלית – אובחן עם סרטן בפרוסטטה !PSA / CT / MRI

למחלה יש כמה היבטים –יכולות להיות בהיסטוריה נטיות מיאזמטיות. כלומר: האם יש מחלות אורוגניטליות מובהקות?. כלומר שמגיל צעיר- 14 ומעלה (אחרי  ההבשלה המינית- כי הפן הסרטני בפרוסטטה מחייב דינמיקה של טסטוסטרון),יש מחלות אורוגניטליות, ספונטניות או מיניות, זה אינדיקציה למיאזמה הסיקוטית לכן היא המרכזית בשורש הנטייה לסרטן באזור הזה.

מה נראה הכי שכיח? הכי נפוץ ?

אלמנט של קלמידיה – מאד נפוץ במערב .

כלמידיה (Chlamydia) היא מחלת מין, הנגרמת על ידי החיידק Chlamydia trachomatisהפוגעת באיברי המין ובלחמית העין, כמו כן המחלה עלולה לגרום לדלקת ריאות ווירלית (אינטרסטיציאלית). בנוסף להתפשטותה במהלך קיום יחסי מין, היא עלולה להיות מועברת מאם לבנה במהלך ההיריון. כלמידיה היא אחת ממחלות המין הנפוצות ביותר כיום. בארצות הברית ישנם כ-4 מיליון מקרים של כלמידיה בשנה. עם זאת, 50% מהגברים ו-75%% מהנשים הנדבקים במחלה לא מפתחים סימפטומים, ואינם יודעים כלל כי נדבקו במחלה.  בגברים ונשים כאחד, המחלה גורמת לכאבים בהטלת שתן, לחום ולפגיעה בלחמית העין , אשר עלולה להתפתח לכדי עיוורון.                (trachoma),                              דלקות ספונטניות עקב חוסר היגיינה.                                             הידבקויות מיניות: שלמעשה מסיפיליס דרך גונוריאה ועד להיום זה עבר אינספור  ורסיות של תת משנה, מחלות מיניות הן יותר חלשות אך עדיין בקטגוריה של מחלת מין מדבקת. זה מתבטא בכאב מקומי, עקצוץ, חום או מקומי או כללי. תהיה תכיפות וקושי במתן שתן וכבר בגילאים צעירים רואים אלמנט של בעיה בבפרוסטטה: או כאבים מקומיים, או הגדלה / נוקשות באיבר עצמו -בבלוטה, או דליפה ספונטאנית.:

male emission prostatic fluid, prostatorrhea,  while passing stool

Discharge of prostatic fluid without any cause.

נזילה של נוזל הפרוסטטה בזמן המאמץ של עשיית הצרכים. זוהי תופעה מאד שכיחה/ נפוצה (בעקבות דלקות חוזרות ). זהו נוזל צמיגי, שקוף, כמו נזלת צמיגית.)כמו (Kali.bich / kali sulf  / graphitis (אם יש מעורבות של זרע – הנוזל יהיה עכור ) למי שיש את זה , הוא יודע- זה לא בר פיספוס..

יש גברים שיש להם דליפת זרע לא מודעת , אותה מגלים בבדיקת שתן. וזו גם אינדיקציה לדלקות חוזרות, עקב אי יכולת החזקה. זה זהה באופי שלו לבריחת שתן אצל נשים –וגם זה משקף חולשה ונטייה סיקוטית שמביאה להחלשה של כל האיברים באזור האגן.

ש.ב. מה בין המיאזמה הסיקוטית (טויה/מדורינום) לכל עניין המיניות ולאזור האגן?? (לקרוא מאמר של קובי באתר – על המיאזמה הקרצינוזינית).

 

לכל מיאזמה יש דרגות (מ1 עד 100),אם נראה בחור צעיר עם הרבה דלקות בפרוסטטה זו מאיזמה סיקוטית חזקה (פעילה בפול ווליום- 90) אבל גם הרפס חוזר על העור באיזור העטרה והאשכים זו נטייה סיקוטית בדרגה שטחית, חיצונית יותר (על העור- רמה 20-25) . אצל הצעירים הללו, שמועדים לפורענות, טיפול נכון הוא טיפול חוסך סרטן. ולא מדחיק. מי  מהרמדיס שעלו היא סיקוטית ונטייה סרטנית כמו טויה

טויה היא רמדי מובהקת לדלקות בפרוסטטה עם שתן מפוצל כמו מזלג, באופן יומיומי. אם הוא   מפוצל, זה הסמפטום שמשקף הדבקות האורטרה בגלל נוזלי הפרוסטטה, ולכן הוא כמו 2 ויותר. עקב נוזלי הפרוסטטה שמופרשים כל הזמן

הצינור נדבק ויש בו חסימה חלקית או ממש. יש מי שמרגישים טיפה מתגלגלת  באורטרה כלפי הקצה ושם זה צורב ושורף –זה KEY-NOTE של             CANNABIS SATIVA  – רמדי סיקוטית פר אקסלנס לדלקות חוזרות בדרכי השתן ובפרוסטטה.

Cann-s. seems to affect especially the urinary and sexual organs. Acute and chronic gonorrhea, especially when the patient walks with the legs apart.             CLEMATIS –עוד רמדי סיקוטית : הולך כמו אווז.  רמדי מובהקת להתרחבות ונפיחות בשק האשכים, ודלקות חוזרות בפרוסטטה אצל גברים צעירים. הליכת אווז בגלל אי נוחות באזור האשכים.

CLEMATIS  MALE – Orchitis. Testes hang heavy or retracted. Testicles indurated with bruised feeling. Swelling of right half of the scrotum. Ilio-scrotal neuralgia. Swelling of the spermatic cord with burning and soreness, extending to abdomen. Violent erections with stitches in urethra. Burning in penis during seminal discharge during sex. Aversion for sex.

male erection forcefully – חוויה של נוקשות של כל אזור הפין.

עוד דבר לגבי הקרצינוזין-  אחרי שלוקחים אותו, יש ראייה נכונה יותר לגבי העצמי, הוא מביא לידי בהירות. (נ.  לקחה  אסטריאס רובנס- רמדי מלאת חיות –  תזזיתיות, אי שקט!)

ש.ב  מה הבדל בין נטיה מינית שנוטה לEXESS  אצל MUREX, ORIGANUM ASTERIAS RUBENS  & PLATINA ?

(אצל נערות שמגיעות עם פתולוגיה זהה של נפיחות בלביה? )

Murex – Nymphomania from suppressed menses. Nymphomania during metrorrhagia.

Origanum – FEMALE – Great sexual irritation, deep moroseness, believes herself lost or despised. Great sexual excitement driving her to onanism, daily indulgence. Nearly idiotic from masturbation. Sexual mania, powerful lascivious impulses. Sexual mania with inclination to suicide in a young girls. Hysteria. Sexual irritation with leucorrhea and irritation of pudenda. "Flatulence of uterus." Infertility.

Asterias rubens – Vagina moist with feeling of ease. Violent and constant sexual desire, not better by sex, with nervous agitation with disposition to weep. Sexual desire increased, worse mornings in bed.

Platina – Painfully sensitive genitals with itching, tickling or crawling. Tingling internally and externally (Kali-br.). Pruritus vulvae with voluptuous angling. Excessive sexual desire that leads to masturbation. Nymphomania, worse in puerperal state. Sexual mania. Frequent sensation as if menses would appear.

 

לגבי הסרטן בפרוסטטה

הפאן המיאזמתי – ניכר בהיסטוריה הרפואית. דינמיקה של הידבקויות במחלות מין או דלקות ספונטניות או אלמנט סיקוטי אחר.

ורסיה שנייה – דינמיקה הפכפכה של הנטייה המינית – לפי הביו-ריטמוס – גם  ההורמונים אצל הגברים צריכים משהו קבוע, ריתמי – מצריך דינמיקה קבועה וריתמית כמו אצל נשים, התחדשות וניקוי

כל אישה שנראה בקליניקה – לברר מה מרגישה לפני המחזור ולראות האם זה משקף את מה שהדחיקה במהלך החודש

female coition desire menses

before

מה שקורה לפני המחזור לנשים- זה מה שנשים הדחיקו במהלך החודש.

אצל אישה המחזור משרת ניקוי, מנטלי ופיזי. להתנקות בכמה ממדים, יודעים מה ספחה אליה במשך החודש.. הכי נפוץ זה כעסים, תסכולים, חוסר אונים, מאבקים נפשיים מול הילדים או בכלל החיים. לכן אצל נשים המחזור החודשי – משקף את זה! כולל הדימומים. דימום טוב – 3-5 ימי דימום טרי בהיר. דם שלא כזה, דם כהה, גושי, לא טרי, דם חום וכו', משקף את זה שצברה דברים שגורמים לה התחלה של התקשחות- היא הופכת לקשה, נוקשה .

ב. : בחורה שלפני המחזור הופכת עצבנית, אמוציונלית, רגישה וכו'? פירושו , שהיא בכל כוחות רצונה מנסה להפוך לזכרית. כביכול לחזקה, כביכול לעמידה, כביכול למסוגלת וזה מגיע על חשבון מקומות אחרים בתוכה: נשיות, יצירתיות, הכלה, רוך , חום, אהבה, תשוקה וכו'… והדבר הזה בא לידי ביטוי כפתולוגיה לפני המחזור החודשי. למה זה חשוב? כי כך יודעים מה היא הדינמיקה שלה, שמביאה אצלה את המחלה: דינמיקה זכרית על פני הנקבית  – ואז נזדקק לרמדיז כמו ספיה, נוקס,  מדורינום (אינטנסיבי, יצרי, מאד לא מתחשב, רואה את עצמו – רמדיז זכריות באופיין .

ש.ב. מעכשיו, להתבונן ולנסות :להבין מה הסמפטומים לפני המחזור משקפים על מה שנחסך, הודחק, לא נאמר, לא בוטא, או אפילו ממש דוכא במשך כל החודש … זה למעשה חושף את הרמדי. להפוך את זה לסיסטמה מחשבתית קבועה

אם רואה סימפטומים לפני מחזור אז מראש יודע מה הרמדי כי זה מבטא את מה שהודחק. מה שהודחק זה מה שהיא בטבע. ומה שנהפך למה שהודחק נהפך לרמדי. אם היא בטבעה  יצרית וזה מודחק ועקב זה הפכה לזכרית או לאפאטית, או למתנשאת או לקשה או לביקורתית וכו'  – זוהי למעשה הרמדי. כשבוחנים את הדברים בעיניים הללו, הרמדי הופכת קלה לזיהוי.

למשל – Crocus Sativa – זעפרן –  רמדי שמייצרת מחזורים משופעים בדם שחור גושי. מה זה אומר לנו על האישה ? – שרגשית היא נוטה להיסטריה ודינמיקה לא מבוקרת רגשית לפני המחזור?. זה אומר שהיא כל החודש מתאמצת מאד לא לבטא חיות רגשית מאוד עוצמתית. אותה חיות מודחקת פנימה ואותה  ההדחקה הופכת לדבר, שמהזווית שלה זה נהפך לרעל ממש. ברמדי הזו המגמה להדחיק יצריות רגשית (ולאו דוקא מינית) זה ממש מרעיל לה את הנפש. לכן הדם נהיה שחור. חיות זה דבר רב גוני שבא לידי ביטוי דרך מיניות, דרך יצריות, דרך תשוקה להרבה דברים (התשוקה כמכלול היא תחת הקטיגוריה של המיאזמה הסיקוטית –תקראו במאמר שלי:"מנוע ושמו תשוקה" אם אין תשוקה גם אין חוויה ואין דינמיקה שמניעה קדימה, ואין מה לרצות. תשוקה זה הכול, אבל יש לה הרבה היבטים : ישנו הפאן הנגטיבי ואז נהיה רמדי ויש תשוקה חיובית שזה המנוע האנושי.

מה במיאזמה הסיקוטית מהווה מנוע שמקדם את האדם בכל מיני פרמטרים? ומה המקום שזה נהיה רמדי ?  כל עניין התשוקה הוא סיקוטי!

באיזה מובן סיקוטי,, איך סיקוטי?

אצל נשים יש מעגל חודשי, שהוא למעשה מעגל ביו-ריתמי, שמפריש מהגוף באופן קבוע גם את המיותר וגם את הפנים הייצריים או הרגשיים או האנרגטייים.  ומכיון שהם הורמונאליים הם מקבלים תנועתיות – ריתמוס שהיא : או בעלת אופי פתולוגי, ואז יש סימפטומים או לא!

אצל גברים הריתמוס ההורמונאלי – הוא נושא שונה לגמרי מנשים.כאן, עניין המיניות אצל גברים צריך להיות ריתמי אחרת יהווה בעיה. אצל גברים, מבחינה פיזיולוגית – כשגבר תורם זרע – אומרים שזרע נוצר באופן מידי אחרי השפיכה. אבל נהפך לפוטנטי ולפורה (יותר מרוכז) אחרי יומיים מהשפיכה הראשונה. לכן מחכים יומיים בין תרומה לתרומה, כדי שהזרע יהיה אפקטיבי ופורה ומבקשים מהתורם להימנע יומיים לפני התרומה משפיכת זרע.                                           בפועל, מבחינה אנטומית מהרגע שהגבר הוציא זרע, באופן מידי מתחיל להיווצר זרע חדש. כלומר, התהליך הביו-אורגני של יצור זרע הוא תמידי.

לכן אצל גברים, מה שקשור לדינמיקה מינית, קשור לתנועתיות המטבולית של נוזלי פרוסטטה ושל טסטוסטרון  ובכלל של כל אזור האגן,אם אין בו ריתמיות הרי שאי הריתמיות-זה בעצמו – מייצר פתולוגיה.

אלה שלאורך השנים היתה להם דינמיקה מינית לא קבועה –דינמיקה של  קצוות : בין נזירות לבין חיי הוללות -זוהי דינמיקה שמהווה תשתית ליצירת סרטן.

לפי הרפואה הסינית, המיניות בגבר זו האש שמחייה את המערכת. קיום האש או העדרה משפיעה על כל רקמות הגוף. לכן, העניין המרכזי בניהול נכון של מיניות זכרית היא תנועה קבועה! ולא משנה אם הרבה או מעט אלא דינמיקה שתהיה קבועה. אם 5 שנים עכשיו מתנזר ולפני כן היה מלא מין, זה סמן של רמדי שקשורה לניוון, או התקשחות או לפתולוגיה אחרת באזור הזה. (גם אוננות זה תנועתיות !) .כשיש א-ריתמיה = תנועתיות לא מאוזנת, למשל בעיה אצל הדתיים, ושם מאד שכיח טויה, קוניום , סאבאל סרולטה.

כך שנקודה שניה לבירור היא: מה קרה לגבר בן ה50 פלוס בשנים האחרונות בדינמיקה המינית שלו, האם היה לא היה ואיך היה ?

אז עד עכשיו ראינו :

1.המיאזמה הסיקואטית (דלקתיות והידבקויות מילדות)

2.דינמיקה מינית לא סדירה

ועכשיו נדבר על הפן :

3.דינמיקה פסיכולוגית –הפרוסטטה היא בלוטה שאופיינית לאופן שבו הגבר מרגיש את הגבריות.

כלומר יש חשיבות בפתולוגיה של הפרוסטטה לגישה, לתחושה, למה היחס של הגבר כלפי הזכריות של עצמו. האם לאורך השנים הוא מרגיש את עצמו כגבר? האם הזכריות שלו-מהזווית שלו- קיבלה את המענה הנכון? האם נכשלה או קיבלה מהלומה לזכריות שלו ואלה יהיו הסרטנים שלא קשורים לתנועה הזכרית או למיאזמה הסיקוטית אלא למהלומה שהפן הזכרי בתוכם חטף פתאם והיא סמויה מהעין.אז מה כן רואים? למשל מי שהוא בוס, או מפקד בצבא כמו הרמטכל או כמו אולמרט שפיתחו גידול בפרוסטטה. הם חיו במקום שהזכריות עומדת במבחן, הוא המכתיב, הוא הבוס והמקום הזה בתוכם כל הזמן מאותגר. כל פעם מישהו מסוים בא וכל הזמן מלחמה של הרמת ידיים מי חזק יותר.  אין אף אחד שתמיד מנצח אבל אם אדם חווה את אי הנצחון כהפסד לזכריות שבתוכו, זה המקום שבו כביכול, הזכריות מקבלת מהלומה ומשהו בזהות הזכרית שלו נסדק, והיכולת שלו להנהיג, להוביל נפגעת. ועקב הסדק הזה הוא יפתח את הנטייה לסרטן הפרוסטטה.

 

לכן אנחנו מדברים על 3 קטגוריות הומאופתיות לזיהוי ובירור הסיבות למחלה:

.הפן הסיקואטי (דלקתיות והידבקויות מילדות)

2.הפן של הדינמיקה המינית הלא סדירה

3.והפן של הסדק בזהות הזכרית.

 

סיכוטי מיאזמטי – –

THUJ, MED,

Clematis erecta : Ilio-scrotal neuralgia. TESTICLES INDURATED WITH BRUISED FEELING. Swelling of scrotum. (ORCHITIS.) Right half only. Troubles from suppressed gonorrhea. Violent erections with stitches in urethra. Testicles hang heavy or retracted, with pain along spermatic cord; worse, right side

 

Chimaphila umbellata [Chim.] :Smarting in urethra from neck of bladder to meatus. Gleet. Loss of prostatic fluid. Prostatic enlargement and irritation

 

-תנועה מינית – א- ריתמיות.

LACHESIS, CROTALUS HORR, MED,

ORIGANUM majorana :MIND – Lascivious ideas, impulses and dreams, with sexual irritation. Great sexual excitement driving her to masturbation. Erotic-mania with inclination to commit suicide.

וגם כל התרופות היצריות כמו:

וכו'kali iod, IODUM,

והרמדיז שקשורות לזהות הזכרית –(חוסר ביטחון) , קושי באיך עומד מול העולם ואיך שומר על פסון/ על החזות של זכר שהוא אלפא יהיו:

Selenium, barita carb, lyc ,

sabai serrulata PROSTATIC TROUBLES; enlargement; discharge of prostatic fluid. Wasting of testes and LOSS OF SEXUAL POWER. Coitus painful at the time of emission. SEXUAL NEUROTICS. Organs feel cold.

סבל סרולטה- היא רמדי מאד מרכזית לפרוסטטה ויכולה להתאים לכל הקטגוריות הנ"ל.

sepia –  לגברים, מאד אופייני- מתאמץ להראות חזות של חזק אבל בפנים, בתוכו מרגיש בלון נפוח במים , רכיכה.

כשרואים גבר עם סרטן פרוסטטה, קודם כל יעשו בדיקה רקטאלית כדי לגעת בפרוסטטה ולהרגיש איך היא?

CDR457840 digital rectal examProstatelead

הבריאה תהיה ספוגית. הלא נורמטיבית יכולה להיות לא סמטרית ,משוננת עם זויות. ולהרגיש ממש כמו אבן. נוגעים והיא נוקשה ממש, כשהיא פתולוגית.  אם משהו חוסם את האצבע זה בד"כ הבלוטה כשהיא מוגדלת.

במצב תקין אין חסימה והאצבע עוברת את הבלוטה. אם לא מצליח -הבחנה בין נוקשות או רכות. אם רכה זו רק נפיחות וזאת דלקת.

אם זאת נוקשות – מה התרופות שמייצרות נוקשות? (הנוקשות= פקיוליאריטי הומיאופתית)

התרופות המרכזיות לבלוטה קשה – קוניום היא מספר 1 ! וטויה אחריה. אח"כ סולפור, סלניום, סיליקה וכל שאר מינראלים כמו איודום, קאלי איודטום.

Conium maculatum MALE – Ill effects of suppressed sexual desires. Desire increased, power decreased. Sexual desire without erection. Sexual nervousness with feeble erection. Erections imperfect and of too short duration. Impotence. Seminal discharge, provoked by mere presence of a woman or contact. Cutting in urethra while semen passes. Sexual nervousness, dejection after sex. Prostatitis. Dribbling of prostatic fluid, worse stools, emotions, etc. Prostate cancer. Testicles hard and enlarged. Itching in prepuce.

(Glands enlarged and indurated)

 

Thuja occidentalis: Inflammation of prepuce and glans; pain in penis. Balanitis. GONORRHEAL RHEUMATISM. GONORRHEA. Chronic induration of testicles. Pain and burning felt near neck of bladder, with frequent and urgent desire to urinate. Prostatic enlargement. (FERR. PIC.; THIOSINAMINUM; IOD.; SABAL.)

 

יש פעמים שהבודק ירגיש אזורים קשים ואזורים רכים, זו אינדיקציה לשינון, לזוויות… גם פה מדובר בתהליכים סרטניים מובהקים. ואותן רמדיס לנוקשות תהיינה רלוונטיות , כלומר הנוקשות יכולה להיות חלקית או מלאה…

כשיש נוקשות או הגדלה (כשלרב שתיהן הולכות ביחד) בד"כ זה מוביל לחסימת שתן, שהוא הסימן הראשון להגדלת הבלוטה. ואז בודקים את ה

PSA

אז הפקיולריטי של השתן הופכים לדרך האבחנה המרכזית לאיך זה מרגיש מהזווית של הטלת השתן. אם מרגיש חסימה מלאה –  עצירת שתן מלאה, זה בכיוון של  קוניום או אפשרות לקאוסטיקום

אם יש עצירה חלקית – הרבה מאד תרופות והשאלה היא: איך הזרימה של השתן ? אם היא באה והולכת לחלופין –זה סימפ' חד משמעי של קוניום – מתחיל מפסיק, מתחיל. אם הזרם קשה להתחיל, אבל אחרי ההתחלה הבעייתית הוא זרם חזק וטוב , זה אינדיקציה לליקופודיום או סבל סרולטה..

אם באופן כללי השתן נוטף ואין תחושה, דליפה ספונטאנית קבועה –זה סימן ל סלניום קאוסטיקום, פסורינום.

אם זה שורף – אנדיקציה לארסניקום קרוטלוס הורידוס או קשקבלה או ל סטפיסגריה. קנטאריס היא לא רמדי סרטנית, היא אקוטית מדי/דלקתית.

עכשיו תפתחו:

Male, Cancer ,Prostate gland

conium

הכי נפוץ. מתאפיין בגברים שסבלו מדיכוי מיני,או עקב חיי נישואים לא מאושרים, או עקב אישה דומיננטית, או דת שמסרסת- בעיקר מיניות, או שהיה רווק. בקוניום יש אלמנט של הדחקה מינית שהובילה לביוריטמוס לא תקין של הטסטוסטרון ועקב זה הבלוטה מתחילה להתקשח. תמיד יבוא עם קשיים של מתן שתן –  שתן בא והולך לסירוגין. וזה סימן קדם סרטני מובהק או המחלה בעצמה. מתחיל להטיל שתן ואז הזרם מתחיל וניפסק לחילופין, למרות המאמץ שהבחור עושה. אין שום רמדי שמתקרבת לקוניום בפקיוליאריטי הזאת

The urine will stop and start. He strains to expel the urine and gets tired and stops. The stream of urine stops and without any pressure whatever it starts again, and it does that two or three times during urination. Irregular muscular actions while passing urine. "Intermittent flow of urine, with cutting after micturition. Urine turbid after standing.".(kent)

bladder; urination; retarded, must wait for urine to start; press, pressing; must (59)

male urine incontinence, comes and go( אין כזה במק-רפרטורי )

הזרם שמתחיל ומפסיק חד משמעי קוניום -ובסרטן פעיל אף פעם לא נותנים רמדי בגבוה. המודעות לסרטן שזו מחלה מורכבת ויש כמה שכבות ולכן לא נותנים רמדי גבוה. יש מורכבות שלא בהכרח גלויה לעין. לכן לא יתכן כמעט סרטן שהבריא מרמדי אחת. לא מעל 12 סי

(זו הסיבה , בין היתר שהפרוטוקולים של בנרג'י שגויים, )

אם נותנים רמדי לא נכונה יומיומי – הפתולוגיה תדרדר. לכן לא נותנים פוטנציות  אפשר)   מעל 12 סי.  5ch, 6 ch , 1LM)

טויה – הרמדי הכרונית של המיאזמה הסיקוטית, גם מופיעה בגדול ברובריקה של סרטן הפרוסטטה.  לא יהיה מקרה של טויה שלא תהיה היסטוריה מוקדמת אורח חיים סיקוטי. אם אדם מפתח סרטן פרוסטטה ,זה לבדו מראה על המיאזמה הסיקוטית. בהומיאופתיה, עלינו להבין מהם המורכבות ועומק הספירה של המחלה.

בחור בן 60 עם סרטן מאובחן בפרוסטטה, שמראה את כל המאפיינים המוזרים של טויה:  שתן מפוצל, תחושה של חמימות השתן באורטרה, יש חוויה של כדור כבד באיזור הפרוסטטה.(זו חוויה של טויה – האזור מרגיש כבד). תופעות של עצירות. הקקי לא יוצא עד הסוף. היציאה יוצאת וחוזרת

rectum; constipation; stool; recedes (34).

וזה עוד פקוליאריטי של טויה. חוט שדרה מחזיק כמו זכוכית. טויה מובהק. לא יתכן שלא חי אורח חיים סיכוטי קודם לסרטן. מגיע עם אישה היה מנהל בנק בחיר. זוג שנראה אריסטוקרטי משהו, ואני מראש יודע שהוא חי אורח חיים סודי, מיני כפול. אורח חיים שהרוב לא ידעו עליו, כי התמה המרכזית היא של הסתרה ולא להראות…כי אם אגלה איך אני חי באמת אז ידחו אותי ולא יאהבו אותי. זה גם אדם עם ביקורת עצמית קשה: "אני אדם מגעיל",  קשה כלפי עצמו. את הדינמיקה הנסתרת מהעין, לא בהכרח נרצה לפתוח כמטפלים.(למה שנפתח דבר שהוא עם עצמו לא מוכן בכלל לדבר עליו?). אבל אני יודע מראש כהומיאופת- עם מה מתעסקים .כי אם הוא טויה מובהק ויקבל 6 סי כמה פעמים ויראה ויטליות עולה, השתן תקין יותר. הכובד חלף, הפי אס אי ירד. והאזור פחות נוקשה. נתחיל לראות אצלו דברים רגשיים שהודחקו שיוציא אותם נגיד מול אשתו. הוא יתקשר את זה, דברים שלא אמר/ ביטא עד כה, מה שעשוי ליצור משבר בחייו. כי בטויה מדובר על הדחקה של דברים מאוד מאוד בעייתיים.צריך להתייחס אליו מאוד בזהירות כשיודעים שקיים אורח חיים של מערכות יחסים רב גוניות לא ידועות, מוסתרות. יש סיכוי גם שנדבק במחלות מין, ויש סיכוי שהחשיפה של זה כלפי העולם עשויה לגרום לאיבוד מעמדו וכו'. צריך להיות ערוכים לזה. בעקבות הרמדי זה יצא מעצמו כהתוודאות מול אשתו או הסביבה. כאן, מתוך התחשבות בנתונים הנ"ל – פוטנציה נמוכה תינתן !!

מקרה של קובי מן העבר:

איש מבוגר חרדי 11 ילדים, הגיע בגלל דלקות חוזרות בפרוסטטה. הראה את כל הסימנים של סטפיסגריה –בצעירותי למדתי מויטולקס, שאם רואים רמדי חד משמעית, אפשר לתת מיד גבוה. הוא קיבל 10 אמ חד פעמי ובעקבותיה בא ושבר את כל הבית. שבר הכל בבעיטות. זה העוצמה של כעס שהודחק והתפרץ. היה צריך לתת לו  אל אם 1פעם- פעמיים ביום כדי שיוכל לבוא לעצמו ממקום של הכלה וקומוניקציה. הוא טיפוס שללא הסטפיזגריה היה מפתח סרטן בפרוסטטה בגיל מבוגר יותר.

הדימוי העצמי של Verat.alb  הוא מאד סמוי, לא נראה לעין. אנשים אינטליגנטים, מאד רב-גוניים במה שהם עושים. המראה החיצוני תמיד מאד מסודר, נאה ומשקף את הביקורת שלהם מול עצמם. תמיד נראים טוב ולבושים בטוב טעם , הרמוניה חיצונית. כלפי העולם הוא יראה מאד חרוץ, נאמן ודואג לכולם. כשהסיבות ליחסים החברתיים הם  כדי שזה ישקף לעולם. "תראו את ייחודיותי"

בפלדיום יש את הצורך והעלבון מזה שלא רואים את זה, כמו שהוא רוצה שיראו אותו.

לוורטרום לא איכפת לו אם לא רואים אותו. פחות חשוב לו . מספיק לו שהוא יודע שהוא כזה. (לפני שזה מגיע לקצה). המוטיבציה לעיסוק החברתי או המשפחתי או בכלל…

סאבאל סרולטה (Sabal Serrulata)- בעולם צמחי המרפא, הצמח הכי חזק לאיזון ולחיזוק תנועה נכונה בפרוסטטה. עשוי מדקל חד פסיגי דקלי. איך הדקל נהפך לצמח מרכזי בהרבולוגיה העולמית לחיזוק הפרוסטטה?, שאלה מעניינת.

 

שם בוטני  :  Serenoa serrulata

שם עממי  :  Saw palmetto

שם עברי  :  דקל ננסי

הדקל הננסי כשמו הינו עץ דקל קטן שאינו עולה על מטר וחצי השייך למשפחת הדקליים. הוא נפוץ באדמות חוליות ממזרח קרוליינה ועד פלורידה.
ברפואת הצמחים המודרנית הוא מוגדר כצמח עדין, הנחשב ספציפי לטיפול בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי

פרי

ספרות מדעית:
PDR FOR Herbal Medicines
בספרות המדעית המקובלת לא קיימים מחקרים אשר תומכים בפעילויות המסורתיות של הצמח.
שימוש עיקרי: לתמיכה בתסמיני הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית.
פעילות ברפואת הצמחים המסורתית:

מחזק שלפוחית השתן, נוגד דלקת, מאזן\מזין מערכת הורמונלית (גברים), מחטא (דרכי השתן), מעכב האנזים 5-אלפא רדוקטז , מעלה ספירת זרע, משפר תנובת חלב אם, נוגד עווית, 
שימושים עיקריים: דלקת הערמונית, הגדלה של הערמונית (BPH), 
שימושים משניים: אין אונות (אימפוטנציה), הנקה (תמיכה), זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני\מניעה), נשירת שיער, ספירת זרע נמוכה ,

Sabal Serrulata הוא הרמדי המרכזי בהומאופתיה והחשוב ביותר של ריפוי של התנהלות נכונה של נוזלי הפרוסטטה. כשהצמח הזה נהפך לרמדי, הוא גורם שנוזלי הפרוסטטה, בתוך הבלוטה בעצמה, נהפכים לבעלי תנועה נכונה. בפרוסטטה יש תנועה קבועה של נוזלים. הרמדי מתקנת את המטבוליזם של תנועת הנוזלים הזאת. כלומר או כצמח, שתומך ב CONIUM  למשל, או כפוטנציה נמוכה עד 6 סי,  זוהי תרופה שעניינה לגרום למטבוליזם, לסירקולציה תקינה של נוזלי פרוסטטה. לכן, אם הרמדי לא ידוע, במקרה שיש אי בהירות,כלומר במצב שאין פקיוליארטי ויש פתולוגיה מובהקת של הגדלה, או אי נוחות, או דליפה קבועה של נוזלי פרוסטטה, אפשר לתת.

הטיפוס של  Sabal Serrulata הוא: זקן בטרם עת.  חווה עצמו כחלש מול הסביבה החיצונית. תמיד הוא חייב תמיכה מגורם חיצוני חזק. האדם יהיה חלש. בד"כ מדובר באנשים שצריכים תמיכה מגורם חיצוני חזק, או לחילופין מעדיפים להתבודד על אי בודד, כי הכול בסביבה החיצונית נחווה על ידם  כקונפרונטציה שמכבידה עליהם. לכן, כשהאדם הזה נהפך לרמדי, בד"כ נראה אדם שמזקין בטרם עת, רוצה לבד ולא אוהב חברה (גם לא בני משפחתו)  ויש אטמוספירה של עצבות ודיכדוך סביבו. הוא מדוכדך, עצוב, לא קומוניקטיבי, מכונס, מאד לא שמח כשרוצים מימנו משהו.(גם אם זו בקשה מינימלית, אתגר קליל כמו: "לך לדואר לשים מכתבים") כל דבר מול חברה או סביבה עבורו זה קונפרונטציה, כובד ואי נוחות.

הרבה אנשים מבוגרים, מהרבה סיבות, מרגישים כך. בעיקר כשהמבוגר נחלש, ויש סרט של מחלות כרוניות שמעייפות את הגוף  וכו'. ולכן מבוגרים מרגישים כך,לא רוצים אתגרים יותר מדי ומתחילים לייצר סוג של ניתוק ועצבות ו"תעזבו אותי בשקט". וזה למעשה אחד מהמצבים הקלאסיים ל Sabal Serrulata  או כצמח תומך, או כרמדי שתמנע את שכיחות הגידולים באזור הזה.

הצמח והתרופה מהדקל אין לה פקוליאריטיז מובהקים – רמדי מאד קטן- אבל זהו רמדי שבאופן קלאסי, הרבה מבוגרים מעל 60 שמתחילים להזדקן ומתעייפים ונטייה לדכדוך,  יצטרכו את זה בהומאופתיה בדילול נמוך על מנת למנוע או אפילו להבריא התחלה של פתולוגיה באזור הזה. באחוזים זה רמדי מאד נפוץ על אף שקטן מאד. זהו רמדי יותר זכרי (לעומת ספייה שיותר נקבי). בד"כ הולך עם הגדלה של פרוסטטה עם מצב של פתולוגיה של הפרשה קבועה של נוזלי פרוסטטה.

מה הבעיה עם איבוד קבוע של נוזלים בפרוסטטה? – הבעיה שזה קשור גם  להפרשת טסטוסטרון בצורה לא מאוזנת –וככל שהטסטוסטרון לא מבוקר ולא מאוזן או לא מופרש בצורה הרמונית- זה מוביל להזדקנות כרונית בטרם עת. ולכן Sabal Serrulata נחשבת ברפואת צמחי המרפא כאנטי אייג'ינג בגברים.כי זה גורם לרגולציה ולהפרשה נכונה יותר של טסטוסטרון.

הרמדי נעשתה מהענף הדקלי של הצמח שרק פרץ החוצה.כלומר מדיקלונים, לפני שגדל. לקחו ענפי דקל צעירים (לולב) לפני שהפכו לענף והפכו אותם לרמדי. הלולב שמנענעים בחג סוכות ? מה שיותר צעיר ממנו זה ה –           Sabal Serrulata.

קשור להיבט האבולוציוני של דקלים בתוך עולם הצומח. מכיון שהדקלים בתוך עולם הצומח הם מראשוני הצמחים החד פסיגיים. הם נמצאים בשלבי התפתחות ראשוניים ביותר. נחשבים לצמח מוקדם מאוד כרונולוגית בהסטוריה של אבולוציית עולם הצומח. צמח כמעט פרה-היסטורי. יושב על הגבול של הצמחים הקדמוניים ,כלומר: טויה(   (Thuja occidentalis Arbor Vitae. Coniferae   ליקופודיום, סבינה – השרכים והאצות,שכולם נחשבים לפרה-היסטוריים לבין הצמחים שהם או דו או חד פסיגיים ונחשבים לצמחים מהעולם החדש. בתוך העולם החדש הדקליים הם ראשוניים. מתארים מבנה גופני קדום מאד, בסיסי מאד, שמכתיב לאחר מכן את הג'נדר. לכן, Sabal Serrulata שלמעשה מכתיב ג'נדר זכרי, הוא מתחיל כאבולוציה בתוך הדקליים שהם אז מתייחסים למקום הראשוני שהג'נדר הזה התחיל להתפתח.

ההידרסטיס Hydrastis canadensis.

Golden Seal. Orange-root. Yellow Puccoon. N..

משפחת הרנונקוליאהRanunculacea –  כלניים, (הלובורוס, אקונייט, הידרסטיס, פולסטילה, סטפיזגריה)-מה שמאפיין את כל המשפחה הזאת ? כולם באופן גורף עם רגש עוצמתי גולמי,ילדותי, לא מודע ולא מבוטא.                    כל התרופות שקשורות למשפחה הזאת, מוצפות ברגש עוצמתי, מציף,  ילדותי שלא מעובד, מציף, אי אפשר לאחוז בו. לכן באקונייט רואים פאניקה שלא ברור למה

בפולסטיליה – מוצפת ברגשיות ולא ברור מאיפה זה מגיע, מה הציף?

הלובורוס – ככ מציף שמגיע למצב של בלבול מנטלי, למה המינד הפך לכלי שלא מכיל את הרגשות? נק' בלתי ידועה. מה הביא להצפה?

בהידרסטיס, הרגשות הם כמהיים, מאד בסיסיים, מאד עמוקים שקשורים לחוויה עמוקה שקשורה לדינמיקה של איך הוא מול העולם. המקום הזה מעולם לא עובד, לכן כל דבר מציף, מביא לחוויה של אי יכולת לאחוז באותה התנסות ואז במקום תנועה קדימה, יש סוג של בצקת מקומית שמובילה אח"כ ליובש.

מראה לכן כאן את  הקשר בין הדקליים לרנונקולריים: שניהם יושבים על השאלה איך אוחזים בדברים הפרימלאיים שמתוכם לאחר מכן צומח ג'נדר.

Sabal Serrulata לכן – כמעט כל זכר יהיה צריך אותה מגיל מסוים כצמח תומך. רוב הגברים בגיל 60 יצטרכו אותה כצמח תומך או כרמדי בפוטנציה נמוכה מאוד. כל מה שנהפך מחומר גולמי ל ch3, הוא צמח שמקבל העצמה ברובד החיוני שלו.(הופך ליותר מרוכז, לחזק פי 3). עדיין זה לא נקרא הומאופתי אך בכל זאת מועצם. ( הומיאופתיה זה החל ממספר אבוגדרו)

אצל טראמפ למשל רואים שלאחרונה קיבל שקיות מתחת לעיניים והאזור שם חיוור קצת –זה אומר שהכליות נחלשות –ואם כ"כ מהר פיתח את השקיות תחת העיניים , כלומר שהבחור לא במצב טוב….

מנסיוני Sabal Serrulata  אצל גברים מגיל 50 כלפי 70 -כשרואים גבר שנהפך למכונס, מתבודד, החיים נהפכים לכבדים עליו והוא עם הילה של דכדוך ועצבות סביבו, זה הפקיוליריאטי המובהק  לרמדי וזה בדכ הולך עם דליפה קבועה של נוזל הפרוסטטה,  הם מרגישים כל הזמן לחלוחית בתחתונים.                    גם ברפואה הסינית וגם הרמבם אומר ש90 אחוז מהחולי שמגיע לגבר הוא תוצאה של זרע שיצא בצורה לא מבוקרת. או כפי שהוא אומר 1 מאלף גברים מתים מוות טבעי וכל השאר עקב תהליכי פליטת זרע לא תקינה.

עוד רמדי חשובה לסרטן בפרוסטטה היא:

barita carb  –  – יש הרבה גברים שמגיל מסויים מתחילים לפתח סימפטומים או סינדרומים של אי התפתחות או רגרסיביות התפתחותית. דוקא כאלו שהיו בעברם רבי פעלים, חזקים ואיפה שהוא בגיל 60 זה מתהפך. משהו בתוכם עושה רגרסיביות התפתחותית, והם הופכים תלותיים. עד גיל 60 היו מאד דומיננטיים, אגרסיביים, זכריים + יחס לא הולם לבני הבית ופתאום מגיל 60+ ממש תלותיים יותר, רכים יותר, פחות מסוגלים, יותר נצרכים שהאישה תכין ותסדר להם וכו' ויש ממש חרדה אם היא לא שם. וזה מתלווה עם תגובות טסטוסטרוניות של הפרוסטטה שמוביל לנוקשות וניוון של פרוסטטה ואז סרטן. ואז השאלה מה קרה לאותו מישהו שהיה דומיננטי, זכרי, חזק, מנהיג, אגרסיבי תוקפן ואפילו אכזרי, שמשהו פתאום השתנה והפך ללא הולם את מה שעשה עד כה? . זה מה שדיברנו קודם על הגברים שהמקום הזכרי היה כל החיים מאותגר, וכל החיים היו צריכים להראות לעולם חזות שלא הולמת ולא אורגנית, לא מתאימה ולא עם סנכרוניזציה למה שמרגישים באמת. ואז בגיל מסויים הוא קורס, לא מצליח יותר להחזיק, להכיל, להראות כלפי העולם יותר חוסן  זכרי ואז הוא מתהפך לכיוון ההפוך, של חוסר אונים, חוסר ביטחון, חוסר עמידות ותלותיות. הופך מאדם דומיננטיי לאדם תלותי. זמן קצר אחכ מתגלה אצלו נפיחות, נוקשות ואחכ סרטן בפרוסטטה. זה למעשה  הטיפוס המובהק – לאדם שרב חייו אימץ לעצמו קומפנסציות, דיכוי עצמי בעוד שמבפנים לא ממש הרגיש מסוגל . לו פגשנוהו בגיל 30 היינו רואים אדם שכלפי העולם מאד פיקודי ומיליטנטי, ועכשיו הוא לא כזה אלא הפוך לחלוטין. לכן בMM ליקופודיום וbarita   carb  –  משלימים זה את זה במקום שבו הגבר מעולם לא הגיע לדרגה של רזולוציה מול "אני – כזכר" : בגיל צעיר היינו מזהים ליקופודיום שבפנים מרגיש לא מסוגל, חרד ומפוחד ולא כך כלפי חוץ. שתיהן רמדיז קלאסיות אצל הגברים מאותגרי הגבריות שלא קיבלו (את הfinesse שבהשלמה) את היכולת לחוש נינוחות בזכריות של עצמם ובגיל מבוגר יצטרך בריטה קרבוניקה בפטולוגיה.

ב barita carb  –   נראה אלמנט של חשדנות, חוסר ביטחון, תלותיות. וכשניתן הוא יתחזק ונראה התחסנות והפטולוגיה תעבור מהשתן לעיכול כלומר חזר לליקופודיום.

בצעירותו היה מאוד מיני, ויטלי (בליקופודיום הפטולוגיה נעה סביב הקושי להתחייב) .כשהקשר הופך מחוייב עבורו זה לא עובד. כל עוד הוא לא מחוייב זה יעבוד טוב. ברגע שהזוגיות התמסדה העניינים לא עובדים כמו לפני כן..

barita carb  –  מאד אופייני לסרטן פרוסטטה שההיסטוריה שקדמה בצעירות היתה ליקופודיומית –והפכה לבריטה ברגע שהתביית לתוך בית. כל עוד היה חופשי ועדיין היה בדינמיקה שיכול בשדה המלחמה של העולם להוכיח את זכריותו, זה עדיין היה ברמה של ליקופודיום. כשהתקבע והוא כביכול הוכרע – "אני לא גבר, אני חלש" שם הפך לבריטה=תלותי =פיתח פתולוגיות.                      לרוב קורה אחרי גיל 60 כשמיצה את הקריירות שלו ואין חזיתות לשאוף אליהן אז עולה השאלה: "האם אני זכר? ואם כן, באיזו מידה ?"  כליקופודיום הוא יודע שהוא לא, ואז הופך למשלים =בריטה קרבוניקה.

לכן נראה דינמיקה שמבריטה יהפוך לליקופודיום או לחילופין .

עוד בסרטן הפרוסטטה יש את Selenium –  רמדי מאד מרכזי . וPsorinum – ששניהם מאד דומים זה לזה. שתיהן קרות. למרות שSelenium מוחמר מחום הוא  קר כי הכח הויטלי כבר לא עושה את העבודה. נראים כלפי חוץ כאנשים מיואשים , חלשים. שניהם נראים עם עור לא נקי. אצל שניהם עור גבשושי עם פגמנטציה לא הומוגנית. נראה עור יבש, ויזואלית מחוסר חיות. מקומט, זקן, אפרפר. ההבדל ביניהם:

Selenium יש דריבלין, דליפה קבועה של נוזלי פרוסטטה ( ה רמדי לזה )-פטולוגיה מעייפת מאוד. כמו שלידות וביוץ גורמים לירידה בויטאליות אצל נשים.

כך גם גבר עם דליפת נוזל פרוסטטה –הוא נחלש ומזקין כל הזמן בלי יכולת בקרה ואין שליטה על תהליך ההזדקנות.

Selenium היא המרכזית ב MM  לדליפה/ בריחה של נוזלי פרוסטטה כל הזמן. תתארו לכם גבר שמסתובב עם דליפה קבועה של הפרוסטטה. לעומת SABAL ב Selenium יש עייפות וזקנה בטרם עת, וחיות שדועכת והולכת אבל לא עצוב ולא מדוכדך , להיפך !-  אצלו  החיות נשענת על זיכרונות נעורים של הצלחותיו המיניות. החיות נשענת על זכרונותיו שהם תוססים וחיים. בתת המודע הם אנשים מאד חיים, מיניים וכל הזמן עסוקים בפנטזיות של איך הייתי פעיל כנער אבל בפועל עייף תשוש מיובש וחלש (ב Sabal Serrulata  – עצוב מדודכך, מנותק,  מאוד עייף, מעדיף כמו ספייה ובריוניה שיעזבו אותו בשקט) Psorinumגם הוא לתופעות של ניוונים בפרוסטטה אבל אין לו דליפה כמו סלניום. אז הם נראים ויזואלית דומים: עור מיובש, לא נקי, קרים, עור אפרפר החזות דומה בPsorinum אך הגוף הרבה יותר קר. האדם מיואש שלא רואה עתיד, חי בחרדה שקטסטרופה או מוות עומדים לקרות לו. ב Selenium יש חיות שניכרת בו: איזה כיף היה פעם אולי אחזור, בPsorinum אין עתיד.

הדימוי של הזקן האשמאי שהולך ברחוב ותופס לבחורות בתחת זה Selenium. שהוא כבר ממזמן לא שם, אבל עסוק איך שפעם היה לו ואז היו ככה וככה. ואז רואה בחורה צעירה ומסתכל על המידלה  אבל בתכלס? פיזית הוא ממש לא שם…

משפחת האיודום – בדכ" משפחה שקשורה להתקשחויות וניוונים של בלוטות בגוף. מי שצריך אותו  – הם סופר אינטנסיביים, בהווה שלהם אורח חיים מאוד אינטנסיבי ומיני. הגוף חם לא כמו פסורינום. הפקיוליאריטי –זה שהאיזור הסרטני עם דופק לב ויש חוויה של תנועה. האיזור רגיש עם תנועה. האיזור רגיש בתנועה. אופייני לאיודום כרמדי, שהבלוטה – מרגישה דופק באזור הסרטן. משקף פעילות על הריאקטיביות של האיזור הנגוע.וזה אחד מסימני ההיכר של המשפחה. האדם ילך עם תחושה שהאזור של הפיפי כל הזמן פועם כמו דופק לב.כיון שהפרוסטטה לא מעוצבבת אז לא מרגישים אף פעם את האיבר בעצמו., האזור של כל האגן מהאורטרה כלפי פנימה ירגיש פועם..

הרקמה שהכי פחות מגיבה פחות בגוף לאנטיביוטיקה, זו הפרוסטטה כי אין זרימת דם כמעט.לכן זו רקמה שדוחה מראש טיפולים קונבנציונאליים. כהומאופתיים – אנחנו המוצא האמיתי הכי רלוונטי לסובלים מהפתולוגיות בפרוסטטה.

ש.ב (מה הקשר בין הידרסטיס וסרטן מעיים? מה הזיקה בין מבנה רגשי גופני והידרסטיס? מכיון שהידרסטיס הוא רמדי מרכזי בסרטנים,מכיון שהוא כרמדי  מייצר עיבוי ויובש ברקמות רטובות. הרקמה הרטובה שאמורה להיות מלוחלחת (לחות) כדי לדאוג לתנועה מטבולית תקינה של מעבר אנזימים וכו' , בוודאי שכך ב ספיגה במעיים… כרמדי , הוא מותיר בתוכו מימד רגשי שמעולם לא עובד. הרגש הוא רגש פוטנטי, חי, דינמי, חזק, אבל לא מודע. לכן , בכל הסרטנים שהידרסטיס מרפא (וקובי ראה הרבה כאלה) יש מימד רגשי מאד פוטנטי, מאד חי אבל לא מעובד. הוא צעיר, גולמי. בזכות זה הוא גם נשאר צעיר. אבל זאת צעירות שלא מגיעה בשעתה. היא נותרה צעירה גם בגיל מבוגר מדי.

בחיי האדם יש תהליכי התפתחות. ישנן צמתות ,שבהן עליו להגשים, לעבור בתוכו לדבר הבא עם הכלים שרכש ועיבד בתוכו. הידרסטיס זה מצב שבו העולם הרגשי נותר צעיר בגיל מבוגר. כלומר הפן הרגשי בתוכו נותר כשל נער, כשל ילד. זה מקום שכשזה מגיע ככה לגיל שבו כביכול הוא מגיע לזמן שבו הוא אמור לעבוד עם הרגשות בצורה אחרת, בממד אחר, שעניינם תבונה, חכמה ,הפנמה , זה דבר שכביכול "עובר באג" – עובר התייבשות, ניוון. ואז הרגשות שחיים עדיין , די פוטנטיים, הם כביכול מתייבשים. זה מצב שמביא להדחקה גופנית , שנהפכת ליובש ברקמה הלחה. ואז הידרסטיס כאן היא רמדי סרטנית. הזיקה אצלו מה בין הידרסטיס לסרטן במעיים..ולמה זה מרפא אותו, זה מכיון שהוא נותר צעיר רגשי וכיון שהגיע לגיל מבוגר בו הוא אמור להיות תבוני יותר זה כביכול התייבש ואותו היובש במקום שבו הרקמה צריכה להיות רטובה הופך אותה  לסמיכה מדי, ואז המעיים "נחשלות" בפעולה שלהן, ובמקום שבו יש באג באזור מסוים, זה יהיה האזור שבו יהיה סרטן.

בפעם הראשונה שראיתי אותו הוא נראה כמו סלניום –  זקן צעיר ! אבל , אחרי מחשבה מחודשת – הידרסטיס. (מה שכביכול תמך בליקופודיום היה הקושי בקונפרונטציה, בלהתמודד עם קונפליקט הקושי שלא יאהבו אותו וכו' ) אבל בשיחה איתו מה שעלה זה הקושי בלהתנהל מול רגשות, הקושי בלהביע רגשות. העוצמה של רגש שהוא גולמי, לא מודע ושהוא פוטנטי מאד אבל הוא צעיר – לא מפורט לניואנסים- זה שייך להידרסטיס כרמדי…. זה בא לידי ביטוי בתנועת הלסת התחתונה שלו, שנשמטת .

הסבר על "שפת הגוף" : עלינו ללמוד לשים לב, כשאדם אומר משהו, מאיזה מקום הוא אומר את זה ואיך הוא מבטא מה שרוצה , מעבר למילים שאומר?.

כשהוא מדבר- מה הוא בעצם מבטא?

קובי מדגים "דיבור מהראש" , אז הראש הוא שזז. זו אינדיקציה לדיבור מנטלי.

כשהאדם מדבר "דיבור רגשי", מה שצריך להסתכל על ביטוי הרגשות, זה מה בגוף מבטא את מה שהוא אומר, שהוא למעשה הביטוי הרגשי, שנותן תוכן לתוכן הדברים שנאמרו במילים. למשל – אם אדם מדבר על עצב, אבל מניע רק את הראש, פירושו שאצלו העצב הוא קוגניטיבי ולא רגשי – יותר הזיכרון של העצב. אבל אם הוא באמת עצוב, אנחנו נראה מימיקה או נראה אזורים גופניים אחרים פעילים בזמן הדיבור על העצב. למשל: נראה שהאדם מדבר מהחזה כלפי פנימה (מראה תנועת הסתגרות והתכנסות פנימה)

או – אדם אומר "אני מרגיש כועס" . אם הוא מדבר מהראש- אז ברור שהוא לא כועס באמת. כעס מבוטא "על אמת" זה כשהגוף מוטה בזווית אלכסונית קדימה, (מעין איום ).

כשהוא מדבר על נושאים שנוגעים לו אישית אז הלסת שלו "נשמטטת".. כאילו השרירים לא אוחזים בלסת…זה מראה, שכשהוא מגיע לעצמו הוא כמו בהלם / בשוק. במצב של רגשות גולמיים, עוצמתיים, לא מבוטאים. (אם זה היה הלם של אופיום, זה היה סוג של חייכנות פסיבית) וגם זה נשמע מרוחק ממה שהוא מרגיש- הוא משותק כלפי הרגשות. בהידרסטיס יש מודעות למה שמרגיש, הוא חווה את זה אבל זה כ"כ גולמי ומציף, שזה משאיר אותו באי יכולת לבטא את מה שהוא יודע שהוא מרגיש. ואז, כשכן מדבר על מה שמרגיש- הוא נהיה ככה עם הלסת השמוטה./ הרפויה.