טור שלישי בטבלת הצמחים

הטור השלישי מקביל ליום השלישי בסיפור הבריאה. זהו היום שבו נבראו הצמחים: "ויאמר אלהים, תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה למינו אשר זרעו בו על הארץ" (בראשית א, י"א). הצמחים נבראו לפני מאורות הרקיע – שמש, ירח וכוכבים – שייבראו ביום הרביעי. כיוון שכך הצמח, שזקוק לאור שמש, אינו יכול לצמוח. עניין זה מבטא את הקושי העצום שיש לטור השלישי.
מוטיב מרכזי בטור שלישי הוא תחושת הקושי והבלתי אפשריות שהוא נתקל בא, במסע הפרטי שלו להוציא עצמו מן הכח על הפועל, ולממש את יכולותיו. היכולות של אנשים מטור שלישי כרוכות ביכולת לביטוי רגשי. הרגשות של אנשים מטור זה, הינן עוצמתיות מאוד, פוטנטיות , גולמיות ולא מעובדות. קיימת אפשרות לראות אנשים אינטליגנטים מאוד אך עם חוסר יכולת להתמודד עם רגשותיהם, עקב קושי לתמלל את מה שקורה להם רגשית. זהו אחד מן ה"שיעורים" של טור זה – כיצד לעבוד עם רגשות, להבחין מהו הרגש שהאדם חש ולפתח את היכולת לתמלל ולהסביר אותו.
מבחינה היסטורית – טור שלישי הינו הטור בו נולדה היהדות. הוא מתחיל באברהם אבינו (שכל העולם מעברו האחד של הנהר ואברהם מעברו האחר ). היהדות עומדת בסימן של "נגד" הכל, "הן עם לבדד ישכן ובגויים לא יתחשב"(במדבר כ"ג-ט'), וכן – "שרית עם אלהים ואנשים ותוכל" (בראשית ל"ב-כ"ט). דבר זה מבטא קושי נוסף של אנשים בטור שלישי. הם חשים את הצורך להילחם, להשתחרר, למחות כנגד. האדם חש כבול ולכן רוצה להיאבק בכך. תחושת היסוד של הטור, (ובעיקר בתחילתו בקקטוסים) הינה "שיש כח גדול שחל עלי ויש לי צורך להיאבק בו, כדי לזכות בחירותי ובעצמי ממש". מכן נובעות עוד מספר נקודות לגבי אופיו של הטור והן – הנטייה להראות כמחוספס, דוקרני, סרקסטי, ציני, מסוגר, לא תקשורתי, מגיב בזעם ולא ביחס לסיבה. במעלה הטור הנטיות הסגורות והאגרסיביות, מתעדנות יותר ויש יותר יכולת לתקשר את מה שקורה כדרמה מבפנים.
הטור השלישי אף מתאפיין בצורך שלו ליצור לו את האקולוגיה שהיא רק שלו ולכן רואים בטור את הצורך לשמור על אקולוגיה וסביבה, ומלחמה על עקרונות של שימור הארץ והטבע.
הקקטוסים שהם הצמחים בקבוצה הראשונה של טור, מבטאים את הקושי של ליצור משהו יש מאין, בצורה הטובה ביותר. אם נתבונן בקקטוס שחי במדבר, נראה צורת צומח המכיל בתוכו את כל מה שכולם מחפשים במדבר – מים. הקקטוס מכיל הרבה מאוד מים באופן יחסי לסובב (מים כמשל לשפע) ולכן הקקטוס הוא מקור לקנאה מצד הסובב אותו. ובכך מהווה דבר נוסף המסביר את הקוצניות, הסגירות והתוקפנות שלו.
בתוך הטור השלישי קיימת תפיסה ש"אני צריך ללמוד איך לספק לעצמי את כל צרכי לבדי, ללא שום צורך מן החוץ" משהו שנראה במשק אוטרקי.
בקקטוסים איבר הלב הוא האיבר הפגיע ביותר. הלב בקקטוסים משקף את העצמה של הרגשות, והקושי לעבוד ולתמלל אותן. להלן תיאור מקרה של קקטוס גרנדיפלורה : מטופל כבן 53 שהוא בנו של מנהיג רוחני דתי. הוא חי בצילו כל חייו וחש שעליו לברוח מהשפעת אביו, אך אין לו את הכוחות לכך. עקב כך הוא פיתח תעוקת חזה עם פלפיטציות קשות. קקטוס גרנדיפלורה שיחרר אותו מעול המעמסה של להיות ה"בן של" וכן הבריא את הפן הגופני.
מזווית נוספת – היהדות, כפי שרואים בהרבה מסיפורי המקרא, שמה דגש רב על מה שמכונה "עבודה זרה" ושיש להילחם בה. אך מה היא עבודה זרה? בתקופת טור שלישי המשמעות של עבודה זרה הינה כפי שמצוין בסיפורי המקרא. אך בטורים מאוחרים יותר, מטור רביעי ועד לסוף, משמעותה של עבודה זרה הינה הבלבול בזיהוי של מי האדם באמת. למשל כאשר האדם מאמין שהוא רק גוף וזהו. אם האדם מזהה ויודע מי הוא ומהי איכותו הבסיסית, איכות שהיא אלוהית באופייה, הרי שאדם כזה הולך בכיוון הנכון. כך ש"עבודה זרה" הינה הבלבול בזיהוי הפנימי (מי אני באמת) ולהיפך – הידיעה של מי אני באמת ומה מקור קיומי, ומה היא הדרך להידבק במקור זה.
מבחינה בוטנית הטור השלישי נובע מטור ראשון. הוא אינו התפתחות של טור שני כמו שהיה מתבקש כביכול. כלומר טור שלישי, כמו דילג שלב – מן המקור (תחילת טור ראשון) לתוך מצב מתקדם יותר (מבחינה בוטנית ) לטור שלישי, ולנושא זה השלכות רבות, בהן נדון בתוך הקורס על טבלת הצמחים.

סיכום טור שני – איכויות – מפגש מתאריך 12-2-13

הטור הראשון מראה ומציב את מרכזי ייצור האנרגיה הנדרשים לבניית אדם ואת המרכיבים החיוניים לקיום האנושי: יצר, רגש ותודעה (ראה מאמר מסכם למפגש הראשון). בטור הראשון אין עדיין תנועה ממשית של ה"מסע" האנושי, אלא שהייה בתוך מצב מסוים, כגון אין אונים, בלבול, מבוכה או הצפה רגשית. התנועה המעשית של הטבלה לתוך ה"מסע" האנושי מתחיל בטור שני. טור שני מתחיל ב"urticaless", ששם עדיין מוצאים בלבול ותהייה לגבי הזהות הפרטית (אם לא נבנתה עדיין תחושת זהות מוגדרת, אזי איך ידע האדם לאן ללכת? ידיעת הדרך כרוכה בידיעה עצמית). מצב תחילי זה הינו הסימן לפעולה שתעשה בטור כולו. לאורך הטור יש מגמה של הגדרת זהות המתבססת על תהליך של בירור גבולות שמגדר את האדם כנפרד מסביבתו, כשונה מן האחר. הרעיון של ניסיון ליצור גבולות מתבטא גם בפיסי: בעיות בגבולות כלי הדם, רקמות ריריות ובעיקר בגבולות העור. תחושת הנימול והעקצוץ בגבולות העור מאפיינת לא רק את ה hammamelis, כי אם את רוב צמחי נתחיל בהתחלה הטור. בעיית הגבולות מתבטאת במקרה בשאלה "האם אני כאן או שם? מצד זה של הגבול או באחר? זכר או נקבה (לכן תתכן בעיה בגיבוש זהות מינית). ככל שתהליך ברור הגבולות מתמצק, והאדם "יודע" את זהותו באופן ברור יותר. גבולות יוצרים התקשות, ולכן עם הגבולות רואים כיצד האדם נהפך גם לקשה ורציני ובעיקר אחראי יותר. דבר שבא לידי ביטוי בקבוצות העצים החזקים והגדולים בהמשך הטור, כמו האגוזיים והאשורניים.
בהקשר זה, מתגבשות תפיסות עולם מסוג זה: "יש להתאמץ ולעבוד קשה כדי להגיע למשהו בחיים" , וכן "אם משהו מושג בקלות, לא ייתכן שהוא איכותי ואמיתי", "אסור לי להישבר, בי הכל תלוי ועלי להיות חזק ויציב ועקבי, אסור לי להיכנע" , "החיים הם מאבק ותהליך ללא סוף וגבול ולכן אין מקום למנוחה או לרפיון ידיים", "עמוק בתוכי אני יודע שלא אגיע להגשים את החזון שלי, אך לא אוותר", "הדרך כל כך ארוכה, אני מציב לעצמי חזון חיים שלא נראה שניתן לממש אותו", "אני חייב להיות נאמן ויסודי ומעשי אם מה שאני עוסק בו, כי ההצלחה תלויה בי", "עלי לגייס את כל מקורות האנרגיה שיש לי כדי לעמוד במשימה".
יש אפשרות שהרבה אנשים ממקימי המדינה היו מטור שני. אנשים מטור שני הם אנשים מסורים מאוד, הם לא המובילים בדרך כלל, לא חוזי המדינה, אולם הם האנשים שסוחבים על גבם את המערכת, כולם יודעים שאפשר לסמוך עליהם, מילה שלהם זאת מילה. הם אנשי המערכת ומפעיליה בפועל, צנועים ולא מתבלטים, ולכן לא שמים לב אליהם ברושם המידי,. גם כהומאופתים קשה להבחין באנשים מטור זה ממבט ראשון, עקב איכויות שנראות כ"בריאות", או שהם עשויים להראות כמשפחת ה"Kali" ברצינות, באחריות ובנטייה להתכנסות פנימית ולהסתגרות.
אנשים בטור זה נוטים לעיתים להציב לעצמם מטרה שאיננה ברת מימוש, שהיא גבוהה או רחוקה מדי מן היכולת שלהם להגשים אותה. מכיוון אחר יהיו אנשים שרואים בכל דבר "משימה"!. כל דבר ואפילו קטן, כמו לארגן מסיבת הפתעה למישהו אהוב, או ללכת לסידורים בבנק או בדואר וכו', יראה להם כמשימה. גם החיים ביחד עם בן או בת הזוג ,חיי הזוגיות נחווים כמשימה וכך גם גידול הילדים. לכן הם לא באמת נפגשים עם הקרובים עליהם, הם חיים במקביל לבן או לבת זוג, כאשר הקשר ביניהם פחות רגשי ויותר מעשי: הם מסורים ונאמנים לזוגיות, אך רואים בא "משימה", ולכן יש קושי בקרבה אינטימית. אנשים אלו נוטים להיות פשוטים ולא מראים מורכבויות נפשיות מיוחדות, אולם חווית היסוד של אופן העשייה שלהם הינה סיזיפית וקשה .
צד חשוב, שמתבטא בעיקר בחד פסיגיים בטור השני הוא עניין הקטנות: לאחר שנפרדו מהאין סוף בטור ראשון, יש תחושה של השארות לבד, בראשות עצמך. של קטנות ואי יכולת. דבר שמתבטא בפיסי בקטנות ואטרופיה של אברים, בעיקר אברי המין ובבעיה בזהות המינית. שאלות של קטן – ובקשה להיות גדול יכולות לעלות במקרה. תופעות שכיחות בחד פסיגיים הן ניוון, אטרופיה, דלקות והצטמקות של אברי הרבייה. לא בכדי, איברים אלו מבטאים את החוסן האנרגטי ואת הבירור של הזהות המינית, דבר שלא התגבש ולא התחזק דיו, ולכן החולי מתבטא דרך פתולוגיות אלו.
עניין נוסף וחשוב שעולה כשאלה בתחילת הטור ונשאר כתהליך בירור לכל אורכו הוא שאלת הזהות "מי אני". שאלה שאיכותה משתנה בין שתי המחלקות: בדו פסיגי יש מאמץ אקטיבי לגבש תחושת אני, אף שהוא מסתיים במותשות. בחד פסיגים לעומת זאת (דיקליים ולופיים), יש קושי גדול ואפילו חוסר יכולת לעסוק בשאלת האני. החד פסיגיים בטור השני הם צמחים קדומים מאוד, הקשורים עדין אל המים, ומתקשים להפרד מאיכות האם של המים (גם במקרים). בנוסף האיכות החד פסיגית מכתיבה קושי להפרד ( ראה מאמר "על ההבדל בין חד פסיגיים לדו פסיגיים – הדינמיקה של העצמי"). מהיותם תלויים במקור מים שופע וזמין ניתן להבין שעדיין לא נוצרה פרידה סופית מן השפע שמיוצג על ידי המים (אף שכבר יש בקשה להפרד, בקשה שאיננה קיימת עדיין בטור ראשון). כך שחד פסיגי בטור שני יהיה תלוי באדם שממנו הוא שואב כוחות, כמו דמות אם אתה נמצאים בקשר מאוד חזק. בהעדרה תיתכן פנייה לדבר שהכי דומה לה -אישה חזקה, או יחסים הומו לסביים (כיוון שעדיין אין יכולת להפרד וליצור קשר עם "אחר"). החד פסיגי בטור זה, לא מצליח לברר את זהותו כנפרד ונשאר תלוי כל חייו בגורם חיצוני לו, דבר שיכול לבלבל עם קבוצת ה"בריטה".
לסיכום – הטור השני מתחיל את המסע של האדם לגילוי עצמי, לשכלול ויצירת איכויות הנחוצות למסע הזה. כל יציאה למסע, כרוכה בתחושה ש"לי אין את היכולת והכח לעמוד במשימה ובמסע הזה" ולכן הטור השני הוא טור עם תחושת קושי גדולה מאוד, המלווה באחריות חזקה שמתחתיה יושב חוסר בטחון ותחושת קטנות נוכח הדבר. השיעור של טור שני הוא, כפי שיודע כל מי שיתנסה בתחושת קושי זו, שעם ההליכה נפתחת ונחשפת הדרך לאיטה, ומה שנראה בהתחלה כהר אוורסט ענק, (ואני כזה קטן) לאט לאט נמוג לפרופורציה אפשרית. (מאמר זה נכתב בשיתוף עם מיכל יקיר)

• להתראות בפגישה הבאה
• הפגישה הבאה תערך ב26 לחודש, בברושים (שעה שש וחצי), ותעסוק בקקטוסים ובטור השלישי.

טור שני – אספקטים היסטוריים (סיכום המפגש השלישי, 12.2.13)

באספקט ההיסטורי שיש לטבלה, הטור השני מקביל ליום הבריאה השני ולאלף השני על פי הספירה היהודית. בסיפור המקראי, באלף זה היה סיפור מגדל בבל ותפוצת האנושות בכל העולם. בסיפור מגדל בבל אנו רואים שקבוצת בני האנוש שכולם מדברים "שפה אחת ודברים אחדים" (בראשית י"א,א). רעיון זה מראה שהאנושות הייתה מקשה אחת, ללא הבדל וייחודיות פרטית של אינדיווידואל. קבוצה זו חשה שמגע עם האלוהות כבר איננו אפשרי, ואז הפתרון שלה לבעיה זו הוא בניית "עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם" (בראשית י"א, ד). לפי הטור השני אין מפגש בין האדם למושא תשוקותיו, ולכן האדם חש את הצורך ליצור בעצמו את מה שחסר לו. התחושה הבסיסית היא ש"אני כאן והוא שם, ואין אפשרות למגע יותר", דבר שמוליך לתהליך ארוך וקשה של איבוד הדרך וחיפוש שלה. מעניין לראות שה' לא אהב את הרעיון הזה: "ויאמר יהוה […] ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות, הבה נרדה ונבלה את שפתם […] ויפץ יהוה אתם משם על כל פני הארץ" (בראשית י"א, ו-ח).
בטבלה – בתהליך שרואים דרכה אנו רואים שיש התגבשות והתפתחות של התודעה האנושית בתהליך של האדם הפרטי ושל הפוטנציאל שטמון בו. ולכן, מתוך הטבלה אפשר להבין מדוע ה' לא אהב את הקולקטיב שהיה שם. נראה שהוא רצה שהאדם יתפתח ויבטא את הייחודיות הפרטית והמיוחדת שלו.
מזווית אחרת – גם התרבות הפרעונית המצרית הקדומה שייכת לתקופה זו, וזו תרבות שנעלמה לחלוטין, שחוץ מממצאים ארכיאולוגיים אין לנו היום זכר מעשי ממנה. עולה השאלה מה הסיבה להיעלמות של תרבות מפוארת זו. תשובה לכך אנו מקבלים בפסוק ”הרובץ בתוך יאוריו, אשר אמר לי יאורי ואני עשיתיני" (יחזקאל כ"ט, ג). לפי פסוק זה, התרבות המצרית ראתה את עצמה כמי שעדיין מהווה חלק בלתי נפרד מן השפע שבא לידי ביטוי ביאור ובמים כמקור חיים, שהעובדה שהם חוו את עצמם כמו שהם היא הסיבה הראשונה והישירה להיווצרותם, כלומר – הם בראו את עצמם. דבר זה מוסבר באמצעות התיאור של מה שנברא ביום השני: "ויאמר אלוהים יהי רקיע בתוך המים" (בראשית א, ו). הרקיע הוא בתוך המים, מה שמקביל לתפיסת הקיום של התרבות המצרית – הם בתוך המים וחלק מן המים (מים כמקור שפע). על פי הטבלה – תפיסה זו היא תפיסה של חד פסיגי, האדם הוא חלק בלתי נפרד מן האינסוף. לכן לחד פסיגי בטור השני יש קושי גדול בהגדרת זהות, ורואים הרבה סימפטומים של עמימות מחשבתית וחוסר בהירות, וכן קושי לחשוב ולהתרכז. זה מפני שהאדם ניזון ממקור חיצוני לו, ואינו שואב את החיות מתוכו ונהפך ל"נתמך סעד" אנרגטי. לכן המצרים, שכך הם חוו את עצמם, לא יכלו להמשיך ולהתקיים כתרבות.
מזווית נוספת – במזרח הרחוק בזמן של האלף השני (הטור השני) ההינדו מתגבש כתרבות, הוודות והתרבות ההודית שמים לעצמם כדגש דתי ופילוסופי להגיע למה שהם מגדירים כתכלית האדם והמדרגה הגבוהה שלו – להגשים את ה"עצמי". האדם חושף בתוכו את החלק האלוהי שהוא תודעה זכה, מראה ריקה שכל המציאות משתקפת בה כמו סרט, אך היא אינה נגועה במאום. היא – אותה תודעה ריקה ואלוהית , נשארת בלתי נגועה ב"קארמה ותוצאותיה". הדרך שתרבות זו מציעה – להכיר את הרובד האלוהי שבאדם – באה מתוך אי הזדהות עם דבר, אפילו לא עם הרצון הטבעי לחיות: "הרצון לחיים זורם מאליו, ומושרש כך אפילו אצל החכמים" (פטאנג'לי סוטרה פרק ב, 9). ביטוי לכך אפשר למצוא בפסוק "ויעש אלוהים את הרקיע, ויבדל בין המים אשר מעל לרקיע ובין המים אשר מתחת לרקיע" (בראשית א, ז). המילה "רקיע" מציינת את המקום התודעתי באדם, שיודע ומבחין ומכיר את עצמו כחלק אלוהי. רקיע – רקע לכול. מה שעומד ברקע לכול היא התודעה , והאות יו"ד היא הסימן האלוהי שבתוכה. ואולם יש להבין שתפיסת קיום זו נכונה לטור שני. הטור השני בנובע מן הראשון, חש את עצמו בבלבול קשה, וחש את הצורך לברר מי הוא במקורו (וזאת מפני שהוא נותק משם, ואינו יכול לחזור עוד לשפע הקדמוני). לכן בתוך הטור השני עולה שאלת יסוד – "מי אני", ולאורך הטור כולו יש מסע לגיבוש ולהגדרת תחושת זהות ברורה ונפרדת, לכן הצורך של העצים שמעלה הטור – לעשות, ולעשות מתוך רצינות ואחריות.
וכך, התפיסה האידאית שבאה מן המזרח הייתה נכונה לטור השני, שבו יש בירור זהות – מי אני באמת. יש לשים לב שמהטור השני ועד היום האנושות כבר עברה איזו כברת דרך.

במפגש הבא נעסוק בטור השלישי, הטור שבו נולדה היהדות.
המפגש ייערך בקמפוס בברושים, בתאריך 19 בפברואר 2013 בשעה 18:30.

רגשות ותנועתם (המשך המפגש מיום ג' 29.1.13)

על רגשות – רגש הוא אחד מן המרכיבים החשובים ביותר לקיומו הבריא, הנושם והיוצר של האדם. רגש הוא תנועת חיים נכונה ובריאה. תנועת הרגשות נובעת כזרם החיים, והיא תוצר של עובדת היות האדם חי. חיות יסוד שטמונה באדם, עם האימפולס המיני, יוצרים תנועה – ותנועה זו נהפכת לרגש וליכולת להרגיש. פעילות אורגנית נכונה זו של האדם יוצרת תנועה שנחווית כרגש. תאוריות רבות ורבגוניות פותחו כעבודה על הרגש בשנים אחרונות, כמה מהן יוצרות מניפולציה על הרגש כגון דמיון מודרך, אחרות עובדות עם הרגש מתוך דיבור קוגניטיבי (פסיכולוגיה) ואחרות – בדרכים מדיטטיביות או היפנוטיות. כל הדרכים שיש כדי "לעבוד" על הרגש יוצאות מתוך הנחת יסוד שיש מצוקה, כאב וקושי שהאדם מעוניין לפתור או לשנות, והפתרון – כך נראה – טמון בעבודה על רגשות. זאת מכיוון שרגשות הם זרם החיים, הדרך לחוות ולהתנסות. באמצעות הרגש האדם יודע ומבין, ידיעה שהיא לא רק קוגניטיבית או אנליטית, הוא יודע ידיעת חוויה והתנסות. ידיעה שבאה מתוך התנסות היא בלא ספק משמעותית לאין שיעור מידיעה של למדן או אנליטיקן, כך שרגש מאפשר לאדם להיות יודע באמת. על האדם הראשון נאמר "והאדם ידע את חוה אשתו" (בראשית ד, א) ידיעה שהיא התנסות חווייתית. אי אפשר לדעת עניין כלשהו בלי להתנסות בו, ואין זה אומר שעל האדם להתנסות בכול כדי לדעת. יש להפעיל תמיד את שיקול הדעת, אך צריך גם להכיר בחשיבות של העבודה עם הרגשות, בתכליתה ובחשיבותה לאדם ולהתפתחותו.

אפשר לחלק את כל הדרכים השונות שבעולם כולו לשתי דרכים בלבד, האחת נקראת "צא ולמד" , והאחרת נקראת "בוא וראה".
"צא ולמד" היא הדרך הטבעית והבלתי נמנעת של תנועת החיים, החברה ואופיו של המבנה האנושי. "צא ולמד" הוא התהליך שבו האדם יוצא מעצמו אל העולם ויוצר אינטראקציה באין ספור רמות – חברתית, לימודית וחושית (החושים תמיד בקשר עם החוץ, וכך מזינים את המערכת באינפורמציות שונות) ועוד. "צא ולמד" היא תחילת הדרך, והיא טבעית והכרחית, בדרך זו האדם לומד שפה וכלים של הכרות עם העולם והדינמיקה החברתית. ב"צא ולמד" תנועת הרגש היא מן האדם כלפי העולם, כך שהרגש, עקב היותו יוצא על העולם, מתנסה כל הזמן באופן סטימולטיבי, באופן שיוצר לאדם חוויות מתוך ראקציות של המפגש האין סופי של האדם עם העולם. חלונות הרגש הם החושים – אחד האופנים ממבזבזי אנרגיה הגדולים ביותר שהאדם חווה ביום יום, עקב הראקציות הרגשיות שנוצרות בתוכו מתוך ה"צא ולמד" של רגשותיו ביחס לעולם.

בשעה ש"צא ולמד" נשמע כמו מתן פקודה שאי אפשר לסרב לה, פקודה הבאה מתנועת החיים בעצמם, "בוא וראה" אינו נשמע כך. "בוא וראה" היא אפשרות שיש לבחור בה באופן מודע, וזאת מכיוון שאדם יכול לחיות את כל חייו ב"צא ולמד" באין מפריע, והוא לא בהכרח יחוש שחסר לו משהו. יש אף סיכוי שהוא לא יבין ויזלזל ויצחק צחוק רועם, כאשר יראה את ההולכים בדרך המכונה "בוא וראה". "בוא וראה" היא הזמנה שממתינה לאדם תמיד, לבוא ולראות את מה שאפשר לראות רק מבפנים, ולא מבחוץ. "בוא וראה" היא הזמנה חובקת עולם – אין לה קשר ללאום, גזע ומין. הזמנה שהאדם נפתח אליה כאשר הוא מוכן. מוכנות זו מתאפיינת בעבודה עם רגשות. הרגשות מופנים כלפי פנים, ולמעשה לא יוצאים יותר בתנועה כלפי חוץ, אלא נשארים כתנועה של חיים וחיות ו"קרקע" של מצב אנרגטי פוטנטי, שרק ממתין ולא יוצא לחפש מגע עם העולם. הרגש ב"בוא וראה" יוצר שדה של התנסות שהוא פנימי לאדם. כאשר תנועת רגש כזאת נעה באדם לאורך זמן, התוצר של תנועה זו הוא תבונה . כל דבר שאדם כזה בו מתנסה הופך לרגש שמביא אתו תובנה – תבונה. תבונה היא האיכות של רגש נכון ומאוזן שנע באדם, לאחר שכל הדרכים של "צא ולמד" מוצו, ונותרה רק דרך אחת – "בוא וראה".

תנועת הרגש ב"צא ולמד" היא מהירה, מגרה, מאוד רבגונית (רבגוניות היא לא בהכרח סימן לעושר, לעתים היא אפילו להפך) מעייפת, ועשויה ליצור סבך של מורכבות שקשה להתיר.
תנועת הרגש ב"בוא וראה" היא שקטה, מאזנת, מבריאה פצעים, מביאה עוד מעצמה בכך שהיא גורמת להתחדשות, ומזינה באופן טוטלי יותר את כל חלקי המערכת.

בשתי דרכים הללו יש אפשרות להפרעות ולהדחקות של תנועת רגש נכונה ובריאה, אך יש הבדל עצום באופן שבו נגשים לפתרון המורכבות של תנועת רגש לא נכונה בשתי הדרכים. לשם זה אנו לומדים את טבלת הצמחים, שמראה איך לעבוד עם מורכבות זאת בכמה רמות.

בראשית – ב' ראשית (סיכום המפגש השני של טבלת הצמחים 29.1.13)

הטור הראשון
הטור הראשון מתחיל את מסע התפתחות האדם, וככזה הוא מציב את המרכיבים הנדרשים לבניית המבנה האנושי. הטבלה משקפת את מבנה האדם כמו שהוא ידוע נכון לעידן הנוכחי, כך שבטור ראשון נפתח התהליך, ויש לתת תשומת לב רבה לאופן שבו הוא נפתח.
יש לציין שמסע התפתחות זה קשור רק לקבוצת הצמחים הפורחים, הצמחים "החדשים" יותר. לפניהם כמובן היו עידנים קדומים יותר, שמהם שרדו השרכים, ה-Conifers, ה-Cycas, Lyc, ephedra והאצות (להם יש, לכן, טבלה משלהם). הצמחים הקדומים משקפים עידנים אחרים ותקופות אחרות, עולם קדום שאינו ידוע לנו, ומבנה אנושי שעליו לא ידוע לנו היום כמעט ולא כלום. וכך הטבלה, ובתוכה ששת הטורים, שייכת יותר לאדם כפי שהוא מוכר לנו היום.
הטור הראשון נפתח עם שתי קבוצות צמחים שממוקמים בשורה הראשונה, ומתוך כך אנו למדים על שתי התחלות, או שתי "בראשית", לטור ולטבלה כולה:
הקבוצה הראשונה היא ה-Magnoliales – עם הרמדיס Myris, Nux-m, שהתמות הבולטות שלהן הן מבוכה, בלבול, קושי לעקוב עם פעילות ה-mind אחר המתרחש, וקושי למלל תחושות, תחושת זרות וניתוק מן העולם, נטייה לעילפון, זהות לא מוגדרת ופחדים מדברים לא מוגדרים. כל התמות הללו מראות כיצד המרכיב הבסיסי הראשון שנולד (ובו הכול תלוי) – הוא התודעה. ואכן, התודעה היא המרכיב המרכזי שהטבלה כולה עוסקת בו: כל הטבלה היא מסע של תודעה, מסע העוסק בהבשלה ובתהליכי ההתבגרות של התודעה, החל במצב חווייתי, ממצב ראשוני של תודעה (כפי שרואים בטור ראשון) וכלה במודעות מלאה (כפי שנראה בפגישות – בטור שישי). כך מתחילה התודעה בתוך ה-Manoliales. ולכן כל הסימפטומים של הקבוצה קשורים למודעות ראשונית: מעורפלת עדיין, מבולבלת ומתקשה להגדיר את עצמה.
הקבוצה השנייה שנמצאת בשורה הראשונה ביחד עם המגנוליאלס, היא הנופרניים (Nymphaeales). נכללים בה לוטוס, נופר ונימפאה. המשותף להן – בעיות של חלק גוף תחתון, של האזור המיני: בעיות גינקולוגיות כגון מחזור שמסתיים מוקדם מדי, דלקות, הפרשות, מיומות, ציסטות, שחלות פוליציסטיות, קושי בפיריון וכו'. יש חוסר איזון בניהול משק הנוזלים במערכת (כולם פרחי מים). מבחינה נפשית – התמות המרכזיות הן נאיביות וגישה ילדותית לסובב, נטיות לשאלות "רוחניות", תשוקה לנקי ולטהור, קושי בהפעלת ה-mind בתהליכי חשיבה, בלבול (בדומה ל-Magnoliales), קונפליקט בין גשמי לרוחני, בין טמא לטהור, בין אדמה (בוץ) לשמים. יש להן נטייה לחוש כאילו התלכלכו עקב המגע עם העולם, הולכים בעולם ותמהים עליו – "מהו העולם הזה ומה אני עושה כאן"? הנופרניים מציגים רגישות והזדהות רבה עם סבל העולם.

כל שנאמר על קבוצה זו מראה שהמרכיב השני להתפתחות המבנה האנושי הוא המיניות של האדם, מיניות מהזווית הבסיסית – מהי הנטייה המינית של האדם – זכר? נקבה? א-מיני? הקבוצה מלמדת על תנועת האנרגיה המינית באדם, האנרגיה היוצרת והחיה המפעמת בעוצמה בטור הראשון – שעדיין אין כלי להכילה (דרך קבוצה זו אפשר ללמוד על תהליכים שמכונים במזרח "טנטרה", וכן על אופני העבודה אם אנרגיה זו).
תחילת הטבלה מלמדת אם כך ששני היסודות הראשונים הנצרכים להתפתחות האדם הם התודעה המבחינה ולומדת, והאנרגיה המינית הבוראת את החומר, יוצרת זהות מינית, ומפרידה את העולם לשני כוחות (זכרי ונקבי, יין ויאנג) שפעולתם ההדדית נותנת חיות ומפעילה את רוב תפקודי האדם – והעולם.
נקודה נוספת היא חוסר הגבולות וההכלה בטור הראשון. בטור הראשון האנרגיות נמצאות בצורה הראשונית ביותר, ואילו שהתודעה, הנמצאת כאן בניצני ראשיתה, עדיין לא יצרה הגנה ומסגרת (המקבילה ההיסטורית לתקופה זו היא ההתחלה הפרהיסטורית של האדם – המצאת האש, שימוש בכלים ותקופת האבן). במילים אחרות, עדיין אין כלי להכיל את האנרגיות העוצמתיות של תחילת הבריאה, של היצירה הראשונית. לכן מלבד ערפול כללי של התודעה, נראה תחושה כללית של חוסר גבולות וחשיפות. אלו יצבעו כל תהליך שנראה בהמשך.
במעלה הטור – קבוצות ה' Piperales laurales, Aristolochiales להמשיך לקרוא

ממלכת הצומח והקשר לאלמנט המים (סיכום המפגש הראשון של טבלת הצמחים – חלק ב')

עולם הצומח נמצא בסדר של ארבע הממלכות – דומם צומח חי ומדבר. כך חילקו את הטבע בעולם העתיק. ארבע הממלכות מקבילות לארבעת האלמנטים – עפר מים אוויר ואש. כל אלמנט שייך לאחת מן הממלכות, ויש קשר ישיר באיכויות של האלמנט ביחס לממלכה. עולם הצומח מקביל לאלמנט המים, ויש לכך הגיון עמוק.
כדי להמשיך לדון במים, כדאי לשוב ולהדגיש את איכויותיהם העיקריות:
1. מים מקבלים את צורת הכלי שבו הם נמצאים.
2. מים "יודעים" לשמר ידע (כמוכר לנו בהליך הדילול ההומאופתי שנעשה במים).
3. המים תמיד זורמים על המקום הנמוך ביותר (לכן מייחסים למים את תכונת הענווה – על שום נכונותם להיות במקום ששום דבר אחר לא היה מוכן להיות בו).
4. המים, בזכות התמדתם, גורמים לכל דבר שנימצא בתוכם לעגל את עצמו (כמו חלוקי נחל). לכן המים מביאים את האיכות של דרך האמצע, כלומר הם תמיד ממוצעים ואף פעם לא קיצוניים, וכל דבר שחי בתוכם "מתעגל" לבסוף. 5. המים הם האלמנט היחידי בטבע שכשהוא הופך למוצק (קרח) הוא קל יותר ואף צף על פני המים, וכן בהיותו מוצק הוא אף בעל נפח רחב יותר מכמות המים שהייתה לפני כן.
6. המים נקראים "חיים", וכל דבר שמביא אתו חיים נקרא "חיים" בעצמו.
איכויות אלו משתקפות בעולם הצומח, אך יש להבין את עולם הצומח כעולם ביניים שעומד בין ממלכת הדומם (מינרלים) שמיוצג על ידי אלמנט העפר, לממלכת החי שמיוצגת על ידי אלמנט האוויר. כך שממלכת הצומח מהווה את החוט המקשר שבין דומם לחי, ולכן נושאת בחובה את דרך האמצע, ואת הקשר שבין הממלכות.

לעולם הצומח איכות נוספת: הצומח "יודע" להפוך אנרגיה לחומר, כפי שרואים בתהליך הפוטוסינתזה, תהליך שבו הכלורופיל שנמצא בתאי הצומח זקוק לאנרגיית השמש ונעזר בה כדי להפוך אותה לעוד חומר. מתוך כך, הוא בעצמו גדל ומביא לגדילתה של הפלנטה (גם בחייו – כמזון לבעלי חיים, וגם במותו – כשהוא הופך לחלק מכדור הארץ, לאחר שהתמיר את אנרגיית השמש לחומר). בתהליך זה נוצר גם החמצן שהכרחי לאטמוספרת החיים בכדור הארץ. למעשה, עולם הצומח מתמיר לא רק אנרגיית שמש, הוא מתמיר את כל אנרגיות הקוסמוס שפוגשות ונכנסות לתוך חלל כדור הארץ. זו הסיבה לכך שבכל השיטות ההרבולוגיות הקדומות, כמו רפואה הסינית, איורוודה או הרבוליגיה קלטית ואינדיאנית, ואף ביהדות, מוצמדים כוכב ומזל לכל צמח ("אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל – מדרש רבה בראשית פרשה י' פסקה ו'"). בתרבויות קדומות ידעו לסווג את הצמחים לפי הכוכב והמזל שאותו הצמח התמיר. ואכן, ההרבולוגיה נחשבה למדע מתקדם מאוד בתרבויות ימי קדם, כנראה בזכות הסיבה הזאת.
ההרבולוגיה הקדומה עסקה לא רק באיכויות המרפא של הצומח, אלא גם באיכויות ההזנה של הצמח כמזון והשפעתן על האורגניזם כולו. לדוגמה, באיורוודה – לכל סוג של מזון ניתנת איכות המתארת את השפעתו על האדם שיצרוך את אותו לאורך זמן (למשל, צריכת הרבה חסה מאפשרת יכולת מדיטציה, צריכת מלפפון מקררת אך גם מביאה לנינוחות, גזר מביא לריכוז בתהליכי לימוד, וכך הלאה בכיוון זה). האיורוודה באה לעולם מתוך הצורך להוציא מן האורגניזם את ההפרעות שיש בו, כדי שתתפנה הדרך להגשמת התכלית האנושית. וכך גם הרפואה הסינית. כך שכאדם אוכל את מה שהוא אוכל מעולם הצומח, עליו לדעת שהוא אוכל אנרגיית כוכבים מותמרת. יתרה מזאת, אם יידע איזו אנרגיה יש בכל אוכל צמחי, יהיה בכוחו להחליט אילו השפעות הוא מעוניין שתהיינה בתוכו, באילו השפעות איננו מעוניין, ומה הוא רוצה לבנות בתוכו כאיכות.
לאור כל מה שנאמר עד כה נמצא שעולם הצומח מאפשר חיים בכמה רמות:
1. יצירת האוויר שאנו נושמים.
2. יצירת קשר לדרגות אנרגיה גבוהות יותר מן הרמה הפלנטרית (בכך שהצומח מכיל בתוכו אנרגיה הבאה מן הרמות הכוכביות).
3. "שימור ידע": קבוצת צמחים שהתפתחה בזמן מסוים על פני כדור הארץ משמרת בתוכה את כל הנסיבות שקרו באותה התקופה ושהביאו לדבר מסוים לקרות, כמו שראינו על יכולתם של המים "לזכור ידע".
אנו למדים גם עד לאיזו רמה עמוקה מעורבים הצמחים בהתפתחות החיים.
בדרך זו יש ללמוד את אלמנט העפר, שמקביל לעולם המינרלים (בטבלה המחזורית), את אלמנט האוויר, שמקביל לממלכת החי, ואת אלמנט האש, שמקביל למדבר, הלוא הוא האדם.

המפגש הבא בסדרת המפגשים על טבלת הצמחים יהיה ביום ג', 29 בינואר 2013 בשעה 18:30 בערב במכללת ברושים.

סיכום המפגש הראשון של טבלת הצמחים (יום ג', 15.1.13)

הקדמה על הטבלה
אפשר ניתן לראות את הטבלה באמצעות פרד"ס – פשט, רמז, דרש וסוד (דרכה של היהדות לנתח את רובדי המציאות) כלומר יש לה ארבע רמות:
הרמה בראשונה הינה הדרך שבא ארתור ג'ון קרונקויסט (1919-1992) בוטנאי אמריקני, ארגן וסידר את טבלת הצמחים ע"פ כללים בוטניים כגון צורת הפרח, מספר העלים שיש לפרח, דרך ההפריה והאבקה, וכו'. זו הטבלה כפי שאנו מכירים אותה היום. החידוש שלו מתאפיין ביסודיות – הוא כלל את כל עולם הצומח בדרך של התפתחות טבעית של עולם הצומח למן התקופות הקדומות ביותר ועד וקבוצות הצמחים שנחשבות לצעירות ביותר, כלומר ארגון לפי הכרונולוגיה של סדר התפתחותם. הסדר שלו מבוסס על מה שניתן לראות בעיניים ולמשש באצבעות.
הרמה השנייה נחשפה כאשר מיכל יקיר לקחה את התרשים של הסדר שקרונקויסט ערך, וסידרה בטבלה את המשמעות של הצד ההומאופתי של הצמחים, כלומר כל הרמדיס הידועות (ובחלקן- הלא ידועות) הושמו במקומן בתוך הטבלה, דבר שחשף תוכן ומשמעות חדשה לגבי הרמדיס, תוכן שנלמד לפי מקום הרמדי בשורות ובטורים. עוד עניין שנחשף – כל הרמדיס שממוקמות בקבוצה אחת (למשל הרננקולאלס או אסטריאלס וכו') מראות אחדות בכמה נקודות מפתח, עד שניתן להתייחס לכל קבוצה מזווית של "כל הקבוצה היא כרמדי אחת", ואז לראות דקויות שמאפיינות כל רמדי מתוך הקבוצה. לנקודה זו יש משמעות קלינית עצומה. המשמעות ההומאופתית של הטבלה מראה על איכויות של קבוצות ועל הקשרים שיש בין קבוצה לקבוצה בתוך הסדר העולה במעלה כל טור. זה חשף עוד נושאים חשובים, כמו למשל שפה של איכויות שבה יש להבין את המהלך בתוך הטבלה, וכן את הקשרים שהתנועה של הטבלה יוצרת, דבר שמוסיף מרחב נוסף להבנת הרמדי.
עניין מרכזי שהפיכת הטבלה להומאופתית גילתה הוא כללי התפתחות של האדם ותודעתו וכללי עבודה לדרך של איך מגשימים את מטרת חיי האדם. אפשר לומר שאין אספקט שקשור לחיי אדם שאי אפשר למוצאו בתוך הטבלה, כך שהטבלה חושפת את המהלך ההתפתחותי של האדם ואת תכלית קיומו.
הרמה השלישית נובעת מהרמה השנייה. היא מקבילה באופן מדויק להפליא לסיפור הבריאה בפרק א' בספר בראשית: כל טור מקביל ליום בבריאה, למן היום הראשון שמתחיל במילים "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" – יום ראשון מקביל לטור הראשון בטבלה, ועד ליום שישי, שבו נברא האדם, זכר ונקבה, יום שמקביל לטור שישי בטבלה. הקבלה זו אינה מקרית, והיא חושפת ממד עמוק מאוד להבנת ההיסטוריה של האנושות, וכן יוצרת תרשים זרימה כרונולוגי של הזמן ומה שקרה בכל תקופה. התוכן שניבט מן הטבלה בהקבלתו לסיפור הבריאה מאפשר להבין תהליכים לאומיים דתיים, נדידות עמים וסיבותיהן, מעצמות שקמו ונפלו והסיבות לכך, דתות שקמו ונעלמו והסיבות לכך, וכן דתות שקמו ונותרו עד היום ותכליתן. ברמה השלישית, אם כן, אנו מקבלים את מפת ההתפתחות של האנושות כולה ואף של כדור הארץ, שבו האנושות קיימת. על פי כתובים קבליים אפשר לראות בכל יום בריאה הקבלה לאלף שנים על פי דרך הספירה היהודית (פירוש רמב"ן לספר בראשית א'). וכך, בתוך הטבלה יש גם "תכנית" מוצפנת של העולם כולו, ואת הדרך שעליו ללכת בה כדי להגשים את תכליתו.
הרמה הרביעית מתייחסת לאדם בדרגות התפתחות גבוהות יותר. רמה זו מראה את המקום של האדם בסולם ההתפתחות, היכן הוא נמצא, מה שהיה לפניו ומה שקיים מולו. מה שהיה לפניו זה ההיסטוריה הפרטית שלו, כולל העברות בין דוריות, לאן עליו ללכת ומה עליו לפתח באיכויות נפשיות כדי להגשים את המקומות היותר חשובים בנפש. הטבלה משקפת את ה"צמתות" של כל אדם ואדם – ממקומות בעלי אופי פסיכולוגי ועד למקומות "רוחניים" יותר.
זהו תיאור על קצה המזלג. במפגשים הבאים אנו נפרוש את כל הנאמר באופן מפורט יותר, על פי דרך ארבעת הממדים.

המפגש הבא יהיה ב-29 בינואר 2013 בשעה 18:30 בערב, בקמפוס ברושים, חדר 3.

15 בינואר: טבלת הצמחים והיבטים קבליים

סמינר בנושא טבלת הצמחים והיבטים קבליים בהנחיית מיכל יקיר וקובי נחושתן ייפתח ב-15 בינואר 2013. הסמינר יכלול 10-11 מפגשים, בימי שלישי בערב (בשעה 18:35-21:30). הוא יתקיים בקמפוס ברושים, המסונף לאוניברסיטת תל אביב (רחוב ג`ורג`וויז, פינת בן ישי).

הסמינר מיועד להומאופתים המעוניינים להעמיק את הבנתם בשימוש בטבלת הצמחים.

חפש בתוך עצמך ותמצא את העולם, חפש במרחבי תבל ותמצא את עצמך. הכר את פעימת המטוטלת בין העצמי לעולם, ולך תגלה את עצמה – ישות אדם-עולם (ר' שטינר)

טבלת הצמחים מקשרת בין שלבי התפתחות אנושיים לבין הסדר הבוטני, ממפה את עולם הצומח ומתארת את החוקיות שבסדר. הבנת הטבלה והחוקיות שבה מאפשרת רכישת כלי פרקטי ומעשי בעבודתו של ההומאופת, אשר תורם הן להבנת המקרה, הן לדיוק בבחירת המרשם ההומאופתי והן להבנת עצמנו.

בשנתיים החולפות העמקנו בחקר הטבלה והוספנו לה ממדים חדשים שלא דובר בהם עד כה. רובד מרכזי שנוסף מתייחס לתכנים ותפיסות השאובים מעולם הרוח היהודי-קבלי, ומתאר כיצד התפתחות האדם מקבילה לאבולוציה ההתפתחותית של האנושות בגדול ולמבנה האדם באופן ספציפי. הטבלה חושפת היגיון ועקרונות בחוקיות העולם, ומכאן מרחיבה את ההבנה לגבי חוקיות בחיי האדם.

כאשר אנו דנים בתהליכי התפתחות בטבלה ניתן לראות הקבלה ממשית בין תקופות היסטוריות שחלפו בעולם, שלבי התפתחות פסיכולוגיים ורוחניים של האדם, התפתחות מודעות האני ואף התפתחות מבנהו הפיזי, הרגשי, המנטלי והאנרגטי – תהליכים פרקטליים החוזרים ומתארים אותו תהליך בכל רמה בעולם.

לכן, הבנת הטבלה ודרך העבודה עמה  מקנה כלי המאפשר להבין טוב יותר הן את עצמנו כבני אדם, והן את המקרה וצומתי ההתפתחות שבהם מתפתחת הפתולוגיה, ומתוך כך לתת למקרה מענה מתאים, המשתמש בדינמיקה הטבעית של עולם הצמחים.

מטרות הסמינר

1.      הכרה והבנה של הפילוסופיה העומדת בבסיס הטבלה ככלי התפתחותי של האדם ושל האנושות.

2.      הכרת הטורים, השורות והרמדיס בטבלה, מתוך הצגת מקרים ודיון בהם.

3.      רכישת מיומנות לשימוש בטבלה בתהליך של אבחנה מבדלת.

4.      רכישת ידע וכלים ביישום הטבלה בתהליך הטיפולי.

מבנה הסמינר

מתי?

הסמינר יכלול 10-11 מפגשים דו-שבועיים (פעמיים בחודש), בימי שלישי בערב (בשעות 18.35- 21:30):  (יש אפשרות לשינוי המועדי שיעור, עניין זה יידון בשיעור ה ראשון)

ינואר – 8.1.13, 22.1.13

פברואר – 5.2.13, 19.2.13

מרס – 5.3.13, 19.3.13

אפריל – 2.4.13, 23.4.13

מאי – 7.5.13, 21.5.13

יוני – 4.6.13

איפה?

קמפוס ברושים, המסונף לאוניברסיטת רמת אביב. רחוב ג`ורג`וויז, פינת בן ישי. 

עלויות

עלות הסמינר – 2500 ₪.

עלות מפגש בודד – 300 ₪.

אפשר לשלם ב-4 או 5 תשלומים.

למשתתפים בכל הסמינר תינתן האפשרות לרכוש את הספר "טבלת הצמחים" העומד לצאת במהדורתו החדשה והמורחבת, בהנחה של 20%.

איך נרשמים?

הרשמה ופרטים:

ברית גלעד brithgilad@gmail.com טל 0543316806

שאלות:

קובי נחושתן kobynn@yahoo.com   טלפון: 0523521134

מיכל יקיר  m-yakir@bezeqint.net  טלפון: 0505551290