Chamomilla – קמומיל, חלק ב'

3- זיקה רגשית:

א- תינוקות ילדים:
מצבי רוח קיצוניים ומשתנים. נעים בין רגיעה למצבי קיצון בביטוי ההתנהגותי. מאוד רגישים לתגובות של המבוגרים עליהם.
רוצים משהו ודוחים אותו כאשר מקבלים אותו, התנהגות קפריזית.
צריכים מגע גופני עדין. תנועה קלה ומחזורית בידי ההורים מרגיע ומקל על מצבי הרוח שלהם.
כאשר מרימים אותם, או מגלים כלפיהם התנהגות מכילה ואוהבת, הם מגיבים באופן קיצוני הפוך, בזעם, כיווץ שרירים, צרחות.
רגישות גבוהה מאוד לרוח. רוח מפחידה אותם, הרגישות החושית שלהם גבוהה ביותר, ורוח גורמת לגירוי על פני העור שמשנה להם את החוויה החושית. דבר זה מעורר בהם פחד, חרדה ותגובה רגשית קיצונית. להיות עם הורה או משהו עם סמכות, מקל על הפחד, אך גם בעת שהייה עם האדם קרוב שהם זקוקים לנוכחותו, הם מגיבים בקפריזיות.
מהירות עצומה בעלייה למצבי קיצון, מנינוחות לסערה, צרחות ובכי. לעיתים קשה למבוגר להבין על איזה רקע השינוי מתחרש. לרוב השינוי מתרחש על רקע של עצבוב גופני של מערכת העיכול, גזים, בקיעת שיניים או כל תנועה גופנית אחרת שיוצרת בילד תחושת כאב גדולה.
ביטוי מרכזי מבחינה רגשית בילדים: כעס ועלבון.

ב- מבוגרים:
אנשים שמונעים מכעס, מחוויה של כעס או של הליך רגשי הקשור לסוגי ביטוי שונים של הכעס. המצב האופייני ביותר הינו תסכול.
התסכול של chamomile אינו מודחק, הוא מבוטא, דינאמי, ניכר מייד על פניהם, מקבל ביטוי ברמות שונות של אינטנסיביות.
כעס ב chamomile , מוביל לתגובות גופניות עקב תהליך הסומטיזציה והעוצמה של רגש הכעס והתסכול בדינאמיקה הפנימית שלו.
הם רגישים ביותר, אך לעצמם ולא לזולת. הזולת אינו נוגע בהם רגשית. אין להם מקום בתוכם לחוש סימפטיה ואמפטיה למצבו של משהו הקרוב להם. הם מסוגלים לחוש רק את עצמם.
בדרך כלל היסטוריה של יחסים מורכבים וטעונים עם קרובי משפחה, אימא, אבא, אחים ואחיות. רגישות היתר שלהם והאופן בו הם חווים את היחסים המשפחתיים, גורמים להם להיסטוריה ארוכה של עוגמת נפש.
מצבם הרגשי אינו מודחק, הוא ידוע ומבוטה, ומודע היטב לאדם ולסביבתו.
אין קשר כלל בין דרגת המודעות של אדם chamomile ליכולת השינוי, הביקורת או השליטה העצמית שיש לו. כאשר הוא מוצף ברגשות הסוערים, בעיקר של כעס, הוא הולך לאיבוד בתוכם.
יחסים זוגיים מאוד טעונים, על בסיס תחושת עלבון, כעס ותסכול.
אנשים רגישים, מהירים להגיב רגשית, אינם יכולים שלא להגיב, בעוצמה, באי שקט.
כאשר הם פוגשים אדם שיש להם היסטוריה איתו, מייד מתחיל תהליך פנימי של אי נוחות, אי שקט, אי יכולת להכיל את עצמם מולו אותו האדם. הם יגיבו לבסוף בהתפרצות רגשית חזקה.
מצבים אלו גורמים להם לעצבות ודכדוך עמוק, דבר שבא לידי ביטוי בשינה לא רגועה, חלומות מודעים וברורים מאוד, נוטים לחלום על בכי ולבכות מחלומות (אדם שישן איתם יעיר אותם כאשר הם בוכים מחלומות, והם קמים מייד עם בהירות לגבי מה שחלמו, מה שקרה בחלום ומה היה הרגש שהתעורר בחלום)
נוטים לווכחנות, לא סובלים שנכנסים להם לתוך דבריהם. בתוך כעס – לא סובלים שמסתכלים עליהם, דבר זה מכעיס אותם עוד יותר. חריפים מאוד בלשונם בוויכוחים, ונוטים לפגוע באחר במילים קשות.
גם במבוגרים מופיע פחד מרוח. פחד זה הינו חזק וברור כסימפטום, הם חשים מאוד לא בנוח ברוח חזקה.
רוח גורמת להם לחוש איבוד של יציבות ויציאה מאיזון, שגם כך האיזון שלהם אינו יציב במובן המערכתי.
בדרך כלל, קוצר רוח וחוסר סבלנות שגורם להם לאי שקט לתגובות מהירות ולא פרופורציונאליות.
תגובות רגשיות מהירות וקשות כאשר חווים כאב גופני. כאב גופני מעורר בתוכם מצבים קיצוניים של תגובות לא פרופורציונאליות כאשר המשמעות של הרגש המופיע ביחס לכאב, הינו בדרך כלל – אי יכולת להכיל את עצמם, תחושת איבוד האיזון הנפשי, תחושה שהכאב נוגע להם ב"נשמה".

4- גישה לחיים:
הגישה הפנימית של chamomile, מבקשת נגיעה של אדם קרוב, עדינה עם קשב ודרגת מודעות גבוהה מאוד. אדם chamomile מרגיש שאין בנמצא משהו שיידע כיצד להתקרב עליהם מבלי לפגוע בהם.
תחושה זו מעוררת בהם עצב ודיכאון עמוק, אך הם לא במקום לוותר על צורך קיומי, של מגע אהבה מאוד מסוים, מאוד רגיש ומאוד מודע למקצב החשוף והדינאמי שיש להם.
הצורך והחיפוש אחר קשר רגשי מאין זה, הופך למשאת הנפש שלהם, ולמקום פנימי ביוצר מוטיבציה לחיים.

Chamomilla – קמומיל, חלק א'

צמח ממשפחת המורכבים – composite  –  astereales

מטריה מדיקה על פי ארבעת הרמות:

1- ביו ריתמוס:
א- החמרה ב9 בבקר וב9 בערב.
ב- החמרה מכול סוגי הסימולנטים, החומרים המזרזים והנרקוטיים, קפה מייצר החמרה מערכתית. חומרי הרדמה או תרופות קונבנציונאליות, מייצרות החמרה מערכתית (החמרה מערכתית, הינה החמרה בכל הממדים, בגוף, בנפש ובכוח הוויטאלי. כל הממדים מגיבים בהחמרה לחומר המגרה)
ג- תרופה חמה – אך מוחמר בקור ולחות. מוטב בחום.
ד- המבניות של תרופה זו מוחמרת מערכתית מכעס או רגשות סוערים ונגטיביים. משקל הכובד של תרופה זו ממוקם במימד הרגשי.
ה- רגישות עצומה לתחושת כאב. כאב מתורגם לאדם chamomile ללא שום פרופורציה, הרגישות לכאב בתרופה מייצר אפקט מערכתי (גופני, רגשי, אנרגטי)
ו- רגישות מערכתית ברובד החושי – רגשיות יתר ברובד החושי: רגישות חושית חמשת החושים. החושים קולטים רשמים דקים ביותר, האדם מגיב לקליטת החושים בתחושת כאב וחדות ומיידיות שגורמות לתגובת רגשיות חזקות וכן לתחושת כאב.
ז- מראה: דקי גזרה, חיוורים – אך לחי אחת אדומה והשנייה לבנה, או אוזן אחת אדומה וחמה והשנייה לבנה וקרה. גופנית – הם לא נינוחים, הם בתנועה של אי שקט, יש להם מבנה גופני תגובתי ורגיש, דבר המייצר תחושת אי שקט שמחייב אותם לזוז.

2- זיקה גופנית: רגשיות לכאב:
א- הנקודה המרכזית ב chamomile נעה בתגובה הגופנית לכאב, ברגישות יתר, בסימפטומים נפשיים שמעצימים את הסימפטום הגופני, וכך התנועה הגופנית נכנסת למהלך של "כדור שלג", לא בגלל הסימפטום הגופני, אלא עקב הרגשיות המערכתית לכאב, לגירוי חושי, לגירוי הרגשי שיוצר זירוז מערכתי במובן הגופי.
ב- כאבי ראש: מוחמר ב9 בבקר או בלילה, מגיב לאור, לקול, או לחומרים מזרזים. כאב חד כמו מחט שחודרת מבחוץ לתוך המוח, לרוב בצדי הראש. הכאב מאוד עוצמתי.
ג- אוזניים: כאבי אוזניים, דלקות, מוחמר מרעש, קולות (קול חלש מחמיר כאבי אוזניים)
ד- פנים: נאורלגיות, פנים חמות וגוף קר, כאב חד, מהיר, מגיב לכל גירוי.
ה- אחת מן התרופות המרכזיות לבקיעת שיניים בתינוקות, לתופעות שניים בילדים: כל הסימפטומים הנלווים לבקיעת שיניים, שלשולים, חום גבוה, אי שקט התנהגותית, מצבי רוח קיצוניים, בכי מיידי וחזק, קשיי שינה, אי שקט בשינה, תפרחת עור, תיאבון לא תקין – או ש"צמים" או שרעבים מאוד, וכו' – כל התופעות שנלוות לבקיעת שיניים שייכות לספקטרום של תרופה זו, היא העיקרית מכל התרופות במטריה מדיקה לנושא התופעות בבקיעת שיניים.
בבקיעת שיניים, הגוף התינוק חשוף עצבית, כל תחושה נחוות בכאב עצום, כל חשיפה לשינויים תחושתיים של גירוי חושי חיצוני, או של תנועת מעיים למשל, מייצרות תגובה רגשית קיצונית הבאה לידי ביטוי בבכי וצרחות.
ו- מערכת עיכול: שלשולים (בדרך כלל ביחס לבקיעת שיניים, בתינוקות) עם גזים, כאבים חדים, ריח של ביצה רקובה או של גופרית, בדרך כלל בצבע ירוק (עקב גירוי של כיס מרה וכבד)
כאבי בטן – כמו כיווצים, colic, בדרך כלל בתגובה למשהו המייצר גירוי, כולל תנועת המעיים הטבעית, התנועה הפריסטלטית של המעיים גורם לכאבים במעיים ולתגובה מערכתית.
ז- נשים: כל התופעות הגניקולוגיות מוחמרות מכעס ובכעס. כאב מורגש ונחווה באופן קיצוני ביותר (כאבי מחזור, כאבי לידה והיריון, כאבי ראש תוך כדי היריון כו')
ח- גפיים: כפות רגליים מחוץ לשמיכה בשינה, תחושה שריפה (med, puls, sulph)
כאבים שמוחמרים בזמן שינה, הם קמים וחייבים ללכת כדי להקל על סימפטומים.
כאבים – כיווץ ספונטני של השרירים המקומיים.
ט- שיעול וקשיי נשימה, בעיקר בילדים, בין 9-ל 12 בלילה, שיעול שמגרה את הגרון, יבש, עצבני, מוחמר מכעסים. שעות ההחמרה בשיעול הינם עקב המתח הרב שקיים בתוך המערכת, כאשר הגיע השעה להירגע ולנוח, אז הם חשים אי שקט ושיעול, עקב הנטייה לגירוי מהיר של הצד העצבי בתוך המערכת.
י- בילדים: רוצים שירימו אותם על הידיים, מרגישים יותר טוב והקלה בסימפטומים כאשר מנענעים אותם קלות (puls)

סיכום: הנטייה המרכזית של chamomile, פחות נוטה בזיקה לאיבר מסוים, אלא לרגישות לכאב, ולתגובות הגופניות הנובעות מרגישות יתר זו.
חווית הכאב הינה מהלך טבעי למערכת אורגנית, תפקיד בסיסי של חווית הכאב קשור למידע שחווית הכאב מאפשרת, שהיא בידיעה שדבר מה אינו קשורה, האדם נפצע, נחבל, משהו באיברים פנימיים אינו במקומו ועוד.. חווית הכאב במובן הגופי הינה הדרך של מערכת החיסון להודיע לאדם שדבר מה אינו במקומו וזקוק לתשומת לב מיוחדת.
ב chamomile אין כלל פרופורציה בין הגורם שיצר כאב לתגובות הרגשיות והגופניות עליו.
לכן ב chamomile קיימת ההכנה המיאזמתית, predisposition, להיפגע, להגיב בדרך במעצימה את הנטייה להיפגע.
המשמעות ש chamomile נותן לכאב, חורגת ממקור הכאב, והופכת את הכאב לסיבה לדרמה רבת פנים מן הזווית הרגשית. דבר שמשפיע עמוקות על כלל חלקי המערכת.
לכן – הנקודה עליה יש לשים לב בתרופה זו, הינה המשמעות שהאדם נותן לכאב והעוצמה הרגשית לסיבת הכאב, ולדרמה הנפשית לגירוי עצבי זניח יחסית.

Cereus serpentinus

צמח ממשפחת הקקטוסים:

דומה בכל הנטיות שלו ל cereus-b, עם כמה נקודות המייחדות ומאבחנות אותו:
1- ביו ריתוס:
החמרה בקור, תרופה קרה. רגישות גבוהה מאוד לקור, בקור הכול מוחמר.

2- זיקה גופנית: תחושת שיתוק באזור הרגיש.
א- בנוסף לכל הנטיות של cares-b , יש ל cereus-s נטייה לתחושת שיתוק באזורים הכואבים או המציקים. תחושת השיתוק מתחילה בגודש, ולאחר מכן באה תחושת השיתוק.
אם יש תעוקת חזה ואי סדירות בדופק לב (תופעה אופיינית לקבוצה כולה) ב cereus-s יש גם תחושת שיתוק בחזה, בצלעות ובאזור בו יש תעוקה.
נקודה זו הינה קו מנחה בתרופה, בכל מקום בו יש אי נוחות, תחושת אי הנוחות מתלווה עם חווית שיתוק, הירדמות numbness.
ב- כאבים בכליה הימנית, מוחמר לאחר מתן שתן.
ג- זיקה לאיברי מין – יש גירוי באזור זה, המחייב את האדם לפעילות מינית. בלוטות לימפה נפוחות באזור המקומי, וכן- אשכים נפוחים וכואבים ללא קשר לפורקן מיני, כך גם בנשים, שחלות בתחושת גודש, כאב, עם גירוי מקומי שמייצר צורך למגע מיני. מגע מיני אינו מקל על הגודש המקומי.
שיתוק מקומי באזור הגניטאלי, תחושת שיתוק מובילה לאימפוטנציה.
ד- גרון: הצטברות ליחה, הגרון סגור מליחה, תחושת מחנק.

3- זיקה רגשית: קללות – מקלל כדרך ביטוי לאי שקט פנימי.
זהה ל cereus-b עם כמה נקודות מייחדות:
א- כועס ומתפרץ, יש בתוכו נטייה לכעוס, הכעס מתפרץ בדרך כלל על בסיס של נקודות שלא חשובות וללא פרופורציה. מאוד מגורה רגשית.
ב- מיניות זהו נושא שמעסיק אותו – אותה, רבות ועמוקות, יש קונפליקט בין רוחניות למיניות, אדם זה מאוד מיני, עם צורך לעיסוק מיני רב, דבר שמיצר לו קונפליקט בין מקומו הרוחני ומקומו הגשמי.
ההתפרצויות שלו הינן בקללות גסות, הוא נוטה לקלל (הרבה יותר אגרסיבי מ cereus-b)
ג- הביטויים הרוחניים – דתיים שלו, מתורגלים בלילות. בלילה זהו הזמן ה"רוחני" שלו. ביום זהו זמן ארצי ובלילה זהו הזמן לרוחניות, אוהב את הלילה, שואף להיות ער עד מאוחר.
ד- מן הזווית המחשבתית, קושי בתהליכים לימודיים, קשה לו לחשוב או להתרכז, יותר קל לו ללמוד דרך שמיעה.
לעיתים קושי בריכוז, כבדות בראש שגורם לקושי בריכוז, דבר המתבטא בבלבול במילים. המילים יוצאות לו מבולבלות. דבר המתבטא בעיקר בשיחה.
נוטה לפיקסציות מחשבתיות בכל מה שקשור לאורח החיים שלו, לאמונה שלו, לא גמיש ולא מתפשר.

4- גישה לחיים:
זהה ל cereus-b אך יותר גס יחסית, הנושא המיני תמיד ברקע אצלו כנושא לא פתור, הנטייה לקלל מאפיינת את הזהות שלו.
הוא אדם "רוחני" דתי, מתפרץ, קצר רוח, תמיד עסוק, תמיד טרוד.

Cereus bonplandii

צמח ממשפחת הקקטוסים

מטריה מדיקה על פי ארבעת הרמות:

1- ביוריתמוס:
א- כאשר סימפטומים גופניים נרגעים ושוכחים, סימפטומים נפשיים מתעוררים ומעצימים, ולהיפך.
דינאמיקה שמתחלפת בין הגוף לנפש (plaina, ignatia)
ב- אי שקט, חייב להיות בפעילות, אז מרגיש יותר טוב. בחוסר מעש מצבו מחמיר.
ג- מוחמר בלילה (נטייה סיפיליטית) החמרה נפשית וגופנית, עקב הצורך להיות בפעילות, כאשר הגיע זמן למנוחה, הוא אינו חש בנוח במצב זה, אז יש החמרה בכל הסימפטומים.
ד- מוטב בלי בגדים, או ללא גורם המייצר תחושת לחץ על הגוף, חש יותר טוב ללא בגדים.
ה- תרופה של צד שמאל.

2- זיקה גופנית:
א- גודש בראש: בעיקר באזור האחורי, בקצה העליון של הראש – מוחמר כאשר חש בחוסר מעש.
כאשר משפשף את האזור הגדוש- כואב, יש הקלה. צד שמאל כואב יותר.
סחרחורת הנובעת מלחץ בראש, צורך לעצור ולנשום עמוק, נשימות עמוקות מקלות.
ב- חזה ולב: (תמה גופנית מרכזית בקקטוסים)
החזה מתמלא עד לקצה יכולתו, תחושת גודש בחזה עם קושי בנשימה, צורך להיות בקשב ומודעות לתהליכי הנשימה – אז יותר קל לנשום. לחץ ותעוקת חזה. מוחמר בלילה במנוחה.
הלב באי שקט, יש תחושה של מתח בלב, החמרה באי סדירות לב בלילה, תעוקת חזה וצורך להיות בתנועה בעשייה.
אנגינה פקטוריס – מוחמר בלילה, הקרנה לצד שמאל של החזה והצלעות. כאב נאורלגי בצלעות שמאליות.
כאב בלב מגיע בגלים כמו כיווץ ספונטני, כמו שיריית אקדח פגעה בלב.
כאב בלב גורם לקוצר נשימה. נשימות מודעות עמוקות מקלות.

3- זיקה רגשית:
א- האדם מרגיש שהוא מקבל כוחות מגורם חיצוני המשפיע עליו "אנרגיות" או כוחות מיוחדים, הוא חש שהוא מתייחד בזה, הכוח שהוא מקבל מגורם חיצוני (גורו, מורה, מלאך, אלוהים וכו') גורם לו לחוש את עצמו חזק, מיוחד, בעל כוחות על. מצב זה אינו הופך אותו לאדם עם סופר אגו כמו platina , אלא לאחד שמחויב עקב הכוחות שהוא קיבל לעשייה, לשירות, לדברים שהוא כעת מחויב להם.
ב- חש צורך להיות משמעותי, לעשות דברים משמעותיים, להיות משמעותי לעצמו ולעולם. אם אינו במקום של עשייה משמעותית, מצבו המערכתי מוחמר.
ג- חייב להיות בעשייה, תמיד בעשייה. אם אינו עושה ואם הוא חסר מעש, מצבו הגופני מחמיר. בעיקר בתופעות לבביות, עם גודש ואי סדירות בקצב הלב.
ד- נטייה דתית חזקה – רוחנית בסיסית באופי שלו, צורך לחיות דת, תפילה, מדיטציה, או כל תרגול דתי רוחני אחר.
ה- בדרך כלל מכונס, אינו מדבר הרבה,אינו משתף. יש לו עולם פנימי עשיר וגדוש, אך דבר זה אינו ניכר לעין. מבחוץ הוא נראה סגור, אינו מעוניין בתקשורת, עם ארשת פנים עצובה, יש לו עצב שנסוך לו על פניו כמעט תמיד.
ו- לעיתים – ביטויים התנהגותיים הפוכים ומפתיעים, הבאים בהפתעה, הוא מתפרץ בקללות, נוטה לקלקל בגסויות במילים שאינן הולמות את אורח חייו ואת החזות שלו. דבר זה בה בהפתעה גמורה.

4- תפיסת חיים:
תפיסה דתית, המחויבת לעשייה. אדם אקטיבי ומחויב לדרך שלו. עשייה וביטוי קונקרטי הינו דבר שהוא מאמין בו וחי על פיו. הוא אינו "אפלטוני", הוא לא מבין כיצד דבר זה אפשרי, בתוכו יש מחויבות לביטוי קונקרטי יומי של האמונה שלו. אם לא עשה, הוא חש את עצמו אבוד, נזנח מן הדבר שמזין אותו. יש בתוכו יחסי תלות בין הדבר שממנו או שואב כוחות לחיוב שלו לעשייה שמבטאת את הדבר שממנו הוא ניזון.

Cenchris contortrix – נחש ראש הנחושת

נחש ארסי, הגדל בצפון אמריקה בחוף המזרחי. קרוי כך על שם ראשו, שמוגדל והוא בצבע נחושת.
לכל קבוצת הנחשים יש קווים זהים, אם כי בעוצמות שונות, ולכל נחש יש לו את הייחודיות שלו בסימפטומים המאפיינים אותו לבדו.
הרעל של נחש ארסי מייצר אפקט עמוק על המערכת, זהו רעל שמצבו הטבעי בטבע, הורג ומסוכן. לכן, גם בהופעתו הקלינית ב proving ההומיאופתי, יש לתרופה זו אפקט רב גוני, עמוק, וטוטאלי על חלקים רבים של המערכת האנושית.
כמו כל רעלי הנחש, האנשים הזקוקים לתרופה ממשפחה זו, הינם אנשים אינטנסיביים, חזקים, פעילים, אם צורך עצום לביטוי – אם אין להם אפשרות לביטוי, הדבר גורם להם לתחושת חנק והדחקה המובילה מייד לסומטיזציה של הרגש הלא מבוטא. תהליך הסומטיזציה של כל נחש הינה על פי הזיקה הפתולוגית הייחודית לו לבדו. הצורך המיידי שלהם הינו בלבטא, לדבר, להוציא מתוכם את העודפים של חוויה רגשית ואנרגטית. לכן טיפוסי הנחש הם אנשים קומוניקטיביים הזקוקים מאוד למקום לבטא את העומס הנפשי שלהם. יהיה קשה להתעלם מטיפוס נחש בתוך סיטואציה חברתית, הם בולטים, קומוניקטיביים, חושניים, אינטנסיביים.

מטריה מדיקה על פי ארבעת הרמות:

1- ביו ריתמוס:
בתנועה הביו ריתמית של cenchris, יש החמרה מערכתית משעות אחר הצהריים כלפי הערב והלילה.
החמרה מערכתית גם בבקר כאשר קם מן השינה.
החמרה ממנח שכיבה, מצב זה גורם לאי תנועה, ואי תנועה מייצר אי נוחות מערכתית.
הפעלת לחץ על אזור כואב, מחמיר את אי הנוחות, הצורך שלהם שאזור כואב יהיה לא מגע של בגד או כל דבר המייצר לחץ. אי הנוחות מלחץ של בגד, עניבה או חגורה, אופייני לרוב הנחשים, ב cenchris, אי הנוחות למגע המייצר לחץ הינו רק על האזור הכואב או החולה, אם יש בעיות לב וכלי דם, אי הנוחות תהיה רק על החזה, וכך הלאה.
תרופה קרה, יש להם צורך בחימום (נחש, חיה עם דם קר, הנחש צריך חום)
תרופה של צד ימין.

2- זיקה פיזית: תחושת דופק לב באזור הבעייתי:
א- לחץ בראש, דופק הלב מורגש באזור הכואב בראש. כאבי הראש באים באופן מהיר ומיידי, עם דופק לב האזור הכואב . האזור הכואב משנה את הצבע שלו, לרוב לאדום כהה.
לחץ בראש, ונטייה להתעטשויות בבקר בקימה מן השינה (החמרת בקר)
ב- עיניים: תחושת לחץ מתוך העין פנימה כלפי חוצה, העין אדומה בגבול החיצוני של העפעף עם גלגל העין, יש שקיות נוזלים סביב לעיניים, העור באזור הבצקתי הינו בצבע חום.
ג- גרון: מגיב לרגשות, נסגר עם תחושת ליחה תקועה בגרון, אם יש הדחקה של רגש כלשהו.
ד- חזה: זיקה ספציפית ללב וכלי דם עורקיים. אנגינה פקטוריס, לחץ בחזה, תחושת גודש בחזה – מוחמר ב3 בבקר – עם אי סדירות בדופק הלב, לחץ מקומי, קשיי נשימה, הקרנה לסקפולה השמאלית (למרות שהתרופה ימנית) באזור בו יש אי נוחות, יש גם תחושת דופק לב.
קשיי נשימה ב3 בבקר, שיעול יבש עמוק, חזק הגורם לבריחת שתן (causticum. Sepia)
קשיי הנשימה ושיעול, בדרך כלל, הינם תוצר של בעיות לבביות – עם תעוקת חזה, השיעול גורם לתחושת הקלה על תעוקת החזה, עקב בהיותו מחזיר תנועה לאזור גדוש וסטגננטי.
ה- יש בתרופה זו דינאמיקה הפוכה מן הזווית המינית, בשני המינים, זכר ונקבה, או שאין ליבידו, אין תחושה ואין רצון לפעילות מיני, או שיש מצב הפוך של היפר סקסואליות – התרופה מאזנת את הקוטביות של יש או אין אנרגיה מינית.
יש או אין אנרגיה מינית בתרופה זו קשור למצבו – מצבה, הנפשי. כאשר יש מצוקה או הדחקה של רגשות המיניות נפגעת. כמו כן, כאשר יש מצוקה גופנית, אין צורך מיני, התחום הזה הופך להיות רדום.
כאשר cenchris , תחת לחץ רגשי גדול או בתוך תחושת גודש גופני או נפשי, המיניות מהווה דרך להקלה על הגודש הקיים. לכן למיניות בתרופה זו יש תפקיד הקשור לדרגות האיזון הנפשי או הגופני של האדם.
סיכום: יש להם נטייה פולארית של היעלמות או עודף בחיוניות המינית.

3- זיקה רגשית:
א- יש להם את כל התמות המרכזיות של משפחת הנחשים: חשדנות, מצבי רוח משתנים – בעוצמה, בכוח, לא ניתן להסתיר את שינויי מצבי הרוח, קינאה, תחרותיות מתוך קנאה וצרות עין.
ב- סימפטום מייחד: זיכרון חלש, נוסעים באוטו, ולא זוכרים לאן רוצים לנסוע, או שיוצאים מן הבית ולא זוכרים לאן רוצים ללכת. בלבול מחשבתי, רוצים לומר משהו, אך מילים שלא התכוונו לומר יוצאים להם בטעות. הם מודעים לכך שיוצא להם מן הפה מילים שלא התכוונו לומר.
ג- הסימפטום הנפשי הייחודי ביותר, שהוא מהווה את מרכז הכובד של התרופה:
העיסוק בחלומות, או במחשבות בעירות, שאנסו אותם. העיסוק באונס הינו אובססיבי בתרופה זו.
הוא מופיע בכל מצב אפשרי וכובש את התודעה כולה, העיסוק של האדם (נשים בדרך כלל) הינו רק סביב לתחושה שהם חוו אונס ממשהו.
נושא זה מחייב בדיקה זהירה, כאשר מגיעה לקליניקה אישה שכל הסיפור חיים שלה סב סביב אירוע של "אונס". אם אכן היה ומה בדיוק קרה, מפני שבתרופה זו אין כלל קשר בין אירוע שולי ולא משמעותי שקרה, למשמעות שהאישה נתנה לו. יש מקרים רבים בהם האונס קרה והיה כמו שהאישה מתארת וחוותה אותו, אך לא ב cenchris, בתרופה זו הזיקה הפנימית שלה הינה לחוות אונס, יש predisposition מערכתי המוכן וערוך לחוות אירוע שולי יחסית כמו אונס.
ב cenchris העיסוק באונס הופך לאובססיבי, המלווה עם כל תחושות האשם, לכלוך, כעס, רצון לנקמה ועוד..
כאמור בתרופה זו, נושא האונס הינו delusion, ויש לראות את התמונה הכללית של אופיו של הסיפור, כדי לראות מה בסיפור חלק מן התרופה ומה באמת אירוע שקרה כלשונו.

מקרה: אישה כבת 72 – נשואה, 3 ילדים, באה לקליניקה עם לחץ דם גבוהה שאינו מגיב לתרופות קונבנציונליות, תעוקת חזה ונטייה ראומטית בפרקים.
סיפור חייה – שהיא חוותה מגע ארוטי מקרוב משפחה, שנגע בה במקומות האינטימיים, אירוע זה התרחש שהייתה בת חמש. בגיל שמונה עשרה היא פתחה את הסיפור מול משפחתה ומאז היא חושבת ומדברת רק על נושא זה, נושא הנגיעה המקומות האינטימיים שלה לא הניח לה, בכל מקום ואירוע היא דברה על נושא זה, הדבר השפיע עמוקות על הזוגיות שלה ועל ההורות וכן על חיי ילדיה. ביחסים מורכבים וקשים.
היא קבלה cenchris 200 c מנה חד פעמית עם תוצאות טובות מאוד בנושא האונס שבו הייתה עסוקה רוב ימי חייה, לאחר מכן קבלה את אותה התרופה בפוטנציות עולות. ההבראה הייתה גם באיזון לחץ הדם וריפוי הכאבים הראומטיים.

4- תפיסת עולם:
גישה חושנית, עם תשוקה, חשדנית, חשה עצמה נאנסת.

cedron

צמח מסדרת הסבונניים – sapindales

מטריה מדיקה על פי ארבעת הרמות:

1- אנרגיה – ביו ריתמוס:
המאפיין המיוחד והקלאסי לתרופה זו, הינה ההופעה של מחזוריות קבועה ברמת דיוק של דקה. הסימפטום מופיע במחזוריות קבועה כמו שעון, ניתן לדעת ו"לנבא" שהסימפטום עומד להגיע בשעה המדויקת.
המחזוריות של cedron – בדרך כלל מתרחשת על מעגל יומי או שבועי.
למרות זאת, הנטייה של התרופה להחמיר סימפטומים ב9 בבקר (bryonia) וב – 4 אחה"צ (lycopodium)
התדר הוויטאלי של cedron, מאוד רגיש, ער, חד , תגובתי, התרגשותי, פתוח, חשוף. לכן יש להם מחמרה בשינויי מזג אוויר, בעיקר לפני סופה.
החמרה לפני שינה, בלילה, בזמן שכיבה, באוויר פתוח.
חשים יותר טוב כאשר יושבים במנח זקוף ודרוך, מנח זה מבטא את החיות הפנימית שלהם. אז הם חשים יותר טוב
כאשר היציבה של האדם זהה למקומו הפנימי הוא חש מצב מערכתי הרמוני יותר, כאשר התנוחה הגופנית אינה זהה למקומו רגשי, הוא חש אי נוחות וחוסר שקט. יציבה זקופה ודרוכה הינה חלק מן המצב הפנימי של cedron.
Cedron הינה התרופה "המדויקת" ביותר במטריה מדיקה, גם china או cactus הן תרופות עם נטייה מחזורית בהופעת הסימפטומים, אך לא באותה רמת הדיוק של cedron.

2- זיקה גופנית: מחזוריות קבועה:
א- מצב אנרגטי, גופני ונפשי: דרוך, מתוח, פתוח, חשוף לעולם, ולכן מייצר בעיות עצביות נוירולוגיות.
לעיתים כאבים נירולוגיים חדים, מידיים, כואבים בעוצמה, ולעיתים תחושת הירדמות numbness , של האזור החולה. תמיד התופעות הנוירולוגיות יופיעו במחזוריות קבועה וידועה מראש.
מחולת כגון: שיתוק בפנים, פציאליס. כאבי ראש מגרנתיים, כאבי גפיים כמו סיאטיקה, וכו',

ב– הנטייה למחזוריות אופיינית גם לאלרגיות ולבעיות כלי הנשימה – אסטמה.
ב cedron מחלות אלו באות בזמן ידוע וצפוי במהלך היום.

ג- כמעט בכל המטריות מדיקה השונות מצוין על מלריה ששייכת לזיקה של תרופה זו, אך אין הכוונה למחלה עצמה, אלא לאופייה של מחלת המלריה שנוטה למחזוריות בגלי החום וההחמרה שלה.
לכן – כל מחלת חום שבאה כל יום באותה השעה בדיוק, יש לשקול לתת cedron.

ד- למעשה לרובן של התרופות בהומיאופתיה יש ביו ריתמוס קבוע עם עלייה או ירידה של הוויטאליות ושל הופעת הסימפטומים, ההבדל בין כולם ל cedron, הינה בדיוק של השעה וכן בעוצמה של הופעת הסימפטום. בכול התרופות עם נטייה מחזורית, ההופעה של הסימפטום נע בעת הופעתו בין עוצמה חלשה לחזקה, ואילו ב cedron עוצמת ההופעה של הסימפטום זהה תמיד בדיוק כמו שעת ההופעה של הסימפטום, כך שזוהי אחת מן הדרכים לאבחנה המבדלת.

סיכום: בתרופה זו אין משמעות לזיקה הגופנית, וכן אין משמעות להופעת הסימפטום במקומו בגוף, הסימפטום יכול להופיע בכל המקומות במערכת הפיזית, עיקר העניין זוהי הנטייה למחזוריות קבועה ומדויקת בשעה ובעוצמה.
התופעות הקליניות עשויות להיות בכל מקום בגוף: עיכול – גזים, שתן – דחיפות למתן שתן, כאבים שונים – ריאומטיים, ועוד, בכולם הכלל נישאר זהה: אין חשיבות למיקומו של הסימפטום בגוף, החשיבות היא במחזוריות של הופעת הסימפטום וכן בעוצמה של הסימפטום המופיע תמיד באותה האינטנסיביות.

3- זיקה רגשית:
מתרגש בקלות, נרגש, מגיב מהר, חשוף רגשית, כאילו שהוא מחוץ לעצמו.
לכן כדי להגן על עצמו מפני מצב חשוף ותגובתי זה, הוא מעדיף וצריך להיות לבדו, רחוק מאנשים ומדינאמיקה חברתית. דינאמיקה זו מכבידה עליו מאוד, והוא צריך שקט ומרחק מאנשים. אך במקביל הוא חש לא נוח מן המרחק, והיא חש צורך לדעת שיש משהו קרוב עליו בקרבת מקום, אז הוא חש בטוח יותר (lycopodium)
בתחילת תקשורת עם אנשים הקרובים עליו מאוד, הוא חש פחד מהם. פחד מחברים אינטימיים, פחד זה הינו חלק מן הקושי לקומוניקציה עקב המקום החשוף והפתוח שלו. ההתחלה של קשר מיידי הינה קשה לו, לאחר מכן השיחה או החיבור החברתי זורם לו יותר בקלות. מתחיל בקושי וממשיך בנינוחות.

לעיתים יש בתוכו אי שקט שגורם לו לצורך להיות בתנועה, אז הוא הולך בחדר מפינה לפינה.

מזווית אחרת, חוסר השקט והמצב הרגיש שלו, גורם לבסוף לתחושת עייפות ולמותשות מערכתית שמביאה אותו לעצבות עמוקה,עם קושי לחשוב, ולעבוד מחשבתית, ה"ראש" הופך לכבד, איטי ומסורבל.
מצב זה מוחמר יותר לאחר מגע מיני – במגע מיני יש קשר של חיבור , האדם חשוף יותר, פתוח יותר, כמו שהוא מתחבר לאחר, אז הקושי של cedron בשמירה על הגבול שלו, הופך לקשה יותר, הוא חש כאילו הוא הולך לאיבוד בתוך האחר, ומצב זה מביא אותו לעייפות ולעצב עמוק.

4- גישה לחיים:
מאמין בעבודה, אדם שעובד, חרוץ, פתוח, לא מוותר למרות הקושי.
בעומק הנפש שלו הוא בחיפוש אחר קשר ששם הוא יכול לנוח ללא מתח או דריכות.

Ceanothus americanus

צמח ממשפחת ה- אשחרניים rhamnales

מטריה מדיקה על פי ארבעת הרמות

1- אנרגיה, ביו ריתמוס:
החמרה מתנועה, אין לה כוח, רוצה לנוח, כל תנועה מחמירה את מצבה, עמידה והליכה קשים מעייפים מאוד.
עייפות עמוקה מאוד, העייפות לא משתפרת משום מצב.
החמרה השכיבה על צד שמאל (קשור לטחול מוגדל שמכביד על התחושה הכללית, עם רגישות למגע, לכן אין אפשרות לשכיבה על הצד השמאלי)
תרופה קרה, החמרה במזג אוויר קר.

2- זיקה גופנית:
תרופה קטנה, זיקה ספציפית לטחול.
טחול מוגדל, כואב, מקרין לצד ימין לכבד.
לאוקמיה עם טחול מוגדל, כאשר הטחול מעורב באופן ישיר (גידול הטחול עצמו, כאבים, נפיחות, רגישות)
אזור הטבור רגיש למגע, חלל הבטן נפוחה ורפוסה.
עיכול: יציאות ירוקות, קשות, לא סדירות.
הכבד תמיד מעורב, עם כאבים מקרינים לגב.
סרטן של הטחול – תרופה ספציפית למחלה זו.
חום נוטה לעלות ב4 אחה"צ (lycopodium)
שרירים בגוף רפוסים.
בנשים: הפרשות גניקולוגיות, צהובות צמיגיות, הטחול תמיד מעורב בכל סוגי הפתולוגיות.
אוכל: תשוקה עזה לחמוץ.
אי יכולת לעכל פחמימות.
כליות ושתן: כאב חד בכליות, שתן סמיך, בצבע ירקרק.
חלבונים וסוכר בשתן. (טחול מעורב)
דחיפות תמידית למתן שתן.
מיימת בחלל הבטן, טחול וכבד מעורבים, לאות, כבדות, רפיסות, חולשה. בדרך כלל, תפקוד לקוי של הכבד.
סיכום: זוהי תרופה למצבים מורכבים ביותר מן הזווית הקלינית, לרוב במצבים סופניים.
אם ניתן "לתפוס" את המצב בראשיתו, יש לתרופה זו את היכולת לרפא מצבים קליניים קשים ביותר.
במצבים קליניים מתקדמים, תרופה זו תקל אך אינה יכולה לרפא.
למחלות טחול, לאוקמיה, יש רקע נפשי היסטורי ארוך (במבוגרים) לרוב על רקע של דיכוי רגשי, שהוביל לדיכאון כביכול קל, שניתן לחיות איתו, אך לאורך השנים העצב, הדיכוי (בדרך כלל על ידי גורם אגרסיבי) גורמים לירידה חיסונית עמוקה שלבסוף באה לידי ביטוי במחלות קשות.
לפי בוגר (boger) nat mur הינה התרופה המשלימה ל ceanothus.
תרופה זו שייכת לדרגת בריאות נמוכה.

3- זיקה רגשית: עצב, ריגוש, ודיכוי לאורך שנים:
עצב. יש בתרופה זו עצבות עמוקה מאוד, לרוב עם היסטוריה ארוכה של יחסים בהם האישה חשה שהיא תחת גורם מדכא, אגרסיבי, שאינו נותן לה מקום לביטוי.
העצב בתרופה זו הופך לגופני לאורך השנים.
למרות העצב, הן נותרו עם חיות רגשית, כמו שלא וויתרו לעולם על האפשרות להתבטא רגשית, יש להן רגישות מיוחדת, הן מרגישות עמוק והרבה, הרגש לא "מת" אצלן.
הן מתרגשות מהר, בוכות מהר, התגובות הרגשיות שלהן גורמות להן למתח עצבי, כל רגש אינטנסיבי בתרופה זו גורם לה למתח גדול, עם תגובות עצביות.
לאחר שהיא ביטאה רגשות, יש לה תחושה של כמו זעזוע, כמו לאחר שוק, עקב הדיכוי שברקע, שכאשר היא במקום של לגיטימיות לביטוי רגשי, התוצאה לביטוי הינו כמו שוק או זעזוע.

4- גישה לחיים:
גישה של "מוכנות לספוג כאב, מוכנות לספוג גורם חיצוני מדכא"
גישה של "אישה מוכה"

Causticum – חלק ב'

3- זיקה רגשית:

א- חוסר צדק, כאב נפשי כרוני:
אנשים פתוחים, כמו עור חשוף, הכול חודר אותם. הזדהות עמוקה ומהירה עם סבל של אנשים אחרים.
הם רואים חיה פצועה בכביש, הם יעצרו ויאספו את החיה, ויטפלו בה, או שיוודאו שהחיה מצאה מקום לטיפול טוב עבורה. מאוד רגישים לסביבה, מרגישים אותה, מודעים אליה, מזדהים איתה.
ההזדהות העמוקה עם סבל, הופך אותם לאקטיביים ביחס לנושא שאיתו הם חשים הזדהות. אקטיביות זו מתחילה ברגש עמוק של הבנת הסבל של האחר, וממשיכה עם גישה מאוד אקטיביסטית שמבקשת לצור שינוי למושא הסבל.
הם הופכים עקב ההזדהות עם סבל של אחרים לפעילים חברתיים, עד לפעילים פוליטיים, במגמה אידיאולוגית לשנות את העולם. הם הופכים למהפכנים, מרדניים, אלו שמרימים את דגל המהפכה.
במצבים קיצוניים, הם הופכים ללוחמניים אקטיביים כלפי הממשל או כל גורם אחר שמייצג עבורם את חוסר הצדק.
תחושת חוסר הצדק הינו מוטיב עמוק מאוד ב causticum. בילדים תחושת חוסר הצדק הופכת אותם למרדניים, כל מה שההורים או המחנכים יגידו, הם יעשו הפוך או שיצאו כנגד הגורם הסמכותי, בגיל צעיר המרדנות הינה מתוך ההזדהות והבנת הסבל. בגיל מבוגר יותר, המרדנות הופכת לאידיאולוגיה. ואז הם נהפכים למהפכנים ומצבים מסוימים למסוכנים וקיצוניים, עד לפנאטיות אידיאולוגית.
המקום הפנימי של תרופה זו, רגיש וחשוף ולכן נפגע מאוד עמוק, אולי ביחסים אולי מאירועים מן הילדות, אולי ביחסים חברתיים. התשתית של התרופה מוכן לפגיעה רגשית עמוקה, שמאחוריה עומד תחושת חוסר הצדק שנעשה להם, או לסובב אותם. עקב כך הם הולכים שנים רבות עם תחושת סבל, כאב נפשי עמוק, של ייסורים שהם אספו לאורך השנים, לרוב אכזבות ביחסים, עלבון ביחסי משפחה ומשברים חברתיים על בסיס של תחושת חוסר הצדק שהם ראו סביבם.
ייסורים אלו, שהם כרוניים באדם בוגר, הופכים לתשתית נפשית למחלות רבות מסוגים שונים, כאשר הסימפטומים הרגשיים שצוין כאן, יהיו ברקע למחלה. רוב המחלות המתפתחות בתרופה, לאור מצב נפשי זה, הינן כרוניות ומתפתחות לאט ולאורך השנים.

ב- פחדים:
פחדים מסוגים שונים: כלבים, משהו רע עומד להתרחש, בערב פחדים מחמירים.
פחד משדים בעיקר בלילה, פוחדים להישאר לבד בבית בלילה.
הפחד הדומיננטי ביותר הינה התחושה שלהם שמשהו לא בסדר, משהו קטסטרופאלי עומד להתרחש, אסון לאומי, אסון עולמי, אסון אקולוגי, אסון בריאותי שלהם או של הקרובים להם.
פחדים ב causticum קיימים בכל שלבי ההתפתחות, מגיל ילדות ועד לבגרות מלאה.

ג- הפעילות המנטאלית, נטייה לאיבוד הזיכרון, תחושה קבועה שהם שכחו משהו:
באופן הדרגתי, היכולת הקוגנטית של מחשבה וזיכרון, הולכים ומתכהים, מתעמעמים. קשה להם להבין בשיחה מה רוצים מהם, והם צריכים לשמוע שוב ושוב את הנאמר.
יש להם תחושה שהראש עייף, קשה להם לחשוב או לעשות מאמץ מנטאלי. הזיכרון שלהם נחלש והם חשים חוסר ביטחון בעצמם – צריכים לבדוק את עצמם שוב ושוב, אם סגרו את הגז בבית, אם המים דולפים, אם סגרו את הדלת. הם חוזרים לביתם שוב ושוב כדי לבדוק אם אכן הדלת סגורה או שברז המים סגור. גם לאחר שווידאו שהדלת סגורה, נותר לאחר מכן תחושת אי ביטחון "אולי שכחתי לסגור את הדלת? אני לא בטוח"

ד- נטייה כפייתית, אשר מייצרת טכסים בחיי היום יום:
ככל שהצד המטאלי נחלש (תהליך השיתוק ההדרגתי, בצד הנפשי, מנטאלי) הדבר מייצר בתוכם אי ביטחון בעצמם, שהדרך שלהם "להגן" על עצמם מתהווה בתוכם להתנהגות כפייתית.
בסגירת דלת באופן מסוים, ברחצת ידיים בדרך מסוימת, בהליכה ברחוב באופן מסוים – בצעד מסוים, בדרך מסוימת כיצד להיכנס הביתה, כיצד לסגור את הדלת בחזרה הביתה, כיצד ללכת לשון.
ההתנהגות שלהם הופכת כל נושא ל"טכס". כך קל להם יותר להתמצא או להסתדר במרחב הפרטי.

ה- תהליך מתפתח:
כילדים או כאנשים צעירים, הם פתוחים, מתרגשים מאוד בקלות, מתעוררים רגשית מהר, מאוד חשופים לסביבה ומגיבים אליה. לכן הם אקטיביים מאוד, ונוטים ללוחמנות ואידיאליסטיות.
ככל שחולף הזמן, חלה עליהם, הנטייה הבסיסית של התרופה: ניוון ונוקשות.
דבר זה מתאפיין בנוקשות של התודעה ושל היכולת שלהם לאדפטציה סביבתית. הם הופכים לכהי חושים, לנוקשים בתפיסת עולם שלהם, הזיכרון נחלש ובמקומו באה התנהגות ריטואלית.
לכן יש לראות בתרופה זו את הפער בין תחילת הדרך שלה באנשים צעירים וכיצד הדינאמיקה משתנה בגיל מבוגר יותר, כאשר התרופה מתנהגת על פי היסוד הבסיסי שלה, הנטייה לנוקשות, להיצרות, לפיקסציה מחשבתית.

4- גישה קיומית: "צדק, צדק תרדוף".
גישה אידאית, גישה שהופכת הזדהות עם סבל לאידיאולוגיה מהפכנית. גישה אקטיבית שאינה יכולה לנוח לאור מה שהם פגשו בחייהם.
אנשים לוחמניים.

Causticum חלק א'

מינראל מבית מדרשו של האנמאן עצמו.
Causticum הינה אחת מן התרופות הגדולות, "פוליקרסט". כל התרופות המכונות תרופות "גדולות", מכונות כך עקב ספקטרום רחב של זוויות שונות על המערכת האנושית. עקב רוחב היריעה של כל תרופה גדולה, יש צורך למזער את התרופה לכמה נקודות מרכזיות אשר הן העיקר והן נושאות את "חוט השדרה" של התרופה.
הינה causticum בנקודות המרכזיות שמראות את חוט השדרה של התרופה (תמיד יש לזכור כי לתרופות הגדולות היבטים רבים, ואותן ניתן להבין וללמוד לאחר עיון במטריות מדיקות שונות, שדרכן ניתן להבין את התנועה של התרופה. כמו כן – אין חלופה לניסיון הקליני המצטבר שהוא עצמו עיקר העניין)

1- אנרגיה:
א- החמרה במזג אוויר יבש וקר, בעיקר ברוח קרה ויבשה.
הטבה בלחות, קור ולחות, רוח קרה עם לחות.
תרופה קרה. שינויי מזג אוויר מחמירים את מצבם הגופני.
ב- חולשה שהולכת ומעמיקה לאורך שנים, תהליך הדרגתי וכרוני של ירידה וויטאלית.
תהליך זה מתחיל בחולשה שנראית "סטנדרטית", וממשיכה לתחושת כבדות, נימול ואז לשיתוק.
תהליך זה מתרחש על פני שנים.
החולשה של causticum, אינה גלית, אלא קבועה, אין לה מחזוריות, היא רצופה ומתמשכת והופכת למציאות שהאדם אינו מזהה יותר את התופעה של החולשה כסימפטום. רק לאחר שחולשה זו הצטרף לבסוף סימפטום גופני, אז האדם מבין בדיעבד את מצבו הכרוני.
מרות זאת – נטייה לחולשה עמוקה יותר בבקר מוקדם, ב4. או בשעות הערב.

מראה פיזי: בדרך כלל, צבע עור פנים כהה מן הרגיל.
רזה וכחוש – נראה חלש, צנום.
נראה נוקשה stiff בתנועות גוף שלו. הנוקשות התנועתית, באה עם מבנה חלש, האדם נראה חלש.
עם גחינה קלה של החזה כלפני פנימה.
בדרך כלל האזורים ה"בעייתיים" של התרופה, נוטים לרזון לא פרופורציונאלי ביחס לאזורים אחרים בגוף.

2- זיקה גופנית: תהליך הדרגתי של נוקשות, ניוון ושיתוק. שיתוק יוכל להופיע בכל מקום בגוף, יש לזהות את סימני ההיכר של התרופה כדי ליחס את השיתוק אליה.
א- אוכל: תשוקה לבשר מעושן, לבשר בכלל. טעם מלוח, נקניקיות, בורגרים, בשר מעובד – תעשייתי.
דחייה ממתוק, זוהי אולי אחת התרופות היחידות עם דחייה מובהקת למזונות מתוקים, נקודה זו הינה חזקה ביותר בתרופה זו.
ב- שלד שריר: תחושת היצרות של שרירים וגידים, הם הופכים נוקשים וקצרים, דבר שיוצר בעיות מוטוריות רבות.
בדרך כלל תרופה של צד ימין בשיתוקים או בעיות מוטוריות. צד ימין נוטה לשיתוק ואילו צד שמאל מרגיש רדום.
רגליים לא רגועות וקופצות בזמן שינה בלילה (zincum metalicum)
ראומטיזם של הפרקים הקטנים בידיים, נוקשות, חולשה, דפורמציות (מוטב בלחות, ההיפך מן הנטייה הרווחת בראומטיזם. בדרך כלל החמרה בלחות)
חולשה של תנועת הפרקים, הרבה "קנקים" בפרקים, כל "קנק" משאיר כאב וחלושה אחריו.
סיאטיקה של רגל שמאל, מתחיל בגב תחתון עם הקרנה לכף הרגל, חולשה, כאב קבוע וחד, עם תחושת הירדמות של הרגל (gnaphalium)
שיתוק של שריר הדלתואיד הימני.
שיתוק של צד ימין בפנים, כאב קבוע, קושי לפתוח את הפה (פציאליס)
ג- עור: נטייה ליבלות עור קטנות כמו כרובית, על קצוות הציפורניים. או על קצה האף.
תרופה מרכזית לטיפול בכוויות "ישנות", עם נותר בכוויה נוקשות, תחושת בעירה, צלקות קשות, קושי תנועתי עקב הצלקת, תחושה לא נעימה של עצבוב, כאבים חזקים באזור הכוויה – causticum הינה תרופה מרכזית לטיפול בשיקום צלקתי מפתולוגיות של כוויות כרוניות (thiosinaminum)
הטיפול במצבים אלו דרך משחה, קרם לחות על בסיס מים שמכיל caust 6ch.
ד- נשימה: שיעול צרוד, נבחני, יבש, עמוק. קול מאוד צרוד ועמוק.
נשימה קשה בשכיבה, השיעול מחמיר בשכיבה. שיעול קשה ותמידי.
גורם לתשישות (stanum)
כאב בסטרנום, עם יובש, צרידות, ליחה עמוקה שיוצאת ממעמקי הריאות, קושי גדול להוציא ולכייח את הליחה.
שיתוק של מיתרי הקול – יבלות על מיתרי הקול – הקול מאוד צרוד ועמוק.
שיתוק של קנה הנשימה, דבר היוצר קושי בבליעה (gels)
ה- שתן: בשיעול בורח שתן, זוהי תרופה מרכזית לחולשה של הספינקטר בשלפוחית השתן, לאחר לידות, לאור הפלות חוזרות, עקב תהליך של השמנה והרזייה לחילופין, עקב שיתוק מערכתי.
השריר הטבעתי של שלפוחית השתן נחלש, וכל שיעול קל גורם לבריחת שתן (sepia) בעיקר בנשים.
עצירת שתן, עם חוסר בתחושה – תרופה עיקרית לנושא זה לאחר ניתוחים כאשר שיש שיתוק זמני של הספינקטר, עקב תגובה נגטיבית לחומרי הרדמה, או בניתוח של אזור האגן.
ו – עיניים: קטרקט – תהליך הדרגתי של איבוד שדה הראייה
שיתוק של עצב הראייה (gels. Physos) ראייה כפולה (gels)
ז- טחורים: מוחמר בהליכה, עמידה, במאמץ גופני, בשימוש בקול שיותר מאמץ, כאשר חושב על התופעה.
עצירות: עקב תהליך שיתוק של המעיים, יציאות משתחררות טוב יותר בעמידה.

Caulophyllum

צמח ממשפחת ה – berberidacea

1- אנרגיה:
מצב החיוניות של תרופה זו, הינה תחת עייפות, תשישות, לאור גירוי נפשי, מתח פנימי שגורם לשחיקה בכוח הויטאלי. נשים מרגישות מותשות לאחר גירוי סטימולטיבי קל.
גורמים נוספים:
א- בכל מהלך ההיריון לאחר לידה. עייפות לאור שינויים הורמונאליים הקשורים לתנועה של שלבי ההיריון.
ב- מחזור "מודחק", מושג מן המטריה מדיקה, שכוונתו לשינוי בטבעו הבסיסי של המחזור על ידי חומרים שאינם טבעיים כגון הורמונים.
ג- חומרים מזרזים כמו קפה.
ד- אוויר פתוח – יש להן צורך בחדר סגור (מקום שמרגיש להן מוגן)
ה- ההטבה בתרופה זו – לאחר שמוקד בגוף שיש בו גודש או לחץ, משחרר מעצמו נוזל או הפרשה, כמו הפרשות וואגינליות, דימום במחזור, גודש בפרקים – דלקות פרקים שלאחר ניקוז בנוזלים מקומיים יש הקלה.

2- זיקה גופנית:
א- נטייה ראומטית, דלקות פרקים, בפרקים הקטנים של אצבעות הידיים (actea spicata. Causticum)
נוקשות, נפיחות, כאב שנודד ממקום למקום כל כמה דקות (puls. Kali bi) כאב חד שבא מהר והולך מהר.
הנטייה לדלקות פרקים בתרופה זו, באה בדרך כלל על רקע של שינויים הורמונאליים, במחזור חודשי או לאחר הריונות וכן לאור שימוש בהורמונים מסוגים שונים היוצרים שינויים מערכתיים.
ב- תרופה של נשים:
נטייה להפלות, עייפות לאחר הפלות, עייפות קשה בזמן היריון (helonias)
הרחם נוטה להיות נוקשה, לא גמיש, אך ללא פיברומות או ציסטות.
צניחת רחם עם תחושת כבדות מקומית.
אחת מן התרופות המרכזיות ללידה שהתחילה ומתעכבת. כאבים ספסמוטיים מחזוריים ללא התקדמת בלידה, לאחר כל כיווץ – תחושת עייפות עמוקה.
בדרך כלל מעורבות של בעיות במתן שתן כאשר יש הפרעות ברחם, השתן יוצא לאט ובקושי, תחושת כובד בשלפוחית, לעיתים דימום עם מתן, כאבים חדים בעת מתן שתן (לרוב לא דלקתי, אלא תוצר של לחץ של הרחם על השלפוחית)
מחזור לא סדיר, כאבי מחזור – כמו צירי לידה, קרישי דם שחורים.
הפרשות וואגינליות – לבן, חומצי, סמיך. לאחר מחזור או לאחר הפלה או לידה.

3- זיקה רגשית:
הרבה סימפטומים נפשיים בנשים, סביב מחזור או שינויים הורמונאליים: נטייה לכעס, התפרצויות, אי שקט כללי, חשה שלא מרוצה מכלום, תגובות מהירות ללא פרופורציה לגירוי.
באופן כללי – אישה שמגורה רגשית מהר, מתרגשת מהר, מגיבה מהר.
כל המצבים הרגשיים בנשים, מובילים לאחר מכן לתחושת חולשה ולאות, כמו שריגוש הוציא מהן את כל הוויטאליות.
קושי מנטאלי – לחשוב, לזכור, לארגן משפט, לאחר לידה או הפלה, התודעה נחלשת מאוד לאחר שינוי הורמונאלי.
תחושה שהיא בהיריון – delution
בזמן היריון, לידה, או כל מצב הורמונאלי אחר, היא עשויה להגיע למצבים היסטריים עקב תחושת יצאה משליטה, חוסר אונים, תחושה שמשהו קורה שהיא הולכת שם לאיבוד.

4- גישה לחיים:
צריכה יציבות (puls) מחפשת גורם חזק שהיא יכולה להישען עליו וכך לחוש ביטחון,
לא יציבה, מייצרת לעצמה הרבה דרמות, שלאחר מכן גורמות לה עייפות.
מחפשת שקט, יציבות, משענת.