אבות המזון – שומן ב', הקשרים הומיאופתיים

על סוגי היחס לשומן בתרופות הומיאופתיות

האפשרויות ליחסים עם שומן ברפרטורי:
1- דחייה:
שומן מעניק "שפע" שהאדם מוצא את שפע זה כדבר המזיק לו.
לכן הוא חש דחייה מסוג ה"שפע" ששומן מציע.
2- החמרה:
יכולה להיות החמרה משומן בשני מישורים מרכזיים, הגופני והנפשי.
המקום הגופני המוחמר משומן, מצביע על הקושי לניהול ה"שפע" שיש בשומן (יש למקום הגופני הרגיש לשומן הקשרים נפשיים ברורים, אותם ניתן ללמוד ב"סימבוליקה גוף – נפש")
כשל בניהול השפע בדרך כלל קשור לכבד וכיס מרה.
את סיבות הכשל יש לבדוק קלינית, לעיתים הדבר נובע עקב צריכת יתר של "שפע" הגורם למחנק ביכולת של מע' העיכול ( בעיקר של הכבד) להתמודדות עם ניהול השפע.
ולעיתים עקב חיסרון היכולת לקבל את השפע, דבר הנראה בעיקר במישור הנפשי ( חיסרון הכלים הנפשיים לניהול השפע)
3- משיכה:
המשיכה לעוד…. הצורך בעוד…
דבר שמתבטא בשני מישורים, בגופני – כאשר יש צורך לאנרגיה מרוכזת במבנה גופני אינטנסיבי (ספורטאים, מבנה היפר אקטיבי, מבנה גופני הנוטה להתפרץ, להתפוצץ)
מישור שני – בני אדם הנוטים לאגור ולא לשחרר (במובן הרגשי) דבר הדורש כוחות לשם יכולת העיבוד של הנושאים הנאגרים.

דוגמאות מן המטריה מדיקה, תרופות מרכזיות לנושא זה:

1- דחייה משומן:

China : שומן זהו מזון מרוכז וכבד, דבר הגורם להאטה והפרעה ביכולת המחשבתית – רעיונית של china, לכן הוא חש דחייה משומן, כיוון שהשומן גורם לו להפרעות בדינאמיקה ביצירתיות המחשבתית שלו. הוא הופך לאיטי יותר לאחר צריכת שומן, דבר המכביד עליו.
China זהו אדם יצירתי, פעיל, עם תגובות נפשיות מהירות לעולם הסובב.
דחייה עקב הנטיות הנפשיות.

Ptelea trifiliata: תרופה ממשפחת ה – rutacea, תרופה עם זיקה לבעיות כבד.
אדם אינטנסיבי רגשית וגופנית המורגל בעבודה, תנועה ועשייה. הוא זקוק לאנרגיה מיידית ולא למצבורים שלה. לכן צריכת שומן מכבידה עליו, בעיקר במטבוליזם של כבד, הנקרא לעבודה מהירה לפירוק מולקולות שומן לשם יצירה של אנרגיה מיידית, דבר המכביד על תפקודו.
אדם המורגל בעשייה ועבודה קשה, לכן הצורך שלו באנרגיה הקלה לפירוק.
תרופה במישור הגופני.

Pulsatila: דחייה משומן, עקב הדחייה מן הרעיון שהיא "נתמכת".
ב pulsatila, יש צורך להישען על דמות חזקה המהווה תמיכה למבנה פנימי אמורפי.
שומן זהו מזון מרוכז מדי עבורה, המאתגר רגשית את המקום האמורפי (עיכול ועיבוד שומן, זוהי פעולה מטבולית מורכבת, השייכת לאנשים מורכבים)
הקריאה האבולוציונית, הפנימית של pulsatila: תנו לי לעשות את הדברים לבדי. שומן זהו מזון מרוכז, תומך ואוגר, שאיכותו נוגדת את המגמה האבולוציונית של pulsatila.

2- החמרה משומן:

Cyclamen: תפיסת עולם רצינית, אחראית, המביאה לידי תגובה גופנית של תחושת כבדות, לאות ומלאות… לכן מצב פנימי זה מוחמר משומן הגורם להכבדה נוספת.
ההעדפה של cyclamen, בתזונה קלה, דבר המביא לידי הקלה בתחושת הכבדות המערכתית.

Graphites: ב graphites יש תחושה תמידית שהוא לא מצליח להבין דברים עד הסוף, תמיד הוא נותר עם תחושת "איחור" או פיספוס של חלק מן הפסיפס של אירועים חברתיים או לימודיים שהוא לוקח בהם חלק.
השומן מכביד עליו עוד בנושא זה, וגורם לו להאטה נוספת מן הזווית המנטאלית, דבר המחמיר את מצבו.
לכן הוא חש דחייה ממזונות שומניים (סיבות מנטאליות ורגשיות)

Taraxacum: שן הארי, תרופה מרכזית לחיזוק תפקודי כבד. אדם רגיש, פתוח, זמין, פגיע, נוכח, אמפאטי לזולת. הכבד נוטה להיפגע עקב רגישות היתר שיש לו ביחס לקשרים החברתיים או האינטימיים.
לכן ההחמרה משומן ב taraxacum, הינה גופנית על בסיס מבנה האישיות.

3- משיכה לשומן, desire:

משפחת ה nitrite, בעיקר nitric acid, כאב טיפוס למשפחה:
נטייה לעוצמות נפשיות מתפרצות, המתפוצצות – לעיתים ללא שליטה. כאשר נטייה זו הינה אורגנית (גופנית – נפשית) וכן נטייה "לא לשכוח ולא לסלוח" (בעיקר ב nitric acid)
לכן – מבחינתם שומן זהו מזון המהווה סוג של "דלק" לדינאמיקה הגופנית נפשית, המזין ומניע את התכנים הנפשיים מן הפנים לחוץ.

התרופות המופקות מבקטריות מעיים כגון bacilllus morgan:
אלו הן קבוצה של תרופות שחשיבותן בהחזרה של יכולת הספיגה של המעיים.
יציאה מאיזון בתהליך ספיגה במעיים הינו בעל היקף סימפטומטי עצום, עקב קשרים מטבוליים שכל תא בגוף מגיב להם.
מסימפטומים גופניים, דרך הכוחות (כוח וויטאלי) ועד לתפקודים נפשיים ומנטאליים, כאשר המכנה המשותף בירידה תפקודית זו, הינה על בסיס הישחקות הפלורה הפנימית של דפנות המעיים, לרוב עקב תרופות קונבנציונליות כמו אנטיביוטיקה מניעתית לאורך זמן רב, או מחלות מעיים אקוטיות כמו טיפוס הבטן – הגורמות לאיבוד שכבות פנימיות של דופן המעי, וכן תזונה לא נכונה לאורך זמן, או צריכת חומרים נרקוטיים המשבשים לבסוף את תהלכי הספיגה במעיים.
בדרך כלל, הדרך לאבחון הרלוונטיות של תרופות אלו, הינה כאשר רואים ירידה תפקודית מערכתית שהיא תוצאה העוקבת אחרי מחלת מעיים שקדמה לירידה המערכתית.
שומן בתרופות אלו, תומך ועוזר להשבה של דפנות המעיים שנשחקו (סוג השומן המתאים לשיקום המעי, משתנה לאדם לאדם ע"פ קריטריונים המחייבים אבחון אישי, שומן ממקור צמחי ואיזה, או מעולם החי, ואיזה)
בתרופות אלו התשוקה לשומן הינה קריאה בריאה של המערכת למרכיבים הנחוצים לה לשם שיקום דבר מה שנשחק (בניגוד לקבוצה הקודמת, שם המשיכה לשומן הינה חלק מן הדינאמיקה הפתולוגית)

Leprominium: נוסודה מצרעת. כמו כל התרופות מקבוצת הנוסודות, יש לתרופה זה היבטים רבים.
אחד מהם הינה תחושת היסוד הרגשית: "מלוכלך, לא רצוי, דחוי חברתית, יש בי משהו שמגעיל ודוחה אחרים, אין לי מקום בעולם הזה – אני חריג, אפילו אלוהים נטש אותי".
שומן בתרופה זו מהווה מזון מנחם למקום רגשי מורכב ועמוק ביותר בכאב הדחייה שיש בו.
מדוע השומן מנחם? כיוון שהוא עשיר ועתיר אנרגיה, ויותר גרביטציה של האדם לארץ, הוא כבד, מזין ומקרקע. לכן בחוויה של leprominium בצריכת השומן מהווה גורם מנחם במובן הרגשי.

סיכום:
לכל תרופה בהומיאופתיה של אופי מטבולי הייחודי לה, כך שעל אף כי יש תרופות רבות תחת הרובריקה של דחייה, משיכה או החמרה משומן, לכל תרופה יש יחס שונה למשמעות צריכת השומן. אותו יש להבין ביחס לאופי התרופה.
נושא זה, נכון לכל קבוצות התרופות המופיעות תחת רוביריקה המתארת מצב דומה כלשהו (גופני או נפשי)

復溜 Fu liu – כליות 7

מיקום: 2 צון מעל כליות 3.
איכות הנקודה: נהר, מתכת, חיזוק.
משמעות השם: Recover flow, Repeated flow, Returning current, Continuing Flow.
זרימה בכיוון ההפוך, זרימה הפוכה, שחזור הזרימה, זרימה קבועה – המשכית.

סיפורה של נקודה:
נקודה זו מהווה המשכיות ישירה לנקודה הקודמת.
ברוב הנקודות – כל נקודה היא צומת בפני עצמה.
אך בתעלת הכליות יש איכות של מים, איכות של זרימה, דבר ההופך גם את הנקודות לבעלות קשר רציף במשמעות של המעבר ביניהן, וכיצד הן יוצרות מהלך מתקדם בין אחת לשנייה.

נקודה זו באה להשיב זרימה, לאור השיקוף שנתקבל על ידי הנקודה הקודמת.
במצבים בהם האדם אינו יודע ולא יכול לנוע קדימה – למרות הידיעה.
כמו שנאמר על הנקודה הקודמת – ייתכן כי האדם יקפא על מקומו ולא ימצא בעצמו כוחות לנוע, עקב הקושי בדבר שראה, עקב שיקוף חסר פניות שערער את זהותו, דבר שעשוי להתרחש באדם לאחר אירועים מפתיעים שזעזעו אותו (זעזוע הינו כפי כוחות הנפש של האדם) ושינו את תפיסת הזהות שלו – שלה.

כאשר האדם יודע מה חווה, והבין היטב את הסיטואציה, אך לא מצא בתוכו כוחות לנוע ולהמשיך את חייו לכיוון אחר. כאשר האדם מבין כי עליו לשנות דברים בחייו, לאור הדברים ומשמעותם, אך אין בו כוחות לעשות את מהלך השינוי הנדרש. לעיתים עקב דפוסים ישנים והרגלים עיקשים.
אז נקודה זו הופכת למתאימה.
הנקודה משיבה תנועה, מחזירה כוחות לייצר שינוי.
היא פועלת חיזוק על מקום המוטיבציה וכוח הרצון.
זוהי נקודה שיש לזכור כאשר פחדים וחרדות נהפכים ליסוד נפשי המונע מן האדם תנועה והליכה חופשית בדרכו.
נקודה היוצרת חימום במקום נפשי קפוא, אשר קפא מפחד, חרדה, או זעזוע שהביא לעצירת תנועת החיים.
ישנם אנשים (אולי מצב זה קיים בכל אדם במידת מה) ההולכים ומתקדמים בעולם כך, שכלפי העולם הם נראים מצליחים ובעלי יכולות גבוהות.
כאשר בדינאמיקה הנפשית שלהם, חלקים מסוימים נותרו מאחור, לאור זעזוע, אירוע שלא ניתן להכיל או לעכל.
צד אחד בתוכם מחפה על הקיפאון, ויוצר כאסטרטגיה קיומית כוח תנועה חזק כלפי מקום אחד בחיי האדם היוצר סוג של מגננה קיומית.
דבר זה אופייני מאוד באנשים הנראים מצליחים מאוד בתחומי חיים כלכליים, או בכל קריירה שהיא.
כאשר חלקים פנימיים קיומיים יותר עמדו מלכת.
מצב זה ייתן את אותותיו דרך התנהגויות פתולוגיות כגון: אכילה לא רצונית, נטייה התמכרותית, התנהגויות אגרסיביות עד אלימות, חלומות אימים וקשיי שינה, יחסים אינטימיים מורכבים בקושי להיות ביחד, נטייה תלותית, גישה ילדותית באנשים בוגרים, ועוד…
כל אלו ביטויים למקומות נפשיים שנותרו מאחור וכיצד העמידה מלכת והקיפאון גורמים להתנהגויות מפצות.

סיכום:
נקודה להשבת תנועה במקומות נפשיים שאינם בתנועה זמן רב.
נקודה לשחרור העמוס הנפשי הנובע מפחד, חרדות, או קיפאון מטראומה וזעזוע נפשי.

כאשר האדם אינו זז ממקומו עקב אירועים שחווה, תתעורר השאלה על מה יבוא ומה יתעורר מתוכו כאשר התנועה הנפשית תשוב. האם יחזור לטראומה, לזעזוע שהקפיא?
האם ייתכן כי הנקודה תצור תהליך קתרזיס?
תשובה: אין חשש מאפשרות לחוויית קתרזיס, הנקודה משיבה כוחות להתמודדות, ומשיבה תנועה כפי כוחותיו של האדם להכיל את אותה התנועה. הנקודה איננה משחזרת טראומות אלא משיבה את היכולת לנוע ולהתקדם מן הטראומה. דבר זה עצמו הוא עיקר דרך ההבראה, המאפשר דרך התבוננות חדשה ומשיבת נפש מול דבר שלא היה בתנועה וכך מעצם הזמן החולף, גדל והפך ל"מפלצת".

申脈 Shen mai – ש. שתן 62

מיקום: חצי צון מתחת ל – maleulus – החיצוני, בין הגידים: peroneus longus – ל brevis.
לבין הרצונות של: calcaneo fibular
איכות הנקודה: נקודת פתיחה של תעלת : yang qiao may – קשורה כמו כן לתעלת השליט (GV)
משמעות השם: extending vessel
כלי מתרחב, מתפשט, "מושיט את ידו", עורק מתרחב, כלי הגדל.

סיפורה של נקודה:
נקודה הפותחת את אחת משמונה התעלות המיוחדות, את תעלת "יאנג העקב", העולה מן העקב, לכן היא מכונה כך, ומגיעה לראש, שם היא מזינה את המוח, החושים, פעילות הקוגניציה (זיכרון, ריכוז, מחשבה, שינה, יכולת עבודה מטאלית) יש לתעלה זו זוויות רבות, הקשורות לתפקודים בסיסיים במערכת (דבר שהוא נכון לכל שמונת התעלות המיוחדות)
שם הנקודה מדגיש את אופייה של תעלה זו (תעלת "יאנג העקב")
המסוגלת "להושיט יד" לתפקודים מבניים של פעולת הגוף והנפש.
תפקודים מרכזיים של תעלה זו:
1- איזון תנועת היאנג בין צדדי הגוף – שמאל וימין (שימוש המאזן את הצדדים, כאשר צד אחד חלש, והשני חזק – דבר המוביל לאי איזון מערכתי)
2- חיזוק ואיזון פעולות מוחיות – דבר האפשרי עקב היותו התעלה מושכת את כוחה מחיוניות היסוד בכליות. דבר המביא לאיזון וחיזוק כל תפקודי המוח (המכונה "ים מח העצמות")
3- בעיות מוטוריות מערכתיות (ניוון שרירים, חולשה, טונוס שרירים, קואורדינציה)
4- איזון של חיוניות היאנג במבנה כולו – עודף וחוסר.
5- קשר ישיר לבלוטת ההיפופיזה במוח.

שם הנקודה אם כן, מאפיין את המניפה הרחבה של איכויות התעלה.

סיפורו של אדם:
הצורך בלהרחיב את גבולות העיסוקים של האדם, בכל תחום (עסקי, כלכלי, משפתחי, חברתי, קריירה, מודעות עצמית וכו')

כאשר האדם מעוניין להרחיב את גבולות תחומי העיסוק שלו, עליו לפני כן להרחיב את כלי הקבלה שיש בתוכו, לאותה ההרחבה.
כאשר בא על האדם שפע, אך אין לו את היכולת או הכלים הנפשיים להכיל את השפע, קיים סיכוי סביר וגבוה, שאותו השפע יהרוס את האדם, ולא יביא לידי בנייה.
הרצון של האדם להרחבה של דבר מה הפכה ברכה לקללה, כאשר אין לאדם יכולת עיסוק עם אותו השפע.
זוהי נקודה המכשירה כלי הקיבול באדם, את יכולת העיסוק שלו עם אותו השפע, הקשור לתהליך ההתרחבות של כל נושא.
היכולת של האדם לגדול, תלויה ביכולת שלו להכיל ולהתנהל נכון עם מה שהוא מבקש לעצמו.

סיכום:
נקודה המכשירה את יכולתו של האדם להכיל ולעמוד מול מה שרצה וכיוון שיקרה לו בחיים.
האמרה הידועה האומרת "היזהר ממה שאתה מבקש", באה להכשיר את האדם לכלים הפנימיים שיש לו ביחס למה שביקש.

מעגל החיים, 12 השלבים – הקדמה

מעגל החיים, 12 השלבים – הקדמה:
מעגל החיים, של חיי אדם, מחולקים ל12 צעדים.
יש צעדים הברורים ומוגדרים היטב על ציר הזמן של חיי האדם, וקיימת האפשרות שצעדים מסוימים יהיו על פני זמן קצר או ממושך מן הממוצע הטבעי של רוב בני האדם.

בקרבם של רוב בני האדם, יש צעד אחד שלא התפתח במלואו, דבר המהווה סיבה לעצירת ההתפתחות האנושית, לסוג של חסימה ומעצור שאינו מאפשר לאדם לנוע קדימה למימוש הסיבה שלשמה הוא חי את חייו, ומימוש מלוא הפוטנציאל האפשרי לו.
כאשר יש שלב וצעד ששם נעצר האדם, הדבר מתבטא באמצעות סימפטומים גופניים ונפשיים, סוגי מחלות ומצוקות גופניות ונפשיות . והם אלו המגלים ומשקפים לאדם על המקום הזקוק לתשומת לב ולעיבוד של תכנים, הקשורים בדרך להצטברויות של נושאים שונים, מן העבר של האדם.

התיאור של 12 הצעדים נועד לשיקוף ולזיהוי של המקום באדם הזקוק לנגיעה, לעבודה ולהשלמה לשם הסרת המכשול, ולשם המשך ההתקדמות של האדם המסע הפרטי שלו (שיכול שהוא כולל בתוכו אנשים רבים) להשלמה, ולהגשמה של הייעוד והמטרה של חיי האדם.
התיאור של הצעדים הינו לשם התבררות הזיהוי של מקומו של האדם והעבודה ההכרחית, שאין מילוט ממנה, הניצבת מול האדם.

הינה 12 הצעדים:
1- מצבם של שני ההורים שקדם לעיבור ממנו נולד האדם – העברה בין דורית.
2- העיבור, חיבור זרע וביצית – רמת הוויטליות הנטוע באדם.
3- תהליך ההיריון – תהליך ההתהוות הראשוני.
4- תהליך הלידה – המגע הראשון עם העולם.
5- מגיל לידה עד שיל שנה, השנה הראשונה לחיים. שלב הינקות, התפתחות חושית ומוטורית.
6- מגיל שנה עד גיל 6. ילדות, הזיהוי של ה"אני", של תחושת ה"אני".
7- מגיל 6 עד להבשלה המינית. ההבשלה המינית בימינו מתרחשת מוקדם משמעותית לדורות הקודמים, היום היא עשויה להתרחש בגיל 9, אך אותה ההבשלה עשויה כמו כן להגיע בגיל 14.
גיל זה עומד בסימן הבקיעות החברתית, הכלים החברתיים, המקום של הילד מול חברה.
8- מגיל ההבשלה המינית עד גיל 18, ל20.
גיל הנעורים, גיל ההתגבשות של הזהות האינדיווידואלית, הייחודיות שיש באדם.
9- מגיל 20, לערך, עד גיל 35 לערך.
זהו הגיל של מציאת האדם את מקומו בעולם, של ביסוס של הזוגיות ובית שבנה, העבודה והקריירה.
10- מגיל 35 לערך, לגיל 60 לערך.
זה השלב של החיים הבוגרים, של האפשרות למשבר אמצע החיים, שם האדם בוחן אם אכן הוא חיי את החיים שאותם רצה, ועדיין קיימת לו האפשרות לשנות ולתקן.
11- מגיל 60 לערך עד לקראת סוף החיים, לקראת המוות. שלב הפירות.
זהו שלב הזקנה, שלב סיכום החיים, השלב של התבוננות על תוצאות החיים ומשמעותן ועל האפשרות לעבוד עמיהן ולהפיק מהן עוד פרי.
12- שלב המוות עצמו.
החיים כוללים בתוכם את שלב המוות, זהו השלב של הפרדות הנפש מן הגוף והמשך המסע שלה עם סך ההתנסויות והתהליכים שרכשה בעת השתכנה בגוף.
אף זהו צעד מחיי האדם שיש לתת עליו את הדעת.
על האופן בו האדם הולך לעולמו, ונפטר מגופו ששירת את מסעו עד לנקודה זו.

אלו הם 12 הצעדים, עליהם נרחיב בסדרת המאמרים הבאים.

梁丘 Liang Qiu – קיבה 34

מיקום: 2 צון מעל הזווית העליונה – חיצונית של פיקת הברך (patella)
איכות הנקודה: נקודת הצטברות של הקיבה
משמעות השם: Beam hill. Ridge Mound. Connecting mound. Beam mound.
תל המקשר ומחבר, גבעה שיש ממנה קרן המשדרת, תל מקרין.

סיפורה של הנקודה:
1- הנקודה מספרת על הכוח שיש בתוכה, כוח המסוגל לשחרר אנרגיה רבה, המשודרת בחדות, בריכוז מדויק, המיקוד המכוון למטרה.
הנקודה "מכילה" בתוכה את החיוניות הבסיסית של תעלת הקיבה, החיוניות המופקת מן המזון. לכן זוהי נקודה לשחרור של כוח מיידי אליו האדם זקוק לפעילות מיידית הדורשת ממנו מיקוד ועוצמה הדומה לרץ למרחקים קצרים.
איכות הנקודה זהו בשחרור מיידי של חיוניות מזון החיונית לפעולות הפיזיות של תנועת שלד שריר.
2- הנקודה פועלת את תהליך השחרור של הכוח המיידי, באמצעות כוח ה"אחדות", היא יודעת כיצד לאחד ולהביא את האיברים הפנימיים לעבודה משותפת, היא יודעת לרתום את האיברים הפנימיים להתגייסות משותפת לשם הגשמה של מטרה הדורשת כוח רב.
3- ברובד הגופני – אנרגטי:
המזון נכנס לקיבה, ושם הוא עובר את תהליך ההכנה המרכזי שלו, לפני הפיכתו ליסוד המצטרף לגוף כולו, לכן זוהי קיבה שיודעת לקשר ולחבר, להיות איבר המגשר בין מזון ואיכותו להפיכתו כמתאים ליסודות בנייה לגוף האדם. לכן יש לקיבה יכולת לתרגם את מזון, דרך תהליך שנוי המבנה של המזון לדבר שהגוף יודע מה עושים איתו וכיצד להשתמש בו.
הקיבה אם כן, יודעת לתרגם ולהוות איבר גישור בין גורם חיצוני לגוף ולצרכיו.
ברובד הנפשי:
נקודה זו בעלת "אינטליגנציה" של הבנה בין דקויות קומוניקטיביות בין בני אדם, בין שפות ותרביות ופערים בהבנה ובגישה בין בני אדם.

סיפורו של האדם:
1- אדם העוסק בגישור בין בני זוג, או במקומות עבודה, שם יש קונפליקטים – אי הסכמות, עקב תפיסות עולם שונות, או עקב היסטוריה הגורמת בין בני זוג למשל, לקושי קומוניקטיבי.
2- אדם המבין כי עקב המחיצות והקשיים שיש בתוכו, אין הוא מצליח להבין ולראות את מקומו של בן – בת הזוג, או שאינו יודע להבין את חבריו לעבודה ולכן הוא נתקל בבעיות קומוניקטיביות רבות על בסיס אי ההבנה ההדדית.
3- אדם האחראי על ניהול ענף כלשהו, נניח בחברת מחשבים גודלה, ואין הוא מצליח לאחד את העובדים שלו, הוא נתקל בקשיים ניהוליים עקב קונפליקטים וריבים המתחלים באי הבנה אחד את השני והופכים להיות, מדבר פעוט לחומה בצורה בין אנשים.
4- אדם שאינו יודע או מבין את החשיבות של ההדדיות בינו לבין האנשים בסביבתו, ואפילו עם התכנים שאיתם הוא עוסק. הוא מתנהל מולם כאחד המתנתק, כאחד הנמנע מתקשורת או מגע. דבר הגורם למצוקה רבה, ולבסוף לעצירת התנועה של הנושא שעימו הוא עוסק.
5- אדם שברגעי האמת, למרות שהתכונן רבות ל"רגע האמת" , כמו שחקן פני ההופעה, או מרצה לפני ההרצאה, או מפקד צבא לפני המערכה, או בחור צעיר לפני חתונה…
וכאשר הוא מגיע לרגע האמת, אין בו את הכוח לעמוד ולהיות שם, כוחותיו אינם עומדים לרשותו, הוא נחלש ואינו מצליח לגייס את הכוחות לעמוד בהתרגשות הרבה. אין בו את היכולת והכוח להכיל את עצמת החוויה.

סיכום:
1- נקודה למגשרים, כל התחומים, כולל לאדם הזקוק לגישור בין חלקים בתוכו המייצרים לו קונפליקט ואי יכולת בתנועה קדימה עקב הסכסוכים הנפשיים שיש לו בתוכו.
2- נקודה היודעת לשחרר חיוניות מיידית לצורכי פעולה מיידית הדורשת משאבים של "רץ למרחקים קצרים". היא עושה זאת דרך חיבור וגישור בין המערכות ושם כוחה, כוח האחדות.
3- נקודה היודעת לגשר ולחבר בין איברים פנימיים. סינכרוניזציה בין מערכות בגוף האדם או בנפשו.





















歸來 Gui lai – קיבה 29

מיקום: 4 צון מתחת לקיבה 25 (קו הטבור) 2 צון צידית לקו האמצע – במקביל להתעברות 3.
משמעות השם: Return, Restoring Position.
לחזור, חזרה, לשקם את מקום האחיזה.

סיפורה של הנקודה:
אספקט ראשון: מן הזווית של התפיסה הסינית המסורתית, יש רק מקום אחד לחזור אליו. זוהי החזרה לחיוניות של הכליות. חיוניות יסוד שהיא מקור החיים.
אותה חיוניות יסוד נותרת ככוח גלום, וכדי שהיא תהפוך לחיוניות שהיא זמינה לשימוש להתפתחות האדם, יש צורך בתעלת הקיבה, היודעת כיצד להמיר את אותה חיוניות גולמית לדבר מה שניתן לפרוט אותו (האיזון התקין בין החיוניות טרום לידה – כליות, לחיוניות לאחר לידה – קיבה, טחול)
אספקט שני: תעלת הקיבה, חוזרת למקומה הנכון דרך נקודה זו, המחזירה את הקשר נכון של קיבה לכליות. דרך פרופורציה נכונה של ייצור אנרגיה לצורכי המערכת (כיצד ייצור תקין של אנרגיה ממזון, שזור עם חיוניות הכליות)
אספקט שלישי: שיבה למקור. אדם שיצא למקום מדבר וגלות, ושכח את הדרך חזרה הביתה. אדם ששכח את מקורותיו, את שורשיו, והגיע עקב כך לבאר פי פחת. ואותה המצוקה של הגלות הכריחו את אותו האדם לפשפש בנפשו ולגלות מחדש את יסודותיו ואיכותו האמיתית שממנה לא ניתן לפרוש.
לאחר שהוא גילה מחדש את איכותו ושורשיו, כמו אחד ששב הביתה ממסע מפרך, הוא עובד ועמל קשה, כדי להעמיק ולבסס את השורש ואת הבית.

סיפורו של האדם:
1- אדם שאיבד את עצמו ואת דרכו, ועקב זעזועי החיים, הם אלו שאילצו אותו להיעצר ולהתבונן ולהבין כי הוא הולך בדרך שאינה שלו, ולא נכונה לו.
2- כעת אותו האדם, חש כי הוא בצומת ואין לו כיוון או ידיעה לאן, איך וכיצד ללכת, הוא מבולבל, דעתו מעורפלת, חושיו נטרפים. תחושתו היא כי נגמרה לו הדרך, הוא הגיע לקצה.
3- אותו האדם חש באותה הצומת, כי תוך כדי היותו אובד עצות – עולה מתוכו ניחוח עתיק של ריח הילדות, הפשטות, הספונטניות. הוא חש כי קיים בתוכו ומתוכו משאבים שלא נותבו כהלכה.
4- הוא מקבל עקב כך, שיקוף עצמי נוקב, עמוק, המזעזע את ההיסטוריה של חייו עד לנקודה זו. זעזוע מטהר, מלמד ומנחה לכיוון האמתי.
5- הוא מבין כי טעותו הייתה ההשקעה של חיותו בעולם החיצוני, ועל כי את עצמו זנח ושכח. דבר שהביא לתשישות ובזבוז כוחותיו להבל ולריק אשר לא יועילו. הוא מבין כי השקיע את חייו במסלול שגוי, לא למטרות הנכונות. דבר שהביא לידי תשישות עמוקה.
6- כאשר עמד על טעותו, וחש את יסודותיו ואיכותו שאותה לא ניתן להכחיש ולהעלים. גמלה בליבו החלטה נחושה שמשמעותה העמקת השורש והשקעת הכוחות שנותרו לו בביסוס החזרה לשורש, כדי שכל מעשיו ינבעו מאותו היסוד ויביאו לצמיחה והגדילה את אותה איכות בסיסית שהיא זהותו האמתית.

סיכום:
נקודה להעמקת הקשר של האדם עם מקורותיו.
נקודה המקשרת את המעשים של האדם עם השורש הפנימי שלו.
נקודה המחזירה את התחושה של איכות המקור והשורש שאולי אבדה לאדם.


קורס שנתי למטפלים-הבנות גופנפש (המעודכן)

סימבוליקה של איברים ומערכות
מנחים: קובי נחושתן ודר' חיים רוזנטל

מטרת הקורס:
מטפלים הוליסטים משתדלים להבין את שורש הבעיה של המטופלים. הם מסתכלים על האדם ומחלתו בגישה כוללת ומקיפה. במהלך הקורס ניצור שפה חדשה המבוססת על עקרונות החיבור של גוף ונפש. נרחיב את המושגים של איברים ומערכות הגוף, תפקודם והפתולוגיה שלהם בהקשר הרגשי רוחני. כמו כן נרחיב את הבנתנו לגבי מושגי יסוד שונים כמו מחלה ומה היא מייצגת כארכיטיפ.  מטרת הקורס הינה לעשות אינטגרציה של הידע כולו לשיטה אחידה ויסודית, דרכה מבינים את חיי האדם ובריאותו מנקודת מבט נוספת ומעשית הבנת ההקשרים וההקבלות בין גוף ונפש תשפר את יכולת האבחון והטיפול באופן משמעותי. מקור הידע הינו מהקבלה, חסידות, רפואה סינית, הינדואיזם ועוד.

במהלך הקורס נתייחס בין השאר לנושאים הבאים:
• מדוע התפרצה דווקא מחלה מסוימת (דלקת, אלרגיה…)?
• מה הסיבה שדווקא איבר מסוים נפגע וחלה? (ריאה, כבד…)
• ההקבלה בין האנטומיה והפיזיולוגיה לממד והקשר הרגשי רוחני.
• נביא דוגמאות קליניות ככל שנוכל לכל נושא.

1. מבוא:
הסבר על הפילוסופיה של השיטה, מקורות הידע, הרלוונטיות שלה לזמן הנוכחי. קשר גוף נפש, מודל האדון והמרכבה. דרגות תודעה, גישה הוליסטית.

2. מושגי יסוד:

מודל 4 היסודות וארבע הממלכות, 5 העולמות, עשר הספירות, ממדי המציאות: עולם שנה נפש, כוח הדיבור, מילים ואותיות. צ'י, פרנה, מרידיאנים, 5 האלמנטים, צ'קרות.זכר, נקבה ועוד.

3. הסימבוליקה של האיברים:
מה מסמל כל איבר. מה ההקבלה הרוחנית לתפקודו הגשמי.
שלד ושריר, עצם, מח, לב, כבד, כיס מרה , טחול, כליה, אברי החושים: עין, אוזן, אף, פה, לשון, עור, שיניים שיער, ציפורנים, בלוטות: טירואיד, אדרנל, אברי המין: רחם, ערמונית, אשכים שחלות

4. הסימבוליקה של מערכות:
מה הוא התפקיד ואופן התפקוד של מערכות הגוף וההקבלה הרוחנית שלהם.
מערכת העיכול: פה, לוע, ווסת, קיבה, מעי דק וגס, פי הטבעת.
כלי דם: עורקים, וורידים, נימים, מחזור הדם.
נשימה, עצבים, רביה, מין, שתן, הורמונים, חיסון, לימפה

5. הסימבוליקה של החושים:
ראיה שמיעה, ריח, טעם, מגע. חוש שישי, חוש ההתמצאות.

6. המשמעות הרוחנית של פתולוגיות שונות:
מהי מחלה, מהי המשמעות של הפתולוגיה הספציפית. דלקת, אלרגיה, ניוון, בצקת, נוקשות, תפקוד לא תקין של בלוטות המפרישות הורמונים, סוכרת, גידולים, סרטן, מחלות אוטואימוניות,, עצירות, שלשול, אבנים בכליות ודרכי המרה, חומציות ייתר, חסימות, שברים וקרעים, חוסרים של מינרלים ויסודות שונים, יתר לחץ דם, ועוד.

7. נושאים כלליים:
• מושגים: תיקון, תוהו, כוח הנחש,
• תהליכי זקנה: משמעות הזקנה והמוות, מדוע תהליך זה מתרחש.
• המופע הגופני מורפולוגי של פני האדם. משפעות אברי הפנים. צורה, צבע, יחסי גומלין על הפנים של אברי הפנים.
• המורפולוגיה של הגוף האנושי כולו. מדוע הגוף מראה כמו שהוא נראה מהי המשמעות של ההופעה הגופנית, וכיצד ניתן להיעזר בידע זה לשם העמקה קלינית
משך הקורס:
• 30 פגישות שבועיות.
• כל פגישה תימשך 3 שעות.

תשלום:
• פגישה בודדת – 220 ש.ח.
• כל הקורס – 4500 ש.ח. (150 ש.ח. לפגישה)
• ניתן לשלם ב 10 תשלומים שווים
היכן יתקיים הקורס:
המכללה העירונית רעננה. רח' קרן היסוד 75 רעננה
חניה חינם בכל באזור.

מועד ושעות הקורס:
ימי חמישי:10:00 – 13:00
מועד התחלת הקורס: 7.11.19

תעודה:
בסיום הקורס תוענק תעודת השתתפות.

לפרטים והרשמה:
קובי נחושתן – 052-3521134
דר' חיים רוזנטל – 050-5313775 או מזכירות: 09-7602979

על מנחי הקורס:
קובי נחושתן
• למד רפואה סינית, הומיאופתיה, נטורופתיה. בישראל, הודו, ארה"ב, אנגליה, יוון. לימד את נושאים אלו בכל אותן הארצות.
• מלמד בשנים האחרונות הומאופתיה ורפואה סינית בספרד.
• חוקר ומלמד את נושא גוף נפש מזה 35 שנים. כתב ספרים בנושאי גוף נפש. מלמד מחשבת ישראל, דתות ופילוסופיה.

דר' חיים רוזנטל
• רופא MD (40 שנה) והומאופת (37 שנ'). עובד במרפאה ברעננה וטיפל במשך השנים בעשרות אלפי מטופלים.
• ייסד את בית הספר הישראלי להומאופתיה לפני 30 שנה ועומד מאז בראשו.
• מרצה ומלמד שנים רבות בנוסף להומאופתיה וריפוי טבעי, גישות גופנפש, ארבע יסודות, קבלה, כוח המילים והאותיות ועוד.

תאריכי המפגשים:
תאריך תוכן המפגש המורים
1 7.11.19
2 14.11.19
3 21.11.19
4 28.11.19
5 5.12.19
6 12.12.19
7 19.12.19
8 2.1.20
9 9.1.20
10 16.1.20
11 23.1.20
12 30.1.20
13 6.2.20
14 13.3.20
15 20.2.20
16 27.2.20
17 5.3.20
18 12.3.20
19 19.3.20
20 26.3.20
21 2.4.20
9.4.20 פסח
22 16.4.20
23 23.4.20
24 30.4.20
25 7.5.20
26 14.5.20
27 21.5.20
28.5.20 שבועות
28 4.6.20
29 11.6.20
30 18.6.20

קורס שנתי למטפלים – הבנות גופנפש (מומלץ ביותר)

סימבוליקה של איברים ומערכות
מנחים: קובי נחושתן ודר' חיים רוזנטל

מטרת הקורס:
מטפלים הוליסטים משתדלים להבין את שורש הבעיה של המטופלים. הם מסתכלים על האדם ומחלתו בגישה כוללת ומקיפה. במהלך הקורס ניצור שפה חדשה המבוססת על עקרונות החיבור של גוף ונפש. נרחיב את המושגים של איברים ומערכות הגוף, תפקודם והפתולוגיה שלהם בהקשר הרגשי רוחני. כמו כן נרחיב את הבנתנו לגבי מושגי יסוד שונים כמו מחלה ומה היא מייצגת כארכיטיפ.  מטרת הקורס הינה לעשות אינטגרציה של הידע כולו לשיטה אחידה ויסודית, דרכה מבינים את חיי האדם ובריאותו מנקודת מבט נוספת ומעשית הבנת ההקשרים וההקבלות בין גוף ונפש תשפר את יכולת האבחון והטיפול באופן משמעותי. מקור הידע הינו מהקבלה, חסידות, רפואה סינית, הינדואיזם ועוד.

במהלך הקורס נתייחס בין השאר לנושאים הבאים:
• מדוע התפרצה דווקא מחלה מסוימת (דלקת, אלרגיה…)?
• מה הסיבה שדווקא איבר מסוים נפגע וחלה? (ריאה, כבד…)
• ההקבלה בין האנטומיה והפיזיולוגיה לממד והקשר הרגשי רוחני.
• נביא דוגמאות קליניות ככל שנוכל לכל נושא.

1. מבוא:
הסבר על הפילוסופיה של השיטה, מקורות הידע, הרלוונטיות שלה לזמן הנוכחי. קשר גוף נפש, מודל האדון והמרכבה. דרגות תודעה, גישה הוליסטית.

2. מושגי יסוד:

מודל 4 היסודות וארבע הממלכות, 5 העולמות, עשר הספירות, ממדי המציאות: עולם שנה נפש, כוח הדיבור, מילים ואותיות. צ'י, פרנה, מרידיאנים, 5 האלמנטים, צ'קרות.זכר, נקבה ועוד.

3. הסימבוליקה של האיברים:
מה מסמל כל איבר. מה ההקבלה הרוחנית לתפקודו הגשמי.
שלד ושריר, עצם, מח, לב, כבד, כיס מרה , טחול, כליה, אברי החושים: עין, אוזן, אף, פה, לשון, עור, שיניים שיער, ציפורנים, בלוטות: טירואיד, אדרנל, אברי המין: רחם, ערמונית, אשכים שחלות

4. הסימבוליקה של מערכות:
מה הוא התפקיד ואופן התפקוד של מערכות הגוף וההקבלה הרוחנית שלהם.
מערכת העיכול: פה, לוע, ווסת, קיבה, מעי דק וגס, פי הטבעת.
כלי דם: עורקים, וורידים, נימים, מחזור הדם.
נשימה, עצבים, רביה, מין, שתן, הורמונים, חיסון, לימפה

5. הסימבוליקה של החושים:
ראיה שמיעה, ריח, טעם, מגע. חוש שישי, חוש ההתמצאות.

6. המשמעות הרוחנית של פתולוגיות שונות:
מהי מחלה, מהי המשמעות של הפתולוגיה הספציפית. דלקת, אלרגיה, ניוון, בצקת, נוקשות, תפקוד לא תקין של בלוטות המפרישות הורמונים, סוכרת, גידולים, סרטן, מחלות אוטואימוניות,, עצירות, שלשול, אבנים בכליות ודרכי המרה, חומציות ייתר, חסימות, שברים וקרעים, חוסרים של מינרלים ויסודות שונים, יתר לחץ דם, ועוד.

7. נושאים כלליים:
• מושגים: תיקון, תוהו, כוח הנחש,
• תהליכי זקנה: משמעות הזקנה והמוות, מדוע תהליך זה מתרחש.
• המופע הגופני מורפולוגי של פני האדם. משפעות אברי הפנים. צורה, צבע, יחסי גומלין על הפנים של אברי הפנים.
• המורפולוגיה של הגוף האנושי כולו. מדוע הגוף מראה כמו שהוא נראה מהי המשמעות של ההופעה הגופנית, וכיצד ניתן להיעזר בידע זה לשם העמקה קלינית
משך הקורס:
• 30 פגישות שבועיות.
• כל פגישה תימשך 3 שעות.

תשלום:
• פגישה בודדת – 220 ש.ח.
• כל הקורס – 4500 ש.ח. (150 ש.ח. לפגישה)
• ניתן לשלם ב 10 תשלומים שווים
היכן יתקיים הקורס:
המכללה העירונית רעננה. רח' קרן היסוד 75 רעננה
חניה חינם בכל באזור.

מועד ושעות הקורס:
ימי חמישי:10:00 – 13:00
מועד התחלת הקורס: 7.11.19

תעודה:
בסיום הקורס תוענק תעודת השתתפות.

לפרטים והרשמה:
קובי נחושתן – 052-3521134
דר' חיים רוזנטל – 050-5313775 או מזכירות: 09-7602979

על מנחי הקורס:
קובי נחושתן
• למד רפואה סינית, הומיאופתיה, נטורופתיה. בישראל, הודו, ארה"ב, אנגליה, יוון. לימד את נושאים אלו בכל אותן הארצות.
• מלמד בשנים האחרונות הומאופתיה ורפואה סינית בספרד.
• חוקר ומלמד את נושא גוף נפש מזה 35 שנים. כתב ספרים בנושאי גוף נפש. מלמד מחשבת ישראל, דתות ופילוסופיה.

דר' חיים רוזנטל
• רופא MD (40 שנה) והומאופת (37 שנ'). עובד במרפאה ברעננה וטיפל במשך השנים בעשרות אלפי מטופלים.
• ייסד את בית הספר הישראלי להומאופתיה לפני 30 שנה ועומד מאז בראשו.
• מרצה ומלמד שנים רבות בנוסף להומאופתיה וריפוי טבעי, גישות גופנפש, ארבע יסודות, קבלה, כוח המילים והאותיות ועוד.

תאריכי המפגשים:
תאריך תוכן המפגש המורים
1 7.11.19
2 14.11.19
3 21.11.19
4 28.11.19
5 5.12.19
6 12.12.19
7 19.12.19
8 2.1.20
9 9.1.20
10 16.1.20
11 23.1.20
12 30.1.20
13 6.2.20
14 13.3.20
15 20.2.20
16 27.2.20
17 5.3.20
18 12.3.20
19 19.3.20
20 26.3.20
21 2.4.20
9.4.20 פסח
22 16.4.20
23 23.4.20
24 30.4.20
25 7.5.20
26 14.5.20
27 21.5.20
28.5.20 שבועות
28 4.6.20
29 11.6.20
30 18.6.20

ארכיטיפ של מחלות, חלק א' – בצקות

בצקות: ניסיון להתרחב, ניסיון להוסיף עוד ממשהו. מגמה נפשית לגדול יותר מיכולת הכלים הפנימיים להכיל.
מאחורי סוג זה של מגמה נפשית, מסתתרת חרדה, פחד קיומי של הישרדות, חשש מאי יכולת לעמוד מול אתגר כלשהו.
יש שני סוגי בצקות, הראשון והנפוץ יותר, בצקת חיצונית של מערכת שלד שריר – היא קשורה ליכולת התנועה בנושאים מסוימים, ע"פ מיקומה של הבצקת ניתן לדעת את סוג הקושי שהאדם ניצב מולו.
השנייה, בצקת פנימית של איברים פנימיים כגון: בצקת בריאות, לב (אי ספיקה) , כליות (אי ספיקה), בלוטות לימפה. בצקות מסוג זה הרבה יותר חמורות מן הזווית הפתולוגית, והן משקפות (ע"פ מיקום ההופעה באיבר) תהליך מערכתי רחב ועמוק יותר ביחס לבצקות במערכת שלד שריר.

דוגמאות:

1- בצקות בקרסוליים: (קרסוליים – ארכיטיפ ליציבות, לאופן העמידה, תחושת היציבות של האדם מול אתגרי חיים שונים) בדרך כלל, בצקות במיקום זה משקפות חולשה בכליות. לכן בצקות במקום זה מהווה סמן לירידה עמוקה ברמה הוויטאלית, כיוון שחולשה בכליות מהווה סמן לדרדור עמוק של המבנה כולו בדרגת הוויטאליות הפוטנציאלית שיש לו.
בצקת במקום זה משקפת קושי לעמוד יציב מול אתגרי הקיום, לכן האסטרטגיה הינה דרך הצורך להגדלה של אזור זה. התרחבות שלו.

2- בצקת בברכיים: (ברכיים – ארכיטיפ ליכולת לנועה קדימה, לכיוון ולדרך שהאדם החליט ללכת לשם. יכולת לחצוב את הדרך, יכולת לדעת את כיוון הדרך, האומץ לנוע לכיוון הידוע)
בצקת באזור זה, משקפת על פחד עמוק מן המשמעות של ההליכה בדרך לכיוון מסוים, ולכן צורך כביכול, להעצים את הברכיים ע"י ההגדלה שלהן.

3- בצקות במרפקים: (מרפקים – ארכיטיפ ליכולת של האדם לצור לעצמו טריטוריה מוגדרת, ברורה, שמורה, עם גבול ברור)
בצקת במקום זה, משקפת איום ואי וודאות ליכולת של האדם לשמור על "הגזרה" שלו. צורך לעמוד על שלו באופן אסרטיבי, קושי להיות אסרטיבי, קושי להיות בגישה לוחמנית, לכן האדם חש צורך "להגדיל" את האזור הזה.

כלל יסודי:
בכל פעם שיש מבצקת, שהיא עצמה ניסיון להגדלה, התרחבות וכביכול יותר חוסן או כוח, האדם מאבד מקביל את הגמישות, הוא הופך נוקשה ומסורבל יותר, כבד תנועה יותר, ולכן פגיע יותר.
לכן אסטרטגית ה"בצקות" מביאה עימה מחיר קשה העלול להיות יקר בהרבה מן האפשרות לעמוד מול תחושת החולשה הראשונית, או החרדה הראשונית שיצרה מגמה בצקתית כאסטרטגיה קיומית להתמודדות עם קושי.

4- בצקת באצבעות הידיים: (אצבעות הידיים – ארכיטיפ ליכולת האדם לעיסוק עם הפרטים הדורשים תשומת לב דקה יותר, במימד הפרקטי, או במימד הבין אישי)
בצקת במקום זה משקפת אי נוחות שיש לאדם בקשרים בין אישיים, האדם עצמו מסורבל, ללא טאקט התנהגותי, עם קושי להבין קודים חברתיים. האדם הופך לסוג של "גס רוח", אך לא מתוך היותו כזה, אלא משום המבוכה ואי ההבנה.
אפשרות נוספת – האדם חש סלידה עמוקה מעיסוק עם "הקטנות" של החיים, סידורים, פרטי יום יום. האדם לא אוהב את סוג העיסוק הזה, הוא מעדיף להיות במקום של "גנרל" הצופה התמונה הכללית ללא המעורבות הרגשית הנדרשת מעיסוק עם פרטים קטנים ומעצבנים.

5- מבנה גופני הנוטה כללית לבצקתיות, דבר שנשים סובלות ממנו באופן משמעותי יותר מגברים, משקף על האטה מטבולית מערכתית.
בדרך כלל לנטייה גופנית זו סמנים נוספים הנלווים לתופעה: הגוף קר, רגישות לפחמימות – פחמימה גורמת להצטברות נוזלים בגוף ומחמירה את מצבם של נשים הנוטות למבנה גוף בצקתי.
לרוב נשים אלו נמשכות באופן טבעי דווקא לפחמימות.
תחושה כללית של "כמו בתוך בלון מים", כבדות, חוסר קואורדינציה תנועתית, תחושת מגושמות כללית – דבר המשפיע עמוקות על המצב הרגשי, תודעתי.
קיימת נקודה אבסורדית לנשים הסובלות מנטייה למבנה גוף בצקתי שככל שהן חשות עצמן יותר בצקתיות, הן יותר נמשכות למזונות המחמירים את מצבם (בדרך כלל זוהי הפחמימה)
לרוב מבנה גוף בצקתי קשור בהאטה מטבולית שהיא עצמה עשויה להחמיר לאחר הריונות.
בצקות באנשים עם מבנה גוף מולד הנוטה לצבירת נוזלים, משקף על אדם הזקוק לתמיכה ולביטחון. אדם שהביטחון שלו נובע מקשרים עם אנשים קרובים, דרכם הוא רוכש לעצמו יציבות וביטחון. וכן יש להם צורך בסיסי לחוש ביטחון כלכלי שדרכו הם כביכול רוכשים את תחושת הקרקע היציבה. זוהי נטייה מערכתית עם זוויות רבות שכל מימד באדם מושפע מנטייה זו.

6- בצקת בריאה: (ארכיטיפ הריאות – האיבר שמייצר גבול מול העולם, האיבר שהוא מקור אנרגיית החיים המיידית, האיבר שהוא האחראי לדרגת הוויטאליות של מערכת החיסון – יכולת התנגודת של האדם)
בצקת במקום זה משקפת על חולשה עמוקה, בחוויה של האדם, על יכולתו לעמוד וליצור קשרים קומוניקטיביים עם העולם החיצוני. האתגר של יצירת קשר מעורר קושי גדול, מתיש ומעייף את האדם, עד לדרגה של "קריסה" של מערכות ההגנה שלו, אז הריאות מתחילות לאגור נוזלים, דבר המתבטא בדלקות ריאה כרוניות, תהליכים אלרגניים קשים או חמורים, עייפות מערכתית כללית (c.f.s)

פרשת ויקרא, מקומו היחסי של האדם

"וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם"

ספר "ויקרא" מעורר כעת שאלה חדשה שלא הייתה רלוונטית עד לשעת הקמת המשכן.
כל עוד לא היה מקום קונקרטי ששם שוכנת האלוהות, לא היה יחס ישיר של האל לאדם. האדם לעיתים חש באלוהות ולעיתים מרוב עבודה קשה, חומר ולבנים, לא יכול היה לראות או לחוש באלוהות, בנוכחות האל או בכל אפשרות לקשר עם הגורם המביא חיים.
כעת כאשר יש משכן, שם שוכנת האלוהות, שם ניתן לפגוש בה בכל שעה משעות היום, שם הקשר הופך להיות ישיר, נראה לעין, מיידי, ללא הפסק, ללא צורך במימד מגשר.
אז מתעוררת בעיה שלא הייתה עד לנקודה זו.
כיצד אדם יכול לדור בנוכחות האל בכל שעות היממה?
כיצד אפשרי שהאל שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, ידור במקום מצומצם כמו אוהל או בית. דבר זה שייך לרצונו של האל. אך כיצד יכול האדם לסבול מצב בו הוא באופן מתמיד בנוכחות אלוהים? זוהי בעיה ממש.
הבעיה היא הפער העצום בין המימד האנושי, החסר, העייף, שזקוק לצרכים רבים, שאינו שלם במידותיו, שתמיד יש מקום לעוד צעדים לדיוק עמוק יותר בזיכוך הפנימי והטהרה הנפשית (שהיא הכלי המאפשר לאדם להיות בנוכחות האל) לבין המצב בו נוכחות האל חיה עימו באופן תמידי, דבר המחייב הכנה רבה, ניקיון מסוגים רבים, תיקון מידות ועוד…
זוהי בעיה קשה, כיוון שרוב בני האדם אינם במקומו של הנביא, בוודאי שלא במקומו של משה רבנו.
רוב בני האדם בתהליך תיקון, שיפור או למידה. עולם זה עבור רוב בני האדם הינו סוג של בית חולים בו באים כדי להבריא מחולי כלשהו. לאנשים רבים עולם זה הינו בית ספר, בו הם לומדים, גדלים ומתפתחים למקום טוב יותר מתוקן יותר, המאפשר לאחר מכן שהם עצמם יהוו מקדש לאלוהות.

לכן כל ספר "ויקרא" הינו תחת שאלה קשה: כיצד אדם יחסי, פגום, חלש, חולה וכואב יכול להיות בנוכחותו של האל מבלי שדבר זה יסכן אותו. כיוון שכל מראה אלוהי, או שהייה בנוכחות האל, הינה סוג של "לא יראני האדם וחי". בוודאי שלא אדם הזקוק להבראה או השלמת המידות מכיוונים שונים.
כל ספר "ויקרא" בא להשיב על קושי יסודי זה. כאשר כל פרשה בפרשות הספר מתייחסת למימד או אתגר שונה ביחס לשאלה זו.

כך שכל ספר "ויקרא" הינו ספר המכין ומכשיר את הקרקע לאדם, כך שיהיה ראוי ומסוגל לחיים בנוכחות אלוהים מתמדת.

בפרשה הראשונה, פרשת "ויקרא", הנקודה המרכזית הינה הקורבנות.
בפרשה מתואר תהליך בו האדם כמו שמת ואפרו צבור ומונח על המזבח, רק שהוא לא שם, אלא חיה היא במקומו.
תהליך זה הינו תהליך הקשור ישירות לטרנספורמציה בנפש האדם, שם הוא יכול לוותר על אחיזה בדפוסים התנהגותיים המהווים חצץ והפרדה באפשרות להיות בנוכחות האלוהות.
דוגמא: הרעיון שיש לי דברים, חפצים, רכוש שהם שלי, אני עשיתי אותם, הם שייכים לי הוא רעיון נכון חלקית. כיוון שהקורבן המוקרב במקומי, הינו שלו וממנו, כך שמשלו לקחתיו. ומה שלקחתי שאינו שלי ביסודו, אלא של האל עצמו, בו השתמשתי למען ניקוי של יסודות נפשיים בתוכי.
דבר זה מתקן בנפש האדם את התפיסה של הזדהות עם רכוש, הישגים ועולם החומר. מחזיר את הפרופורציה הנכונה לעצם היותי כאן בעולם כעובר אורח בלבד, הנעזר בכלים ובאמצעים שאינם שלי, אלא שלו, וממנו ובחסדו אותם קבלתי למען נוחות חיי כאן בעולם הזה.

כאשר האדם מבין באמת, שהוא חי בעולם על זמן שאול, הוא זמני כאן, עובר אורח. וכל מה שיש לו, ניתן לו בחסד האלוהות בלבד.
הרי שהוא מוכן (יותר) למפגש ולחיים עם שכינת האל.