食竇 Shi Dou – טחול 17

מיקום: במרווח הבין צלעי החמישי – 6 צון צידית לקו האמצע.
משמעות השם: Food Cavity, Food hole.
החור שבמזון, החלל של המזון.

סיפורה של נקודה:
איכותה של הנקודה, תפקודה ואחריותה, הינם ביחס ליכולת המערכת למצות מן המזון את היסודות המזינים שיש במזון, שהגוף זקוק להם.
ייתכן כי האדם ניזון מן המזון האיכותי ביותר, אך מערכת העיכול איננה מצליחה ואיננה זוכרת כיצד להפיק מן המזון את הנדרש ממנו לצורכי המערכת.
דבר זה שכיח במצבים קליניים כמו אוסטיאופורוזיס או אנמיה, וכן בשאר המחלות בהן מזוה חיסרון של מרכיב אחד או יותר, בדם – בפלסמה של הדם – בעצמות – בתפקודי הכבד –או בכל מקום אחר בגוף.
במקרים רבים שיטות הטיפול השונות ינסו להציף את הגוף בכמות עצומה של היסוד החסר, כמו בברזל ו B12 – במצבי אנמיה, דבר הגורם לעצירות. דבר זה נמצא שאיננו יעיל ואף מסוכן במידת מה. כיוון שאם הגוף איננו יודע או לא זוכר כיצד לספוג מחצב או מינרל מסוים, ההצפה של אותו המינרל, לא יעילה וגורמת לגוף לזהות את אותו המינרל או המחצב, כיסוד שיש להימנע ממנו ובמקרים נפוצים – לפתח תהליכים אלרגיים כלפי אותו המינרל הדוחים אותו מן הגוף. הגוף עלול לפתח סלידה מאותו המחצב – מינרל, עקב אותה ההצפה המיותרת. דבר שיביא לידי חסך עמוק יותר, מאותו המחצב.

המבנה הגופני יודע להסתדר עם מעט מאוד, הוא לא זקוק להצפה של יסודות מזון מרוכזים.
עדיף לצורכי הגוף מעט ואיכותי מהאבסה של כמויות מזון רבות – גם אם הן איכותיות.
הנקודה המרכזית אם כן, איננה כמות המזון, ואף לא איכות המזון, אלא יכולת הספיגה של מערכת, שהיא בעל אינטליגנציה עמוקה, הרמונית אם תבונה של הבנת צורכי האדם, מקומו ומגמת התפתחות בשלב שבו הוא נתון.

הגוף עלול לאבד את יכולת הספיגה שלו עקב הסיבות הבאות:
1- הרגלי תזונה לא נכונים. הגוף זקוק לכמויות מסוימות, שאם האדם אוכל הרבה מאוד לכמה ימים, ולאחר מכן הוא צם, הדבר מבלבל את מערכת העיכול ואת הצד המטבולי של תהליכי הספיגה.
2- הגוף זקוק לאכילה בשעות ידועות, קבועות ומסודרות. עדיף למערכת העיכול, אכילת יום. אכילת לילה איננה טובה ופוגעת בתהליכי הספיגה.
3- איכות המזון צריכה שתהייה רב גוונית, לאכול רק מסוג מזון אחד – גם אם הוא טוב ובריא, לבסוף פוגע במערכת כולה עקב חיסרון יסודות אחרים המשלימים לתהליכי העיבוד והספיגה של מה שהאדם ניזון ממנו.
4- מחלות מסוגים שונים – בעלות אופי כרוני עלולות לגרום לעייפות הפוגעת בתהליכי עיכול וספיגה.
5- צריכה של חומרים רעילים, סמים, אלכוהול, מזון שאיננו מוכן כראוי, פוגעים בתהליכי ספיגה.
6- אכילה רגשית – שאיננה קשורה לצרכי הגוף, אלא מעמיסה ומאביסה את הגוף במזונות שאין להן קשר תזונתי לצרכי הגוף, פוגעת ביותר בתהליכי הספיגה.
7- התמכרות לסוגי מזונות שאין להם ערך תזונתי, כגון: אכילת רחוב, אוכל מתועש, אוכל ששומר ועוד… גורמים לשחיקה של המעיים ביכולת הספיגה שלהם.

כאשר מדובר בנושאים תזונתיים, מזון והרגלי אכילה בהקשר של תעלת הטחול, הדבר אמור כמו כן על הרגלי העיכול הרגשי והתודעתי. הם מקבילים וקשורים זה בזה, משפיעים זה על זה, ובמקרים רבים, כאשר מזהים בעיית ספיגה פיזיולוגית של מחצב או מינרל כלשהו הדבר מלמד על הקושי הנפשי שמאחורי אותו החסך.

סיפורו של אדם:
נקודה המחזירה את יכולת הספיגה – כאשר יכולת זו אבדה לאדם.
בכול המישורים:
1- ספיגה של מקורות מזון, יסודות מזון.
2- ספיגה של אירועים שאינם ברי עיכול רגשי לאדם.
3- ספיגה של ידע הנותר שכלי או אינטלקטואלי בלבד ללא ההבנה עמוקה של מה שקיים בתוך ליבו של הידע (ידע שכלי הוא מזון ריק, אוכל רחוב לנפש האדם)

סיכום:
נקודה המחזירה את מנגנון הספיגה – כיצד דבר מסוים מצטרף לקומת אדם, כיצד כל מה שהאדם סופג, הופך ליסודות הבונים דבר מה הכרחי לישות שלו.
נקודה המזכירה מחדש לאדם את תהליך הספיגה שאבד – וכיצד להמיר חומרים מכל הסוגים (נפשי וחומרי) שיצטרפו לבניית האדם לשם הליכה נכונה בדרך ולשם ההגשמה של תכליתו.





腹哀 Fu Ai – טחול 16

מיקום: 3 צון מעל, ובקו ישר מטחול 15. בקו ישר רוחבי מקביל ל קיבה 22, כליות 18 והתעברות 11.
איכות: נקודה של may yin wei
משמעות השם: Abdomen Suffering – Abdominal lament – Abdomen sorrow
הצער, העצב, הקינה של הבטן.

סיפורה של נקודה:

מהם התנאים שמובילים את הבטן (כלי העיכול) לידי צער, סבל וקינה:
1- חיסרון הזמן:
עיכול זקוק לזמן. לא אפשרי עיכול מיידי או ספונטני. לכל סוג מזון, ולכל סוג חוויה והתנסות יש זמן יחסי מוגדר לצורכי העיכול.
המגמה לעכל דברים מהר מדי (רגשית וגופנית) מביאה לידי סטגנציה של כלי העיכול ושל הנושאים אותם כלי העיכול מעוניינים לעכל.
2- קיימים מצבים בהם התוכן אותו יש לעכל או המזון ממש, נותרים בכלי העיכול ללא תנועה וללא תהליך ההתמרה האופייני לעיכול.
סיבות מרכזיות לאי תנועה כלי העיכול:
א- מזון לא איכותי הגורם ל"שוק" או חולי של כלי העיכול.
ב- אירועים קשים מדי – בכדי לגעת בהם רגשית וקוגניטיבית, הם נותרים כמו אבן ללא תנועה ועיכול.
ג- חולשה מערכתית וירידה בוויטאליות לאור חיים מאתגרים, מתישים, או לאור נטייה של האדם ל self abuse – הרס עצמי בהרעבה עצמית הגורם להפרעות של כלי העיכול.
3- עומסים נפשיים שהאדם מחזיק בבטן – הוא יכול להם, ואף מורגל להחזקה זו. אך לאורך זמן ההחזקה של כעסים, רגשות קשים או נגטיביים, גורמים להפרעות בכלי העיכול (הגופניים והרגשיים)
4- זקנה:
חולשה של המערכת – הגורמת לקושי הדרגתי ביכולת העיכול (גופני ונפשי)
חולשת הזקנה איננה תלויה רק בגיל החולף – אלא בגישת היסוד של האדם. ככל שהאדם עצוב, שפוף, שחוק, עייף מאתגרי החיים שהוא מחזיק – הדבר מעייף וגורע מכלי העיכול ואיכות הפעולה שלהם.
5– מערכת העיכול (הגופנית ויותר מכך – הרגשית והקוגניטיבית) הינה מערכת בעלת אינטליגנציה עמוקה ביותר המעמידה את עצמה לשירות ההתפתחות של האדם בכל המובנים.
כאשר מערכת זו מזהה, כי נפלה לידיה הזדמנות של עיכול ומיצוי של נושא ותוכן שיש לעכל, ואותו הדבר הוחמץ, הופסד – הייתה הזדמנות שלא תחזור לעיכול שיכול היה להוסיף לאדם תוכן עשיר, חוכמה ותבונה והדבר פוספס.
זהו כאב גדול של כלי העיכול, הבטן, היודעת את ההזדמנות שהייתה והופסדה.

מערכת העיכול (הבטן) יודעת לקחת כל נושא – וכיצד להמיר אותו הדבר ולמצרף אותו לבניין הכולל שהוא האדם.

על הקינה של מערכת העיכול:
א- על הוספה של לבנים וחומרי בנין, לקומת האדם שאינם תורמים לו. זוהי בכייה כואבת של הבטן, כאשר עיכלה זימנה לאדם תוכנים שאינם עולים בקנה אחד עם איכות ה"נשמה" שלו (shen)
ב- על הידיעה המוקדמת של כלי העיכול היודעים למה זקוק האדם, ועל אי יכולתם לספק את אותו התוכן.
ג– על אגירה של רגשות קשים, מרמור, כעסים ונגטיביות שמעולם לא באה לידי עיכול ועיבוד נכון.
ד- על הכשל לסנכן את תהליך העיבוד עם האופן בו הנושאים העוברים עיכול, אכן יכולים להצטרף לקומת האדם.
ה- על חיסרון היכולת וכוחות לעמוד המשימה של עומסים אותם האדם העמיס על עצמו ללא התחשבות בעצמו, עם נטייה להרס עצמי ושכחה של ה"טאו" הפרטי שלו.
ו– על ההבסה של האדם את עצמו במזון ואירועי חיים – כדרך "לסתום" בורות נפשיים שאינם ניתנים לפתרון מיידי.

הביטויים הקליניים, פיזיולוגיים לקינה:
א- שלשולים ועצירות לחילופין – ביטוי לעצב מעול בכעס.
ב– כאבי בטן מסוגים שונים – הנפוצים ביותר בנשים לפני מחזור חודשי, דבר המעיד על כל אותם המצבים שהאישה הדחיקה לבטן, ובעת המחזור החודשי הדבר מתנקה ממנה ומקבל ביטוי קליני – על פי סוגי המחושים ניתן לדעת מהם הנושאים או האירועים אותם היא הדחיקה.
ג– דלקות כגון – קרהון, קוליטיס, גסטריטיס, וכו':
ביטוי לרגשות קשים ולקונפליקטים המהווים סיבה להרעלה של נפש האדם.
ד– פוליפים וגידולים (לא ממהירים)
ביטוי לתוכן שהאדם מודע לו השוכן בנפשו, מציק ומטריד – אך אינו בעל פיתרון, הדבר שוקע בכלי העיכול ונותר שם כזיכרון מציק ומעיק.
ה– גזים: מבוכה, בלבול רגשי המוביל את האדם להיסוס ולקבלת החלטות לא מן המקום המאוזן והנכון לו.

סיכום:
על פי רפאות המזרח, 90% מכלל סוגי המחלות הן תוצאה של אי איזון במערכת העיכול, מזון לא מתאים, צורת אכילה לא נכונה, מצבים רגשיים המשפיעים על מערכת העיכול.
כאשר האדם חש אתה קינת מערכת העיכול – עליו לעצור את זרם החיים, ולבחון את עצמו, את סיבות הקינה ודבריה.
אל לו לאדם להתעלם מן הקינה – התעלמות מן קינה עשויה להוביל אדם לקינה שאין ממנה תקומה. היא הקינה על החיים וה"טאו" שהופסדו והוחמצו.

大 横 Da Heng – טחול 15

מיקום: 4 צון צידית לטבור
איכות הנקודה: נקודת על yin wei
משמעות השם:
Big horizontal, Great transverse.
האופק הגדול, הרחב.

סיפורה של נקודה:
הנקודה בקו רוחבי עם קיבה 25, כליות 16 והתעברות 8.
כולם בקו אחד שהם החתך של גוף האדם החוצה את הגוף לעליון ולתחתון.
זוהי נקודה המחברת את חלקי הגוף ואת המעברים שבין החלק העליון לחלק התחתון.
החלק העליון משמעותו: הצד ה"רוחני" של האדם
החלק התחתון משמעותו: הצד ה"חומרי" של האדם
חיבור של שני חלקים אלו רלוונטי באנשים בשני החלקים הללו אינם מחוברים ליחידה אחת.
האדם חי את חיי הרוח שלו ללא קשר לעולם החומר.
האדם תלוש מן ההבנה המעשית של מה אומרת תפיסת העולם שבה הוא מחזיק.
אלו הם אנשים עם נאיביות רוחנית, כאשר תפיסת היסוד שלהם אידיאלית ולא מצליחה להתממש בתוך עולם החומר.
בצד ההפוך של המשוואה – אלו הם אנשים מעשיים מאוד שאינם מאמינים בכוח הרוח, אלא רק בחומר. תפיסה שעשויה לפגוע באדם בשלבים מסוימים, בעיקר המצבים שבהם האדם שייך וגדל בתוך חברה עם יסודות אמוניים בחינוך ובתרבות המקומית, אך אותו האדם אינו רואה קשר ישיר בין מי שהוא ומהם מעשיו, לבין חינוך תרבותי רוחני, קיים נתק בין הדברים, דבר היוצר דיכוטומיה נפשית ורוחנית.
אנשים חומריים שמעריכים רק חומר על כל המשמעויות של הדבר – גודעים מעצמם את שורשי הרוחף דבר זה גודע לאדם אפשרויות התפתחות רבות.

עולם רוחני צריך להתבטא בעולם הגשמי, בעשייה המלמדת ומבטאת את סוג הרוחניות של אדם מסוים.
וכן המעשים של האדם, צריכים שיהיו ביטוי ישיר ונאמן לדינאמיקה הנפשית שלו.
פיצול בין העולמות מביא לחולי.
חולי מסוג זה, בשלב מסוים לא יאפשר לאדם להמשיך את תהליך ההתפתחות המתאים לו.
כיוון שהתפתחות נכונה יש בה מאחדות העולמות, הלב והפה שווים.

סיפורו של האדם:
לכל אותם המצבים בהם האדם רואה את התוצאות של אורח חיים מפוצל.
כאשר ליבו אומר וחושב דברים שמעשיו אומרים דברים אחרים.
לבסוף הפיצול יביא עימו סבל, כאב ומצוקה לאדם.
אחד בפה ואחד בלב, בכל מערכות היחסים שיש לאדם עם הסובב, לא יכולים להיות יציבים ולהכות שורש. יגיע שלב שהאדם לא יכול יותר לקיים מערכות יחסים "שקריים".
אז קיים סיכוי לשבר, משבר, סבל וחולי.
שהם תוצאות חיים של פה ולב שאינם דוברים את אותה השפה.
דבר זה ניכר במערכות יחסים אינטימיות כאשר אחד מן האנשים חי חיי פיצול ושקר בין ליבו ודבריו בתוך היחסים האינטימיים. יחסים אלו לא יוכלו להאריך ימים.

סיכום:
נקודה להחזרת האיזון בין הדינאמיקה הפנימית של האדם וכיצד היא מבטאת נאמנה את עצמה בעולם החומרי, מעשי.
נקודה לריפוי תוצאות חיים שהם היה פיצול של פה ולב שאינם שווים.
נקודה להשבת הסדר והאיזון בין הרוח באדם לחומר שלו, בין תפיסת עולם שבה האדם מאמין וכיצד אותה תפיסת העולם מתבטאת חיצונית, והאם הביטוי אכן נאמן למקור.

腹結 Fu Jie – טחול 14

מיקום: 1.3 צון מתחת לטחול 15, או 3 צון מעל טחון 13, 4 צון צידית לקו האמצע.
איכות הנקודה: נקודה על ה – yin wei
משמעות השם:
Abdomen's knote, Abdomen Stagnation, Abdominal bind
קשר תקוע שעוצר את המעיים, עצירת המעיים, מעיים קשורים.

סיפורה של נקודה:
הנקודה ממוקמת על האזור בשיפולי הבטן ששם יש את הזוויות של קיפול המעי הדק. באזור הקיפול יש אפשרות לכיסי מזון, שיירי מזון, שיוותרו שם עקב הסיבוב והפיתול, למשך שנים רבות.
זהו האזור הבעייתי ביותר בצינור המעי, שם קיימת האפשרות שפסולת של שיירי מזון יהפכו לכיסים תקועים, ללא תנועה.
גלוטן ומוצרי קמח חיטה הם סוגי המזונות השכיחים ביותר "להיתקע" ולהדבק על דפנות המעי, להפוך לכיסי מזון מרקיב.
כאשר דבר זה קורה, אותו הכיס הופך למוקד מרקיב המפריש רעלים רבים לאור הסטגנציה של דבר מרקיב שלא זז.
מצב זה הינו שכיח ביותר, והוא מהווה את אחת הסיבות השכיחות ביותר לבעיות מעיים, ספיגה ועיכול.
שרשרת התופעות הפיזיולוגיות שהן תוצאה או תגובה של אותם כיסי המזון התקוע, הינו רחב ביותר. קיימות סוגי פתולוגיות רבות ומגוונות שהאדם לא יראה את הקשר של אותו החולי לאותם כיסי המזון התקוע.

המחלות השכיחות שאפשר כי הן תוצר של כיסי קמח וגלוטן תקועים:
1- ירידה בוויטאליות המובילה לירידה ברמה החיסונית.
2- בעיות של חסכים בדם – ברזל, b12, מחצבים וויטמינים – שחסרונם הינו עקב המעי המצופה בשכבת מזון שלא זז, דבר המעקב את תהליכי הספיגה ומוביל לשיבושים של מערכות מטבוליות נרחבות – עקב החסכים.
3- התפתחות של פוליפים, גידולים מסוגים שונים – עד לסרטן, בעיקר במעי אך אפשר שיהיה בגוף כולו.
4- נשירת שיער – ללא פרופורציות, דבר הנובע מן החסכים של מחצבים רבים שאינם נספגים מאותן הסיבות הנ"ל.
5- בגברים – ירידה בוויטליות וביכולת המינית, לאור חולשה וחיסרון חומרים מהם בנוי תא הזרע.

על פי תורות הרפואה המזרחית – 90% מכול סוגי המחלות הבאות על האדם, יש בהן מן הסיבה הזו, של כיסי המזון הנותר במעיים והופך למוקד המרעיל את הסביבה של המעיים.
דבר זה ניכר בעיקר בעצירות כרונית – מצב גופני רפואי שנחשב לסיבה לסוגי מחלות רבות, לאור אותם השיירים שאינם מפונים והופכים לרעל במשך שהותם ארוכת הטווח במעיים.

יחד עם זאת – מידה מסוימת של שכבת מזון המצפה את פלורה של המעי, הכרחית לשם ייצור של בקטריות, שנוכחותן במעיים הכרחית לשם תהליכי הפירוק של המזון וספיגתו.

האיזון הנכון של השכבות המצפות את המעי, קשורות ליחסים בין טחול למעיים.
בין האדמה (טחול) לאש (מעי דק) ולמתכת (מעי גס)
הטחול הוא זה שבידו הסנכרון הנכון של היחסיות הפרופורציונאלית הנכונה בין האברים, כיוון שהטחול הוא זה שאחראי למיזוג של כלל החלקים לשם יצירה של זהות אחת מוגדרת.
זוהי אחת מן הסיבות מדוע נקודה זו מצויה על פני תעלת הטחול.

סיפורו של האדם:
אנשים הסובלים ממחלות שהן תוצר של התהליך שתואר למעלה, אלו אנשים שההתנסויות שעברו אינם עברו תהליך של עיבוד ועיכול רגשי, אלו אנשים שהחוויות שהם חוו, עדיין ממתינות שם כדי שהאדם ייפגש עם עצמו דרך אותן החוויות. והם יצטרפו למכלול של ההתנסויות שבנו את אותו האדם.
מכיוון שמדובר (בדרך כלל) בחוויות שנותרו זמן רב ללא תשומת לב ראויה, ייתכן כי האדם אינו מודע יותר למשקעים שהן יוצרות, ולכן לא יידע כיצד לגשת ולטפל בהן.
מן הזווית של הרפואה הסינית, אין צורך בידיעה הקוגניטיבית, הצורך הינו בליצור תנועה, לחדש את התנועה התקועה, וכך מעצם חידוש התנועה, האדם התעורר להבנה עצמית חדשה ושונה העשויה להוביל לתהליך ניקוי עמוק מן הזווית הרגשית.

סיכום:
נקודה להשבת התנועה של מוקדי מזון או חוויות שנותרו "כאבן שאין לה הופכין" למשך תקופות זמן ארוכות מדי.

府舍 Fu She – טחול 13

מיקום: 0.7 צון מעל טחול 12, 4 צון צידית מקו אמצע (תעלת ההתעברות)
איכות הנקודה: מפגש עם תעלת הכבד, נקודת yin wei
משמעות השם:
Official dwelling, Bowel abode.
היכל המעיים, מקום המגורים הרשמי.

סיפורה של נקודה:
המעיים הם האיבר שיודע לספוג את החומרים להם האדם זקוק לשם הגדילה שלו.
גדילה פיזית ונפשית.
כל סוג של גדילה זקוקה למזון המתאים לאותו סוג ההתפתחות, המעיים יודעים כיצד להוציא מן המזון או מאירועי החיים, את היסודות והחומרים שהאדם זקוק להם לשם התפתחותו.
הטחול הוא זה שלוקח את מה שהמעיים הפיקו מן המזון (או מאירועי החיים) שמצרף אותם לציר הפנימי של האדם, למבנה האישיות שלו, לזרועות הממשיכות את הפוטנציאל הקיים בלב.
הטחול הוא זה שמייצר את האלכימיה של גיבוש הזהות של האדם, את האופן בו הוא מכיר את עצמו.
יש אם כן, שלושה מרכיבים המצטרפים ליחידה אחת, לאופן בו האדם מכיר את עצמו וכיצד הוא מייצר לעצמו הגדרה עצמית:
1- הפוטנציאל הקיים בלב (shen – הנשמה)
2- המעיים המשיגים, מסננים ומבררים את המחצבים והחומרים מהם האדם בנוי ולהם הוא זקוק לשם הבנייה של קומת האדם שהוא.
3- הטחול שהוא זה האחראי לסנכרון, ולגיבוש של כל המרכיבים השונים ליחידה אחת, כיצד לשלב ביניהם להפוך אותם לזהות אחת המכירה את עצמה.

בנקודה זו, תהליך ההיתוך של החלקים מהם תחושת ה"אני" בנויה, מצטרפים ליחידה אחת.

סיפורו של האדם:
1- כאשר תהליך הבנייה של ה"אני", לא שזור באופן האורגני והנכון לאדם, דבר שבעקבותיו, קיים סיכוי סביר ביותר שהמעיים יפתחו "סומטיזציה" עקב כך, כלומר – שמצב נפשי יתורגם לסימפטום גופני המציע על מה שהאדם עובר.
מצב שיגרום לבעיות מעיים, כגון:
שלשולים ועצירות לחילופין.
נפיחות של גזים קלועים המעיים.
פוליפים או גידולים במעיים.
2- כאשר האדם ספג לתוכו השפעות סביבתיות, חברתיות, משפחתיות ותרבותיות שאינן נכונות ומתאימות לאופי הבסיסי ולפוטנציאל הרגשי שלו.
דבר שהסיט אותו מדרכו ויצר בתוכו נתיבי התנהגות שגורמים לו נזק.
זנק – עקב התנהגויות שאינן הולמות את איכותו הבסיסית, ומהוות "מזון" לקוי שאינו מתאים להתפתחות שלו.
דבר שיוצר פיצול, חרדות, מצוקות מסוגים שונים ותחושת איבוד הדרך.
3- כאשר האדם עבר אירועים בעלי אופי טראומטי, דבר שהביא לזעזוע ששינה את תכונות האופי היסודיות של האדם, כגון:
אדם שהיה בעבר פתוח, קומוניקטיבי וחברותי – ולאחר אירועים שחווה בצבא, הפך להיות סגור מרוחק ומבודד.
אישה שחוותה טראומה אלימה ונהפכה עקב כך לאלימה בעצמה למרות שביסוד שלה, אין לה מוטיבים התנהגותיים מסוג זה.
אדם שחווה תאונת דרכים, שהוא היה הגורם שלה, דבר שהביא למותו של אדם אחר, ועקב כך הוא נהפך לחרד, עם סיוטי לילה, גמגום, וסגירות חברתית. דבר שלא היה בתוכו כמוטיב התנהגותי לפני אותו האירוע.

סיכום:
נקודה לגיבוש חלקי האישיות של האדם, לסינרגיה משותפת.

沖門 Chong men – טחול 12

מיקום: על הגבול העליון על עצם ה-סימפיזיס פוביס, 3.5 צון צידית לתעלת העיבור 2 (cv2)
איכות הנקודה: הצלבות עם הכבד, נקודה על yin wei.
משמעות השם:
Surging Gate, Penetrating gate, Rushing door.
שער החדירה, דלת שדרכה עוברים במהירות, שער הניתוח.

סיפורה של הנקודה:
עד לנקודה זו, הצ'י בתעלת הטחול, זרם על פני העור, במישור חיצוני. מנקודה זו הצ'י של הטחול, נכנס פנימה לתוך הגוף, לשכבות הגופניות העמוקות, לתוך האיברים הפנימיים, לתוך מעורבות עם הדינאמיקה של פעולת האיברים הפנימיים וההזנה שהם זקוקים לו לשם עבודה יעילה ומהודקת יותר. עבודה שמעבר לנושא ההזנה, היא הופכת ליעילה ולאיכותית בזכות ההרמוניה ושותפות העבודה למען התכלית האחת, שהיא הכשרת הקרקע להגשמת הדרך (טאו) של אותו האדם.

סיפורו של האדם:
1- אדם שהלך זמן רב וצבר תוכן של ידע או הבנה של העולם החיצוני ותנועתו. וכעת עליו להיכנס פנימה לתוך עצמו, להכיר את עצמו ממקום שונה, ממקום של "הוא ביחס לעצמו" ולא "הוא ביחס לעולם".
2- אדם הזקוק לביטחון של כניסה לתוך נפשו פנימה. כניסה שאיננה פשוטה, עקב מטעני הכאב ההיסטוריים הצבורים שם ומחכים לזמן שבו יהיה ניתן לאדם לעמוד מולם.
3- זהו שלב של שינוי כיוון, שבו האדם עומד מול עצמו, מול חייו, ועליו לתת לעצמו דין וחשבון אמיתי ויסודי, שאין ניתן לפקפק בו או להכחיש חלקים שלו, הקשורים למעשי האדם. דברים שעשה או שלא עשה – ביחס לסיבה של חייו, הסיבה של היותו כאן – עכשיו בעולמו.
4- זהו שלב שהדרך הפרטית של האדם איננה ניזונה יותר מן המגע של האדם עם העולם החיצוני. ועליו לגלות את המשך הדרך לאור ועקב עולמו הפנימי וגרעיני העושר הממתינים שם.
5- נקודה התומכת בשיתוף הפעולה של כוחות הנפש הפנימיים של האדם.
כאשר יש קולות רבים, היוצרים קונפליקטים וקונטרדיקציות, הגורמים לעצירת התנועה של האדם.
כאשר יש סכסוכים רגשיים בנפש האדם שאינם מאפשרים תנועה קדימה, סכסוכים הגורמים למתח ורעש רגשי, הזקוקים להרמוניה, קשב וסובלנות בין החלקים המסוכסכים, לשם השכנת שלום בין חלקי הנפש, שזהו תנאי בסיסי לשם תהליך התפתחותי נכון של האדם ביחס לדרך הממתינה לו (טאו)

סיכום:
נקודת מעבר בין הגדילה של האדם ביחס לעולם החיצוני, והמעבר להמשך ההתפתחות דרך המגע של האדם עם עולמו הפנימי ביחסי לדרכו האישית, לפוטנציאל של אותה הדרך ולמבוקשה.

箕門 Ji Men – טחול 11

מיקום: 6 צון מעל טחול 10
משמעות השם:
Winnower gate, Separation Gate, Basket's door.
שער ההפרדה, המנצח. דלת לסל.

סיפורה של הנקודה:
הנקודה ממוקמת בחלק הפנימי של המפשעה, כמעט האמצע הדרך של עצם הירך.
זהו מקום המחזיק את חיוניות היסוד המאוכסנת באגן, חיוניות שמתרגמת לפוטנציאל המיני של האדם.
הנקודה "יודעת" ליצור, לחבר, לקשר ולאחד את הגורמים ההכרחיים לשם חיוניות מינית בריאה, הקשורה ליכולה הרבייה. ואם אין לאדם מגמה לרבייה, הנקודה יודעת להמיר את אותה החיוניות לעוצמה גופנית, ליכולות ספורטיביות, וכן לכוחות אנרגיה כלליות הקשורות לרמת הוויטאליות הכללית שזמינה לאדם לכל מה שיידרש.
זוהי נקודה הקשורה ליכולתו של הטחול להכשיר את המזון כדי שיהפוך למרכיב לייצור תאי זרע (בגבר) או ביצית (באישה)
כשם שהטחול יודע להפיק מן המזון את המרכיבים ליכולת הפריון, כך גם הוא יודע לצרף, לאחד ולהכליל את כלל המרכיבים ההכרחיים ליכולת הפרייה תקינה ופוטנטית.

סיפורו של האדם:
1- במקרים בהם יש אירועים בחיי האדם של זיכרונות ביחסים אינטימיים שהותירו באדם משקעים המכבידים על האפשרות ליצירת קשר נקי מול אדם אחר.
מצב זה שכיח יותר בנשים.
אישה שחוותה יחסים שהותירו בתוכה חוויות נגטיביות הקשורות לאינטראקציה המינית. דבר המפריע לאפשרות להיפגש באופן נקי עם בן זוג אפשרי חדש.
הנקודה "יודעת" לבודד את אופן החוויות, ולפוגג את כוחן על אותה האישה.
2- כאשר אישה חשה עצמה "מלוכלכת" ממגע אינטימי, שהותיר בא טעם מר.
3- כאשר יש בנפש אישה הצטברות של זיכרונות קשים סביב אירועים אינטימיים, אך יש באותן החוויות צדדים נעימים שגורמים לסוג של בלבול ואמביוולנטיות כלפי הצד השני.
הנקודה "יודעת" לברר את המחלוקות הפנימיות ביחס לאותה האמביוולנטיות (ביחס להתנסויות שהיה בהן צד נעים וצד מכאיב)
4- כאשר אדם אינו פורה, הזרע או הביצית אינם פוריים לאור תזונה ירודה בעלת איכות גרוע.
הנקודה "יודעת" למקסם מן המזון ולהוציא ממנו את המירב לשם ייצור תקין של זרע וביצית.

סיכום:
נקודה להתבררות הזיכרונות ומשמעות של אירועים בעלי גוון אינטימי שהותירו מבוכה או בלבול בנפש האישה.
וכן נקודה לחיזוק הפריון הנחלש לאור תזונה לא איכותית.

血海 Xue hai – טחול 10

מיקום: 2 צון, מעל הזווית הפנימית העליונה של הפטלה, בצד הפנימי של ברך – ירך.
איכות הנקודה: נקודת "ים הדם".
משמעות השם:
Sea of blood – ים הדם.

סיפורה של הנקודה:
תפיסת הדם ברפואה הסינית, אינה זהה לתפיסת ההמטולוגיה ברפואה המערבית.
דם ברפואה הסינית, הינה הפונקציה של יכולתו של הדם להזין את כל המערכת על פי צרכיה השונים.
עד כמה הדם מצליח בתפקידו להיות גורם מזין, משקף על איכותו של הדם, על כוחו ועל מילוי תפקידו.
וכן – הדם נשלט על ידי הלב (ששם שוכנת הנשמה shen) שדרך הדם מעביר לכל תא בגוף את דבריו ורצונו. חותמו של הלב הינו על פניו של הדם. לכן יש קשר הדוק בין הוויטליות המזינה של הדם למילוי תפקידו כמוביל המסרים של הלב לכל תאי הגוף.
הדם נאגר בכבד, ששם הוא עובר תהליך התנקות (באופן הזהה להבנה של תפקודי הכבד ברפואה הרגילה) הדם – בתהליך העוקב אחר שעות היממה, חוזר לכבד בשעות הלילה, שם הוא נאגר ומתנקה, וחוזר לפעילות שותפת במשך היום, כאשר הכבד "משחרר" אותו לגוף על פי צרכי הגוף.
הטחול ביחד עם הקיבה, הם אלו האחראיים לייצור הדם מן המזון שהאדם אוכל.
איכות הוויטאליות של הדם אם כן בנויה מאיכות המזון, ויכולת יסוד האדמה להפיק מן המזון דם איכותי.
דם איכותי משרת את המבנה כולו להזנה במובן הבסיסי, ובעיקר לחיבור של כלל חלקי המערכת לעבודה ומשותפת על ידי המסרים העוברים דרך הדם מן הלב.

על נקודה באופן יותר ספציפי:
1- הנקודה עוסקת ביכולתו של הטחול להמיר מזון לדם איכותי.
2- הנקודה קשורה להזנה של הדם – ועד כמה הוא וויטלי וזמין להיות ממד לצרכי תקשורת מערכתי של הלב למערכת כולה.
3- הנקודה מאזנת ומרפאת מצבים של פתולוגיות דם שונות (רעלים בדם, חום בדם, חיסרון הדם, חיסרון היכולת לייצר דם ועוד)
4- הנקודה מביאה לידי תנועת דם נכונה ביחס למחזור החודשי, בעיקר כאשר יש חיסרון דם, או במצבי סטגנציית דם.

סיפורו של האדם:
1- אדם שאיבד דם לאחר תאונה, או לאחר פציעה. ויש צורך לשקם ולחזק את תהליך ייצור הדם ופיזורו בגוף
2- לאחר כל סוגי המצבים של איבוד דם הגורם לחולשה או לקואורדינציה לקויה: לאחר לידה כאשר האישה איבדה דם רב, לאחר מחלה שהייתה כרוכה באיבוד דם (שלשולים דמיים)
או לאחר ניתוח, תאונה או פציעה כמו שנאמר למעלה – אז הנקודה מחזקת ומסנכרנת את תהליך השיקום של ייצור הדם ופיזורו.
3- כאשר האדם ניזון מזון לא איכותי ולא ראוי לצורכי המבניות שלו. דבר שגורם לייצור של דם לא איכותי ולא מתאים לצרכי המבניות. לנקודה יש את היכולת לשקם ולחזק באופן מסוים את איכות הדם.
הנקודה "יודעת" כיצד לשאוב מן המזון חיוניות, ולמקסם בצריכה מקסימאלית את החומרים לייצור דם, ממזון לא איכותי.
4- נקודה שיש לשקול במצבים אנורקטיים, באיבוד משקל חמור לאור תזונה לקויה, או לאור מצבים של דעיכה מערכתית לאחר דיאטות אגרסיביות כגון ניתוחים לקיצור קיבה וכיצד נוצר עקב כך ירידה דרמטית במשקל הגורם לבעיות מטבוליות ונפשיות מסוגים שונים.

סיכום: נקודה לכל ההשלכות של הבעיות הנובעות מ"דם לא מאוזן”.

陰陵泉 Yin Ling Quan – טחול 9

מיקום: בחלק הפנימי של הטיביאה, מתחת לצוואר הקונדייל הפנימי, היכן שהעצם מתעקלת כלפי הברך.
איכות: נקודת ים. נקודת מים.
משמעות השם:
Yin mound spring.
מעיין תלולית היין – מעיין גבעת היין.

סיפורה של נקודה:
נקודה לחיזוק היין של הטחול.
הצד הפנימי של הברך זהו צד "ייני" בטבעו.
הברך זהו המפרק שמראה את כיוון ההליכה.
סוג האיכות היינית שהנקודה מחזקת, קשורה לאופן ההליכה של האדם בעולמו, וכיצד אותה ההליכה הופכת להיות לדבר מה שניתן לראות אותו להציג ולהגדיר אותו בשם.
הליכה שהופכת את הדרך לקונקרטית, ממשית ובעלת תוכן שניתן למסור אותו לבסוף, למשהו נוסף.
הטחול – כאמור, יודע לקחת את התנסויות האדם ולהיעזר בהם לשם הצטרפותן לבניית הזהות של האדם.
בנקודה זו הטחול הופך את כל אותן ההתנסויות של האדם למרכיבים ולחומרי בנין קונקרטיים המצטרפים לבניין של קומת האדם.

סיפורו של האדם:
כאשר האדם עובר דברים וחוויות בחייו, ואין להן שימוש מעשי עבור חייו של אותו האדם.
או כאשר החוויות שאותם האדם חווה, הם עברו "סתם" – משהו סתמי ללא חשיבות, דבר המוביל לחיים משעממים, נטולי משמעות ותוכן.
(במצב האידיאלי, כל התנסות הופכת ל"שיעור" לתהליך למידה, אף אירוע מאירועי החיים אינו סתמי או מיותר, לכל ההתנסויות של חיי היום יום, יש משמעות המתייחסת ישירות למקומו של האדם, כך שאם יידע לעבוד עימהן באופן הנכון, כל סיפור או התנסות שהוא חווה, הופך לו לעוד לימוד או שיעור על עצמו ועל החיים בכלל. נושאים אשר יפכו לו לכלי ולתוכן בר מסירה לאדם נוסף)

כאשר אין "דבק" בין תכנים או התנסויות שהאדם עבר, הוא כמו גלדי בצל, או פלחים – פלחים, ואין הם יוצרים אחדות ושלמות במבנה הפנימי של האדם.
כל חוויה אינה קשורה לציר אחיד, אלא שהיא בפני עצמה, דבר היוצר פיזור ואי אחידות באדם.
במצב זה, לא תיתכן המשך האבולוציה של נפש האדם.
וגם אם כל מה שהאדם צבר בחייו, מלמדים על השפע הרב או על הרב גווניות של התכנים שאסף, עדיים אין בכך די להתפתחות הרצויה, הזקוקה לציר שסביבו כל השפע הנצבר מתאגד.

סיכום:
נקודה לזיקוק ההגדרה של הציר הנפשי באדם, המאגד סביבו את כל התנסויות האדם, ונותן להם טעם ומשמעות.

地機 Di ji – טחול 8

מיקום: 3 צון מתחת לטחול 9.
איכות הנקודה: הצטברות.
משמעות השם:
Earth`s crux, Earth Cure, Earth organ, Earth's mechanism.
איבר הארץ, רפואת האדמה (הארץ), המכאניקה של תנועת האדמה (ארץ), העיקר של הארץ.

סיפור הנקודה:
"אדם מתנהל על פי חוקי ארץ,
ארץ מתנהלת על פי חוקי שמים,
שמים מתנהלים על פי חוקי טאו,
טאו מתנהל על פי חוקיו הוא "
(טאו טה צ'ינג, כ"ה)

יש לאדמה אופי, יש לה תוכנות וכללי התנהגות, יש לה אישיות עם עקרונות קיום.
עיקרון יסוד של אדמה, מתבטא ברצונה להוליד, לגדל, להוות לצורות חיים רבות בית גידול המייצר את התנאים האידיאליים להתפתחותם.
לכן האדמה מכונה "אימא", כיוון שהיא יוצרת תנאים לגידול, לרבייה, להרמוניה הדרושה לחיים להתרבות ולמצוא דרך האדמה את כל צורכי הקיום שלהם.

הקשר לאדמה מאפשר לאדם שורש.
שורש באדם זהה לשורש בעץ – האדם ניזון, מתחדש בכוחותיו, מוצא בית והגנה, גדל בפירות שמעשיו מקנים לו, מוצא מקום של שייכות וזהות עם סביבה – דבר המביא בתוכו של אדם חוסן ובריאות במובן הגופני והנפשי.
כל אלא הם דרך ההקשר של אדם לאדמה. קשר זה הופך לחיבור עם אופי אימהי מן הזווית של האדמה כלפי בניה שהם בני האדם.
דבר זה מביא באדם כוח הבראה ומזור למצוקות מסוגים רבים.
האדמה מבריאה את מצוקת הנווד, הנודד נטול הבית והשורש,
היא מבריאה ומחלימה את המקומות באדם, בגופו ובנפשו ששם יש התרופפות האיברים.
האדמה מזינה, מחזקת, מהדקת, מאחדת ומאפשרת שקצוות ידורו יחד בקבלה ושלום הדדי.
משם כוחה המבריא של האדמה.

האדמה היא ציר ומרכז. וכן בטבעה היא שוזרת את כלל החלקים ליחידה אחת.
לכן זוהי האדמה שפועלת באדם את עיקרון האחדות ששם כלל החלקים שבונים אדם, בגוף ונפש על כלל הזוויות שלהם, הופכים ליחידה אחת עם גוון אישי המזוהה בדמות, מראה, תכונות אופי, גישות ונטיות פילוסופיות ועוד..
הפסיפס המכונה "אדם", הופך לאחד בעקבות כוחה וחסדה של האדמה.

סיפורו של האדם:
כאשר האדם חש כי חלקיו השונים אינם מסנכרנים היטב ביחד.
כאשר האדם חש כי החוטים המחברים את המבניות שלו מתרופפים.
כאשר צד אחד באדם הופך לדומיננטי, וצדדים אחרים כמו שנמוגים.
כאשר האדם חש כי הוא מאבד את תחושת ה"ציר" הנפשי שלו (לרוב לאחר טראומה, או לאחר צריכת סמים נרקוטיים שהובילו לטשטוש הייחודיות של האופי הבסיסי של האדם)
כאשר האדם מאבד קשר לאדמה במובן של אחיזה ריאלית המציאות, והופך להיות תלוש.
כאשר חסר באדם יסוד נפשי של גיבוש, החלקים בתוכו אינם מתחברים (תופעה אפשרית בגיל הנעורים)
כאשר האדם מאבד את יכולת העיכול הרגשי, יכולת העיבוד של תכנים נפשיים. דבר הגורם לעצירת תנועת החיים.

סיכום:
נקודה המחזירה ומהדקת את עיקרון האדמה בגופו ובנפשו של האדם.