נפש הכליה – סודיום ביקרבונט (סודה לשתייה)

האיכות הבסיסית של סודיום ביקרבונט: איזון בין שני קצוות הדיכוטומיים זה לזה. חומצי-בסיסי.
הנקודה הבסיסית לגבי אופי התנועה של המערכת, שהיא נעה בין שני קצוות של איכויות הקוטביות זו לזו, אך הן אינן מתנגדות זו לזו, הן משלימות אחת את חברתה ובכך יוצרות את האפשרות לתנועה קדימה.
באופן הטבעי והבריא, אין במבנה האנושי דיכוטומיה מוחלטת.
אם הייתה כזו המבנה היה קורס ומת.
הדבר המאפשר את תנועת המבנה כולו, זהו המתח הבריא שקיים בין שני קצוות של חומרים או איכויות ניגודיות אך משלימות אחת את חברתה.

סודיום ביקרבונט צעיר:
זהו אדם לוחמני, בעל תפיסת עולם חד ממדית של "טוב" מוחלט מול "רע" מוחלט.
אדם זה נוטה לצור יחסים עם קונפליקטים מול אחרים, לבחור בדרך קיצונית בדרך כלל בכל תחום ונושא, להיות על הקצוות הקיצוניות במגע שלו מול העולם ואנשים בכלל.

לסודיום ביקרבונט יש דרך לעבור, אותה הוא מתחיל בנטייה להקצנה.
הינה שלבי ההתפתחות של סודיום ביקרבונט:
1- ההקצנה דרכה הנער (בדרך כלל) זוכה לחוש את עצמו יותר במדויק עקב ההקצנה דרכה האדם מחדד לעצמו את נקודות הייחודיות שיש בו על פני אנשים אחרים.
2- יצירת תפיסת עולם פילוסופית, המבססת את הרציונאל מדוע הקיצוניות נכונה, מוצדקת ורלוונטית.
3- לקיצוניות יש מחיר, היא מתישה ומעייפת וגורמת לשחיקה בתוך המבנה האנושי. היא מתאימה לצעירים, אך כאשר אדם מתבגר – גישה קיצונית צורכת אנרגיה שלא בהכרח קיימת שם יותר.
יש מחירים גופניים ורגשיים לגישה הדיכוטומית קיצונית, היא שוחקת ומביאה להתדלדלות של החיוניות הבסיסית של המערכת. לכן לירידה בוויטאליות שמשמועה: מחלות מסוגים שונים במישורים שונים.
ככל שאדם מחזיק לאורך שנים רבות יותר תפיסות עולם חד ממדיות וקיצוניות, כך רמת החולי תהייה עמוקה יותר ומערכתית יותר.
המבנה האנושי זקוק בטבע המולד שלו לשלום, אחווה, רעות ואהבה.
הגישה הקיצונית נכונה בשלב התפתחות המתאים לגיל הנעורים, לאחר מכן אין לה מקום יותר, היא הופכת לסיבה להתדרדרות לכוחות ולמשאבים המולדים של האדם.
4- מתחיל תהליך ההתפשרות המוביל לצוהר תודעתי באדם לראות ולהבין את אופיו וגישתו של האחר – שבעבר לא היה בידו לראות את טענותיו או גישתו של הצד האחר.
5- ככל שהוא מתבגר ונפתחת בפניו היכולת להבין את מקומו של האחר, הוא מזהה כי גם הוא עצמו היה יכול להיות במקום שכלפיו גילה התנגדות בצעירותו.
הוא מזהה את אותן התכונות או הגישות שנילחם כנגדם – בתוכו.
6- בנקודה זו, מתאפשרת גישה מתונה יותר של שלום וחיים ומשותפים למרות השונות.
7- אז האדם מגלה בתוכו את שני בקצוות, ואף לומד לאהוב את הקצה השני, כיוון שאותו הקצה קיים גם בו.
8- אז נחשף באדם דבר שקודם לא ראה ולא יכול היה לראות: את קו האמצע דרכו דבר חדש נולד.
"דרך האמצע" מראה וחושפת יסודות עמוקים יותר באדם שכעת ניתן לחוש או לראות אותם. בין השניים קיים האחד, היסוד המאחה, המחבר דואליות ליחידה אחת.
היסוד שהתנועה הדואלית מסתירה בדרך כלל.
אך איזון ושלום שם כל צד המקבל ואף אוהב את ניגודו – חושף.
חשיפה לאיכות האחת שממנה נולדת האפשרות לשתיים, היא הצד הבוגר של סודיום ביקרבונט.
9- אז תנועתו של האדם בעולמו, רכה, גמישה, נכונה ומביאה פרי הממשיך את האיכות האחידה של כל חלקי המערכת. אז האדם במקומו הנכון.
במקום זה המיתר הקיומי שבלב, שהיה עד כה ידוע באופן אינטואיטיבי, הופך להיות יסוד פעיל, מודע, מוחשי עם היכולת לתמלל את דבריו באופן נכון מדויק.
10- אז האדם מגשים את ייעודו באופן ההרמוני ומלא.
במקום זה האחדות נחשפת במלואה, הכול אחד, העולם אחד, האדם אחד, מן האחדות שמוצאה במיתר הקיומי.