נפש הכליה – אמוניה

שתנן חומר הנוצר בעקבות פרוק החלבונים בגוף האדם .
השתנן ( אוראה ) נוצר בכבד בתהליך מחזורי, הנקרא "מעגל האוראה".
השתנן הנוצר בכבד מופרש לדם, ומתנקה מן הדם דרך השתן על ידי הכליות.
מחלת כבד עשויה לגרום להפרעה במעגל האוראה ולעלייה של חומרי המוצא שלה בדם, ביניהם האמוניה, ריח השתן הינו תוצר של האמוניה המתפרקת מן השתנן בכבד.
עלית בכמות האמוניה בדם עלולה לגרם נזק מוחי או למחלת כליות קשה.
דבר שיוביל לפגיעה בסילוק השתנן מהדם לשתן, כאשר עליית ריכוז השתנן בדם והסתננותו לרקמות, תהווה סיבה לנזקים משניים רבים ברקמות,
כגון : אנמיה, נזק לקרום הלב, נזק למערכת העיכול, וכו'. .
אחת המטרות בטפול בכליה מלאכותית (דיאליזה) היא להפחית את רמת האוראה בדמם של החולים אשר כליותיהם חדלו לפעל.
לכן ריכוז השתנן בדם האדם הוא אחד המדדים החשובים המשקפים את רמת בריאותן של הכליות.

האיכות הבסיסית של אמוניה:
הצטברות של רגש נגטיבי פעיל כגון: כעס, קנאה, נקמה, תחושת פגיעה עמוקה.. וכו'

באמוניה תחושות אלו הופכות ל"רעל נפשי אקטיבי". לדינאמיקה נפשית שהאדם לא יכול מרצנו להניח לרגשות הללו, למרות שהוא חש כי עבורו, לא טוב לו להיות במצב הרגשי הנגטיבי הזה.
זהו מצב של חלחול נגטיבי עמוק לתוך הדינאמיקה הרגשית ומפריע לכל תפקוד רגשי ומנטאלי. ככל שעובר הזמן הנגטיביות של אמוניה מחלחלת בהדרגה ויוצרת אפקט של שקיעת הנגטיביות ברובד התאי של כל תאי הגוף, אז האדם מאמץ תפיסת עולם נגטיבית דרכה הוא מרגיש, מבין ורואה את העולם בכל האספקטים שלו.
בטווח הרחוק אדם "אמוניה" הופך להיות סגור ולא קומוניקטיבי, התחושות הנגטיביות לא מאפשרות לו להיות בקשר רגשי נורמטיבי. הוא מתנתק מקשרים חברתיים, מתכנס לתוך עצמו, וכך אותו הרגש הנגטיבי הופך להיות עצב עמוק – שככל שחולף הזמן, לאדם אין יותר יכולת לדעת או להבין מדוע הוא עצוב, מנותק ומרוחק..
ככל שהמצב הרגשי הפך עם חלוף השנים להיות גופני (סומטי) כך מידת ההתנתקות וההתרחקות של האדם מעצמו, במובן שלהיות עם רמת מודעות שאיננה יודעת יותר לזהות את תנודות הרגש שאדם חווה ומהו מקורן.
בחלוף השנים אדם זה מתקשה, הופך ל"שכלי" – כל דבריו הם דרך האינטלקט, גם כאשר הוא מדבר על רגשותיו.
החזות שלו תיראה רצינית, אדם חמור סבר, ללא הומור. הוא יראה כמי שמזדקן בטרם עת, דבר שיתבטא דרך קמטי הפנים והחזות הכללית שלו.
עקב כך הוא עלול לעיתים להיות בוטא ביותר, קשה, ביקורתי, גס רוח עם סוג של רוע לב, כאדם שאין בו רחמים על האחר.
יש בו עצבות עמוקה, עם צורך להיות מוערך – דבר שמן הזווית שלו, אין הוא חש הערכה, ללא קשר למעשיו או זכויות שיש לו במקום עבודה או בקריירה שבה השקיע את חייו.
זה אדם שאינו אוהב ולא רוצה בשינויים, לכן הוא מעדיף עבודה אחת יציבה לאורך שנים רבות, שם הוא עשוי להצליח מאוד, אך ללא תחושת ההערכה לה הוא זקוק (גם אם תהייה כלפיו הערכה – אין בו כלים לראות ולהרגיש אותה)
בקשרים אנושיים אין הוא זקוק לביטויי אהבה, הוא איבד את האמונה או את היכולת לחוש ולזהות את רגש האהבה, לכן מה שנותר במרחב הרגשי שלו, זהו בצורך להיות מוערך.

מכיוון שזהו תהליך מכניזם טבעי של הכליות והשתן לפלוט את הפסולת הלא רלוונטית, מכאן החשיבות הכל כך גדולה לתרגול של "מדיטציה השתן".
ראה מאמר: "כליות ג', שתן – אסטרטגית טיהור המערכת"
מן התיאור על נפשו של אמוניה, ניתן להבין עד כמה לא טוב לו לאדם לשמר בתוכו תחושות עם אופי נגטיבי ועד כמה תחושות אלו הרסניות.
תרגול "מדיטציית השתן" הינו פשוט, יעיל, ולרוב מביא לתוצאות טובות ומהירות יחסית, שעוקבות אחר הפעולה הטבעית של גוף האדם.