מחזוריות ואופייה

ארבעת המעגלים של סוגי המחזוריות, והסימפטומים הנובעים מתנועה זו:
1- מחזוריות המגיבה לתנועת יום ולילה.
2- מחזוריות המגיבה לתנועת החודש – ירח, כדור הארץ.
3- מחזוריות המגיבה לתנועה השנתית, עונות.
4- מחזוריות המגיבה למעגל השבועי.

1- יום ולילה:
הרבעת מצבי התודעה באדם:
המעגל של יום ולילה, נוצר עקב תנועת כדור הארץ סביב הציר של עצמו, ביחס לשמש, תנועה שיש בה ארבעה מצבים:
בקר, יום, ערב, לילה.
תנועה זו מתבטאת באדם, דרך ארבעה מצבי תודעה שונים, המגיבים לתנועת סיבוב כדור הארץ:
א- בקר (השמש עולה) ההתכוננות לקראת היום, החזון שהיום מביא עימו, סוגי הכוחות שעל האדם לייצר בתוכו עקב הידיעה הפנימית של סוגי האתגרים שהיום החדש מביא עימו.
ב- יום (השמש במרכז השמיים) עיצומה של המערכה היומית, בסוגי האתגרים השונים, סוגי ההתמודדויות השונות.
ג- ערב (שקיעת החמה) סוף היום, חזרה הביתה, התכנסות פנימה, סיכום היום שחלף, חשבון נפש על היום שהיה.
ד- לילה (ירח וכוכבים, חושך) שינה, מנוחה, כניסה לממד החלום, מקום שם מתעוררים כל אותם המקומות שלאדם לא הייתה היכולת לעבד בשעת היותו ער ומודע לסוגי ההתמודדויות.

גישה קלינית מן הזווית ההומיאופתית:
סימפטומים מחזוריים באחד מארבעת השלבים (או יותר) מלמדים על סוג האסטרטגיה של האדם בדרכי ההתמודדות עם אותו השלב.
יש לברר עם האדם על היחס והגישה שיש לו בהתמודדות עם סוג האתגר בכל שלב.
דוגמאות:
א- קושי להתחיל את היום, עייפות וקשיים "להתניע" את היום:
Lycopodium: עייפות עקב חיסרון הביטחון ואמונה בעצמו, על סוגי ההתמודדויות והעדפה להימנע מן הקונפרונטציה עם הקונפליקטים.
משפחת ה – magnesia: עייפות עקב הידיעה כי הם עומדים להיכנס למקומות שם יש יחסים קשים, מריבות ו"אנרגיות קשות".
ב- כאבי ראש במהלך היום:
Nux vomica: מתח פנימי עקב התמודדויות אגרסיביות ונטיות הישגיות במבנה האישיות של האדם.
Belladona: כאבי ראש עקב הידיעה כי הם עלולים לחוות התפרצויות ללא יכולת לשלוט בדבר, דבר שקורה ל belladona לעיתים, וגורם לאינטנסיביות רגשית ביחס לכל סוגי ההתמודדויות.
ג- בחילה בערב בסיום היום:
Ipecac: אגירה של עוצמה מחשבתית ורעיונית ללא יכולת ביטוי לדבר, וכאשר האדם מתבונן על היום שחלף ורואה את כל אותם המצבים שלא הצליח בהם לבטא את מחשבותיו באופן המדויק, אז הביטוי הקליני בבחילה.
Asafoetida: נוקשות מחשבתית היוצרת קשיים קומוניקטיביים, ומכאן כאשר היום חלף ויש באדם תהליך של סיכום התהליך שעבר במהלך היום, הוא רואה את הקונפליקטים עקב נטיות של נוקשות מחשבתית להן הוא מודע, דבר המתבטא דרך הבחילה.
ד- יקיצות ספונטניות עקב הפסקות נשימה:
Opium: קוצר נשימה המבטא מודעות להתמודדויות שהיו במהלך היום שהאדם חש דחיפות לתגובה, אך לא הגיב… הסיטואציה נותרה ללא תגובה, דבר המתבטא דרך חווית קוצר נשימה בשינה ששם מתעוררים כל אותם המקומות הלא פתורים. הקושי המרכזי ב opium זוהי אי התגובה לדבר מודע.
Lachesis: בזמן השינה, העוצמות הרגשיות שלא קיבלו תשומת לב במהלך היום, מתעוררות והופכות למודעות יותר, דבר היוצר ב lachesis את הפסקות הנשימה הגורמות ליקיצה ספונטנית, עקב הנינוחות בשינה ששם מתאפשרת ההצפה של אותם המקומות שלא נפתרו.



2- המחזוריות החודשית של הירח סביב כדור הארץ:
השפעות על דפוסים מטבוליים, תגובות פיזיולוגיות לתנועת הירח סביב כדור הארץ:
ההשפעה של תנועת הירח על גוף האדם, יוצרת אפקט מטבולי עמוק, עקב כוחו המגנטי המושך של הירח.
לכן המחזוריות החודשית של ירח במיעוטו וירח במילואו, יוצר אפקט על חילוף החומרים (מטבוליזם) בגוף האדם, כפי שמחזור זה יוצר אפקט על תנועת מים ונוזלים בטבע כולו.
לכן – סימפטומים המגיבים לתנועה חודשית של הירח מלמדים על דפוס מטבולי, על אפשרות לאי איזון של המערכת האנדוקרינית, האחראית על הצד המטבולי.
המחזור החודשי בנשים, קשור ישירות לתנועת הירח, ולדפוסים המטבוליים הנובעים מכך, שיש לדפוסים אלו ביטויים גופניים, נפשיים ואנרגטיים.

השלכות קליניות:
לדפוסים מטבוליים המגיבים למחזוריות הירח, יש שני מרכיבים מרכזיים:
א- המרכיב המולד, אותו מבררים דרך הקשרים משפחתיים דומים. במצבים אלו סוגי התרופות ההומיאופתיות הן מן הקבוצה של הנוסודות, המתייחסות לנושא הגנטי המולד.
ב- המרכיב הנרכש. נושא זה קשור לאורח החיים שהאדם חי, אותו מבררים דרך היבטים של דפוסי הצריכה של האדם: תזונה, סמים, תרופות (בעיקר הורמונים למניעת היריון, שהם הגרועים ביותר בשיבוש הדפוסים המטבוליים, וגם המסוכנים ביותר)
יש צורך בשינוי של אורח חיים שאינו תקין בעיקר עם מדובר בנושא צריכה הכרוך בחומרים המטים את הדפוס המטבולי הטבעי של האדם (בעיקר בנשים)

3- מחזוריות שנתית, עונות השנה:
תגובות של המבנה הגופני המולד לתנועת העונות:
עונות השנה, הן תוצר של תנועת כדור הארץ סביב השמש. דבר הכרוך בתנועה רחבה יותר בהקשר הקוסמולוגי שלה , ביחס למחזור היומי או החודשי.
תנועת כדור הארץ סביב השמש הינה חלק מן המארג של מערכת השמש (תנועה של מבנה ומערכת)
לכן תגובת האדם לשינויי העונות משקף על נטייה מבנית מולדת.

דוגמאות:
אביב – נטייה לאלרגיות. בדרך כלל זוהי נטייה מולדת.
כאשר נטייה זו עשויה להתבטא כל השנה, אך באביב יש לה עוצמה ייחודית. בעיות שלד שריר. בעיות של בכלי הנשימה.
קיץ – תגובה לחום ולשמש, פיטריות עור, ווירוסים עונתיים של מערכת העיכול (שלשולים)
סתיו – נטייה אסטמטית, קשיי נשימה. כאבים ריאומטיים, שלד שריר.
חורף – דינאמיקה חיסונית, נטייה שנתית למחלות דלקתיות חורפיות (ריאות, סינוסים, כלי נשימה)

לתוך קטגוריה זו (תנועת העונות) נכנסות סוגי הרגישויות שיש לאדם לשינויים ברומטריים של מזג האוויר, וכן לסוגי מזג כגון: רגישות ללחות, יובש , קור וחום, וכן לסימפטומים ריאומטיים המגיבים לשינויי מזג האוויר.

הגישה הקלינית:
למצבים אלו יש שני מרכבים מרכזיים:
א- כאשר מופיע הסימפטום האקוטי, אז נותנים תרופה על פי הסימפטום האקוטי למען ההקלה והריפוי שלו.
כגון: rhododendron – כאשר יש כאבים ריאומטיים המגיבים לשינויים ברומטריים.
Apis – כתגובה לנפיחות לימפטית בכפות רגליים במצבי חום ולחות.
Arsenicm secale – – בכיחלון האצבעות (רנו סינדרום) בחורף, כתגובה לקור.
ב- מרכיב שני, ועקרוני יותר: הנטייה המיאזמתית (הגנטית) שקיימת ללא קשר להופעת הסימפטום, כאשר קיימת הידיעה בהיסטוריה של האדם, כי קיים דפוס קבוע וידוע של סימפטומים עונתיים.
אז קבוצת התרופות (בדרך כלל) שייכת לנוסודות, כמו: carcinosin tuberculinum medorinum psorinum ועוד….. אותם נותנים על פי הבחנה מבדלת של הסימפטומים המייחדים את התרופה, היסטוריה משפחתית, נטיות באישיות האדם ואירועים בחיי האדם המשקפים נטיות מיאזמטיות (גנטיות)

המכנה המשותף לשלושת המעגלים הללו:
א- הסימפטומים, הם תוצר של תגובת האורגניזם האנושי לתנועה הפלנטארית.
ב- המעגלים המחזוריים בעלי ארבעה חלקים המקבלים זה לזה.
בקר – ירח לקראת מילואו – אביב
יום – ירח במילואו – קיץ
ערב – ירח בחיסורו – סתיו
לילה – ירח במיעוטו, כחרמש – חורף
ג- סימפטומים הבאים תחת שלושת המעגלים הללו הם חלק מן הסינרגיה של האדם עם הטבע, עם תנועת הפלנטה ולקשר שיש לאדם עם תנועה זו. דבר הניכר בתנועת התודעה, או בסימפטומים (של חולי) המגיבים לתנועה זו, המשקפים על הקשר בין אדם – עולם.

4- יוצא מן הכלל זהו הדפוס השבועי שאינו קשור לתנועת הטבע, אלא לזמן שרירותי שנקבע על ידי האדם כיצירת מחזור חדש שאינו כלול, קשור או מגיב לתנועת המחזורית הטבעית.
העולם כולו קיבל את המעגל השבועי הנובע מן תנ"ך העברי, התרבות העברית – יהודית.
בסין הקדומה למשל, המחזור ה"שבועי" היה על פי חמישה ימים ולא לפי שבעה ימים כפי שהורגלנו לחשוב.
וכן היו תקופות בתרבויות קדומות ששם לא היה יחס למחזור השבועי, אלא למחזור הטבעי של יום, חודש ושנה, ללא ספירת הזמן על פי עיקרון השבע. בדרך כלל אלו תרבויות שבטיות, שחיו על פי הכללים של תנועת הטבע.

משמעות הדבר, מן הזווית הקלינית:
כאשר נוצר מעגל שאינו קשור ישירות לתנועת הטבע (גרמי השמיים והארץ)
הסימפטומים שיגיבו למחזור ייחודי זה, מלמדים ומשקפים על אורח חיים שאותו האדם בחר לעצמו.
סימפטומים המגיבים למחזור השבועי, הינם ביטוי לבחירות שהאדם עשה, לסוג אורח החיים שהוא חי (ולא כמו במעגלים הקודמים, שהם נטיות אורגניות מולדות המגיבות לתנועת הטבע)
לכן – סימפטומים עם דפוס שבועי מתייחסים לאדם ולאופיו, לתגובות החברתיות, ליחסים החברתיים – משפחתיים ולמערכות החיים שהאדם בנה, בחר וכיוון את רצונו הפרטי לסוג מסוים של אורח חיים.

בדרך כלל – יש משמעות רבה ליום בשבוע שבו מופיעים סימפטומים שבועיים מחזוריים, הם מעידים על התוצאות בחיי האדם ביחס להתמודדות עם אורח החיים שבחר.
שכיח כי אנשים רבים מפתחים סוגי סימפטומים רב גוניים בסוף השבוע. כגון: מגרנות, תסמיני שפעת, תהליכים אלרגניים, כאבים מסוגים שונים במערכת שלד שריר, עייפות קיצונית ולא אופיינית לאדם, מצבי רוח ודיכאונות ועוד…
כל סימפטום בפני עצמו מלמד על סוג המחיר הנפשי שעל האדם להתמודד עימו עקב אורח חיים שאינו הולם את נפשו (ניתן להרחיב על ההקשרים השונים ומשמעותם בקטגוריה: סימבוליקה גופנית – נפשית)
אם היה זה אורח חיים המתאים לאדם, לא היו מופיעים הסימפטומים, אך מעצם הופעתם של סימפטומים מחזוריים על בסיס שבועי, ניתן להבין כי יש מחיר לאורח החיים שהאדם בחר לעצמו, וכן סוגי הסימפטומים הבאים על בסיס שבועי מלמדים על סוג המחיר שהאדם לקח על עצמו, עקב אורח חיים שאינו הולם את איכותו הנפשית.

דוגמאות:
א- סימפטומים בסוף השבוע: סיכום השבוע שחלף, האופן בו השבוע הותיר באדם את תוצאותיו בדרך כלל בשחיקה או בקושי בהתמודדות, משם נובעים סימפטומים המלמדים על סוגי ההתמודדויות שהביאו לידי חווית שחיקה.
עייפות – שחיקה אנרגטית, בדרך כלל על בסיס של שחיקה נפשית (אותה יש לברר)
כאבי ראש – התמודדות עם מציאות מורכבת כאשר המגמה המרכזית לנסות ולעשות סדר והיגיון באורח חיים עם חוויה כאוטית, ללא יכולת להכלה (כפי שהאדם חווה זאת) בדרך כלל עם מצוקה רגשית עמוקה העומדת ללא פיתרון.
תסמיני אלרגיה בסוף שבוע – מלמדים על חוויה עמוקה של שאט הנפש שיש לאדם מסוג החיים שהוא חי.
דיכאון ומצבי רוח – מלמדים כי האדם, כביכול מעמיד פנים במהלך השבוע – דבר הכרוך בגיוס עצום של כוחות נפש, וכאשר מגיע סוף השבוע האדם נחשף למצבו הרגשי האמיתי.
ב- תסמינים המופיעים ביציאה מסוף השבוע – מוצאי שבת ויום ראשון, מלמדים על המתח וחרדה שיש באדם לקראת ההתמודדות עם מעגל שבועי נוסף.
ג- תסמינים במופיעים במרכז השבוע – יום רביעי, מלמדים על חוויה סיזיפית. כביכול האדם לא מצליח לראות את הסוף, את "האור שבקצה המנהרה"…. בעומסים ובקשיים שהוא מתמודד איתם.
ד- תסמינים המופיעים לקראת הסוף שבוע – יום חמישי לשישי, מלמדים על חוויה של "להיות על הקצה" לחיות על סוף המשאבים, על כי "קצה נפשו של האדם".

הגישה הקלינית:
בדרך כלל יש להתייחס לנטיות מרכזיות באישיות האדם, שהן אלו המייצרות ודוחפות לבחירות מסוימות שהסתברו בדיעבד כלא נכונות ביחס לדרישה של היסודות העמוקים הנפשיים של האדם, אשר בעקבות אותן הבחירות האדם נאלץ לשלם מחירים העולים לו בבריאות.
תשומת הלב הינה לדינאמיקה הנפשית, רגשית של האדם, ולאיכויות המרכזיות בדינאמיקה הפסיכולוגית.

דוגמאות:
1- Staphysagria: נטייה של האדם לוותר על רצונותיו מול אדם אחר הרוצה ממנו דבר מה, שתוצאות הדבר בהדחקה של המהווים של אותו האדם.
2- Sulphur: נטייה לוותר על הפרטים. אדם הרואה את התמונה הכוללת מגבוה, אך חש את הסלידה מכניסה לפרטים, ומוותר אליהם, דבר שבסיכומו של שבוע, גורם להפרעות מסוגים רבים ושונים.
3- Cedron: אדם מגורה וסטימולטיבי בתגובות חושיות וכן ברמה הרגשית, המגיב מהר, נרגש מהר, דבר המביא להתשה של כוחותיו ולעשייה שאיננה פרודוקטיבית