ז- אברי הרבייה, שבע הרמות לזהות הזכרית – ועל מה היא נשענת

תקציר הכללים לדרך הלימוד:
1- הגוף הוא התלבשות ממד החומר של היסוד העמוק באדם, אותו אנו מכנים "המיתר הקיומי"
2- כל איבר בגוף מקביל לאיכות נפשית, מנטאלית ורוחנית, המתבטאים דרך האיבר.
3- הצורה האנטומית (המורפולוגיה) של האיבר, מתארת את איכויות הנפש המתגוררות באיבר.
4- הפיזיולוגיה של האיבר, מתארת את אופן הפעולה של אותה איכות נפשית המתגוררת ומבטאת דרך האיבר.
5- הפתולוגיה של האיבר מראה ומשקפת את מה שחלה שאדם שהוא רגשי, מנטאלי ורוחני, על פי האיכות המתגוררת באיבר, ששם החולי מתחיל ולבסוף מתגשם פיזית באיבר המקביל לאותה האיכות.

למדנו (בחלקים שקדמו) כי הרחם, צורתו ותפקודו, מלמדים על איכות היצירה בנשים.
הרחם הינו האיבר דרכו לומדים על המקום באדם שממנו נולדת היצירה, בכל תחום ונושא.
הרחם הוא ביטוי ליכולת היצירה באדם.
דבר שאינו נכון רק לנשים, כיוון שאסטרוגן ופרוגסטרון (הורמונים נשיים, הלוקחים חלק מרכזי בפריון האישה) קיימים בגוף הגבר, במידה פחותה משמעותית מגוף האישה, אך קיימים במידה המשייכת את איכות הרחם גם בגברים.

אם כן, איבר המין הזכרי, צורתו ותפקודו, מלמדים מהי איכות זכרית מן זווית הרגשית, מנטאלית ורוחנית.

האיכויות הזכריות המרכזית, אם כן, הן:

1- אחדות
2- ישירות
3- עוצמה
4- מידיות
5- פריצת דרך
6- ראשוניות
7- אינדיווידואליות

האיכות הזכרית המרכזית, הינה: עיקרון האחדות.
כאשר הורמון הטסטוסטרון הוא זה מייצג את הדינאמיקה הזכרית, וכפי שנאמר הוא קיים במידה פחותה יותר בגוף האישה, דבר המקנה לאישה נגיעה באיכויות הזכריות, כפי שלזכר יש נגיעה באיכויות הנקביות עקב האסטרוגן והפרוגסטרון הקיימים בגופו במידה הפרופורציונאלית.

הזהות הזכרית מתגבשת, מתפתחת, היא איננה סטטית, יש לה זיקה גופנית מובהקת אך אין היא נעצרת שם.
אמנם היסוד הפיזיולוגי קיים שם כל העת, אך זהות זכרית בטבע המולד שלה, נעה קדימה, היא בתנועה, רואה חזון למרחוק ושואפת אליו.
לכן איכות זכרית, הינה דומיננטית (באופנים רבים, לאו דווקא במובן החברתי) מתקדמת, איננה שוקטת על שמריה, היא משתנה מעצם התנועה שלה קדימה לכיוון החזון שהוגדר.

יש לזהות הזכרית שבע דרגות, ואלו הן:

1- הגוף:
זהות זכרית הנשענת על ביטויים הפיזיולוגיים של גוף הגבר, על האימפולס המיני.
זהות זו קיימת, כיוון שקיימת היכולת והאנרגיה המינית.
היא מקבלת את אישורה לקיומה, עקב הפעילות המינית.
היא ניזונה מ"כיבושים" מיניים.
כאשר אין מין – האדם נותר מרוקן מזהותו הזכרית. דבר העלול להוביל להתפרקות של כל מבנה האישיות של אותו האדם.
בדרך כלל אלו אנשים עם וויטאליות גופנית ומינית חזקה. עם עולם פנימי הצמוד למישור הגופני. אלו אנשים התופסים את המציאות במובן החומרי בלבד, עם יחסים לשם ההנאה המידית בלבד.
ההנאה המידית, הסיפוק המידי, זהו מוטיב המרכזי בתנועה היומית שלהם.
מן הזווית שלהם, הם עצמם והאדם בכלל, גוף וחומר.
הם מעשיים, פרקטיים, חומריים, ומידיים, עם נטייה לגסות רוח, אימפולסיביות וקוצר רוח לכל רמיזה לקומוניקציה שחורגת מן הצורך המידי (קומוניקציה רגשית ועוד)
זוהי זהות זכרית אגוצנטרית הרואה את עצמה לבדה, וניזונה לשם צרכיה שלה לבדה.

2- הישרדות, הצייד:
זהות זכרית זו נשענת על הצורך לשרוד, על ההבנה כי ה"חיים הם אתגר", לכן הם מגבשים את הזהות הזכרית שלהם דרך יכולות המראות כי הם בעלי כושר הישרדות.
כגון: יכולת לפרנס, לעשות כסף, להראות לעולם הצלחה שהיא זו המראה כי הם "שורדים".
קיימת חרדה סמויה תמידית בתוכם, כיוון שהמתח שכרוך בתפיסת עולם שורדת, איננה מאפשרת הנאה או רפיון מתוצאות ההישגים שלהם.
בדרך כלל אלו אנשים חזקים, עם בעלי כוח עמידות גבוהה, עם כוח מיני חזק (וויטאליות יסוד חזקה, המתורגמת כמיניות) אלו אנשים המסוגלים ויודעים לקחת אחריות, לשאת בעול.
הזהות הזכרית שלהם מקבלת אשורר מן היכולת להוכיח כי הם מצליחים להגשים את הביטחון שהם זקוקים לו, דבר שכרוך בדרך כלל בצבירת כסף ונכסים (עולם החומר)
אם חלילה קרה שהם חוו הפסד או כישלון, בנושאים שהם עמלו בו, הזהות הזכרית עלולה לקרוס, דבר העלול להוביל לקריסה של כל מבנה האישיות.
זהות ברמה זו, שואבת את כוחה מרמת הגוף והפיזיולוגיה שלו.

3- הגדרת הזהות מתנודות הרגש:
בשלב זה הזהות הזכרית מתחילה להתפתח, עד כה היא הייתה על ציר הפיזיולוגי, כעת מתחילה הדרך של התפתחות האיכות הזכרית.
זהו שלב שבו האדם מודע לרגשותיו.
אדם עם מבנה רגשי רב גווני ועשיר, אך ללא גיבוש, ללא יכולת בקרה על הרגשות.
הוא נע ומד בין תנודות רגש חזקות.
האשרור לזהות הזכרית שלו, תלויה בבת זוג, בדינאמיקה הקומוניקטיבית.
הוא זקוק לבת שיח, למישהי שיכולה להוות עבורו משענת, או דמות המראה ומשקפת לו את עצמו, עקב הנטייה לטלטלות רגשיות.
ההתפתחות שלו, מובילה ל"אינטליגנציה רגשית" רב גוונית. הוא יודע להבין אחרים ברמת דקות גבוהה.
ככל שהוא מוצע את הקו המאוזן של עוצמות הנפש שלו, כך מתפתחת הזהות הזכרית, למקום גבוה יותר, יצירתי ורב גווני יותר.
"דרך האמצע" זהו המוטו שלו.
חלק מן הקושי המרכזי של התפתחותו, זהו הבלבול הרגשי מול האינטימי שיש בדרגה זו. זהו המעורבות של שני כוחות המעורבבים זה בזה, הכוח היצרי, הגופני, האימפולס המיני וצרכיו – מול הצורך והרצון לקשר אינטימי מעמיק, עם גדש על האיכות הרגשית המתפתחת.
חלק מן הקשיים ומפח הנפש שהוא עובר, זהו הבלבול בין יחסיים גופניים ויחסים רגשיים, אינטימיים. דבר במהווה סיבה עבורו לעוגמת נפש וטלטלה רגשית רבה.
האשרור לזהותו הזכרית, מתרחשת דרך קומוניקציה זוגית, המשקפת לו את התנודות הרגישות, והופכת אותן למודעות ולמגובשות יותר.
יש לו צורך במגע רגשי, יותר מן המגע הגופני אם בת זוגו, אם כי, אין הדבר אומר כי הוא נטול מיניות. במקרים רבים אנשים אלו פוטנטיים מאוד.
בשלב זה מתחילה ההבשלה של הייחודיות האינדיווידואלית באדם, שהאיכות הזכרית זקוקה לה.

4- הגדרת הזהות ממודעות הלב:
זהות זכרית המודעת לעצמה, המודעת לתנודות הלב. במקום זה האדם רוחש לעצמו יציבות רגשית, אין הוא יותר מטולטל בין תנודות הגוף ויצריו, לתנודות הנפש.
קיימת בו יציבות, עם יכולת לקשב עצמי דק וגבוה.
בדרגה זו האדם מודע לרגשות וכיצד הם מובילים לתנודות אינטואיציה עדינות וגבוהות יותר.
יש בו נטייה להעמקה, להסתגרות והתנתקות, כדי לא להיות מבולבל או מוסח מן הצורך להגדיר את אותן תנודות אינטואיציה באופן שניתן לו לאחר מכן להעביר ולתקשר את עולמו הפנימי לאנשים נוספים.
זהו אדם עם נטייה טבעית לאהבת אדם, לחיי קהילה שיתופית, רצון (עם צורך עמוק) לשיתוף וחלוקה של מה שיש בו עם האחר בדגש על הצורך בעבודה קהילתית.
זוהי זהות זכרית המקבלת את הכוח ואשרור שלה, עקב השיקוף החוזר שיש לאדם על עולמו הפנימי המקבל ביטוי בעולם, דרך חיי הזוגיות, המשפחה שיזם עקב כך, אך בעיקר דרך חיי הקהילה.
חשובה לו האחווה, הדיוק של דבריו וכיצד הם מתקבלים על ידי האחר.
עקרוני לו הדיוק הלבבי העמוק.
הנושא המיני הינו חלק מחיים רחבים ושלמים.
האימפולס המיני באדם זה, איננו מרכזי, אלא חלק ממארג קומוניקטיבי עמוק ורחב, שמגמתו: יצירה.
גם אם זהותו הזכרית תדע זעזועים, הוא עצמו לא יקרוס ולא ישבר – אלא יידע כיצד להיבנות טוב יותר משבר או קושי שהיה לאירוע מזעזע לאיכות הזהות הזכרית.

5- הגדרת הזהות עקב הגדרת השליחות:
זהות זכרית ברמה זו, איננה תלויה יותר בהגדרה שלה, דרך האספקטים הפיזיולוגיים.
זוהי זהות הנבנית עקב ההבנה כי אותו האדם כאן, כדי לעבור דרך התפתחות הייחודית לו לבדו, לאדם עצמו.
בנקודה זו האינדיווידואליזם הזכרי מתחיל לזכך את ייחודו.
יש בתוכו תפיסה מובנית כי חיי אדם אינם מקריים ולא אקראיים, וכך גם הביוגרפיה הפרטית שלו, אף היא איננה מקרית, והיא מובילה אותו למקום שהוא נועד לו.
קיימת בתוכו תפיסת יסוד של תכלית, הוא כאן בעבור אותה התכלית – והבנה זו מהווה תשתית לתפיסת עולמו.
האיכויות המגדירות את זהותו הזכרית:
אמונה, דבקות, התמדה, נחישות, בהירות לגבי נושאי יסוד בנפשו.
יש בו כוח לעבור את תנודות הזמן על כל תעתועיו:
בחולי ובבריאות, הוא נותר דבק.
בעושר ועוני, הוא נותר מאמין.
בקושי ובקלות, הוא נותר ללא הסחי דעת ופיזור נפש.
באהדת האנשים כלפיו או בביקורת שהוא סופג מהם, הוא נותר ישר, יציב, הגון ואוהב.
זהו אדם של דרך, אהבת הזולת, נתינה, ראיית האחר.
ייתכן כי אדם זה ייתפס על ידי הציבור כאחד שניתן לנצל, עקב איכותו הנקייה, התמימה ואולי אף נאיבית.
אך יציבותו ואיכות הזהות הזכרית שלו, לא תתערער גם עם לבסוף יידע כי הוא יצא ממגע אנושי כמנוצל.
זהו איש בעל מעלה.
יש לו כריזה, יש לו יכולת שכנוע, הוא טוב במילים, עם יכולת טבעית לרתום אליו אנשים, הוא בעל איכות של מנהיג טבעי המאמין בצדקתו,.
יש בו את להט הדרך והאמונה.

6- הגדרת הזהות עקב ידיעת החזון:
אדם זה איננו קשור יותר לתפיסה כי מעצם היותו בעל גוף זכרי, יש לו זהות זכרית.
זהותו הזכרית איננה שאובה מן האספקטים הגופניים של איכות גופנית זכרית.
הוא חי בשני ממדים, האחד בעולם החומרי בכל מה שהדבר מבקש ממנו (פרנסה, משפחה, קשרים חברתיים) אך הוא עצמו מושרש בשמיים, המקום שמשם זהותו הזכרית מוגדרת.
זהו אדם החי וניזון מחיי הרוח והנפש.
יש בו שלווה ואדישות לחומר ולכל תעלוליו.
זהו איש של חזון, רוח, ראייה למרחק רב.
תוצאות ה"זכריות" שלו: יצירה, פתיחת דרך, פריצת דרך, הגשמה של מרחבים חדשים שלא היו לפניו.
את כל אלו הוא עושה כחלק מדרכו, אך באופן נקי, ישר, כנה ומוחלט – למען האדם, למען החברה, למען האנושות בכלל.
זוהי זכריות של יושרה, זכות, בשלות של איכויות הנפש כולן.
תבונה, חכמה ובינה הנובעים מאיכות זכרית זו, הינה עומדת לשירות האדם והעולם.
עבור אדם זה, כל מה שיש בידו, כולל גופו הזכרי, הינם חלק מכלל האמצעים שיש בידו לשם ההגשמה של מגמותיו בעולם.
זהו אדם בעל חזון – היודע להפוך חזון למציאות, וכן להנגיש את החזון לסביבתו ולהוביל אותה לכיוון החזון שאותו ראה עד להגשמתו.
זהו אדם מעשי, פרגמאטי, היודע להגשים חזון.

7- הגדרת הזהות מאלוהים, התפתחות של כוח האחדות באדם:
הזהות זכרית בדרגתה הגבוהה ביותר, איננה מודרגת על ידי גופו הזכרי של האדם, תוצאות עבודתו בעולם, החברה המקיפה אותו, המקום בו נולד, ההיסטוריה שלו וכו'
זהו אלוהים שמגדיר את זהותו, עקב אצבע אלוהים שבאה ועוררה את ליבו, ויצרה דמות אדם כפי כוח רצונה של האחדות.
איכות זכרית במדרגה הגבוהה ביותר הינה זהות מלאה עם כוח האחדות, המלכד את כל חלקי העולם כולו לכדי גוף אחד, יחידה אחת, מבנה אחיד שכל חלקיו לוקחים חלק מודע ופעיל בדינאמיקה של גוף אדם-עולם.
זהותו הפרטית של אדם זה איננה עוד אישית יותר, אלא אוניברסאלית השואבת את כוחה מן האחדות.
אין הדבר אומר שהוא איבד את אנושיותו, להיפך. יחס אישי מאדם מסוג זה, הינו המגע האנושי האוטנטי והעמוק ביותר המכוון את אחר אל המקום הנכון. זוהי דרגת האנושיות הגבוהה ביותר.