ה- אברי הרבייה, גיל המעבר בגברים, אנדרופאוזה

אנדרו – זכר, פאוזה – עצירה, הפסקה (הזכריות עמדה מלכת)

למרות שמימי קדם, יש תיעוד רפואי מדויק, במושאים רבים ומגוונים, כגון בכתבי היפוקרטס, גלינוס, רמב"ם, כתבי רפואה סינית, ועוד… אין תיעוד מסודר לנושא גיל המעבר בגברים.
קיימים כתובים רבים המציינים סימפטומים הדומים לנושא גיל המעבר בגברים, אך לא נוסח הסינדרום באופן מלא ומסודר.
בתקופה הנוכחית, רק בשנות ה90 למאה הקודמת, אחל להצטבר יותר ויותר עדויות קליניות לנושא זה.
היום ההדגרה הקלינית "גיל המעבר בגברים" הופכת לנושא שמודעים עליו באופן רחב יותר, ועדיין לא מספיק.
מדוע?
גיל המעבר בגברים עומד בסימן, סיום תקופת הזכריות (בדומה לגיל המעבר בנשים, שם מסתיימת תקופת הפריון, שהוא צד משמעותי בזהות הנשית)
הזהות הזכרית עברה שינוי קיצוני ומהפכני במאה האחרונה.
(לכן אין עדויות קליניות על סינדרום מוגדר זה, כיוון שזהות זכרית לא עמדה במבחן שהיא עומדת היום. בתרבות הקדומה לא הייתה שאלה כלל על משמעות הזהות הזכרית)
אנו עדים לשינויים ביולוגיים, המתבטאים אף בסוגי מחלות שהן תוצאה ישירה לסוג האקלים התרבותי בתוכו אנו חיים.
דבר נוסף, גברים מדברים פחות, משפתים ברגשות פחות ומצניעים את השינויים שהם חוויה עקב המבוכה הקשורה לנושא איבוד הזהות הזכרית (גם נקודה זו, תלויה באקלים התרבותי) לכן, תהליך הצטברות האינפורמציה הקלינית איננה מהירה.
חלק מן השינויים המרכזיים במאה החולפת הינה עלייה משמעותית בתוחלת החיים. אנשים במאות קדומות חיו עד גיל 60 לערך (אולי אף פחות) במאה החולפת תוחלת החיים עלתה עד לגיל 90-85, דבר שאף הוא חושף סוגי בעיות שלא היו רלוונטיות בעולם הקדום.

גיל המעבר בגברים, קשור ישירות לירידה ברמות הטסטוסטרון, ההורמון הזכרי.
מגיל 30, כל שנה יש בממוצע ירידה של בין 1-2% ברמות הפרשת הטסטוסטרון.
כאשר בגיל 80 יש כ30% טסטוסטרון, באופן היחסי לגיל 25.
כ95% מכמות הורמון זה מופרש באשכים.
קיים מעגל ביולוגי יומי שבוא יש הפרשה מוגברת בתחילת היום, וגל נוסף של הפרשה בשעות אחר הצהריים (כיוון שהורמון זה יוצר תהליך של עלייה בחוסן וויטאליות, עייפות בקימה בבקר ובשעות אחה"צ, בגברים, זהו אחד מסימני השחיקה, והירידה בהפרשת טסטוסטרון)
הוא מופרש בשבוע 4-6, בעובר, כאשר הוולד מתפתח לגוף זכרי.
הוא מפוקח על ידי ההיפותלמוס (תפיסת עולם) המבקר אותו דרך הורמון גדילה, ודרך ההיפופיזה המגיבה להיפותלמוס בהורמון המגרה את ייצור הטסטוסטרון באשכים (FSH – follicle stimulating hormone)
בלוטת יותרת הכליות (האדרנל) לוקחת חלק פעיל התהליך גירוי ייצור הטסטוסטרון, בקליפת האדרנל, בשכבה השלישית המרושתת (zona reticularis) שם יש ייצור הורמונים התומכים התהליך הרבייה (בשני המינים)
הורמון זה קיים גם בנשים, ברמות נמוכות בהרבה, אך קיים, והוא לוקח חלק פעיל בייצור וחיזוק מבנה שלד שריר ופריון. גוף האישה רגיש בקולטנים לטסטוסטרון ברמה גבוהה אם במידה הפחותה מגוף הגבר.
הורמון זה קשור לנושא ייצור זרע ופריון בגוף הגבר. אך מעבר לנושא הפריון הוא לוקח חלק חשוב בנושאים גופניים רבים, בניית עצם וחוזקה, חוזק השרירים, תהליך התפתחות הילד לנער ולגבר, הקול שמשתנה בנערים, נושאים בריאותיים בגיל ההתבגרות בנערים (אקנה, כאבי גדילה, ותהליך הגדילה עצמו) שייכים להורמון זה.

גיל המעבר בגברים מתחיל כגיל 50 לערך, ליכול להימשך זמן רב, עד גיל 70.
ביחסיות בין זכר לנקבה, בנושא זה, תהליך גיל המעבר הנשים, קצר ומרוכז יחסית, כאשר בגברים, הוא עלול להיות ממושך ואיטי (זוהי סיבה נוספת למיעוט הידע הקליני על התופעה, שהיא מתחרשת על פני הזמן רב, ולכן ככל שחולף הזמן, האדם מתרגל למציאות שונה ואינו מזהה אותה יותר כקושי או בעיה)
גיל המעבר בגברים, אם כן, איטי וממושך, כאשר תהליך הדרדור המערכתי, כרוך בתהליכי זקנה טבעיים.

ירידה ברמות הטסטוסטרון בגוף הגבר יוצרת ירידה רב מערכתית:
האטה מטבולית, נטייה להשמנה, בעיקר השמנה בטנית (הקשורה לתסמונת המטבולית שאף היא סינדרום חדש יחסית, שהוגדר ב30 שנה האחרות, כחלק משינויי האקלים התרבותי)
ירידה במסת העצם – עם התפתחות של אוסטיאופורוזיס.
ירידה בייצור זרע, בתפקוד המיני ובזקפה.
ירידה קוגניטיבית ביכולת הזיכרון, חשיבה, ריכוז. המוח (פיזיולוגית) הופך לאיטי יותר בתפקודיו.
העמידות יורדת – ירידה ברמת האנרגיה, ברמה החיסונית, ובכוח בכלל.
נשירת שיער, דלדול שיער. השיער הופך לדק יותר.
ירידה ברמות טסטוסטרון, מובילות לשינוי במצב הרוח, דכדוך, מצבי רוח משתנים, דיכאון, התכנסות, בכי ספונטני (הדבר מוביל לשינויים רדיקליים במבנה האישיות)
לעומת זאת, עלייה לא טבעית ברמות הטסטוסטרון בדם, מובילות לחוסן גופני, כוח גופני לא שגרתי (דבר המקובל בקרב ה – body builders) חדות חושית, וכן נטייה לתחרותיות, אגרסיביות והתנהגות אלימה (עיקרון זכרי פרימאלי)

הירידה ברמות הטסטוסטרון בגיל 50 הינו טבעי, אך עם יש ירידה מואצת מדי, הדבר מהווה סיבה לסינדרום של גיל המעבר.
סיבות מרכזיות לירידה מואצת בטסטוסטרון:
1- תזונה לא בריאה (יש מזונות המעודדים טסטוסטרון, ויש מזונות המורידים טסטוסטרון) חיסרון בתנועה גופנית (ספורט יציב וקבוע מעודד הפרשות טסטוסטרון)
2- חיסרון שעות שינה (חלק מייצור ההורמון מתרחש כעת שינה, כאשר הגוף נינוח, בהקשר של הורמון הגדילה, המופרש לאורך כל חיי האדם)
3- שחיקה מערכתית עקב אורח חיים דורשני, עייפות החומר.
4- אך הנושא המרכזי והחשוב ביותר, העולה על פני כל שאר הגורמים, אלא הם החיים עצמם, מה קרה לזהות הזכרית של הגבר עקב סוגי האתגרים השונים.
בדרך כלל יש ירידה בטסטוסטרון לאחר אכזבה, כישלון, עסק שלא צלח, דבר מה שהביא למפח נפש, שערער את הביטחון העצמי. את המעמד של הגבר מול עצמו ומול עולמו, והביא לסדקים ביציבות של הזהות הזכרית.
נמקד:
ירידה בטסטוסטרון, הינה תגובה ולא סיבה, לגיל המעבר בגברים, כאשר סיבתה המרכזית: סדקים בזהות הזכרית.
מכאן שגיל המעבר בגברים, וכל הסימפטומים הנלווים אליו, כולם על בסיס רגשי וקיומי.

ירידה בטסטוסטרון הינו סימן של תהליך ההזדקנות של גוף הגבר.
הזקנה היא טבעית, היא לא מחלה.
מה שהופך את הזקנה למרובה במחלות, ולקשה, אלו הם שלבי התפתחות שלא הבשילו ולא הגיעו למיצוין (כפי שלמדנו בשיטת 12 השלבים)
המחשבה הקונבנציונאלית שתומכת במתן הורמונים לשם האטה בתהליך ההזדקנות, עושה נזקים עצומים לגוף הגבר, במתן טסטוסטרון טיפולי (דבר שהוא נכון גם לנשים במתן אסטרוגן, לשם מטרה זהה)
מדוע?
מכיוון שירידה בטסטוסטרון אינו סיבה לזקנה אלא תוצאה אורגנית להליך רגשי – קיומי.
כאשר נותנים טיפול תרופתי למצב שהוא תוצאה ולא סיבה, המשמעות הפיזיולוגית שלו, בעייתית ביותר, אם לא הרת אסון (ידוע היום כי מתן טיפול של טסטוסטרון, עלול להוות סיבה מזרזת לסרטן הערמונית, לקרישיות דם, התקפי לב ושבץ מוחי)

אם כן, הדבר שאותו בוחנים בגיל המעבר בגברים זוהי שאלת הדינאמיקה הרגשית של הגבר.
איזה חיים חי, מה קרה לו בחייו, מה היו האתגרים, על מה נלחם (עם בכלל) האם חווה את עצמו כמצליח או כנכשל, מהו הציון שהוא נותן לעצמו ביחס לחיים שעבר – האם הוא חש עצמו כהצלחה או ככישלון… אלו הם הנושאים המהווים סיבה לסינדרום זה, שהסימפטומים הגופניים, הם רק עדות לתהליך החיים שהאדם עבר.

מסקנות ביניים:
1- זקנה היא לא עונש, אם האדם חי נכון כל חייו, זקנה היא ברכה. אם חי לא נכון, הזקנה וסוג המחלות שיהיו, ישקפו את מה שלא היה נכון (ביחס למיתר הקיומי שבלב)
2- הזהות הזכרית בתרבות הנוכחית נסדקה, ועומדת באתגר יומי מצידו של הגבר.
ניתן לומר כי זהות זכרית, דבר שהיה מלוכד היטב בתרבויות קדם, איננו קיים יותר בתרבות הנוכחית. הגבר לא גבר – האישה לא אישה, דבר המתבטא דרך הסימפטומים הגופניים עצמם, וכן בסינדרום גיל המעבר בגברים.
3- הטיפול בסינדרום, מתחיל מהתבוננות על החיים שחי הגבר ולא לפי הערכים של תוצאות בדיקות הדם. הטיפול מתחיל באדם ולא בתוצאה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s