ג- תימוס, תימומה thymoma – גידול על התימוס

ניתוח המחלה ע"פ הגישה הפסיכו סומטית, כפי שלמדנו:

גידול סרטני – "סכיזופרניה" גופנית, פיצול גופני בנושא עקרוני.
גידול סרטני בבלוטת התימוס – פיצול באינטליגנציה החיסונית האמורה לשמור על האדם מפני גורמי מחלה חיצוניים ופנימיים, למקום באדם שעליו יש לשמור.
מע' החיסון מתפקדת ביעילות כאשר היא יודעת על מה היא שומרת, אך כאשר הקשר עם היסוד המרכזי שעליו יש להגן, אבד או היטשטש, אז למע' החיסון אין בהירות על הנקודה העקרונית ביותר: "על מה אני אמורה להגן? ומפני מה?"
ברובד עמוק יותר – זוהי התנתקות של האדם מעצמו, איבוד תחושת הדרך והסיבה למקומו בעולמו, המביא לנתק זה.
בדרך כלל לאחר תקופות של דיכוי רגשי ממושך, בהם האדם היה מודע לרצונו למאווייו, אך הם דוכאו לאורך השנים, עד שהפכו לאדוות נפש נשכחות.

גידול בלוטת התימוס, נדיר אך הופך לנפוץ יותר ב20 השנים האחרונות.
סטטיסטית (ע"פ ארגון הבריאות העולמי) במערב 1 למאה אלף, בסין 6 למאה אלף.
דבר מעיד על קשר תרבותי היוצר דיכוי באדם.

סימפטומים קליניים של גידול בלוטת התימוס, ומשמעותם הרגשית:
1- שיעול יבש טורדני: ניסיון לדחות החוצה גורמים שחדרו פנימה.
יסודות רגשיים שחדרו לנפש האדם, שאינם שייכים להרמוניה הטבעית של האדם ויוצרים הפרעה בהיותם שם. גורמים לאי נוחות, דבר שהמתבטא דרך השיעול, שזהו רפלקס המנסה לדחות דבר מה, מן הפנים לחוץ.
יש לברר עם האדם, מה הוא חש שחודר לתוכו, שהוא אינו מצליח לפלוט, והדבר שחדר – קשה וכואב.
2- כאב בחזה: כאב מעיד על דבר שאיננו במקומו, דבר שיצא ממקומו. מיקום הכאב מלמד על הדבר שאיננו במקומו – כאבי חזה: השם של האדם, החזות שלו, האופן בו אדם מבין את התדמית שלו כפי שהוא חושב על מה שחושבים עליו.
יש לברר עם האדם, כיצד הוא תופס את התדמית שלו בעולם.
3- קשיי בליעה: נושאים רגשיים שלא ניתן להתייחס עליהם, הם אינם ניתנים לעיכול (עלבון, קונפליקט, יחסים קשים וכו') לא ניתן "לבלוע" מצבים רגשיים מסוימים.
יש לברר עם האדם, את אותם הנושאים הרגשיים הוא לא יכול "לבלוע" (יחסים אינטימיים, אירועים שקרו לו בחייו, מצבים רגשיים חברתיים ועוד)
4- קשיי נשימה: נשימה זהו החיבור הראשוני והמיידי של עולמו הפנימי של האדם, עם העולם החיצוני. הסינכרוניזציה בין עולמו הפנימי של האדם, לעולם במחוץ, איננו מסונכרן, מסיבות רבות, אולי נוקשות יתר של האדם, אולי העולם החיצוני קשה והאדם אינו מוצא את מוקמו בעולם גס רוח, אולי האדם חווה משברים וקשיים ביכולת הביטוי האישי שלו, דבר הביא לוויתור על הרצון למגע עם העולם.
ייתכנו סיבות רבות לנושא זה, ויש להבין את הדינאמיקה האישית ואת נסיבות חייו של האדם.
5- צרידות בקול האדם, ללא סיבה: הקול זהו הביטוי האישי העמוק ביותר, קול צרוד מלמד על קשיי ביטוי במובן הבסיסי, האדם היה רוצה לומר דברים שהם אינם אפשריים לו, לכן קולו הופך צרוד.
יש לברר עם האדם, האם קיימים מצבים שהם אין צרידות, במקום ששם יש צרידות – שם יש קושי קומוניקטיבי עמוק ובסיסי בין האדם לסביבה.
במקום ששם אין צרידות, שם זו המקום בטוח, המוגן, שהאדם חש שם בבית.

בלוטת התימוס היא העיקרון האוחז בתוכו את עיקר האינטליגנציה החיסונית (adaptation) לכן מחלה של הבלוטה מלמד על בלבול עצמי עמוק של האדם מול עצמו, עם אלמנטים של שכחה והזנחה עצמית (האדם נטש את עצמו)
גידולים על התימוס מתפתחים לאט, לאורך שנים רבות:
תהליך הנטישה, ההזנחה והשכחה העצמית מהווה את המהלך הרגשי, המקדים להופעה הסומטית הזו, גם באופייה של התפתחות המחלה (איטית) תהליך הניתוק ותוצאותיו מתרחשים על פני זמן רב, עד שהם הופכים לדפוס קיומי, אז מתרחש התהליך הסומטי.
כאשר הגידול חורג מגבולות הבלוטה – אז הוא הופך לממאיר, עם גרורות, בתחילה לרקמות מקומיות הקרובות לגידול, ולאחר מכן לגוף כולו.

כמו שנאמר במאמר הקודם, מע' החיסון והתימוס בעיקר, יודעים את כיוון ואופן פעולתם עקב הקשר הישיר ללב.
ללא קשר ללב, מע' החיסון והתימוס – אינם יודעים את מסגרת פעולתם, וזוהי תחילתן של המחלות החיסוניות, כאשר בכל מחלה – אופייה של המחלה, מלמד על סוג הנתק של האדם מליבו (מעצמו)
בגידול בתימוס – קיים נתק בסיסי, הקשור לפיצול בין שתי מערכות נפש.
האחת היא העמוקה והאינטימית, שם האדם לבדו, מרגיש את עצמו בטוב ומוגן.
השנייה היא מערכת גומלין עם העולם מבחוץ, כאשר הפיצול הוא – כמו שאין זיקה בין העולמות.
אז מע' החיסון יוצרת מהלך חיסוני כפול, דבר שלאט ולאורך זמן יוצר את הביטוי הקליני של גידול.
בדרך כלל – מציאות רגשית כפולה זו, מהווה גורם המסב לאדם סבל רב.
נקודת המפנה במובן הפיזיולוגי, היא במקום ששם האדם כביכול "נכנע" וויתר על אפשרות קיומית טובה ונכונה לו יותר.

בדרך כלל – גידול בבלוטת התימוס, מתפתח בממוצע בגיל 40- 60.
מה מאפיין שלב חיים זה (ע"פ 12 שלבי החיים) ?
זהו הזמן שבוא האדם מקבל הזדמנות שנייה – נוספת, לחיות נכון, להגשים את הדבר הנכון, "לתקן" את מה שיש לתקן (מע' יחסים, משברים מן העבר המהווים חסם, תכונות אופי שלא התגבשו במלואן, ביטוי אישי דרך עבודה בעולם וקריירה, היכולת לבטא רגשות – אהבה וכו')
כמו שראינו במאמר קודם, הבלוטה מפסיקה את פעילותה בגיל 18 בממוצע, ואז היא עוברת תהליך ניוון הדרגתי.
כאשר דפוס קיומי לא נכון, מגיע לגיל ששם על האדם לפגוש את מה שאינו נכון, לתקן ולשנות.
לא בהכרח המבנה הגופני יהיה בעל יכולת לעקוב אחר השינוי הנפשי. בעיקר עם האדם מתמהמה בצורך הקיומי לשינוי ודוחה את ההחלטות שעליו לקבל – בדרך כלל כיוון שהן קשות.
קיבעון רגשי ומחשבתי עם הידיעה הפנימית באדם על חיים שהיה אמור לחיות ולא חי אותם, כפי שהדבר משתקף בגיל 40-60, זוהי הסיבה להתפתחות של גידול בבלוטת התימוס.
בעיקר לאחר שהאדם וויתר לאפשרות קיומית אחרת טובה יותר, ונכנע לדפוסים שאינם נכונים לו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s