בלוטת יותרת התריס – parathyroid

הסימבוליקה של האנטומיה והפיזיולוגיה של בלוטת יותרת התריס, וכיצד האנטומיה והפיזיולוגיה מלמדים את הדרך הנכונה להתפתחות הנפשית – רוחנית של האדם.

ארבע בלוטות בגודל של גרגר אפונה, כל אחת, הממוקמות על הדופן האחורית של בלוטת התריס. בזוגות – זוג אחד בימין ושני משאל, בדרך כלל באופן סימטרי.
ארכיטיפ הצד האחורי: ההיסטוריה שקשורה לצורך במבנה התומך בעולם הרגשי של האדם.
הבלוטות מפרישות את ההורמון הקרוי על שם הבלוטה: הורמון יותרת התריס, (PTH – parathyroid hormone)
הורמון זה אחראי לניהול משק הסידן בזרם הדם.
ארכיטיפ הדם: זרם החיים, התלוי בלב – מקום מושבו של המיתר הקומי.
הארכיטיפ ומשמעות הסידן: יציבות, בנין, עמידה ועמידות, בית, ביטחון, מבנה.

על הסידן:
99% מן הסידן בגוף, קיים בעצמות ובשיניים. שם זהו סידן יציב כמינרל.
סידן זהו המרכיב המרכזי לבניין העצמות.
0.9% סידן קיים בתוך הרובד התאי בגוף, ולוקח חלק פעיל בפעילות התא, בעיקר במיטוכונדריה, בתהליך ייצור אנרגיה. זהו סידן אקטיבי ומיונן לכן קשור לתהליכים אורגניים אקטיביים.
0.1% סידן, קיים בזרם הדם. זהו סידן מיונן, הלוקח חלק פעיל בתהליך תנועת השרירים, חלוקת תאים (גנטיקה) פעילות עצבית ובעיקר בעצבוב של הלב.
על סידן זה (הזורם בדם) אחראי ההורמון המופרש מיותרת התריס.
הורמון הקשור לאיזון הסידן המיונן בזרם הדם, הוא איננו מופעל מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) כמו בלוטת התריס, שעליה הוא שוכן, אלא שזוהי בלוטה עצמאית המגיבה רק לנושא הסידן וריכוז שלו בדם.
נקודה נוספת: הורמון הקלציטונין המופרש מבלוטת התריס, אחראי לירידה ברמות הסידן הדם, ואילו בלוטות יותרת התריס, אחראיות לעלייה שלו.
דינאמיקה הפוכה, המאזנת זו את זו, הקיימת במקביל על אותו הציר האנטומי (גרון – על בלוטת התריס)
מסקנה:
קיומה של דינאמיקה הפוכה זו, משקפת את הנטייה לדיכוטומיה הרגשית שהיא טבעית ואף הכרחית באופייה.
דיכוטומיה רגשית הכרחית לתנועה המזינה של יצירתיות הנובעת מעולם הרגש. נושא שאין לדכא או לבקר. אדם עם נטייה רגשית אחת – ללא ההופעה ההפוכה לרגש כשלהו, מלמד על תהליך קיבעון שעשוי לעצור ולהפריע בתהליך ההתפתחות והיצירה של האדם, תהליך הזקוק לדינאמיקה הדיכוטומית של תנועת הרגש.

ארכיטיפ ומשמעות:
הגרון זהו המקום ששם קיים המוקד לביטוי קומוניקטיבי רגשי.
רגשות והיכולת לבטא אותן, מתבטאות דרך הגרון.
לכן רוב התופעות הקליניות המופיעות בגרון (דלקות שקדים, אפטות, בעיות בתירואיד – גוייטר וכו', כולן מלמדות על קשיים רגשיים קומוניקטיביים, כאשר כל בעיה עם המשמעות הספציפית שלה מעידה על אופיו של הקושי הקומוניקטיבי)
בלוטת התריס אחראית לנושא איזון מטבולי – המושפע מתנועת הרגשות, מיכולת האדם לבטא רגשות וכן בקשר הרגשי של האדם עם אנשים נוספים.
יכולת זו תלויה בעיקרה בצורך למבנה, לבניין הממוקם ביציבות באדם, אז לרגשות יש אפשרות ביטוי נכונה לדינאמיקה שהרגש זקוק לו (נושא הסידן)
בנין במובן של איכויות נפשיות בשלות ומבוססות כנתיב התנהגותי מוגדר ויציב (תפיסת עולם, איכויות אופי, גישות מוגדרות לחיים)
רגש ללא מבנה מתחם – גודש ואינו יודע כיצד לבטא את עצמו (בדרך כלל ביחס למשהו נוסף)
לכן שני צדי המטבע של ניהול משק הסידן בגוף קיים באזור זה (בלוטת התירס, והקלציטונין המורידים את רמות הסידן בזרם הדם, יותרת התריס מעלה את הסידן בזרם הדם)
סידן שעניינו מבנה, איננו מבנה מקובע שאינו משתנה, אלא קשור בגמישות של יכולת ריאקטיבית לעולם הסובב (הסידן המיונן הלוקח חלק בפעילות העצבית)
איכותו של מבנה בריא ויציב אם כן, ביכולתו להפיק כוח ואנרגיה, וכן בגמישות שיש לו – במקביל לצורך במבנה המעניק יציבות וביטחון.
יציבות וביטחון אמיתיים – אם כן, אינם מקובעים, אלא גמישים.
המבנה האורגני מלמד ומראה את האיכויות ההכרחיות שעל האדם לפתח בתוכו, לשם תהליך ההתפתחות וההגשמה הנכונים לאיכות שיש לו להביא לעולמו.
בהקשר הנוכחי: הצורך לפתח מבנה יציב התומך בתנועה הרגשית.
מסקנה:
רגש פתוח, "טבעי", ללא תיחום, ש"זורם" איך שבא לו, אינו נכון לאדם, לא טבעי לאדם ובוודאי שאינו מועיל, אלא מוביל לבסוף לפתולוגיות מסוגים רבים.

הורמון יותרת התריס, יוצר בקרה על ארבעה מוקדים:
1- תאים הבונים עצם (אוסטאובלסטים) וכן לפירוק תאי עצם במקרים שהם יש חיסרון סידן בדם (אוסטאוקלסטים)
2- כליות: תהליך הסינון של סידן בכליות, כדי לחסוך סידן שלא יחמוק לשתן.
3- תהליך הספיגה של סידן במערכת העיכול, במעיים.
4- רמות הסידן האקטיבי שבדם.

תהליכים אלו מערבים בתוכם פעילות ישירה עם ויטמין D3, הלוקח חלק פעיל באיזון של רמות הסידן, וההמרה שלו מסידן פסיבי בעצמות לסידן אקטיבי מיונן הקשור לתנועת השרירים ותהליך העצבוב בכל המערכת, בעיקר בעצבוב הלב.
ארכיטיפ ומשמעות: העצמות בחלוקה ושינוי מתמיד (המבנה הקבוע משתנה, מבנה בריא משתנה ואיננו מקובע)
כליות – זהו האיבר האחראי ליצירת האקלים שהאדם זקוק לו לשם התפתחותו, האקלים המתאים לאיכותו של האדם. הכליות יודעות לייצר את סוג האקלים הסביבתי שנחוץ לאדם עקב האיכות הפנימית שלו.
המעיים – יודעים את מה לספוג עקב הבנת הצרכים האבולוציוניים של האדם. כיוון שהם סופגים רק את מה שחשוב לאדם לשם התפתחותו. חומרים מהם האדם נבנה כלפי העתיד שלו. ידע זה בא למעיים מן הלב – שם שוכן המיתר הקיומי עם ידע מסוג זה.
סינכרוניזציה זו, בין כל אותן המערכות, מתרחשת דרך הורמון יותרת התריס (היבטים של מערכות נפש באדם)

ויטמין D, משופעל עקב המגע של העור עם השמש – קרינה אולטרה סגול UV. ללא השמש אין הוא משופעל. דבר שיוביל לפגיעה רב המערכתית עקב היציאה מאיזון במשק הסידן בגוף.
הסידן אם כן (דרך הקשר שיש לו לויטמין D) קשור ישירות לתגובה של האדם והקשר שלו לאטמוספרה ולאקלים הסביבתי, המתבטא דרך קרינת השמש, קרינה עם אופי קוסמי.
דבר המלמד כי הסידן קשור ליכולת בקליטה של איכויות דקות עם אופי "אנרגטי" איכויות אסטראליות כוחות טבע.
האופן בו האדם מגיב לירח, לשמש ולכוכבים, שייך לאיזון בסידן בזרם הדם.

הסידן אם כן – המייצר מבנה, מחבר כמו כן את האדם ליקום הסובב.
משמעות הדבר: קשר לאיכויות טבע עדינות יותר, תלוי בדינאמיקה הרגשית – אך בעיקר ביציבות הרגשית, שכאשר יש לרגשות מבנה תומך ברור ויציב, הם הופכים לאיכות המחברת את האדם, לתקשורת (התלויה ביציבות הרגשית) בשלושה מישורים:
א- החברתי – הבין אישי, האינטימי.
ב- הסביבתי – אדם, עולם, טבע.
ג- הקוסמי – אדם כוכבים ומזלות.
כל אלו תלויים בדינאמיקה הרגשית, ביציבות הרגשית ובעיקר בסוג המבנה הפנימי שיש באדם, היוצר תמיכה ומאפשר תנועה גמישה ורב גוונית ביכולות תקשורת ואיזון עם הסביבה החיצונית ביחס לתכנים הפנימיים של האדם, וכיצד הם מקבלים ביטוי מהימן הנאמן למיתר הקיומי בלב (הפוטנציאל העמוק של סיבת הקיום של האדם בעולמו)

מכאן שמחלות של בלוטת יותרת התריס והביטויים הקליניים של מחלות אלו, הן ביטוי ישיר לכל הנאמר עד כה.
מחלות כגון: גידולים – אדמונה או סרטן על הבלוטה, הפרשות יתר של הורמון הגורם לסידן עודף בזרם הדם, או חיסרון של סידן בדם.

הינה סיכום לסיבות רגשיות המקדימות למחלות בבלוטת יותרת התריס:
1- אנשים בעלי עוצמות נפשיות, ללא עוגנים וללא תחושת יציבות המאפשרות קומוניקציה רגשית בטוחה.
2- אנשים העוסקים בניהול, בכל מימד (משק בית, חברה פרטית, מיקום ניהולי בחברה עם חטיבות רבות והרבה בני אדם)
כאשר הקושי הינו ביכולת הקומוניקטיבית הבין אישית, ביחס לתוכן הניהולי ולצורך בסדר ובארגון.
3- ככלל – אנשים עם גודש רגשי, המציף – ללא יכולת לנתב רגשות באופן קונסטרוקטיבי.
4- כאשר מערכות קשר עם הסביבה הפכו לאטומות – ביחס לתנועת העונות והטבע. ובעיקר ביחס ליכולת של האדם להסתגל לשינויי האקלים
5- אנשים עם תפיסות עולם הישרדותיות, כאשר עיקר תשומת הלב שלהם, הינה על החשיבות ההישרדותית המתבטאת בצורך ליציבות בעבודה, כסף, בית, משפחה ועוד… כל אותם הנושאים המקנים לאדם תחושת יציבות בקיום שלו.
6- חיסרון תחושת היציבות, עלולה להפוך אדם לחרד ברמות שעשויות להתבטא דרך יציאה מאיזון של משק הסידן, המגיב לצורך של האדם בביטחון.
7- כאשר האדם הפך עקב החרדה, לנוקשה מדי, עד לרמה שאין הוא מסוגל להשתנות עם מה שהמציאות מחייבת, והוא מתעקש לשמור על מבנה שאולי היה בעבר הכרחי, אך כעת אותו המבנה הפך למעקב ולאבן נגף בהתקדמות של האדם. זהו המקום שם בלוטת יותרת התריס ומשק הסידן בגוף, עלולים להיפגע.

למדנו אם כן, שההורמונים בבלוטת התריס, וביותרת התריס – מגיבים ישירות למצבו הרגשי של האדם. לתפיסת העולם שהוא מחזיק בה. כך שחולי בבלוטות אלו, אינם אלה תוצאה למצבים רגשיים וקיומיים שקדמו לחולי הגופני.
שינויים בבלוטות אלו, הן התוצאה ולא הסיבה, כתגובה להליך הרגשי והקיומי שקדם להופעה הקלינית.
התבררות קלינית זו, חשובה ביותר להבנה ולמיקוד על הנושאים שיש לגעת בהם לשם טיפול הולם ויציב של תופעות קליניות אלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s