מעגל החיים, שלב רביעי – הלידה


שלב הלידה זהו אירוע דרמתי ומכונן. זוהי הבקיעה של הוולד והחשיפה הראשונה שלו לאוויר העולם.
יש למגע ראשון בכל נושא כוח מכונן – כדוגמת הרושם הראשוני של מפגש בין אדם לאדם. על אחת כמה וכמה, המפגש הראשון של הוולד עם העולם.
אותו המפגש נחתם בגופו של הוולד, לרוב, לאורך החיים כולם. כל מה שקיים בסביבה של הוולד באותו הרגע, נחתם באורגניזם שלו כחוויה מכוננת.
אנו רגילים לחשוב ולהרגיש את המציאות מתוך הפרספקטיבה של אנשים בוגרים עם דעת והמבנה גופני היודע לסנן ולהתעלם מרובדים רבים בקיימים באוויר, באופן טבעי ותמידי, שהילד הנולד נחשף ומושפע מהם עמוקות.
נושאים כגון: כוח השמש, הירח והכוכבים. כוח המקום שבו נולד הילד – לכל מקום יש חיים עם אופי ייחודי. לטבריה יש נוכחות עם אופי שונה מירושלים או תל אביב. אותם החיים של המקום יוצרים אפקט עמוק על האורגניזם של הוולד.
במסורות העתיקות, דרך שעת הלידה, המקום, והתאריך מאפשר להבין את ההשפעות האסטרולוגיות על אותו הוולד. ומתוך כך להעריך את סוגי ההשפעות שיחולו על חייו בגיל בוגר יותר.
ברגע שהוולד נולד, הוא נחשף ומגיב לכול היקום כולו, וכוחו של היקום על רב גווניו, יוצרים על גופו של הוולד אפקט הטביע את עצמו מיידית ולזמן רב.
זהו תהליך טבעי, שמן בזווית של הרך הנולד זהו חלק מן המפגש וההכנה ההכרחית של מבנה הגוף והנפש לחיים הבוגרים בשלב מאוחר יותר.

תהליך הלידה:
תהליך הלידה הטבעי של תנועת הוולד בתעלת הלידה – מהווה מהלך מכשיר קרקע לחוויה האורגנית והעצבית מול המפגש של הוולד עם העולם.
יש ל"מסגז" זה חשיבות עצומה בהכנה העצבית לקראת המגע הראשוני עם אוויר העולם.
ללא מסז' זה, הילד עשוי לחוות את המגע הראשוני עם העולם כאירוע טראומתי, מזעזע, שמחתים את עצמו בתוך המבנה של הילד ומותיר דפוס פיזיולוגי, אורגאני המתפתח בגיל בוגר יותר לבעיות רבות מן הזווית הקוגניטיבית.
קיים קשר הדוק בין פעולת הקוגניציה – התלויה בפעילות העצבית – לאופן שבו נולד הילד, וכיצד הוא עבר או שלא עבר את תעלת הלידה.
תהליך הלידה מייצר דפוס פיזיולוגי בגופו של הילד, המתפתח לאחר מכן למערכת התנהגותית, רגשית, קוגניטיבית, עם קשר ישיר ליכולות הלמידה של הילד.
תופעות רבות של בעיות רגשיות בילדים, עם קשיי קשב וריכוז, נעוצים באופן הלידה.

דוגמאות לקשר בין סוג הלידה לדפוס שהוא מותיר בגופו של הילד:
1- לידת מלקחיים, או לידת וואקום:
זוהי לידה טראומתית במיוחד, מן הזווית של ילד. לרוב אופן הלידה מותיר המטומא (סימנים של שתפי דם) על הגולגולת, ובמקרים רבים הילד נולד עקב כך עם מבנה גולגולת אליפטי או עקום לאור המשיכה בכוח החוצה מן הרחם.
(אין בכוונת הכתוב לעורר ביקורת על לידה זו, מובן וברור ואם קיים אילוץ רפואי ללידה מסוג זה, אז כמובן שיש לפעול כך – במקביל, יש דרכים לשיקום האפשרות לטראומה מסוג זה, וזוהי עיקר מגמת הכתוב)
מן הזווית של הוולד, זוהי חוויה טראומתית עם תחושת סכת מוות, המותירה זעזוע על המוח כאיבר.
מכיוון שהמח, מן הזווית האורגנית – משמר ו"זוכר" את סוג ההתנסות הזו, הדבר ממשיך לאחר מכן להפרעות עצביות מן הזווית של תפקודי מח, כאשר הביטויים הקליניים (לרוב) הם חרדות לא מוסברות, נטייה להנהגות אלימה או אימפולסיבית, קשיי לימוד – ריכוז וזיכרון, קשיים חברתיים.
מן הזווית של הקליניקה ההומיאופתית: בדרך כלל, יש לשקול מייד לאחר לידה מסוג זה arnica , עקב שתפי הדם וחווית הטראומה שברקע.
אפשרות נוספת היא – hypericum – לאור הפגיעה העצבית.
בגיל בוגר יותר, הבחירה של התרופה הינה על פי סוגי ההפרעות ההתנהגותיות, החברתיות, הלימודיות או הפרעות של תהליכי שינה (שגם הם אופייניות לביטויים מאוחרים של טראומת לידת וואקום ומלקחיים)
במקרים רבים – stramonium – הינה תרופה הומיאופתית רלוונטית לנושא זה.
2- לידה קיסרית – בניתוח והרדמה:
בלידה זו הילד לא עבר בתעלת הלידה, החשיפה לעולם מתרחשת (לרוב) באטמוספרה של מציאות אקוטית, מיידית, דחופה ואולי אף מסוכנת.
עקב אי ההכנה של הוולד ליציאה לעולם, הוא נחשף באחת ובבהלה לעולם, דבר המותיר בתוכו רושם של הפתעה ואי מוכנות.
בדרך כלל, מן הזווית הקלינית שכיח לראות את הקשר בין וויסות חושי, רגישות יתר – כמו שאין לילד עור, בעיות של קשב וריכוז – מן הזווית של ההאטה ביכולת התפיסה של הילד. (לרוב אין לילד בעיה של חיסרון באינטליגנציה, יש לו בעיה בהסחי דעת, עקב נושא הוויסות חושי, דבר שאינו מאפשר לו להיות קשוב בדבר אחד לאורך זמן. לאור מצב זה, הוא עשוי לצור פערים ולהיחשב על ידי המערכת כ"לא מוכשר"- אך דבר זה אינו נכון – לרוב ילדים אלו אינטליגנטיים ורגישים במיוחד, ועם זקוקים לאווירה לימודית לא סטימולטיבית – אלא רגועה ושקטה)
מן הזווית הקלינית – ההתאמה של תרופה הומיאופתית נעשית על פי הנטייה המבנית עם הקשר של העברה בין דורית (מיאזמות)
3- לידה שחבל הטבור הסתבך וסובב את צוואר הילד, כאשר בכל דחיפה או לחיצה של האם בתהליך הלידה, יותר אפקט של חנק מן הזווית של העובר הנולד.
זוהי חוויה מטלטלת וטראומתית מן הזווית של האם והילד.
יש מקרים שבהם נולד ילד עם כיחלון וחיסרון חמצן. מצב שעשוי לסכן את חיי הילד.
זוהי לידה המותירה בילד רושם קשה של סכנת מוות מיידי. בדרך כלל הדבר מתבטא בגיל בוגר בנטייה לחוויות פאניקה, חרדות קיצוניות, חרדת טביעה, חנק או חוסר נשימה.
בדרך כלל אופן הלידה הזו יוצרת בגיל בוגר אופי של אדם המגיב למציאות בפאניקה, בתגובות – לא רציונאליות, לא הגיוניות, והאדם מייצר לעצמו "הסברים" ופילוסופיית חיים המנסה לנמק לעצמו את סיבות החוויה האקוטית.
מן הזווית ההומיאופתית: אחד התרופות השכיחות ללידה מסוג זה ולאפקט המאוחר שלה, זהו aconite או lauroserasus.
4- ברוב הלידות יש אלמנט של טראומה, עקב הצומת הגופנית הדרמתית של האם ושל מה שחווה הוולד.
כמו כן ברוב המקרים אין הלידה מותירה בגיל בוגר חותם או טראומה, אך בכיוון שבעת התהליך יש אפשרות של טראומה, ההומיאופתיה נוטה לראות ב – arnica , כתרופה רלוונטית לשם הריפוי של אותה הטראומה.

סיכום: יש עוד סוגים רבים של צורות לידה והאפקט שהן מותירות על גופו של הוולד, וכיצד הדבר משפיע על החיים הבוגרים.
במאמר נכתב על סוגי הלידות הנפוצות – אך יש כמובן עוד אפשרויות רבות.
עם מזהים אפשרות קלינית זו, של תופעות רגשיות או גופניות הנעוצות בלידה, מומלץ לפנות להומיאופת בתחום של ההומיאופתיה הקלאסית, שזהו תחום טיפולי היודע להתייחס לאדוות הרחוקות של אירוע מסוג לידה ותוצאות שלו בגיל בוגר.
על כל הצדדים של ליווי היולדת והלידה, מומלץ להיוועץ עם מטפל מוסמך בתחום, עקב אפשרויות רבות של סוגי תרופות רבות בנושא לידה שיקום מן הלידה, לאם ולילד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s