מעגל החיים, שלב א' – טרום עיבור

התורשה של חיי ההורים, ומצבם הנפשי:

מצבם של ההורים והחיים שהם חיו, עד לנקודת העיבור, שם הם מעבירים את עצמם ותוצאות חייהם, דרך העיבור לוולד שיתפתח ברחמה של האם.

יש משקל רב לסוג החיים ואיכות החיים שחיו ההורים, כיסוד המשפיע על האדם הנולד דרכם.
אף אדם אינו "דף חלק" בלידתו, הוא נושא עימו את תוצאות החיים של הוריו, כפי החיים שהם חיו, אולי לחיוב ואולי לשלילה.
בדרך כלל ה"לא מודע" של ההורים עובר לילדיהם והם מאמצים התנהגויות שאינם חלק ישיר מן האיכות המולדת שלהם, דבר שגורם בדרך כלל לסוגים רבים של הפרעות שאינן טבעיות לנפש הילד, כגון: פחדים וחרדות, קשיי לימוד וריכוז, הפרעות חברתיות, קשיים בקומוניקציה חברתית ועוד.. בדרך כלל, הצדדים הלא פתורים, המודחקים, הלא מטופלים בנפשם שלב ההורים, עובר כתורשה לילדיהם.

תהליך זה טבעי ולא ניתן להימלט ממנו.
אחת מן הסיבות המרכזיות לתהליך זה, הינו הקושי של ההורה לעמוד להתמודד עם כלל המורכבויות של אותם הדברים שהתרגשו לבוא על חייו, חיסרון הכלים וההבנה לעיסוק עם סוגי בעיות שהאדם נפגש עימהם במהלך חייו.
כל אותם הנושאים מצטברים בנפש האדם, אינם נעלמים או מבריאים ספונטנית, הם עוברים לדור הבא, כחלק מתהליך האבולוציה של דור לדור, כאשר הדור הקודם נושא בליבו תקווה שהדור הבא יצליח טוב יותר במקום שבו הוא התקשה, או כשל.
כאשר ילד קיבל דרך העברה בים דורית "ירושה" קשה במיוחד, קיים סיכוי יותר מסביר שהוא יצליח ויעשה סוג של עבודה מתקנת שהוריו לא היו במקום בו ניתן להם האפשרות לתקן את תוצאות חייהם (עקב תנאים תרבותיים, חיסרון כלים, אי הבנה ועוד)
אך הילד הגדל, יהיה בעל סיכויים טובים מהוריו לתקן ולהביא מטענים משפחתיים למקום של החלמה, עקב השינוי של תנאי החיים, וההתחלה החדשה שבאה דרכו. דבר שהופך את אותה האפשרות לתהליך מתקן שהילד יצליח במקום ששם ההורה התקשה.
אם הילד שהפך לאיש, אכן תיקן והצליח בכוחותיו לעבור מסע של ריפוי, החלמה גם ביחס למטען המשפחתי, תוצאות הדרך שעשה הן עם אפקט משולש:
א- על עצמו
ב- על ילדיו שלהם הוא מוריש "ירושה" קלה יותר
ג- ובעיקר לדורות שקדמו, שהם "מרוויחים" הקלה, שחרור, ואיוורור מעומס וקושי גדול.

מומלץ מאוד לכל אדם להכיר ולחקור היטב בגיל בוגר, מי היו הוריו, איזה סוג של חיים הם חיו, צדדים באישיות שלהם – בעיקר של המקומות לא פתורים, איזה סוגים של התמודדויות נכרו בדרכם ומה הייתה האסטרטגיה של ההתמודדות עם כל אותם ה"הפתעות" של החיים.
יש לבוא למידע זה עם לב פתוח ולא שיפוטי, כיוון שהוא מאפשר לאדם להיפגש עם עצמו ממקום אחר, וכך להבין את עצמו באופן שיפתח לו דרך להבנה חדשה על עצמו ועל חייו.

התורשה אותה העבירו ההורים מן הזווית הפתולוגית:

אם שני ההורים חולי אסטמה, למשל, קיים סיכוי גבוה ביותר שילדיהם ייוולדו עם נטייה אסטמטית.
כאשר ההורה הבריא מן הנטייה הזו, הבראה אמיתית ושורשית (ולא סימפטומטית) הילד לא יקבל את אותה הגנטיקה, בעיקר עם תהליך ההבראה של ההורה התרחש לפני העיבור של ילדיו.
לכן מומלץ לכל אדם (כפי היכולת, הזמינות ופתיחות הדעת) להעדיף לעבור הבראה יסודית מנטיות חולי ידועות שהוא נושא עימו, על מנת שלא להעביר את הירושה הזו לילדיו.
הורה שפועל באופן זה, מגדל דור חדש "נקי" יותר מן הזווית של המטענים התורשתיים.

מן הזווית של הרפואה ההומיאופתית, תהליך העברה בין דורי, מטופל בדרך כלל על ידי התרופות מן הקבוצה של הנוזודות, כגון psorinum, tuberculinum, carcisosin, medorinum ועוד, ממשפחה זו.
בהעברה בין דורית במישור הגופני, כאשר ההורה מבריא מאותה הנטייה באופן יסודי, שורשי ואמיתי, הוא למעשה מקל משמעותית על ילדיו בדרך ההבראה שיהיה עליהם לעבור, גם אם מדובר בילדים שכבר נולדו נושאים את אותה הנטייה באופן אקטיבי.
דבר זה מתרחש עקב זיקה הדדית ודרגת רגישות גבוהה ביותר ביחסים של הורה וילד.
קיימים חיבורים וחבלי טבור שלא נראים לעין עירומה, אך מורגשים היטב בנפש האדם, דרכם עוברת ה"אינפורמציה" התורשתית הנושאת עימה את הצד הנפשי והגופני, דבר שממשיך לפעול ולעבוד גם כאשר הילד הפך לאיש והוריו זקנו, וכאשר תהליך בריא ונכון התרחש בקרבו של אחד מן הצדדים, זהו דבר שכולם מורווחים ממנו, גם אם הם פסיביים בתהליך של עצמם.

בתהליך התשאול ברפואה האלטרנטיבית, יש צד עקרוני והכרחי לדעת, להכיר ולהבין מי היו ההורים של האדם המטופל, מאיזה רקע הם עצמם באים, מה היו סוגי הקשיים, המהמורות והאתגרים שהם עברו בחייהם, מכיוון שבמקרים רבים, דרך ההבנה של מי הם היו, ניתן לגשת לאדם המטופל ולנושאים ההכרחיים לטיפול, באופן מדויק ומכוון יותר, בבחירה של הנתיב הטיפולי.
בעיקר כאשר מתברר הקשר בין מוטיבים התנהגותיים ובריאותיים שעוברים במשפחה ונהפכים למרכז הקושי של האדם בהתמודדות בהווה שלו.

סיכום:
אין אדם שנולד חופשי מתהליך העברה בין דורי.
אך ככל שאדם יותר משוחרר מן המטענים הללו, הוא חופשי לעצמו, לחייו, לפוטנציאל ששייך למהלך החיים שלו.
אין הדבר אומר שהוא מתכחש לעברו, להיפך, בהיותו נקי מאותו המטען הוא מגשים את צו הדורות הקודמים באופן הנכון ומדויק, והוא יודע לכבד את אביו ואת אימו באופן האוטנטי והאמיתי.

שחרור מן המטענים בין דוריים, אם כן, הינה מטרה הכרחית בדרכו של כל אדם. כלפי עצמו, כלפי ילדיו ואף כלפי אבותיו והדורות שקדמו.