ארבעת סוגי הטיפוסים – שלד שריר כ"ז

מערכת שלד שריר, מורכבת בעיקרה מארבע קבוצות:
1- עצמות
2- שרירים
3- גידים ורצועות
4- סחוס

פגיעה או מחלה באחת מארבעת הרקמות, מלמדת על המקום הנפשי הרגיש באדם, שהוא זה שהיווה יסוד מקדים לפגיעה ברקמה מסוימת.
ניתן לחלק את סוגי הפגיעות לטיפוסים, או לסוגי בני אדם המסווגים על פי הרקמה שנפגעה.
ארבעת הטיפוסים קשורים ישירות לתפקוד התנועתי של מערכת שלד שריר, תפקוד הקשור ליסוד התנועה באדם – הנושא את ה"רצון".
קיימת תנועה כיוון שקיים רצון, לכן אופייה של התנועה מגשים את הרצון ומלמד על מבוקשו ומגמתו.
כל סוגי הפתולוגיות של מערכת שלד שריר – מלמדות על הרצון שמאחורי התנועה, וכיצד התנועה מממשת את הרצון, באיזה אופן ובמידת האוטנטיות של הרצון ומגמתו.
כל אירועי החיים שהאדם חווה, טמונים במקומות בגוף ומפוזרים על פני מערכת שלד שריר, על פי האזור הנושא את אופיו של הרצון הנישא על פני אותו האיבר.
בדרך כלל אלה הם השרירים הנושאים את מרבית זיכרונות החיים, כיוון שהם אלה העוסקים בתנועה הישירה.

הינה תיאור של ארבעת הטיפוסים:

טיפוס עצמות: כל עצם מהווה ומלמדת על עיקרון מסוים הקשור למיקומה ולתפקודה של אותה העצם.
איש העקרונות. ידיעה וחזון.
איש החי על פי עקרונות ואידיאלים . אדם חזק, נוקשה, לעיתים חד מימדי.
ניתן לצפות את דרכו ואת מעשיו, כיוון שהוא לא סר מעקרונותיו בצעד אחד.
זהו אדם של סמכות ואחריות, נאמן, מילה של אדם זה מספיקה לסגירת חוזים.
מחלות בעצם מלמדות על פי מיקומן על העיקרון שיצא מאיזון באדם.
בדרך כלל לשני כיוונים אפשריים, לנוקשות יתר של העיקרון, או להיעדר העיקרון וחולשה בו.

טיפוס שרירים: השריר הוא המנוע האקטיבי של תהליך התנועה.
איש התנועה.
אדם הזקוק לתנועה, בעל יכולות ניהול עם יכולת לגרום לאנשים לנוע על פי הכיוון שהוא מראה ומנווט.
אדם מהיר ותזזיתי, ללא מנוח וחסר שקט, חסרה לו היכולת להיעצר ולנוח.
יש בו אי שקט הקורא לתנועה.
מחלות השרירים מלמדות על הקושי באדם לתרגם רצון לתנועה.
בדרך כלל הדבר ניכר בשני אופנים:
נוקשות יתר בשרירים, המבטאים בנוקשות תנועתית.
או רפיון יתר המבטא את חיסרון הרצון. הכיוון של הרצון אינו ברור, או שהאדם אינו יודע כיצד לתרגם את הרצון בתנועה לכיוון הרצוי.

טיפוס רצועות וגידים: רצועות וגידים אחראיים לחיבור וגישור בין עיקרון לתנועה, כיצד העיקרון יוצא לפעולה, כיצד הוא מתרגם לעשייה קונקרטית.
גיד אחראי לחיבור העצם (עיקרון) עם שריר (תנועה וביטוי הרצון)
ואילו הרצועות אחריות לחיבור עצם לעצם (עיקרון לעיקרון)
איש גישור.
אדם בעל יכולות להבין את האחר ולגשר על פני הפערים הקומוניקטיביים בין בני אדם.
יכולות גישור וניהול משברים.
מקצוע מועדף לאדם זה – גישור במקומות של ריבים וקונפליקטים, בזוגיות ומשפחה, בעסקים, בחברות העוסקות עם אנשים רבים, או בין מדינות וקבוצות אתניות עם קונפליקטים פנימיים.
בעיות בגידים ורצועות, מבטאות את קושי לתרגם עיקרון לתנועה. העיקרון (עצם) מחזיק בחזון, הוא יודע את הכיוון והתכלית, והשריר הוא המוציע לפועל של אותו החזון.
בעיות גידים מלמדות על עיקרון ותנועה שאינם עולים בקנה אחד וקיים ביניהם קונפליקט והבנת מציאות שונה.
בדרך כלל מחלות גידים מתאפיינות בנוקשות יתר של הגיד, בדלקות מקומיות, או בקרעים מלאים או חלקיים, דבר הקשור ישירות בחיסרון ההרמוניה בין העצם לשריר, וכיצד הגיד המתווך בין השניים אינו יודע כיצד להביא את הגישות השונות לידי תנועה הרמונית ומשותפת.
דבר המתאפיין בחוסר קואורדינציה, בתנועה מגושמת, ונוקשות יתר.
אדם שיש בתוכו תפיסה ברורה ומוגדרת היטב של איזו תמונת חיים הוא היה מעוניין להגשים, אך בפועל אין הוא יודע כיצד להגשים את אותו החזון, דבר שיוצר לו קונפליקטים קומוניקטיביים רבים עם הקרובים עליו.

טיפוס הסחוס: הסחוס אחראי לקשר עצם בעצם לשם יצירת מפרק ותנועה גמישה בין שתי סוגי עצמות. הסחוס אם כן אחראי לחיבור הרמוני, גמיש המבקש לחיות בשלום ביחד, בין שני סוגי עקרונות שונים.
איש ההרמוניה.
אדם המבקש "שקט" והרמוניה. הוא מכיר היטב את הכוחות הפועלים, אך אינו מתעמת ואינו מעוניין במאבקים או בקונפליקטים, הוא נמנע מהם, מכיר בהם אך אינו שש לקחת בהם חלק.
הוא יודע לנוע בין הטיפות, כיצד להימנע מסכסוכים אפשריים.
זהו איש של שקט, שלום והרמוניה.
בעיות סחוסים – סחוס שחוק, יבש, מנוון. או פריצת דיסק בין חוליות עמוד השדרה, עד למחלות יותר מרכובות של דלקות אוטואימוניות בסחוסים, מלמדות על חיסרון היכולת באדם להשכין שלום בין עקרונות שונים בתוך המערכת הנפשית.
הסחוס "משלם את המחיר" של עקרונות נוקשים מדי או שאינם יודעים לחיות בהרמוניה אחד עם השני.
כאשר יש פגיעה בסחוס (בכל מקום בגוף) יש לברר מהו ה"וויכוח" הקיים בין שני העקרונות המתחברים במפרק על ידי אותו הסחוס.