כליות כ"ה, שלבי ההתפתחות י"ז, העבודה ו' – ארכיטיפ קי"ח

י"ד – בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם:

איכויות של ילד הנולד עם נטייה מולדת ל"בן מאה":

אין הרבה ילדים מסוג זה, כשם שאין הרבה מבוגרים עם איכות זו.
זהו אדם שנולד מודע ובשל לחלוטין כמו שמובא בסיפור במיתולוגיה על האל קרישנה ולידתו. בתיאור הוא נולד תינוק אך בעל הבנה בוגרת ומוחלטת
דוגמאות נוספות – ישוע המשיח שלפי הסיפור נולד עם תודעה על בן אלוהים. וכן לאו טזה שנולד עם חוכמה מופלאה המיוחדת רק לזקנים (שמו של לאו טזה, ניתן לו על ידי אימו שראתה את פניו והבחינה באיכות זו, לאט טזה משמעותו – "איש זקן").
וכן הסיפר על זרטוסתרה מן המאה השביעית לפנה"ס, שנולד בשל לחלוטין והפתיע את כל שומעיו בחוכמתו עוד בהיותו ילד.
כמו גם משה רבנו, שעליו נאמר בספרים כי הוא נולד עם הכנה לנבואה כאיכות מולדת, ועד לרמב"ם, שהסיפור מספר עליו שלא דיבר עד גיל ארבע, עד שחשבו שהוא מפגר. כשהחל לדבר – דיבר מייד דברי טעם וכשנישאל מדוע לא דיבר עד כה, ענה כי לא היה לו מה להגיד.

וכך הדוגמאות לאנשים מיוחדים אלו הן רבות, לאורך ההיסטוריה, אך אין הם רבים במספר.
הנקודה המאפיינת את כולם, זוהי ידיעת השליחות הנובעת מן האחדות.
הגוף אינו מהווה מסך מפצל. אין בהם טעות לחשוב על הגוף שהוא מרכז האדם. היסוד הפעיל בהם שייך לאחדות, נובע מן האחדות, ללא פירוד או מחיצה.
אנשים אלו (חלקם) זקוקים לעבור כברת דרך כדי לאפשר לגוף להתפתח ולהיות במקום בו הגוף בוגר מספיק כדי ששלבים התפתחותיים בגוף לא יהוו מכשול. וכן למען העולם. שלעולם יהיה יותר קל לקבל מהם את תורתם או חוכמתם. כי איך ניתן לבוגר להקטין עצמו וללמוד מילד קטן?
לכן הם גדלים בהיחבא, בשקט, הרחק מן העין הציבורית, עד לנקודה שהגיל הכרונולוגי אינו מהווה קושי למען מימוש השליחות שלמענה באו.

מאפיין נוסף של אנשים אלו הוא שאין להם לא פחד ולא יראה מכל מה שבני אדם חוששים מהם. אין בהם חשש מן העתיד, ולא חרדה כלכלית. אין בהם רתיעה מעמידה איתנה מול חברה או דת, כדי לומר דברים מהפכניים שעשויים לעורר קונפליקטים קשים.
אין להם צל של חשש מן המוות.
הידיעה שלהם מוצקה, והייתה כזו מגיל ילדות, ללא שינוי, והם רק המתינו לזמן הנכון ליציאה לעולם.
הגוף עבורם הוא כלי, ספינה, לבוש ומנעלה, הנזקק לשם ההתגשמות שלהם בעולם החומרי.
הגוף במימד החומרי עבור אנשים אלו, הוא מכשיר בלבד, ללא שום התקשרות וחשק לנושא הגופני.
לכן בכל הסיפורים על אנשים מזן ייחודי זה, הגוף שלהם אינו מזדקן (שלא נס ליחו) הוא נותר רענן, ואף מפיץ ריח ניחוח גן עדן.
דבר זה מלמד כי כאשר הגוף מקבל את צרכיו המדויקים, ואין חריגה לשום קיצוניות חומרית של תאוות הבשר והיצר החומרי, הגוף נותר רענן ובריא לתקופות בלתי מוגבלות.
הזקנה והמוות אם כן, הם אינדיקציה לכך שמרכז ההוויה של האדם היה נעוץ בחומר, או לא במקום הנכון. ואופן ההזדקנות של הגוף וכן אופן המוות עצמו מהווה שיקוף לאדם למקום שהיווה עבורו את מרכז חייו. והאם זה היה מדוייק ועד לאיזו רמה.

בקרב אנשים אלו, אין זיוף ולו הקל ביותר. מרכז ההוויה שלהם ממוקם במקום הנכון, מה שהופך את הביולוגיה שלהם לדבר שונה ממה שמוכר לעולם הרפואה העוסק בעיקר בממוצע הקיים.
מן הזווית של אנשים אלו, הגוף הוא כלי שרת בלבד, לכן אין הוא כלה.
בשונה מן המשמעות של להיות בעל גוף ברוב בני האדם. בכל הדורות בני אדם רואים בטיפוח הגוף תכלית. יופי, אסטטיקה, קוסמטיקה, קשורות לתרבות הגוף השמה דגש על היסוד הכלה שבאדם.

סיכום:
כל השלבים כולם קיימים בכל אדם, אך בעוצמה שונה. נראה כי שלב מסוים הוא העמוד שסביבו ועליו נשענים שאר השלבים.
כל אדם ממוקם ביסוד ההוויה שלו בציר הנעוץ בשלב מסוים.
לכן כל אדם עשוי לזהות בתוכו את כל השלבים, ואולי אף להזדהות עם כמה מהם. דבר זה שכיח מאוד.
כמו כן, ניתן לראות כי אנשים רבים גדלים כאשר מרכז ההוויה שלהם עובר לשלב התפתחותי אחר (יש לזכור כי שלבי ההתפתחות באים כמשל בלבד לזמן הכרונולוגי של הגיל, ויש אדם מבוגר עם איכות של בן חמש, ויש ילד צעיר והוא עם איכות של בן מאה).
כך שלכל בני האדם קיימת האפשרות להגיע למעמדו של "בן המאה". כל אדם עשוי לחוש את הפוטנציאל והחשיבות של בן המאה. ולראות את האפשרות הזו כרלוונטית בשלבי חיים שונים. אם כי לרוב בגיל בוגר, כיוון שאדם זקוק לכברת דרך ולבגרות נפשית עמוקה לשם ההבנה של האיכות של בן המאה.

הזיהוי של האדם את שלב ההתפתחות שלו, אינו לשם "ציונים" על היכן הוא ממקום בדרך זו. אלא כדי ללמוד על הכיוון של השלב הבא ובכך להקל ולחסוך לאדם קשיים מיותרים, נפשיים וגופניים.

במקרים רבים אדם קופץ לשלב מתקדם בגיל מוקדם מדי, ללא ההכנה והבשלות של שלב מוקדם יותר. במקרים אלו (שהם רבים) זיהוי המקום שהם דילגו מעליו יעזור לדייק, לכוון ולהגדיר היטב את האיכות החסרה הזקוקה לחידוד או להבשלה.
כל השלבים שצוינו מלווים עם נטיות פיזיולוגיות ופתולוגיות המהוות סימן והיכרות עם השלב.
כל שלב הינו נפשי וגופני כאחד, חוץ משלב ה"בן מאה" שהוא היוצא מן הכלל.
מכיוון שכל שלב הינו גופני – נפשי, הרי כשאשר אדם סובל ממחלה מסוימת, לפי המחלה ניתן להעריך באיזה שלב התפתחות הוא ממוקם. ובכך להבין את מסלול החיים שלו, ולעזור לאותו האדם לפתוח פתח חדש לשלב הבא של תהליך האבולוציה שלו, ותוך כדי כך לרפא את החולי המלמד על הסטגנציה בדרכו של האדם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s