כליות י"א, שלבי ההתפתחות ג' – ארכיטיפ ק"ד

ה- בן שמונה עשרה לחופה: יחסים אינטימיים
בגיל שמונה עשרה, האדם נפתח לאפשרות של קשר אינטימי. האדם נפתח ליכולת לצור קשר שבו הוא מכליל את עצמו עם אדם אחר.
אינטימיות בהקשר הזה אינה בהכרח מינית, אלא בעצם היכולת להתחבר רגשית לאדם אחר ולצור עקב כך מערכת יחסים שנבנית וגדלה.
זוהי היכולת להיות בקשר רגשי שהולך ונבנה לאורך השנים, עם אדם נוסף, לאור היכולת לאפשר לאדם אחר שייכנס ללב ולשזור אדם אחר, באופן ששניים הופכים ליחידה אחת.
יחידה לא סימביוטית, אלא זוגיות של שותפות והליכה משותפת שפונה למטרה כלשהי.
בשלב זה מתאפיינת התקופה הנוכחית במבוכה ובלבול רב.
אנשים רבים כמהים לקשר אינטימי חם וקרוב, אך טועים בנושא זה עקב היצר הגופני של האימפולס המיני.

יצר מיני מתעורר בשלבים מוקדמים בהרבה, ובדורות האחרונים יש בני נוער רבים שמתנסים בקשרים אינטימיים בשלב שאין בו את המוכנות הנדרשת ליחסים מאוזנים. הם יוצרים קשר אינטימי על בסיס מיני לאור האימפולס הגופני ולאור המשיכה ההדדית של הצד הגופני.
אז נוצר בלבול בין התשוקות הגופניות לתהליך הרגשי מתרחש במקביל, אשר אינו בשל דיו, וגרום למצוקות רגישות קשות לאחר מכן, עקב בלבול בין מיניות ותשוקה והחיבור הרגשי שדבר זה יוצר בלב הנער\ה.

בן שמונה עשרה לחופה, זהו השלב בו האדם נפתח ליכולת הרגשית לפתח קשר אינטימי, שכלול בו גם המיניות, אך אין היא הנקודה המרכזית. הדבר המרכזי בשלב זה, זוהי היכולת לצור קשר רגשי ששם האדם נותר עצמו, נותר אינדיבידואל, אך המקביל פותח את ליבו להכליל את עצמו עם אדם נוסף – זהו ההליך שבונה אינטימיות.

מן הזווית הגופנית: אברי המין, האגן, הגניקולוגיה, הן המערכות המגיבות לתהליך בשלב זה.
כלומר: בעיות של אברי המין המתחילות בשלב זה, ומופיעות שוב בגיל מבוגר יותר, מלמדות על שלב רגשי שלא הושלם ביכולתו של האדם לפתח קשר רגשי אינטימי מבלי ללכת לאיבוד בתוכו.
היחס הנכון בין לאהוב, לחוש קרבה, להיות ביחד עם משהו נוסף ובמקביל לשמור על היסוד האינדיבידואלי. נקודת איזון זו, עדיין מחייבת תשומת לב.
מן הזווית הקלינית, כאשר מופיעות מחלות באברי המין בגיל מבוגר יותר (שאין להם רקע קודם בגיל 18) זהו שיקוף על שלב שלא בוסס, הקשור לבלבול בין קשר רגשי לקשר מיני.
דבר זה ניכר בעיקר בנשים, בעיות כגון: קנדידה (פטרייה ווגינאלית עם הפרשות) קונדילומה (יבלות בנרתיק) דלקות שתן חוזרות לאחר קיום מגע מיני, גידולים שונים באברי הרבייה. כל אלו ועוד, מצביעים על האפשרות שנושא הקשר האינטימי לא בוסס כראוי ויש בלבול ומבוכה בנושא זה. (זוהי לא הנקודה היחידה האפשרית, אך היא בהחלט מרכזית בסיבות לחולי באברי הרבייה)

ו- בן עשרים לרדוף: רדיפה אחר הסיבה שלשמה האדם כאן.
שלב זה פותח באדם, הבנה של תכלית. האדם מתפתח להבין שהוא שחי בעולם הזה לשם מטרה ותכלית. וחלק ממה שנפתח במקום זה (כשלב אורגני, פיזיולוגי, המאפשר דינמיקה רגשית) זוהי ההבנה של הצורך הקיומי להגשמה של ערך ותכלית הגבוהים מן האדם עצמו.

אם נקודה זו אכן נפתחה בנפש האדם, נוצר באדם תחושת דחיפות ובערה פנימית הגורמת לו לנוע בעוצמה רבה, עקב הפער שאדם חש בין מקומו בהווה לדבר שעליו להשלים או להגשים.
הרדיפה היא אחר הדבר שאותו האדם חש צורך בהגשמה.
נתפתח באדם יסוד פנימי עמוק של טהרה אוטופית ואידאליסטית, שהיא יותר ראליסטית מן האידאליזם המרדני של גיל ההתגברות.
נפתחת הנקודה האישית של ההבנה האישית, מהי דרכו הפרטית של האדם, ומהו סוג המאמץ שעליו לגייס מתוכו כדי להגשים את התכלית והחזון שנפתח מבפנים.
זהו שלב שבו נפתח באדם כוחות נפש חזקים ביותר, המבטאים את היכולות שהוא זקוק להן בכדי להגשים את התכלית.
חלק מנושא ה"רדיפה" הנו בצורך של האדם לבנות בתוכו כלים ויכולות המתאימים לכיוון החיים הפרטי שלו. לעתים עליו לבנות בתוכו חלקים תכונות ואיכויות נפשיות, כמו יש מאין, שאין לו אותן כמו שהוא בהווה שלו. ועליו לשנס מותניים ולעמול קשה בכדי לבנות בתוכו כישורים מסוימים, ההכרחיים להתפתחות העתידית שלו.
נפתח באדם יכולת "לראות" תמונה, חזון, של דבר מה שאדם חש דחיפה להליכה אחר אותה התמונה או הדימוי, ואחריו הוא הולך בכל כוחו.

אם שלב זה לא נפתח או לא בוסס, והאדם נע קדימה לשלבים בוגרים יותר, ללא ביסוס של שלב ה"רדיפה", בדרך כלל שכיח ביותר שדבר מה יעצור את האדם בשלב חיים מאוחר יותר, דבר מה כגון מחלה, או משבר רגשי, שיגרום לאדם להיעצר ולהתבונן על עצמו על חייו.
בדרך כלל האדם יחוש משבר של "ריק קיומי" חוסר טעם בחיים, עד לחוסר רצון לחיות. האדם עשוי להיפגש עם וואקום רגשי של חוסר משמעות, חוסר סיבתיות לקיום, תחושה של מכאניות מחזורית מחוסרת בטעם – משעממת וללא חיות.
זהו משבר קיומי המבטא את חסרונו של ביסוס שלב ה"רדיפה" שם האדם בונה בתוכו את כישורים והאיכויות שהנדרשות להגשמת הסיבה שהאדם כאן.
אם קרה שאדם נפגש עם חסרונו של מקום זה, זהו שלב המחייב התבוננות פנימית, ושינוי יסודי בגישה של האדם לחיים ולעצמו, שינוי בפרספקטיבה של מה עיקר ומה טפל בחיי האדם, ולבחור מחדש מסלול חיים שבו העיקר חוזר להיות באמת העיקר, והטפל (שהיה עד לנקודה זו העיקר) חוזר למקומו היחסי.
במקרים רבים, האדם "רדף" אחרי הדבר הלא נכון והלא מתאים, דבר שהוביל לתוצאות קשות מן הזווית הרגשית.
משבר קיומי זה, מהווה אינדיקציה לאדם ששכח את העיקר והפך את הטפל למרכז חייו, עד לנקודה של יסוד נפשי שאינו יכול יותר, ואז יסוד קיומי זה מתמרד מבפנים ויוצר "משבר" כדי להחזיר את האדם לדרך הנכונה, הדרך שנועדה לו.

מן הזווית הפיזיולוגית – בדרך כלל (לא תמיד) יתר לחץ דם, זוהי פתולוגיה המבטאת את האופן גופני בחסרנו של ביסוס שלב ה"רדיפה".
מכיוון שה"רדיפה" אינה נכונה ולא בכיוון הנכון, האדם מפתח יתר לחץ דם. עקב הניסיון לעמוד בלחצים פנימיים של כמה כיוונים ללא יכולת להכיל את כל המשמעויות שלהן.
כמו כן, מחלות קרדיולוגיות (לב) שונות, מתחילות להתפתח באופן סמוי והדרגתי בשלב זה, אם האדם לא הלך בדרכו הנכונה, או שהשקיע עצמו לא בדבר הנכון, ורדף אחרי נושאי חיים השגויים לקו החיים שלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s