איברי הגוף, איברי הנפש – חלק ז'

המאמר מתייחס לדינאמיקה של חולי המתפתח באופן טבעי, ולא לחולי לאור תאונה או חבלה באימוני ספורט, שאינם בהכרח חולי טבעי.

1- כל סימפטום גופני הנו תוצר של מצב רגשי שקדם לסימפטום.
קודם היה הרגש והמחשבה, ואז הופיע הסימפטום והחולי הגופני, ולא להפך.

2- מהי הדינאמיקה המכתיבה הפיכת מחשבה ורגש לסימפטום ולחולי גופני?
הכלים הנפשיים שיש לאדם והיכולת שלו להכיל את המצבים הנפשיים ולעבוד עמן.
מתי מחשבה ורגש הופכים למחלה?
כאשר אין לאדם באותה העת, יכולת להכיל ולהתייחס למה שחווה והרגיש.
מה קורה אז לתכנים הרגשיים?
הם הופכים לגופניים כדי לאפשר לאדם חלל וזמן לגדילה ולבגרות נכונה הדרושה לו לשם התמודדות עם אותם התכנים.

3- כאשר האדם גדל והכשיר את הקרקע של דרגת המודעות שלו, האם אז החולי שקדם להתפתחות זו, עשוי להבריא?
בהחלט כן, חולי הנו תהליך השהייה בלבד, המאפשר את תהליך ההמתנה לאדם עד למקום בו יהיה כשיר להמשך התהליך ההתפתחות שלו. אז החולי אינו רלוונטי ולכוחות המערכת שלו יש אפשרות להחלמה מלאה.

4- כיצד יודעת המערכת להעביר סוג של מחשבה או רגש לחולי מסוים?
לכל רגש ומחשבה יש "בית" בגוף האדם, לשם אותה המחשבה או הרגש יכוונו על ידי ה"כוח הוויטאלי" לשם התהליך של ההתמרה בין גוף ונפש.
הגוף הפיזי כולו עשוי מחלקים רבים שכל אחד מחלקי הגוף מהווה "בית" עם זיקה מאוד ישירה וספציפית לרגש ולמחשבה מאוד מסוימים.
הגוף הנו פסיפס של עושר רגשי ומחשבתי, שם חבויים וטמונים כל הזיכרונות וכל סוגי ה"הפתעות" במובן החיובי של הפוטנציאל שיש לאדם לחשוף בתוכו לגדול עליו.

5- המתזמן של תהליך זה הנו ה"כוח הוויטאלי". הוא זה המחיה את הגוף, אך במקביל כוח זה מאוד רגיש, תגובתי ונפעל על ידי נפש האדם וכוחותיה.
יש ביניהם יחסים אינטימיים קרובים מאוד. הכוח הוויטאלי מחייה ומחזיק ומסוגל להוציא לפועל את רצונה של הנפש.
זוהי הנפש המביאה את הכוח הוויטאלי לידי תנועה ומפעילה אותו ביכולתו להחיות.
הנפש לבדה לא יכולה לעשות כלום, על אף הפוטנציאל חיים העצום שיש בה, והיא זקוקה לחיות הנובע מן הכוח הוויטאלי, יש ביניהם שותפות ואחדות.

6- הגרעין הקיים בתוף הנפש, קורא ומחויב לתהליך ההתפתחות.
צו ההתפתחות של נפש האדם, המקיימת בתוכה פוטנציאל חיים, יצירתי עצום, הוא זה המכתיב את תהליך ההתמרה בין מצבי הרגש והגוף, כאשר מגמת האבולוציה של האדם והעולם היא זו שמאחורי תהליך יחסי גוף – נפש.

7- מכאן שיש היגיון פנימי עמוק וצרוף, המכתיב את כל התופעות האנושיות, ההולך אחר העיקרון האבולוציוני של העולם כולו. לעתים היגיון זה ברור מאוד, ולעתים הוא נסתר מעיני האדם.
מה שמסתיר אותו מעיני האדם אינו אלא אותה הסיבה שבעבורה נוצר סימפטום כמו שהוסבר למעלה (חוסר ההבשלה של הכלים הנפשיים הנדרשים לצעד הבא של האדם, בתהליך האבולוציה שלו. אז נוצרים סימפטומים גופניים שאינם מאפשרים ליכולתו של האדם להבין לעמוק את היגיון התופעות המתרחשות בתוכו ומחוצה לו, ומהוות סוג של גורם מעוור המאפשר עוד זמן להבשלה)
חוויה אנושית נקייה ובוגרת, מביאה עמה תבונה, חכמה וידיעה ישירה של המציאות. אז אין צורך בסימפטומים גופניים המשהים תהליך בתכליתם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s