תנועה זכרית נקבית, עיקרון ההדדיות ב'

1- איזון בין התנועה הזכרית לנקבית בנפש האדם, משמעותה בריאות במובן העמוק. האדם פורה, גדל, מתממש לעצמו ומועיל לעולם.
עצם קיומה הבסיסית של תנועת שני צירים אלו בנפש האדם, הינה העדות על הגרעין הפוטנציאלי העמוק, המולד, הלא ממומש, הממתין, רוצה וצריך להתממש.
בכל אדם יש יסוד פוטנציאלי שהוא הדבר המייצר מנוע התפתחותי לתנועה האבולוציונית של האדם.
אם גרעין זה אינו שם, אין סיבה כלל שתיווצר סטייה מאיזון נפשי בין צירי התנועה של זכרי ונקבי.
לכן – על פי האיזון או היציאה מן האיזון בין צירי תנועה זכרי ונקבי, ניתן להכיר ולדעת על הנקודה העמוקה באדם שלא ניתן להתכחש לה או להעלימה והיא הנקודה של היסוד האבולוציוני בנפש האדם המייצרת את כיוון התנועה בחיי האדם.

2- בכל אדם יש ציר תנועה דומיננטי יותר, לעיתים זכרי ולעיתים נקבי.
וכן יש בחיי האדם תקופות התפתחותיות בהן האדם יותר על הציר הזכרי ולחילופין על הנקבי.
שכיח כי בגיל ינקות הציר הדומיננטי הינו נקבי יותר.
בגיל הנעורים, ציר התנועה זכרי יותר וכן בגיל בגרות מוקדמת.
בגיל זקנה הציר התנועתי באופן טבעי נוטה להיות נקבי יותר.
מעגל החיים הטבעי של האדם, מתחיל את חייו עם תנועה דומיננטית של הציר הנקבי, ממשיך את חייו עם הציר הזכרי ומסיים את חייו לתוך הציר הנקבי.
בציר הנקבי אם כן, מתחילים ומסיימים החיים.
יש להכיר את הציר הדומיננטי בכל אדם כדי לדעת למקם אותו בטורים בתוך טבלת הצמחים.

זיהוי של תנועת הציר הזכרי:
אדם מעשי, פרגמטי, ענייני, נבנה בזהות שלו ממעשים שעשה, מאמין בכוח העשייה שלו (מה שיש לי תלוי בי ובמה שעשיתי, אם עשיתי יהיה לי אם לו עשיתי מאיפה יהיה לי?)
יש בו תפיסת יסוד שהמציאות של חייו תלויה ביכולתו לעשות.
הוא אקטיבי, אנרגטי, עם סוג של נחישות לגבי מטרת העשייה שלו.
הוא נוטה לאי סובלנות, קוצר רוח, ביקורתיות, נטייה לכעס.
הוא מבין שפה של תכלית ועשייה, שפה של אמנות ופיוטיות אינה ברורה לו. הוא אף לועג לה על אי ההיגיון שיש בה.
הוא עשוי להיות דורסני ואלים, עם אי סובלנות לאנשים שאינם עומדים בקצב אותו הוא מכתיב
בדרך כלל אלו אנשים מהירי תפיסה, ומהירים בכלל.

זיהוי של תנועת הציר הנקבי:
נטייה להתבוננות, להיות לאורך זמן עם הדבר אותו הם חווים. הם זקוקים לזמן לעיכול של סיטואציות.
נטייה לשהייה, למדיטציה, להתכנסות פנימה.
נטייה לתגובות הנובעות מן המימד הרגשי, יש אפשרות להצפה של רגשות ושל החוויה עצמה.
נטייה לתפיסת עולם של אמונה, של שותפות עם האחר. צורך גדול לקהילה, לשיתוף במלל על חוויות שחוו.
דרך הדיבור על הדברים הם חשים תנועה בתוך מימד מציף וגודש המביא לסטגנציה ללא שיחה או דיבור על הדברים.
יש להם "תחושות", הם בעלי אינטואיציה מעולה, רגישות רבה, ויכולת אמפאטית עמוקה עם האחר.
יש בתוכם רכות של תפיסה עולם מכילה.
הם קשורים לעולם החלום, האינטואיציה, הרגש, האחווה והשיתוף.
תהליך ההתפתחות בתוך הציר הנקבי הינו איטי בהרבה ביחס לזכרי. תהליך זה מחייב זמן ואורח רוח, אך תהליך ההתפתחות של הציר הנקבי הולך עמוק יותר, יסודי יותר, מחלחל לעומק ההוויה כך שנותר בתוצאותיו לאורך זמן רב ובדרך כלל – תוצאות התפתחות של תנועת הציר הנקבי הינו לכל משך החיים.

3- יש יחסי גומלין בין צירי התנועה, מחלה פורצת באדם לאור ציר תנועה אחד שהפך לדומיננטי מדי, והביא לחנק ואף להיעלמות של ציר תנועה שני.
צד זכרי שהפך לדומיננטי מדי, הופך את האדם לאובססיבי, מתפרץ, חסר שקט, עם גישות עולם דוגמטיות וחד ממדיות וחומריות.
צד נקבי שהפך לדומיננטי מדי הופך לביצתי, סטגננטי, עצל, ללא כיוון תנועה ברור, עם נטייה לפחדים לאור אי וודאות ואי כיוון. עם תחושת חנק מ"עודף" של יסוד כלשהו (מזון, רגש, אנרגיה, מים, יחסים משפחתיים או אינטימיים, ועוד)
צד נקבי דומיננטי היה רוצה ללדת, להיות בתוך תהליך הלידה ללא הפסקה, דבר הגורם ל"אימהות חונקת", או לרצון עז לנתינה מדאגה, הגורם לתחושת חנק בקרב האחר.

ציר זכרי אקטיבי עשוי להתפתח באדם לאור צד נקבי שלא התפתח או שהפך למדוכא לאור גישות עולם זכריות אקטיביסטיות וחד ממדיות.
ואילו ציר נקבי דומיננטי עשוי להתפתח לאור צד זכרי עצל, שלא מעוניין ביציאה לעולם, שאינו רואה סיבה להתגוששות למאבק מיציאה זו, ולכן נמנע ממנה והופך לפאסיבי, אז הצד הנקבי הופך באופן טבעי לחזק ודומיננטי יותר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s