carcinosin

 

תרופה מאזמתית מרכזית, עומדת בציר המרכזי של המיאזמה הקרצינוזינית. התרופה שייכת לקבוצת התרופות המכונות "נוסודות" – חלקים אורגניים מגוף האדם.
לתרופות אלו מכנה משותף:
ברובן מהוות ציר המייצג מיאזמה כגון: psorinum, tuberculinum ועוד..
תרופות אלו מתייחסות למבנה מולד בדרך כלל, לתוכן נפשי או למצבים רפואיים הקשורים לנטיות משפחתיות גנטיות.

עולה השאלה, האם ניתן לרפא מצבים רפואיים הנשענים על תשתית מיאזמתית גנטית. התשובה היא – בוודאי שכן, רוב הנטיות המולדות כגון – אלרגיות, בעיות עור, עיכול ועוד.. הן ממוצע גנטי המקבל עידוד מאורח חיים מסוים, וברוב המקרים ניתן לרפא אותן.

Carcinosin הינה תרופה שהופקה לראשונה מתאי סרטן שד, היום יש מגמה הומיאופתית לעשות proving מתאי סרטן שונים, מתוך הנחה שתאי סרטן מן המעיים למשל יהיו יותר רלוונטיות למחלת סרטן המעיים. דבר זה מן הזווית הקלינית אינו נכון, כיוון שמן ההתבוננות ההומיאופתית יש לראות את הדינאמיקה של החולי, את אופיו ואת תנועתו. וה"תנועה" של תאי סרטן שד, לאחר שעשו proving עליהם מראה דינאמיקה שהפכה דווקא את התאים הללו לתרופה ההומיאופתית המרכזית למיאזמה הקרצינוזינית.

יש החוששים מתרופה זו עקב החומר הראשוני ממנה היא עשויה, אך חשש זה אינו מוצדק כיוון שכל תרופה הומיאופתית, הופכת לתרופה הומיאופתית רק כאשר היא דוללה למקום בו אין יותר מולקולות מן החומר המדולל, כך שמה שנותר במים, שבהם נעשה תהליך הדילול, זהו רק ה"כוח הויטאלי" האנרגיה הנושאת את האינפורמציה של החומר שדולל.
לכן אין חשש כלל מן השימוש בתרופה זו, והיום בתרבות הנוכחית השימוש בתורפה זו הופך לרלוונטי הרבה יותר בתקופות קדומות.

מחלת הסרטן – על כל גווניה, הייתה חלק מסוגי החולי שהיו גם בעבר, אך ביחס נמוך לכמות חולי הסרטן בתקופתנו. אחוז החולים בסרטן (על שלל שגווניו) עולים כל שנה, וניתן לומר שמחלה זו הינה מגפה ממש. מה יש בחברה ובתרבות הסביבתית בה אנו חיים ה"מעודד" את מחלת הסרטן או מאפשר אותה? לימוד המיאזמה הסרטנית, הינו לימוד התרבות בה אנו חיים שכן המיאזמה הפעילה המרכזית היום הינה ה"מיאזמה הסרטנית". אנשים רבים חלו בה, עד לדרגה שמחלה זו נהפכה "שיכבה " בפני עצמה באורגניזם האנושי, מן הזווית התורשתית.

מבחינה אורגנית – תאים סרטניים המתפתחים למחלה אקטיבית הינם תוצאה של כמות תאים מספקת המייצרת רקמה המתחילה "להתנהג" באופן שאינו מתייחס לכלל חלקי המערכת האחרים ולמקומה של אותה הרקמה. היא מתחילה "לתפוס מקום" – והופכת למה שאנו קוראים "גידול". ב "תהליך תופס מקום" – הריקמה הסרטנית מתנהגת כמו שאין לה חלק עם שאר חלקי המערכת. היא כמו שאיננה רואה את המערכת ונהפכת ל"אגואיסטית" במובן הלא חכם. שכן ההתפשטות שלה תהרוג לבסוף את כלל המערכת ולכן גם אותה. היא נהפכת לעיוורת ול"גסת רוח" בחוסר ההתחשבות שלה באחר, וכך היא למעשה הורגת את עצמה. מה באדם יצא מאיזון שמאפשר שרקמה תצא כך ממקומה ותהפוך לאגרסיבית כל כך?

ארבעת הרמות ב – carcinosin

1- הדינאמיקה הביו אנרגטית של התרופה – עייפות ש"נופלת" על האדם לאחר יום העבודה, עייפות עמוקה ולא טבעית. לרוב בין השעות 17:00-18:00 (האדם "מחזיק" את היום, מחזיק, מחזיק ובום… נופל כשהיום נגמר) . אפשרות נוספת בתרופה זו – ויטליות וחיוניות חזקה יותר בשעות הלילה, כאשר הכול שקט ו"אף אחד לא רוצה ממני כלום". במצבים מתקדמים מבחינה פתולוגית, העייפות הופכת ל"קריסה של המערכת" . carcinocin הינה אחת מן התרופות המרכזיות בהומיאופתיה למחלת הנשיקה, פיברומיאלגיה, מחלת היאפים וכל אותן מחלות הקשורות לקריסת המערכת עקב אורחות חיים ללא מנוחה, וללא תשומת לב "למה קורה לי" תוך כדי תהליך העשייה. וכן לתשישות הנובעת מחולי מחזורי (כגון דלקות גרון ) שטופלו לאורך זמן בתרופות אנטיביוטיות שגרמו לשחיקה עמוקה בתנגודת החיסונית של האדם, עד לאי תפקוד מערכתי, הגורם לעייפות כרונית ולהתפתחות של דלקת קלה אך אקטיבית למשך זמן רב.

2- הנטייה הגופנית של התרופה: נטייה לדלקות אקוטיות מחזויות בילדים ובמבוגרים, דלקות ממקור ויראלי וחיידקי. נטייה לאסטמה ולאלרגיה, כאשר האפיון המרכזי הוא שיש תמיד אלרגיה או אסטמה, אך מדי פעם מתרחשת התפרצות חריפה יותר. כלומר, החולי נוכח כל הזמן בגלים אקוטיים מתוך תשתית של סימפטומים תמידיים של קשיי נשימה או תופעות אלרגיות (בתרופות אחרות כגון alium cepa, sabadila ועוד, יש גליות אשר בין גל לגל אין תופעות בעלות אופי מיוחד. ב carcinosin התופעות הינן עם נוכחות קבוע בתוך המערכת) .

3- הנטייה הנפשית רגשית של carcinosin: אנשים שעושים את מה שהם עושים ב"תשוקה". אינטנסיביים ולא יכולים להניח.                                                                                            יכולת אמפאתית גבוהה מאוד, עם הזדהות מהירה ועמוקה ללא יכולת הפרדה מן האחר.                     צריכים ואוהבים שינויי ותנועה, ריקוד- מוסיקה, נסיעות טיולים ורב גוניות. אנשים טוטאליים, מסורים, יסודיים וקפדניים מאוד.                                                                                                          יש להם ערגה וכמיהה לדבר מה שקשה להם לנסח. הם תמיד בחיפוש אחר דבר מה, כמו ש"גלו ממקום" ומחפשים את מה שאבד וקשה לזכור את הדבר שאבד עקב הזמן שחלף. הדרישה העצמית שלהם מעצמם, גבוהה מאוד. הם מכוונים לתוצאות "מושלמות" מעצמם.                                          אנשים רגישים ונעלבים בקלות. לעיתים קשה להבין עד כמה ומה הייתה הנקודה שבא האחר נגע שגרמה לכאב או עלבון – דבר מה דק מאוד.                                                                         אנשים מחויבים ומגויסים למערכה. נטייה לחוסר ביטחון, להתרגשות מהירה, וחרדות ממשהו חדש או מאתגר כגון עמידה מול קהל, חשיפה לאנשים, מבחנים ועוד.. הנטייה הטבעית שלהם הינה ב"לדחוף" את עצמם לקצוות, ללא יכולת לעצור.                                                                                   מזווית אחרת: יש בדינאמיקה הרגשית של התרופה, נטייה ל"הדחקה" כלומר – לא עוצרים כדי לראות "מה קרה לי". דבר שגורם להדחיק את הרשמים ואת מאורעות החיים שיש לתת את הדעת עליהם. לכן carcinosin הינה אחת מן התרופות המרכזיות לאנשים וילדים שעברו "דיכוי" או השפלה על ידי דמות בחייהם שהייתה דומיננטית כגון שותף לחיים, או הורה נוקשה מדי ועוד.. אנשים אלו נוטים "לסחוב" אשמה עמוקה בכל מה שהם עוסקים בו ללא קשר ופרופורציה לדבר איתו הם עוסקים. ילד לא הכין שיעורי בית כי חלה ולכן הפסיד שיעור אחד, והוא חש אשמה נוראית על ההפסד ועל שלא מילא את התפקיד המצופה ממנו. (בילדים – בעיקר יש נטייה לאשמה עצמית, ולתחושה שהם מחויבים לדרישות שעולם המבוגרים הכתיב להם. לרוב מדובר בילדים שהדרישה מהם הינה קשה ומחייבת וגבוהה מדי, דבר הגורם לתופעות שידחפו את הילד לכיוון התרופה הזו). חינוך נוקשה מדי או דרישה "מושלמת" מן הילד על ידי ההורים או הסביבה החינוכית – עשוי לפתח אצל הילד "תשתית סרטנית" (אשמה על אי עמידה בציפיות חיצוניות).
צד נוסף של התרופה – הינם אנשים עם אופי הפוך לחלוטין למה שתואר עד כה, אנשים בוטים עד לכיעור ממש, נראים כמו בולדוזר, עם אלימות ואגואיזם שעשוי לפגוע ולהרוס את האחר ללא רחם וללא קשב או תשומת לב כלל. ממש בדומה להתנהגות של הרקמה הסרטנית הממאירה. יש להם פרצי זעם שעשויים להרוס את כל החדר. הם בוטים מילולית ופיזית כאחד. רואים נטייה זו בעיקר בילדים אך גם במבוגרים ניתן לראות את נטייה האגרסיבית של התרופה.

4- תפיסת העולם, הגישה הבסיסית של התרופה: האדם קרצינוזיני במהלך היציאה שלו לעולם ובנטישה שלו את עצמו, הוא "שכח" לחזור הביתה (לתוכו, לפנימיות שלו). הוא מאבד את המרכז לטובת הדבר שבו הוא עוסק. התחושה שלו היא- אני חייב להיות מודע ונוכח כל הזמן במה שאני עוסק בו, אסור לי לנוח, אסור לי להרפות, אני חייב "לשלוט" בכל מה שמתרחש, ולהיות בכמה מקומות בעת ובעונה אחת . למשל אימא שחשה מחויבת לילדיה, לבעלה, לקריירה, להיפתחות האישית, למראה החיצוני שלה, למעגלים החברתיים והמשפחתיים. ואת הכול היא מחזיקה כמו זרועות התמנון המחזיק כמה דברים במקביל. התחושה הפנימית – לא משנה כמה אני אעשה כמה אני אתן מעצמי, לעולם לא אגיע, לעולם לא אגשים או אצליח למלא את המשימה. דבר המוביל ל"קרע" פנימי ולכן לאיבוד עצום של אנרגיה. הדרישה הפנימית הינה למושלמות.

להלן סימנים גופניים מובהקים לזיהוי התרופה הסרטנית:

א- כתני עור חומים – שחורים על פני העור, ללא קשר לנטייה האתנית.
ב- סקרלה (הלבן של העין) אינו לבן אלא כחול. לעיתים מופיעים "עננים" כחולים על הסקלרה.
ג- צורך עמוק להיות בטבע בעיקר בים והטבה מזה, מחלות כמו אסטמה, אלרגיה, סינוסיטיס, מוטבות בים (medorinum)
ד- תשוקה עזה לטעמים חזקים באוכל – חריף, מלוח, מתוק –צריך שיהיה חזק. תשוקה לשוקולד.
ה- תנוחת שינה – כתנוחת העובר (medorinum)
ו- נטייה לעצירות – אין תנועה פריסטליטית – המעיים "שובתות". (thuja. Silicea. Alumina. Nux vomica)
ז- בתרופה הזו בעיקר – יש לקחת בחשבון את ההיסטוריה המשפחתית, אם לאחד מן ההורים היה או יש סרטן, או מחלות גנטיות כרוניות כמו סוכרת. גם זו אינדיקציה לשכבה הסרטנית. תרופה מרכזית לגנטיקה סרטנית.
ח- תגובה קשה לחיסונים, בעיקר לחום לאחר חיסון. אם רואים ילד שפיתח חום ולאחר הבראת החום לא חזר לעצמו, זוהי אינדיקציה חזקה לתרופה זו.
ט- נטייה גופנית של מעבר מהיר ומשתנה ממצב למצב, כלומר – התופעות הגופניות נפשיות, מתחלפות מהר זו לאחר זו. דינאמיקה מהירה של תנועת החולי, ממצב למצב שונה.
י- ברוב המקרים – התרופה חמה. האדם סובל מחום.
יא- נטייה לכאבי ראש, עמוק, תחושת דופק לב בתוך המוח.
יב- קשיי הירדמות בלילה, בעיקר בילדים. בלילה הם הופכים ליותר אקטיביים. בתינוקות יש צורך לנענע אותם בתנועות מחזוריות וחזקות, דבר זה מרגיע אותם.
יג- גרון: תחושת גוש שלש ליחה התקועה בגרון (lach) בדרך כלל עקב הדחקות של רגש עוצמתי.
יד- חרדות מורגשות בבטן עליונה, במפתח הלב. החמרה בזמן נסיעה באוטו.
טו- אהבה והתרגשות גדולה ממראה טבע כמו ברקים ורעמים.

התרבות בה אנו חיים היום מתאפיינת במרכיבים של המיאזמה הסרטנית ומעודדת אותה. התחרותיות, התזזיתיות, המחויבות להצלחה, חוסר הלגיטימציה להרפייה ומנוחה. הקריטריונים להצלחה מחייבים את רוב בני האדם להיכנס למסלול חיים אינטנסיבי המחייב אותם "להמציא" מתוכם תכונות שאין להם בטבעם הבסיסי. האיכות האורבנית של אורח החיים הקשור במגוון רב של מזהמים מסוגים שונים – כלי בית, חומרים מהם עשויים משחקי ילדים, סוגי פלסטיק , טכנולוגיה ועוד – כל אלו בעלי אופי מסרטן. ויותר מזה, המתח הפנימי של חיי המערב, הוא עצמו מסרטן. תל אביב מתגאה בעצמה שהיא "עיר ללא הפסקה", כדוגמת ניו יורק.. זהו לכשעצמו מאפיין של החולי הסרטני ואינו דבר להתגאות בו.

כך שהאיכות המרכזית של אורחות החיים המערביים הינה סרטנית. יחד עם זאת כמובן שיש הגנה ופיתרון לדינאמיקה זו. שכן לתרופה הומיאופתית יש אפשרות להתייחס לדינאמיקה זו, ולמנוע את המהלך ההרסני של תהליך זה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s