מיהו האדם השלם בעיני אלוהים?

(סיכום מפגש לימוד עם קובי – סיכמה וערכה: אורנה בן דור)

הנבואה מגיעה אלינו מהעולם האלוהי-רוחני, ולפיכך מקורה אינו בממד הזמן. במונחים היהודיים נאמר שהיא מגיעה מרמות תודעה המכונות: חיה ויחידה. חיה ויחידה הינן שתי רמות התודעה הגבוהות ביותר הקימות מתוך חמש. נפרט את רמות התודעה:
נפש – במובן של גוף
רוח – במובן של נפש
נשמה – במובן של אני אינדיבידואלי
חיה – המקור המחיה את כל הבריאה
יחידה – האחדות.

כאשר אנו קוראים טקסט מקראי, אנו מתייחסים לעובדה שהוא נכתב מתוך השראה נבואית. מסיבה זו הטקסט הוא על-זמני, ואינו שייך רק לתקופה בה הוא נכתב. הסיפור הנגלה הנו קצה הקרחון של ידע עמוק וחובק כל, היכול לשמש אותנו בכל תקופה ותקופה, בכל דור ודור. הכותב של הטקסט המקראי הנו השליח, הצינור של דברי אלוהים חיים. ולכן, למרות שהתורה כולה לבושה בלשון בני אדם, הפסוקים חורגים מהממד של מבנה פסיכולוגי אנושי. לפיכך, חניכה לנבואה, כזו של משה, היתה אמנם גם אירוע היסטורי, אבל מעבר לכך, היא מכוונת אותנו לנבואה, טקסט על נבואה שנועד לעזור לנו להתפתח.
במקורה היהדות אינה 'חכמית'-הלכתית. מקורה ונשמתה נבואיים. נקודה זו הינה משמעותית ביותר, וזאת מכיוון שעולם ההלכה כפי שהוא קיים גם בימינו ביטל יסודות נפשיים-רוחניים, שפע וגאוניות שהם חלק מהגנום היהודי.
נחזור לבריתות שאלוהים כורת עם אברהם, יצחק ויעקב.
וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב. שמות ב' כד
הפרשנים אומרים שוו החיבור "ואת יעקב", מבדלת את הברית של אלוהים עם יעקב מבריתו עם אברהם ויצחק, ומייחדת אותה.
לפי הקבלה נקרא יעקב: בכיר האבות, המושלם שבאבות. כמו כן הוא מכונה – האיש השלם. הכוונה אינה לאיש מושלם ללא פגמים, אלא למי שמהווה בדיוק את מה שהוא אמור להיות. יעקב הינו הארכיטיפ של הישות האנושית.
בתנ"ך קיימים אנשים מושלמים מיעקב, לדוגמא – הנביא אליהו, לאחר הטרנספורמציה שעבר במערה. גופו של אליהו הפך לטהור כמו גם נפשו, וכך הוא עולה עם גופו השמימה. למעשה הופך אליהו בגופו ממש למלאך אלוהים.
מיהו האדם השלם?
הכוונה היא לישות המחברת בתוכה שני ניגודים מוחלטים – רוח וחומר. הוא אינו חד-צדדי כישויות מלאכיות העשויות רק מרוח, או בעלי חיים העשויות מגוף-נפש ללא רוח. בן האנוש השלם הוא אדם המחבר בחייו שמים וארץ, ובכך משיב את העולם לאחדותו. מצד אחד – חי חיי שעה, חיי עולם וחיי חומר, ובמקביל חי חיי נצח. האדם השלם הוא התכלית, השפע האלוהי הזורם לחיים הארציים. בעזרתו יחזור העולם לתיקונו שלפני החטא של האדם הקדמון, חטא הפיצול.
חיי השעה של יעקב באים לידי ביטוי בכך שהיה נשוי לארבע נשים, אב לבנים רבים, ולמעשה אב לעם ישראל כולו. בעל רכוש האמור לכלכל את משפחתו ולדאוג לחיים ולשפע הארציים. יעקב הוא לא מושלם. הביטוי הפיסי לחוסר מושלמותו של יעקב הוא בהיותו פיסח, צולע – פגם שנגרם לו במאבקו במלאך.
כה וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. כו וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ… לא וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם, פְּנִיאֵל: כִּי-רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים, וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי. לב וַיִּזְרַח-לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת-פְּנוּאֵל; וְהוּא צֹלֵעַ, עַל-יְרֵכוֹ. בראשית לב

המום של יעקב מייצג מהמורה אותה הוא צריך לעבור. אומרים הפרשנים שיעקב נפגע בירך, במקום הקרוב לאברי המין ומייצג אותם. עצם היותו של יעקב נטוע באופן איתן בארציות, בפוריות ובהמשך הזרע, חושף אותו לסכנה של הזדהות עם האנרגיה האלוהית הבאה בצורתה הנמוכה – המיניות. זהו הצו הקרמתי שלו, אבל גם הסכנה. המום הפיזי הוא עדות וזיכרון לצורך להתמיר את האנרגיה הזו לאנרגיה רוחנית שופעת. המיניות היא אנרגיה של יצירה בה ניתן להשתמש לרע בדיוק כפי שניתן לתעל אותה לכיוונים טובים ונעלים.

המילה מום מורכבת מאותיות – מם וו מם. האות מם היא היסוד האימהי היולד, הפוטנציאל כשלעצמו, טרם ההגשמה והאפשרות לצמיחה מזרע לעץ בוגר. במילה מום מופיעה האות מם פעמיים, כלומר ישנה הדגשה וחיזוק המוטיב של היסוד האימהי ללא היסוד האבהי, – דבר שנותר ברחם, כוולד ברחם אמו טרום בואו לעולם.
יעקב נשא בתוכו את המיניות כמום, כדבר ארצי הצריך לעבור התמרה. אין הכוונה להדחקה של המיניות, דבר הנוגד את היהדות – אלא שימוש נכון באנרגיה לצרכים ארציים, והתמרתה כשהעת מגיעה. הצליעה היא "התזכורת" המתמדת ליעקב להוריד את הרוחני לתוך הארצי, ולהחזיר את הבריאה לאחדותה.
כל איבר ואיבר בגופנו מייצג תכונה ברוח היוצרת אותו. כאשר התכונה אינה מבוטאת בצורתה הנכונה, אותו האיבר מקבל פגם. לדוגמא, הידיים הם ארכיטיפ פסיכו-גופני לנושא העשייה שלנו בעולם. אם דבר מה לא תקין בעשייה שלי, תבוא הפתולוגיה לידי ביטוי בידיים בצורת נוקשות, פטריות וכו'…. [1]
האדם השלם הוא זה המתמיר את הארציות החומרית לכדי רוחניות יוצרת. יעקב עמד במשימה של חיבור שמים, כפי שהמלאך מעיד עליו: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.
כז וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר; וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי. כח וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מַה-שְּׁמֶךָ; וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב. כט וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ–כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.

יעקב התגבר על הפיצול. אך ירך יעקב נשארה סמל למקום בו האדם פגיע, בו יש פיצול במערכת. יעקב הוא צוואה. צוואתו באה לידי ביטוי בכך שכל אחד מאתנו נקרא להיות אדם שלם.

תרגיל:
מהו המקום הפגיע בך, אותו עליך לתקן? האם הוא בא לידי ביטוי בגופך? אם כן, כיצד?

________________________________________
[1] ראו מאמרו של קובי נחושתן באתר: https://kobynehushtan.wordpress.com/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s