"וּמֹשֶׁה, הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן, וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה. וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֵלָיו " (שמות ג', א-ב)
א- משה חסר כל, אין לו כלום משל עצמו, הוא אף שכיר ועובד עבור חותנו, גם הצאן אינו שלו, הוא אדם שהיה במקום גבוה תרבותית, וכעת הוא כלום מן הזווית של העולם והתרבות.
הבחירה של משה לרעות את הצאן במדבר הינה הפוכה מן ההיגיון ששאר הרועים שביקשו מרעה שופע יותר, כמו באזורים פחות מדבריים. משה בחר באזור מרעה קשה, שאין בו מזון שקל למוצאו עקב האקלים המדברי. הוא בוחר במקום קשה יותר בהרבה לצרכי הצאן שלו.
ב- משה הולך אחרי המדבר. המדבר מוביל ולוקח את משה עד להר האלוהים.
מדבר מציין את אוסף הערכים והאידיאות שאחריהן משה הולך.
ההליכה אחר המדבר הינה ההליכה אחר הדרישה לטוהר פנימי, התכנסות, ניקיון, זיכוך מחשבתי ונפשי, נזירות והתבודדת.
ג- עקב סוג זה של הליכה, הוא עובר תהליך של הכנה. הכנה שהיא תוצר של ההליכה אחר ערכי ה"מדבר".
הליכה זו מביאה אותו באופן הדרגתי למקום שהוא מגיע עד להר האלוהים חורב.
בהר האלוהים חורב, הוא משה, הוא זה שנחרב.
חורבנו של משה הינו תהליך המיתה של זהותו הקודמת.
זהותו הקודמת מתה וכעת עומד להיוולד "משה" חדש.
ההליכה שהלך היא זו שמאפשרת לו למות לתוך המקום המוביל אותו לנבואה הבוגרת. עד למקום זה היה נביא טירון (כך מבטאים זאת חז"ל) הבשלות שהכינה אותו לנבואה הייתה ההליכה ההדרגתית אחר המדבר, שם הוא מת ל"עצמו" שגדל במצריים ונולד למשה מסוג אחר.
כך שההגעה להר חורב הינה ציון דרך בלבד לנקודה שבה "מת" משה הישן וכעת עומד להיוולד משה חדש.
ד- איזה סוג של מוות עבר משה?
לא מוות גופני, וגם לא מוות רגשי. מותו של משה היה בכך שהוא איבד לחלוטין את עניינו שלו בעצמו.
אין לו יותר עניין עם עצמו, הוא עצמו משני ביחס לערכי ההליכה אחר המדבר, הוא הפך לקטן ולא חשוב מול הדבר שאחריו הלך, עד למקום ולנקודה בתוכו, שבה הוא איבד כל עניין שלו בעצמו.
וזהו מקום שבו הוא "מת" לזהותו הקודמת, אשר בתוכה היה לו עניין שלו בעצמו.
ה- כאשר יש לאדם עניין בעצמו (נטייה שהיא טבעית ואנושית לחלוטין) תשומת הלב אינה פנויה למשהו אחר חוץ מעצמו, הוא עסוק ומלא בנושאים שיש לו בהם עניין.
דוגמאות לנושאים טבעיים שיש לאדם עניין בהם (כאשר העניין בהם, למעשה הינם נושאים של עניין עצמי)
1- מה חושבים אלי:
מה היא הדעה של הקהל עלי או על מעשי ויצירתי
מה קורה אם ילדי, הם ההמשכיות שלי ומבטאים אותי, כשלון של אחד מילדי, מבטא שלא הצלחתי דרכם, הצלחה של ילדי מבטא את הכישרון הסמוי שאני נטעתי בתוכם וכך זוהי ההצלחה שלי בעצם.
2- רכוש וכסף: הדאגה המתמדת לפרנסה מתוך חשש הישרדותי של להישאר ללא קורת גג, לי ולמשפחתי.
3- דברים שאני עושה, אני רוצה לראות אותם מצליחים, שהם מביאים פרי של תוצאות טובות בעלות ערך בעולם.
4- צורך לכבוד ולהערכה חברתית, שכולם יכירו בערך עבודתי.
5- מורכבויות רגשיות שאני סוחב איתי מגיל צעיר, יש עניין לחקור אותם. דפוסים רגשיים אלו איתי רוב השנים שאני מכיר את עצמי, ולכן יש לי עניין רב בהם. מצד אחד חלקם הפכו להיות מנוע לתנועה קדימה, כמו למשל עשייה מתוך מתח, חרדה, פחדים – כך אני מורגל לעשות את כל מה שאני עושה, וזה עובד לי עד כה. מצד שני, יש בי דפוסים רגשיים שמביאים איתם כאב מכשול בדרכי ואני הייתי רוצה לשנות אולי אפילו היפטר מהם, ולכן יש עניין עמוק בעיסוק בהם.
נושאים אלו ועוד רבים אחרים יוצרים עניין עמוק של האדם בעצמו. כל עוד והאדם עסוק בעצמו, אין הוא פנוי למהלך אחר ושונה.
לכן ההליכה אחר ערך או אידיאל גבוהה מן האדם, הינו מהלך מכין ומכשיר את הקרקע למקומות נוספים עשירים יותר ממצבו הנוכחי.
יש אפשרות שהאדם מתפנה מעצמו, אך הדרך של ה"הליכה" לא נעשתה מעולם, הוא מתפנה מעצמו עקב שימוש בסמים ואולי זה קרה לו ספונטנית ובפשטות במצבים רגשיים מסוימים.
במצבים אלו האדם הינו בשל לסוג המיתה שמשה עבר.
ו- סיכום: המיתה של משה הינה "איבוד העניין של האדם בעצמו, עקב חוסר החשיבות של "עצמו" על מול מה שהוא הולך אחריו.
במצב זה כל ה"פסיכולוגיה" של האדם מתאפסת ואינה קיימת יותר כמערכת המניעה ומביאה מוטיבציה לתנועה של האדם. האדם פטור מעצמו. ומקום זה מביא עימו חופש פנימי עמוק.
ז- חופש מסוג זה הינו ביטול הקשר ה"פסיכו סומטי" – קשרי גוף נפש. כדי שקשרים אלו יהוו תוכן עם משקל בקיום האנושי, על האדם להיות בעל עניין בעצמו, אז גופו מגיב עמוק לרגשותיו ולמחשבותיו. אך כאשר אין לאדם יותר עניין בעצמו. אין מה שיפעל על הגוף פעולות של לחץ היוצר מחלה. כגון המתח העצום מן העבודה, יוצר באנשים רבים יתר לחץ דם, בעיות שינה, בעיות עיכול וכו'. כאשר האדם מאבד את העניין בעצמו, אין יותר לחץ שיהווה סיבה למתחים ולכן הגוף מבריא באופן ספונטני.
ח- מהלך מיתה זה, שנלמד מחיי משה, הינו תוצר טבעי של תהליך הדרגתי ומתפתח. המיתה המדוברת בהקשר זה, הינה טבעית ומתרחשת בעצמה ומעליה, ללא הייסורים וללא המצוקות הנלוות לחוויות מוות מסוגים אחרים. כמו אדם שחווה מוות קליני לאחר תאונה קשה, או התקף לב שהוביל לחוות מוות, או אירועים טראומטיים שהובילו לחוויות מוות חוץ גופיות. כאן תהליך המיתה הינו חיובי, פשוט, נעים שקורה באופן טבעי ומודע.
ט- תהליך המיתה מכונה "חורבן" עקב מבנה קודם, שהוא מבנה שלם ורב גוני בהיבטים הפסיכולוגיים והגופניים שלו, כולו עובר טרנספורמציה וטרנס מוטציה. לכן תהליך זה מכונה "חורבן".
י- התוצאה מיידית של חורבן זה הינה "וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה. וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֵלָיו"
החשיפה לאלוהות, הגילוי האלוהי, הגילוי של המציאות כמו שהיא במערומיה, החשיפה למקומות עמוקים בנפש האדם המביאים התנסות של מיזוג עם האחדות של הבריאה, הינה תוצר ישיר של החורבן של המבנה הקודם, ושל איבוד העניין של האדם בעצמו. אז האדם מוכן לנבואה.
אנו עוברים בקרוב לאתר חדש: http://kobynehushtan.co.il
קובי נחושתן - דרכי הבראה אלטרנטיביות 