סיכום מפגש, סדנה, על התפתחות חוש הריח

(נכתב ונערך ע"י רפי כהן)
המשך חוש הריח.
חוש הריח מסכם את מה שדיברנו.
הנושא שלנו הוא התפתחות. לגדול. ההתפתחות היא, שבשלב מסוים הידע נרכש וכולם מכירים את מה שכולם יודעים. מגיע שלב מסוים בחייו של הומיאופת שהידע הלימודי נרכש והאפשרות להתפתח כהומיאופת קשורה בהתפתחות הפרסונאלית של האדם.
כל סוג של התפתחות היא לגיטימית. אותה התפתחות היא צעד נוסף מעבר למטריה מדיקה ורפרטורי. חוש הריח הוא אחד הפחות מפותחים ביחס ליתר החושים. הכי פחות מפותח בחברה המערבית והוא בסיסי מאוד. נעים לי, לא נעים לי, או חוויה אדישה לריחות. יש מה אני חווה ומה אני מרגיש. מה אני מריח ברור אך מה חווייתי זה סובייקטיבי.
יש תפוז אני רואה אותו.
בחוש הריח אחרי שקיבל הכרה בתודעה יש את דחייה משיכה או אדישות.
גם הידיעה מה אני מריח הוא ספקטרום צר.
ולכן החוש הזה רדום וצריך עבודה כדי לגדול.
ההתפתחות בחוש הריח מציעה לאדם הרחבה והעמקה ומפתחת את המקום באדם שעובר תהליך התנסות. בתהליך ההתנסות מביא אותנו לידיעת אמת. כשאדם עובר התנסות הוא זוכה לידע אמיתי. ההתנסות בדבר זה ידע אמיתי.
אנחנו עוסקים באמת של האדם.
כשאנחנו מטפלים בבני אדם אני רוצה להגיע אל האירוע האמיתי כמו שהוא חווה אותו ולא כמו שאני רואה אותו.
האם אני רואה אותם כמתבונן או חווה את האחר?
מגיע אלי משהו ניאו נאצי ומקלל את היהודים ואני כהומיאופת האם רואה אותו כדור ראשון של ניצולי שואה, או שרואה אותו כמוהו.
כדי לראות אותו כמוהו עלי להתנסות בחוויה שלו. אני גם מזדהה וגם נשאר במקום של התבוננות.
חוש הריח הופך את ההתנסות לכלי.
מכיוון והוא הכי פחות מפותח – ברפרטורי הוא מופיע מעט מאוד. ובעצם אין מצב בלי ריח.
מיכל: המולקולות כל הזמן בתנועה ולכל דבר יש ריח מעצם טבעו.
קובי: אני מדגיש את הפאן הלא מולקולארי באדם.
חוש הריח הוא מראה את הוויית הדבר במקומו העמוק ביותר. חוש הריח נחווה כחדירה למרחב האישי של האדם. מבוגרים אני נזהר מלהריח אותם.
מה הופך את הריח לחוויה של אינטימיות?
זה הדבר שגורם למשיכה או דחייה במערך הסקסואלי. כל הרובד הסקסואלי מבוסס על חוש הריח. יש גברים שמריחים אישה ובורחים ממנה.
המגמה שלי היא להרחיב את חוש הריח שיספר לנו מהם החיים שנמצאים מאחורי הריח.
אם תלך בשדה תגלה כמה מאות ריחות בתוך הליכתך.
לא רוצה שניתקע רק על חוש הריח.
בעתיד נעסוק במה קורה כאשר חוש אחד נלקח איך יתר החושים מפצים.
הסיבה ש ALL-C מרגיש ניתוק מהעולם זה כי האף שלו סתום לחלוטין.
חוש הריח מחבר לאדמה ולסביבה והוא הרגיש ביותר לכל מה שקשור לאנרגיה ולנוכחות. לכל דבר שיש נוכחות יש ריח. חוש הריח הופך אותי עם סינכרוניזציה לסביבה. הוא מביא חוויה ולא מחשבה. לא מביא לוגיקה או אלמנט של יכולת היקש. רק התנסות. וההתפתחות שלנו כהומיאופתים זה להרחיב את היכולת לכלים אבחנתיים שלא משוחדים. הוא עוקף את כל שאר הידע והידיעות.
מתקופתו של הנאמאן העבודה הייתה מוחית.
וברפרטורי הנושא של חוש הריח הוא צר.
יש מעט תרופות ברובריקה בג'נרל ריח הגוף.
התרופות המופיעות שם לא מופיעות ביחס הנכון.
בעצם הפיתוח של חוש הריח זה קורא להתפתחות אישית כללית.
בהתחלה יש אי דיוקים שהם הכרחיים.
כדי להתפתח צריך להיפתח. להריח מבלי לשפוט. ולדעת שהטעות היא בלתי נמנעת. זו הדרך לנוע באמת.
אם יודעים לעבוד איתו הוא כניסה מיידית להוויה.
וצריך לדעת גם לעקוף את הממסכים.
וגם נוכל להריח רמדיס.
רבי אליעזר ידע להריח אם זה טהור או טמא.
לפי חוש הריח לראות את מצבו של האדם.
חוש הריח מזהה כמה דרגת חיות יש בדבר.
כמה שהחיות חלשה יותר הריח פחות נעים.
היה אינדיאני שידע דרך חוש הריח לזהות את אחוזי הזהב או הכסף שיש במתכת.
זה אופייני לאנשים שחיים בטבע.
מי שעובד עם חוש הריח זה שכאשר מסתכלים על חיות שמריחות הן לא באות אל האובייקט בצורה ישירה. הן מגיעות אליו בצורה זהירה.
אני לא יודע מה אני מריח ואין לי כלים לנסח את זה. ולכן מנסה להתנסות בו עד שההתנסות לבדה מביאה את המלים. לבוא ממקום פתוח ללא מגמת תוצאה והשאר קורה מאליו.
ההתנסות והמרכיבים שמביאים בתוכי את ההתנסות קשורים בחיוניות שיש בתוכי, הרגשות, יצרים, מיניות, יצריות לאו דווקא מינית. ותודעה. גרעין תודעה ראשונה ומשם התובנה.
אם נהיה בלי רגשות ההתנסות תהיה חלקית – לזהות את הרגשות שלנו ולא להשתמש בהם.
הריח צריך לבוא ולומר את עצמו.
כשאני מריח אני מריח דרך הפריזמה שלי. דע את עצמך. מתוך איזו פריזמה אני רואה את המציאות. המקום הגבוה ביותר הוא מי אני בלי המעטפות. הדרך להגיע, לזהות ולהבין מתוך מה אני רואה את המציאות. מהן המשקפיים שדרכן אני רואה. איך מבודד את מה שמריח מבחוץ כדי שיהיה נקי.
מה שמתפתח אצלי בתהליך הזה הוא של להתנסות בצורתו הנקייה זה שאחווה את עצמי ללא המעטפות אם זה מיאזמתיות או פסיכולוגית.
הרחבה והיטהרות של הנטייה העצמית דרך ההתנסות להיות ללא המסכות. וזה הזמן שבו אתה אדם.
איבן ערבי אמר דע את עצמך ותדע את אלוהיך.
האדם שזור ומעורבב. בין מי שהוא לבין מי שהוא עם הנחש שלו או המינראל שלו.
מה שחשוב זה ההתנסות. ואני מעוניין להביא את כלי ההתנסות.
מקומות ההרחה זה צוואר והמרפקים.
ריח בית השחי מביע את מצבי כרגע ברמה הרגשית שאינה מודחקת אך מצד שני לא ידועה.
ריח הפה מביע מצב רגשי מודחק.
רגש הוא דבר שרוגש.
בית השחי – הרגש הוא זמין. זה מצב רגשי זמין. ריח נוכחי שהאדם חש אותו. יודעים מה הסיבה אך לאיכול לחוות את הרגש.
ריח הפה מביע רגשות מודחקים שבאים לידי ביטוי מהקיבה. אינדיקציה להדחקה רגשית עמוקה מאוד. רגשות לא נגישים.
כל מה שלמטה קשורים לדינאמיקה של האנרגיה המינית.
המיקום של האנרגיה המינית בתנועתה מביאים את הריחות באזור האגן.
ריח חומץ שייך ל NIT-AC או ריח של דגים ריח מתקתק מביע את המיאזמה הסיקוטית. כמו THUJ חמיצות זה יותר משהו מיידי. וככל שההפרשה היא כרונית יותר היא יותר מתקתקה.
שתן של BENZ-AC הוא יותר אקוטי חמוץ ומרוכז. כמו SARS CANTH
ריחות מקומיים שמבטאים מימד בהתנסות האנושית.
רגש בית השחי ופה. מיניות באגן.
הפאן היצרי אין לו מקום מובהק.
איזור המרפקים והצוואר יוצרים הכלה של כל הריחות לריח אחד. לכן מתרכזים שם.
כשאני בא להריח אני מריח אותי ואותך והשאלה איך יודעים מה שמריחים ופה נעשה עבודה. להתנסות ולא להיות מעורב בו.

חלק ב. התנסות.
הרחה של קובי:
רפי: חוויית רעננות וניקיון. מתחת לזה היה משהו קטן נוסף של ריח שלא רק שלא הצלחתי לזהות אלא גם לא הצלחתי לחוות. ודווקא איתו נשארתי והוא נע אצלי במערכת וכרגע אני קורא לו קובי.
קודם כל הרגשה מוזרה שנתתי לך להיכנס לתוכי. מנסה להיות בחוויה שלי ולא פוגש כלום למעט החוויה הראשונית. מן אנרגיה שמסתובבת בתוכי ואין לי כלים לעבד, ולחוות למעט החוויה שמשהו ממך נמצא בתוכי.
ובהמשך עולה שקט ורגיעה והסתכלות פנימה בלי להסתכל. כרגע הנוכחות של האנרגיה הזו נוסכת בי כמו מדיטציה ורגיעה.
קובי : זה המקום שהאדם מוכן לאבד את עצמו למען החוויה שהוא חווה. לאבד את עצמך לטובת הריח.
המוכנות ללכת לאיבוד עד שהריח יהפוך לתחושה שהדבר יגדל בתוכי. זה לא מסוכן. אחרי כמה זמן האני יחזור.
המקום הזה הוא עקרוני מאוד ויכול להוביל לאי נוחות.
האי נוחות היא או יצרית מינית תודעתית ורגשית.
זה איבוד הכלים שאני מכיר של הכרת המציאות.
רוצה לבנות את הביטחון העצמי ולמות בלי חשש שמשהו יקרה לי.
וצריך להישאר עוד.
ואז אתה מקבל ידע חדש כי אין לו שום אלמנט מספרות או ידע קודם.
זו בספרות קדומה נקראת חוכמת התכונה מהו הדבר כמו שהוא בלי שום קשר אלי.
המטרה היא להתנסות במשהו ולהיות בביטחון גמור.
המכשולים: איך פועל עלי המפגש ואיך הוא פעל עלי. או משהו שמסכן אותי סוגר אותי וגורם לי לנתק. ואם נשאר שם זמן מספיק נקבל שם ידע חדש ואמיתי.ואנחנו מעוניינים להגיע למקום הזה.
תובנה באה כשההתנסות הבשילה והכול עובד מסונכרן ופה יש בריאה של הבנה יצירה או הארה.
פיתוח חוש הריח מסייע לנו דרך ההתנסות לפתח את עצמנו. הפרי הוא התובנה היצירה וההארה.
השער לאבולוציה זה בתנאי שמתנסה וחווה את המציאות בצורה הנכונה.
צורה לא נכונה לעשות זאת היא חד ממדית. למשל רק רגש או רק יצריות. כל האלמנטים של החוויה צריכים להיות שם יצירתיות מיניות, רגשות ותודעה.
על פעם כאשר הצלחתי זה היה עוד צעד קדימה.
ולכן אני קורה לזה כלי התפתחות.
חוש הריח עניינו לבוא אל העולם דרך התנסות.
לבוא לחיים מתוך מגמה להתנסות בכל חוויה ולא לפחד. האיבוד העצמי הוא הכרחי. בשלב מסוים אימצתי לי את האיבוד העצמי כדרך. הכלי הוא לאבד את העצמי. המגע עם החוץ כדי שהדבר הזה יערער את העצמי שלי לרגע.
המקום שמתנסה הופך להיות מודע יותר ומוצק יותר ומביא ידע חדש.
דעת אי אפשר לקחת ממני.
ואת המקום הזה רוצה לעודד במפגשים שלנו.
המפגש הזה סוגר את חוש הריח.
רוצה לעבוד על הקול. הקול קדם לביטוי הקוגניטיבי.
לכל רמדי יש צליל וקול. ואחר כך מגיעה האינטונציה.
הקול והאינטונציה קרובים לאמת.
עדיין להריח ולהתנסות ולהישאר עם התחושה.
החוויה וההתנסות מביאים שפה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s