פרשת "אמור" – עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן

"שֶׁבֶר, תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן – כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ"

כמה מובנים למשפט זה

1- כפשוטו – אדם מקבל עונש זהה לנזק שגרם לחברו.

2- שלא כפשוטו – "פירשו רבותינו שאינו נתינת מום ממש אלא תשלומי ממון שמין אותו כעבד לכך כתיב בו לשון נתינה דבר הנתון מיד ליד" (רש"י). על פי חז"ל, וכך מביא רש"י, אדם שהזיק לחברו יכול להמיר את עונשו בממון, כלומר – לשלם לחברו באופן השונה מן הפגיעה כפיצוי לנזק שגרם.

3- המרה – תהליך ההמרה הינו תהליך יומי, קבוע ורגיל בחיי כל אדם ואדם.
משמעותו: כיצד מחשבה ורגש הופכים לתופעה גופנית, ולחילופין: כיצד מצבים גופניים מייצרים מצב נפשי. תהליך זה ידוע בשם "הקשר הפסיכו סומאטי".
משמעו התהליך: לפזר את העוצמה של חוויה מסוימת שאין לאדם כלים להכיל או לעבד, לכמה מישורים באדם, ובכך להקל עליו את תהליך ההתמודדות. למשל: אדם שחווה טראומה כלשהי, ואין לו יכולת לעכל את החוויה, אותה החוויה מותמרת לכאבי ראש חזקים או לבעיות עיכול וכו'..

4- החסד – יש חסד בתהליך ההמרה. כיוון שאין לאדם כלים להתמודדות, החוויה או כל דבר רגשי אחר בעל עוצמה, עובר המרה לממד אחר במערכת עד שהאדם יגדל ויתפתח למקום שהוא יכול להתמודד עם עצמו באופן ישיר וגלוי. ותהליך המרה זה הינו ביטוי לחסד.

5- מזווית אחרת: "במידה שבה אדם מודד, בה מודדין לו" (מסכת סוטא א',ז'). האדם "נשפט" על פי אופן הגישה ותפיסת עולם שדרכה הוא עצמו שופט את עולמו. נניח שאדם מתנהג עם זולתו באופן אכזרי במיוחד.. הוא עצמו מביא דבר דומה על עצמו.. אך ברוב המקרים אין לאדם יכולת להכיל את היחס הזהה של דבר הראוי לו על פי מידותיו שלו. לכן ממתיקים לו את התהליך ופורטים לו את ה"עונש" כדי שיתאפשר לו תהליך למידה ותיקון עצמי, ותהליך זה מחייב זמן.. ולכן במקרים רבים אין קשר בין האופן בו האדם נוהג לבין התוצאות שחוזרות אליו, כי אז לא היה עומד בעוצמה של מה שהיה בא אליו. תהליך ההמרה מביא עימו חסד כלפי האדם בעת היותו בתהליך  ומאפשר לאדם זמן להתפתחות, לשינוי ובניית כלים פנימיים לתקן עצמו.

6- החוק – כל דבר שאדם עושה, מדבר וחושב…. יחזור אליו. תהליך זה מכונה במזרח בפשטות "חוק הקרמה" . על האדם לאמץ חוכמה פשוטה שעניינה תשומת לב למעשיו, ולבחירה מודעת בוויתור על דרכי התנהגות שליליות כגון לשון הרע, עין צרה, קנאה, ועוד… ולבנות בתוכו מידות חיוביות של חסד, אהבה, עין טובה ועוד… כמו שאומר הכתוב "תשובה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת" (אבות ד',י"א)

7- הדינאמיקה – ברוב המקרים לא דנים את האדם במידה המדויקת כפי מעשיו, מפני שברוב המקרים אין לאדם יכולת להתמודד עם עצמו ועם המשמעות של מעשיו… ולכן תהליך "המראה והשיקוף " בא לו לאדם בגיל מבוגר יותר או בזמנים אחרים בחייו, כאשר יהיה מוכן להתמודדות עם עצמו ועם מעלליו.
תהליך זה כרוך בכאב ובסבל… ולסבל יש משמעות ותוכן, הוא מכוון להעיר את ליבו של האדם להתבוננות על עצמו על מעשיו, כדי להשתנות למקום נכון ומתוקן יותר. כמו כן ברוב המקרים תופעות הסבל מתבטאות דרך מחלות גופניות שאף הן המרה של מצבים מחשבתיים ורגשיים לתוך מחלה גופנית. הסבל הכרוך במחלה הינו על מנת להסב את תשומת הלב של האדם להתבוננות ולתיקון, כאשר החסד שיש בתהליך ההמרה הינו בכך שהמודעותו ונפשו של האדם נותרים ללא פגע, וגופו חולה, וכך נותרים  לו הכלים לעבודה העצמית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s