מיאזמות – השכבה הוויראלית -חלק י"ב

"הרי מכיר אתה את סדרי היער. כאן אין אתה יכול להכניס כל אורח פורח לביתך" (פו הדוב – אלן אלכסנדר מילן)

התרופה influenzinum מופקת מווירוס השפעת הפועל על בני אדם, ויוצר את המחלות האקוטיות העונתיות.

ארבעת הרמות של influenzinum

1 – אנרגיה – חולשה ולאות ללא מעגל יומי ספציפי (gelsemium) נטייה לרעד קל מן החולשה. החולשה עמוקה מאוד וההרגשה שכלום לא עוזר לחוסר האונים בחולשה זו, מנוחה לא משקמת, מזרזים כגון קפה – לא משפיע. כל מאמץ מחמיר את עייפות, אך גם לנוח לא ממש עוזר. מצב אנרגטי שמהווה שלב מוקדם לפיברומיאלגיה, מחלת היאפים, מחלת הנשיקה.

2- זיקה גופנית – כלי נשימה עליונים, שיעול יבש עם נטייה דלקתית של קנה הנשימה כלפי מעלה. יש לזיקה הגופנית של נוזודה זו זיקה אקוטית שבה יש הופעה לסוגים רבים של מחלות וויראליות אקוטיות, אך יש את הצד הכרוני של הזיקה הגופנית, בה אדם מסוים – עקב חולשה מערכתית, ובעיקר לאחר הדבקות וויראלית, נותר חולה למשך תקופת זמן רב. הוא "שורד" את היום, אך בקושי רב, עם סימני חולי קלים, שניתנים להתגברות כמו – כאבי שרירים, חולשה כללית, נזלת כרונית, כאבי פרקים, כאבים נודדים מקום למקום, שיעול יבש כרוני, חום נמוך שעולה לפרקים בזמנים קבועים ביום, ועוד. מצב בו האדם כמו חולה באופן קבוע, אך המחלה לא מתפתחת לחולי אקוטי מלא. ברובד הכרוני, יש נטייה לדלקות עמוקות של פרקים, מערכת העיכול, וכלי הנשימה. לדלקות כרוניות יש גלים של עוצמת החולי – בסימפטומים חזקים יותר או פחות. האדם מרגיש חולה, ויש לו תופעות רבות של משהו שלא בסדר, אך אין אף ממצע קליני התומך בהרגשה שלו. מצב זה מייצר תשתית לחוליים כרוניים רבים ורב גוניים, המתחילים למשך זמן רב "לשכון" במערכת, וליצור את התנאים לחוליים עמוקים ובעייתיים יותר. לרוב- אדם המפתח מחלות כרוניות קשות, מתחיל את מהלך ההתדרדרות בתנאים של חולי ללא מחלה, חולשה כרונית, וירידה תפקודית כללית המכשירה את הדרך לחולי עמוק יותר כפי הנטיות המולדות שיש לו (הבעיה במצבים אלו – מן הזווית של הרפואה הקונוונציונאלית – שעד שאין חולי מאובחן בבדיקות או בתופעות של תהליכים אוטואימוניים בעלי "כותרות",לא ניתן לטפל או לעזור לאנשים אלו. אך הם חולים בוודאי. ומתוך הגישה האלטרנטיבית, יש דרכים רבות לעזור ולהקל, החל בעצות של אורחות חיים נכונים יותר, דרך תזונה ומשלימי תזונה, תנועה גופנית וכן טיפולים הומיאופתיים שהם המומלצים ביותר, ומקצרי הדרך היעילים ביותר)

3- נטייה רגשית – עצב ממקור לא ידוע, תחושה של דיכאון קל, קושי ליזום, כוח הרצון ניטל. ישנה גם  נטייה הפוכה – עצבנות, אי שקט וחוסר מנוחה, עקב העייפות והכאבים התמידיים, דבר שגורם לנרגנות כלפי אנשים קרובים. (bryonia – sepia)

4- גישה לחיים – "תן לי לנוח, לא רוצה כלום, תעזוב אותי בשקט" רצון לפרוש ממרוץ החיים. מחפשים דרכים לשמוט משימות. (carbo animalis. Phosphoric acid)

השכבה הוויראלית נהפכה בשנים אחרונות לדומיננטית יותר ויותר, עקב אורחות החיים המערביים, ובעיקר עקב חיסונים גורפים לכלל האוכלוסייה. אדם שלא משתקם ממחלה וויראלית מפתח תשתית בה הוא חשוף למחלות כרוניות רבות, הנפוצות הינן "מחלת הנשיקה", הווירוס על שם אפשטיין בר, פיברומיאלגיה, דלקות כבד וויראליות ועוד.. השכבה הוויראלית הינה תוצר ישיר של התדרדרות המערכת החיסונית על ידי טיפולים "מדכאים". כל טיפול שמתייחס במגמה הטיפולית שלו ל"העלמת סימפטום", ללא ההבנה המערכתית לסיבת הופעתו, נהפך לטיפול מדכא. החיסונים הגורפים לכלל האוכלוסייה, יוצרים אצל אנשים עם מערכת חלשה או לא יציבה, תופעות קשות רבות כגון – החמרת החולי שכבר יש להם, מחלות אקוטיות קשות יותר והתדרדרות מערכתית כללית. כאשר ציבור שלם של בני אדם "מחוסן" כל שנה שוב ושוב, הציבור כציבור, יפתח "שכבה" חדשה לאור "מגמה רפואית" זו. לכן אנו רואים בשנים האחרונות כל כך הרבה אנשים הסובלים מירידה תפקודית כללית בכוחות חיים שלהם, במוטיבציה לחיים, ביצירתיות ובפוטנציאל הטבעי שלהם.

מבחינה קלינית – יש בתוך קהילת ההומיאופתים שנוהגים להמליץ על infuenzinum 30c כתרופה מניעתית, כחלופה לחיסון הקונבנציונאלי. באמת – רק לתרופה מערכתית שמתאימה למבניות של האדם, יש כוח לחסן ממחלות וויראליות עונתיות, שכן תרופה מערכתית מעלה את החיוניות ואת התנגודת הטבעית של המערכת. אך גם לתרופה כמו influenzinum יש כוח "לחסן" מווירוסים עונתיים, בעיקר אצל אנשים עם מבניות יציבה. אם המבניות של האדם אינה יציבה, חיסון קונבנציונאלי ידרדר אותה רבות (בעיקר אצל חולים כרוניים או מבוגרים) אך גם חיסון הומיאופתי שאינו מתאים לנטייה המערכתית, עשוי לגרום לירידה בוויטליות של האדם, לכן ההמלצה הינה תמיד – לקבל את התרופה המערכתית המתאימה.

בשנים אחרונות אנו רואים כי הווירוסים הופכים  ל"קטלניים" יותר, וכן יש את גלי הווירוס של עונות אחרות,כמו של עונת הקיץ, ווירוסים של בטן עם חום חלש, בחילות, שלשולים, הקאות, אי תיאבון. כל זה הינו תוצר של מערכת אנושית החשופה יותר לווירוסים עקב התדרדרת של המערכת החיסונית. גם כאן הסיבה המידית הינה סביבה "זיהומית" וטיפולים בעלי אופי מחליש או מדכא.

כאשר האדם מפתח "שכבה וויראלית" במערכת שלו, יש לנטייה זו שתי זוויות מבחינה קלינית. הנקודה הראשונה – האדם יפתח תופעות הקליניות המאפיינות את מבניות שלו, כלומר – החולשה ואין האונים שהוא יפתח עשוי להדגיש את מצבו המבני וכך ללמד על התרופה המערכתית שלו (כגון gelsemium. Carcinosin. Calcrea carbonica ועוד) אך יש מצבים ההולכים וגוברים בימינו שתרופה שנראית אינדוקטיבית לפי כלל הסימפטומים, לא תעשה דבר, וזה אחד מן הסימנים המובהקים לשכבה הוויראלית (או לחסימה שכבתית ברמה העקרונית). כמו כן אדם שחלה בווירוס כלשהו, ומעולם לא השתקם ממחלה זו, כלומר – הוא נותר חלש או עם גרירה של סימפטום קל ומטריד (…never well since) אף זהו סימן לשכבה הוויראלית. ואז ניתן לתת את influenzinum כתרופה "מנקה", או כתרופת ביניים אשר תאפשר בהירות טובה יותר לתרופה הבאה, המערכתית.

הכלל הוא – כי כל חומר פעיל שיש בכוחו להטות את המערכת האנושית ממקומה הטבעי והבסיסי, עשוי ליצור שכבה (אם חומר זה חזק מספיק, ואם יש נטייה במערכת האנושית להגיב ברגישות יתר לחומר מסוים, וכן אם חומר זה נלקח פעמים רבות – הדבר ישפיע לשינוי שלבסוף יהיה לגורם המייצר שכבה באדם) ולכן חומרים כמו סמים – חשיש, גראס, mdma, lsd, אסיד, טריפ ועוד.. עשויים גם הם לייצר שכבה אצל "משתמשים". באותה המידה – תרופות קונבנציונאליות שנלקחות לאורך זמן, אף הן עשויות ליצר שכבה באדם. טיפולי אנטיביוטיקה מניעתית בגיל צעיר עשוי לחולל שינויים המייצרים שכבה בגופו של הילד. כך שלחיסונים יש כוח עצום לחולל שינוי בתוך האורגניזם, אם חיסון נלקח פעם או פעמיים, יש סיכוי שהאפקט יהיה קל ולא יותיר חותם בעל אופי נגטיבי, והאדם "ירוויח" את הצדדים החיוביים של החיסון, אך אם חיסון נלקח באופן שגרתי כל שנה לקראת חורף, חיסון זה בוודאי מייצר אצל חלק מן הציבור שכבה – שהיא בעצמה מורידה את דרגת הוויטאליות והבריאות הכללית של האדם.