לקיחת מקרה בהומיאופתיה – חלק ד'

"שעבורה אתן כאן רק הנחיות כלליות"

לעומת זאת – כאשר ההנחיה למטפל הינה בלפתוח חלל שאליו יתאפשר תהליך של גלוי ספונטני על האמת הפנימית של האדם ועל מצבו אשר בו יש לגעת ולרפא. הנחיה זו אינה מספיקה, ועשויה להביא לידי בלבול ותחושה של אמורפיות וקהות חושים אצל המטפל עקב אי בהירות ביחס למה היא הנקודה או האינפורמציה אותה הוא מחפש, שכן – אם אין הוא יודע מה עליו לחפש ועל מה עליו להיות מודע בעת לקיחת המקרה, אזי הוא יחוש בלבול ועשוי לתת חשיבות לדבר מה שאינו מרכזי ולא חשוב. דבר שעשוי לקרות. המהלך של פתיחת חלל – ונראה מה יקרה בו – מתאים למטפלים מנוסים מאוד , כאלה שרכשו את האומנות של מדע ההומיאופתיה, ומכירים היטב את טיבען של רוב התרופות בתוך המטרייה מדיקה (נקודה זו הכרחית, שכן – מתוך ההכרה על טיבען של תרופות, המטפל יידע לזהות את הרלוונטית של תרופה שאינו מכיר או שאינה קיימת בספרות ההומיאופתית) וכן מכיר את הדינאמיקה של נפש האדם וטיבעה, יחסי גוף ונפש. למטפל כזה יש אפשרות לפתוח חלל ללא מאמץ ולהמתין לספונטניות של גלוי הנקודה המחייבת נגיעה.

אך לרובנו אין עדיין את שנות ההתנסות וההתמסרות למקצוע ומחויבות עליו – שתאפשר את ההתפתחות של איכויות אלו. ולכן יש להבין ולהיות מאוד ברורים לגבי מה מחפשים בעת התשאול, איזה סוג של אינפורמציה על למטפל לשאוף ולהבין מן המטופל. בהירות זו תביא לידי יסודיות ותאפשר הימנעות מבלבול אמורפי.

מהי אם כן הנקודה אותה יש לחפש בעת לקיחת המקרה –

הכוח הויטאלי הינו דינאמי בטבעו, הוא בתנועה מתמדת ובשינוי מתמיד. כך גם הפעולה של התרופה ההומיאופתית הפועלת על הכוח הויטאלי של האדם, ומייצרת תנועה בתוך דפוסי הביו ריתמוס של תנועת האנרגיה באורגניזם האנושי. כך שחיים ניכרים עקב תנועתם ועקב תהליכי שינוי, ואילו מוות ומחלה ניכרים בפיקסציה, ניוון, התייבשות, נוקשות כמאמר לאו טצה –

"בחייו אדם הוא רך ועדין, במותו – גס ונוקשה. כל היצורים רכים ושבריריים בחייהם, במותם נהפכים הם צנומים ויבשים. הילכך מאמר – הנוקשות והגסות הן סימני ההיכר של המוות. הרוך והעדינות – מסמני ההיכר של החיים" (טאו טה צ'ינג- ע"ו – בתרגום שלמה קאלו)

אבל גם לחולי לזקנה ולפיקסציה יש דינאמיקה שמחייה אותה ומאפשרת לה להתקיים על ידו של הכוח הויטאלי. ולכן לכול חולי יש את האופי ואת הדפוסיות שמאפיינת אותו, ודבר זה ימצא את מקומו בתוך המטריה מדיקה.והרפרטורי, למשל –

ראומטיזם כרוני שמתאפיין בכאבי פרקים הנעים מפרק לפרק משקף תנועה של kalium bich. או pulsatila. מגרנות קשות שתנועתן מתאפיינת בכאב הנע בין שמאל וימין ולחילופין משקף את תנועתו של lac – caninum. קולייטיס כרוני (דלקת במעי הגס) – עם גלים קשים שאופיים – הטבה בעת הקשתה לאחור משקף את תנועתה של – dioscorea. אלרגיות ונטייה אסטמתית המתרחש ב1 בלילה, וגורם לחרדה אם נזלת מימית וצורבת – משקף את תנועתו של arsenicum album . וכך הלאה…. לכול חולי יש דפוס תנועה מוגדר שמאפיין אותו ועשוי לשלב בתוכו סימפטומים נפשיים וגופניים כאחד.

בכל לקיחת מקרה יש להיעזר בתודעה של צייד – לחפש את הדפוס של התנועה הביו ריתמית של החולי או האורגניזם, דבר שניתן לזהות לפני אופייה של המחזוריות של הופעת הסימפטומים. ולכל חולי יש דפוס, אפילו אם החולי כרוני ועמוק. לכן בעת פתיחת החלל לתשאול הומיאופתי, על המטפל להיות דרוך ולחפש את מעגל הופעות הסימפטומים ואת האפיון שלהם כדפוס ידוע וברור. ואז לקיחת המקרה אינה כלל אמורפית או מבלבלת והמטפל יודע בדיוק את מה הוא מחפש ואיזה סוג של אינפורמציה הדרושה לו לשם זיהוי התרופה המתאימה. לכן בעת לקיחת המקרה – זיהוי הדפוס של מחזוריות או ייחודיות החולי הינה מטרתו של המטפל, ולשם כך יש תהליך לקיחת המקרה. דפוס המחלה הוא עצמו עם גוון תנועתי – ודרך תנועה זו ניתן לזהות את מהלכו של הכוח הויטאלי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s