על היחס אותו יש לבחון ביחסים בין גוף לנפש – חומר או רוח

בבחינת המצבים המאוד רב גוניים אותם רואים בקליניקה ההומיאופתית, יש להבחין בנקודה שהיא אינה קלה כלל לזיהוי- והיא מוצגת דרך השאלה איכן ממוקדם החולי באדם, ברובד הגופני – הרגשי – המנטאלי – האנרגטי. ואם המטפל תופס בבהירות את מצבו של המטופל (כמו שהאנמן הגדיר זאת באורגנון) עליו להכיר את החלוקה הזו – ולדייק בה, שכן מחלות או מצבים בעלי אופי דומה מאוד מבחינה קלינית – שיראו דומא ויצביעו על סימפטומים זהים, למעשה יהיה ממוצא שונה ואחר, ולכן יחייבו תפיסה אסטרטגית שונה לחלוטין באופן הטיפול, במתן התרופה ובצפי להבראה ולשינוי.

דוגמא – עייפות כרונית הינה תופעה שרבים סובלים ממנה בחברה המערבית. כדאי לגשת לטיפול בתופעה זו באופן שהתהליך יקדם ויצליח, יש לדעת את סיבת היסוד – מדוע האדם סובל מן העייפות והחולשה? מהן הסיבות לתופעה זו? אם אין את הבהירות עליה כיוון האנמן, אזי ברור כי יהיה קשה לדייק את התרופה ולהגיע לתוצאות המקוות.

מה הם אם כן הסיבות לעייפות כרונית?

1- האדם נולד באופן גנטי – מיאזמטי – עם נטייה של אורגניזם חלש, דבר שיתבטא בהרבה מחלות דלקתיות בגיל צעיר, ובתנגודת חלשה של המערכת החיסונית. לרוב ילדים אלא יטופלו בהרבה אנטיביוטיקה עד למקום בו אין האנטיביוטיקה פועלת יותר- אנטיביוטיקה שאינה פועלת על האורגניזם, בשעה שבעבר עבדה טוב, הינה סמן לירידה חזקה בוויטאליות של הילד. כאשר הילד נהפך לנער, ולאחר מכן לאיש, המערכת שלו תהייה חלשה באופן כללי, דבר שיבוא לידי ביטוי באופנים רבים, חולשה לא סבירה, תחושת פגיעות ואי עמידות, קושי בהתמודדות עם מיני הקונפליקטים שהחברה של היום מציבה לאדם, נטייה עקב כך לאימוץ גישה הנמנעת ממגע עם החיים, ונטייה לאימוץ של גישה תבוסתנית ועוד, אך עיקר הנקודה שהאדם יחוש הינה חולשה, והיא החולשה אותה הוא רוצה לשנות ולטפל. כך שבמקרה זה העייפות הינה ממקור מולד, ולכן הטיפול ההומיאופתי אמור להיות מכוון לנקודה זו. ועל התרופה להיבחר על פי כלל הסימנים המערכתיים אותם מראה המטופל בתשאול. במקרה זה התרופה פונה לנטייה האורגנית המולדת.

2- אדם החש עייפות כרונית עקב אורחות חיים של צריכת סמים אלכוהול ועוד מן החומרים בעלי האופי הנרקוטי (גם צריכת תרופות קונבנציונאליות יכולות להתיש את כוחות הגוף – אפילו אם הן נדרשות, דבר שגורם לשחיקה גדולה במשך הזמן) דבר שיגרום לפגיעה בכבד – ולאחר שהכבד יפגע, ותפקודו מתדרדר, האופן בו דבר זה יתבטא בדרך כלל יהיה בעייפות קשה שלא משתקמת ממנוחה, ומנוחה אפילו מקשה על האדם והוא קם ממנה פחות טוב עם קושי גדול להתאוששות מן השינה, בעיות עיכול כגון גזים, נפחות בבטן, כאבים במערכת העיכול, עייפות וקושי גדולים יותר לאחר אכילה, נרגנות ונטייה לכעסנות, או הסתגרות והימנעות ממגע שכן כל מגע מחייב התמודדות ולכן מתיש ומרגיז את האדם. אך התלונה המרכזית של אדם זה תהייה ברצון שלו לחזור לכוחותיו הקודמים שכן הוא עייף ולא מסוגל התמודדויות פשוטות יותר של החיים. כאן המגמה של הטיפול הינה הניקוי המערכת ובהתחדשות של הרובד התאי בגוף, הגוף הינו הרובד הטיפולי הראשון ולכן הטיפול ההומיאופתי אמור לגעת בהרס הרקמתי שנעשה על הכבד, במגמה לחזק וחדש אותו. וזהו השלב הטיפולי הראשון, לגבי השאלה – מדוע האדם נקלע לאורחות חיים מסוג זה מלכתחילה, זה נקודה לעסוק בה לאחר שהאדם מתחזק ושב לכוחותיו.

3- אדם (איש או אישה) חש עייפות גדולה ואי יכולת להתמודדות מאז אירוע מסוים כגון – גירושין, אהבה נכזבת, אבדן של רכוש או מעמד חברתי, מפלה כלשהי, חלילה טראומה עקב מראות מלחמה או טראומת מין ועוד…. במקרים אלו האדם חש עייפות או הסתגרות ואי תפקוד הגורם להשבתת החיים. אך במקרים אלו יש סיבה ישירה וברורה הקשורה לנקודה בזמן בא החלה המערכת כולה להתדרדר, ולכן הטיפול ההומיאופתי אמור להתייחס לנקודת ההתחלה בא החלה העייפות כסמן סימפטומטי. במצבים אלו החולי ממוקם ברובד הרגשי.

4- אדם חש עייפות קשה עם התכנסות ונטייה לדיכאון בגיל מבוגר לאחר בנכנס לטריטוריה של "מבוגרים" ואז עליו לגלות איכויות או תכונות שהוא חש שאין לו אותן, בשיחה אתו הוא מתאר סביבה חברתית בא גדל ש"ירדה" עליו ואבא ביקורתי מאוד שהיה מכה אות ומדי פעם, וכן בית שלא תמך והחוויה שנותרה מן הבית הינה של מקום זר ומנוכר מאיים. שהוא גדל ועליו להפוך בעצמו לבעל משפחה, הוא נופל למשכב לדיכאון – כיוון שבתוכו המקום הזה "פצוע" מאוד ואין לא יכולת לתפקד כבעל בית. כאן אנו רואים עייפות שהיא תוצר של דיכוי עמוק של פוטנציאל שרובד הבסיסי של מבנה האישיות של האדם בגיל צעיר, דבר שהותיר חותם עמוק בנפשו של אות והאדם, ולכן במקרה זה החולי ממקום ברובד המנטאלי של אדם – כלומר ברובד המחשבה האישיות על תכונותיה. ולכן הטיפול כאן אמור להתכוון לשקם ולחזק את המקומות הפגועים אצל אותו האדם (דבר שהוא בהחלט אפשרי בכלים הומיאופתיים)

5- עייפות אנרגטית באה לידי ביטוי בדרך כלל אצל אנשים שהם בטבעם מאוד רגישים, חשים את סיבבתם מהר ועמוק, עם יכולת אמפאטית עמוקה ומהירה, הם חשים עצמם כמו וללא עור והגנה, חשופים לסביבה. אנשים אלו נוטים לחוש נפילות מהירות ומיידיות של אנרגיה אך גם תהליך השיקום יהיה באופן יחסי לתופעה – קל ומהיר יותר ממקרים דומים בהם יש עייפות ונטייה לתשישות כללית. באנשים אלו החולי סב סביב הרגישות הבסיסית, שבאה לידי ביטוי דרך הנפילות האנרגטיות ולכן הטיפול מכוון למקום האישיותי המייחד אנשים אלו – ופונה לחיזוק הגבולות שלהם והציר הנפשי המרכזי בהם, דבר שחזק את דרגות האנרגיה שיש להם. כאן המהלך הטיפולי נע בין הערכות המייצרות אנרגיה בגוף לבין התכונות נפש המולדות של אותו אדם.

6- עייפות וכמילה מיידית של האנרגיה – תופעה הקשורה בדרך כלל לצד מסוים שלו התפתח באדם, תכונת אופי שנותרה מאחור, וגורמת בזמני התמודדות מאוד מסוימים להביא לידי קריסה של המערכת, בדרך כלל רואים את תופעה זו בחוסר בגיבוש של כוח נפש מסוים – כגון כוח הרצון. כוח שהיה עליו לגדול או להתחזק, אך נותר ילדי משהו – וכעת כאשר על האדם לגלות כוחות של התמדה, נניח בלימודים באוניברסיטה או בכול תחום חיים אחר המחייב המשכיות ומאבק של סוגי התמודדות שונים, האדם נכנע ונסוג מהר מדי ונופל לעייפות, דכדוך ודיכאון. גם פה העייפות נובעת מן הרובד הרגשי מטאלי – כאשר הטיפול במגמתו בא לצמצם את הפערים ולחזק את המקומות שנותרו מאחור אצל אותו האדם, בתהליך ההבחנה יש לזהות את האיכות ההתנהגותית שלא התפתחה ביחס נכון לשאר חלקי הנפש (גם במקרים אלו יש להומיאופתיה את היכולת לגעת במקומות אלו, ולסגור את הפערים)

7- יש מצבים רבים אחרים של תקופות חולשה, אדם עובר סוג של חשבון נפש עם עצמו –על חייו, דבר שגורם להתבוננות עצמית המציבה מראה קשה על מול החיים שהיו או שלא היו, ודבר זה עשוי לגרום לעייפות וחולשה עם התכנסות ודחייה של קומוניקציה עם העולם. תהליך זה בריא בסך הכול, אך ניתן לתמוך בו דרך הומיאופתיה – בזיהוי נקודת השבר הפנימי – לעיתים רובד נפשי שמעולם לא בא לידי ביטוי, והאדם חש שהוא מאחר את הרכבת של החיים, לעיתים מאורעות חיים שמעולם לא נעצר לתת לעצמו דין וחשבון על מה שעשה או שקרה, לעיתים צער, לעיתים חרטה ולעיתים בושה. נגיעה הומיאופתית המקום הנכון והאדם יצליח לראות אופק חדש ממקום מתחדש אפילו אם מהלך זה קורה בשלבי חיים מתקדמים. כאן העייפות הינה חלק מתהליך של החלמה נפשית עמוקה מאוד. למרות שהיא נכונה לאופיו של המצב, ולמרות שיש להכיר בצורך בתקופות זמן אלו, עדיין יש אפשרות לקדם ולחזק את האדם במקום זה, ולעזור לו לשקם מקומות בחיים שנפגעו.

עיקר הנקודה להתבוננות הינה בתופעה ובתלונה שנראית זהה, ומראה בכול המקרים תופעות נפשיות רב גוניות ודומות משהו, אשר עשויות להוביל את המטפל למסקנות שונות, שעשויות להיות שגויות, דבר שיוביל לטיפול שלא יקדם. בהרבה מקרים יש לאדם נטייה להבין את עצמו ולהגיש את עצמו מתוך "רציונליזציה" והסברים המתרצים את המורכבות שבא הוא נתון, דבר שעשוי להוליך שולל את המטפל, עקב ההלבשה של מילים והסברים או גישה "הגיונית" שמחפה על הדבר האמיתי. לכן הזיהוי הראשוני – באיזה ממד באדם ממוקמת הבעיה ממנה נובעת העייפות,גופנית, רגשית, מנטאלית או אנרגטית, חייב להיות מובן היטב על מנת שלדייק במהלך הטיפול.