על פוטנציות וחזרות של תרופה הומיאופתית – חלק א'

על היסוד ממנו יש לצאת על מנת להבין ולדעת את הדבר בו אנו עוסקים –

הומיאופתיה – ותרופה הומיאופתית הינה תרופה "אנרגטית" – תרופה שנוגעת בממד האנרגטי של האדם. האנרגיה או הכוח הויטאלי – הינו אותו הממד שמחייה את המערכת, מחזק ומאפשר חיים, זהו יסוד נצחי אך משתנה באיכותו ומופיע באין סוף גוונים וצורות קיום בעלי איכויות שונות. מכיוון שהכוח הויטאלי קודם לעולם החומר – ועולם החומר מושפע, מוזן, מגיב ונבנה מן הכוח הויטאלי, אזי – עולם החומר משני ועולם ה"אנרגיה" עקרי ויסודי יותר, עולם החומר הינו "התוצר" והכוח הויטאלי הינו "הסיבה". אך בעולם כמו שהוא היום מתייחס על שלל היבטיו, רק לעולם החומר. אנשים מעריכים את הצורה החיצונית, את בעלי הכסף והשררה, את יופי הנעורים והמראה החיצוני, את הדבר בחיצוניותו בלבד. את מה שפנימי או עמוק או קיומי יותר, ובטח נסתר מן העין ברמה המיידית, רוב העולם כמו שהוא היום לא מעוניין בזה, ואפילו דוחה את האפשרות של קיומו של ה"אנרגיה" על הסף. העולם דחה את היסוד והסיבה שמקיימת אותו לטובת הביטוי החיצוני של מה שעיקרי ומקיים –הוא הכוח הויטאלי. הכוח הוויטאלי מקיים כול, ופורט כרוח על מתרי הנפש. הנפש בעצמה – חייו הפנימיים של האדם, תנועת הרגש ומחשבותיו, מתקיימות ונעות בזכותו של הכוח הויטאלי, ולאור תנועה זו ניכר כי האדם החי, התנועה משקפת חיים וכן מראה על פי אופן תנועה את האיכויות הפנימיות של האדם, וכך נודע הכוח הויטאלי המניע אותו, על פי אופן ביטויו ואיכויותיו.

לכן על האדם לשאול עצמו כפי ששאל לאו טצה –

"שמך או נפשך, מי קרוב לך יותר? נפשך או רכושך, מה יקר לך יותר? הרווח או הפסד – מי מביא עליך חורבן גדול יותר? מרבה תשוקה – מרבה בזבוז. רכוש רב קורא לגנב. השמח בחלקו לא יידע קלון. האדון על עצמו לא יאבד, הוא ייכון לעד"
(טאו טה צ'ינג מ"ד –תרגום שלמה קאלו)

על מה נשענת התודעה של ההומיאופת בעת היותו בוחן תרופה ותוצאותיה? אם גם הוא כשאר העולם מחשיב את החוץ, החומר, המראה, ההופעה – כעיקר, אזי התפיסה שלו תהייה סימפטומטית, גם אם חינכו אותו אחרת בבתי הספר להומיאופתיה. על ההומיאופת לחשוב דרך העיניים של הכוח הויטאלי, ולדעת להעריך נכונה את הממדים שיוצרים חיי אדם, ובעיקר על מהו "עיקר" ו"טפל" בחיי האדם. דבר זה מחייב שינוי באופן ההתבוננות וכן שינוי פנימי של המטפל. חיי הרגש והמחשבה קונקרטיים יותר – חזקים יותר ומשפיעים יותר מן ההופעה החיצונית והגוף. הגוף הינו תוצר של הפנימי, ולכן ההתבוננות צריכה להשיב את המציאות למקומה הנכון ולראות באור בהיר כיצד חיי הנפש עקרוניים וחשובים יותר מן הגוף או החומר.

את נקודה זו קל לתאר במילים וקל להבין כקונספט, ברובד הרעיוני או הפילוסופי – אך קשה מאוד לחוות את זה – ככזה, ומתוך זה את המציאות. עקב החינוך או בנייה של דפוסי מחשבה קלוקלים מהשפעות תרבותיות, שגם ההומיאופת צמח בתוכן. עליו להפוך את הקערה על פיה, ולהתחיל להבין ולהעריך את החיים מחדש, ולתת את משקל הכובד של תודעתו לחיי הנפש. מדוע לחיי הנפש? מכיוון שהכוח הויטאלי הינו הרוח המנשבת על מתרי הנפש המניע אותם לפעולה, דבר שניכר בכל תנועת הרגש על כל סוגיו. ולכן תנועת הרגש וחיי הנפש הפנימיים לאדם, יהפכו תוך אימון ותרגול המכוון לזה, לכלי המרכזי לבחינת הכוח הויטאלי ופעולותיו. אם כלי זה לא נבנה אצל ההומיאופת , אזי הוא הולך באפלה, ולעיתים "קולע" ולעיתים לא. והעבודה נהפכת למייגעת מאוד ומתסכלת עקב אי בהירות וחוסר ההבנה, והתחושה שלא ניתן ממש לגעת במקצוע הזה והדברים רחוקים. הידיעה להבנת כוח ויטאלי, באה לאדם עקב תשומת לב נכונה שיודעת לשים את העיקר במקומו הראוי, וכן עקב הקשב הנכון לתנועת חיי הנפש של עצמו. לכן על האדם המטפל לעבור בעצמו טרנספורמציה של שינוי התפיסה והבנת המציאות הפנימית והחיצונית בתוכה הוא חי.

הלימוד של בחירת הפוטנציה למטופל, מתי נותנים גבוה או נמוך, מתי נותנים תרופה במינון חד פעמי ומתי חוזרים על מתן התרופה. ויותר קשה מזה – ב –follow up – מתי ממתינים כי התרופה עדיין עובדת ומצריכה עוד זמן, ומתי חוזרים לאותו התרופה בפוטנציה זהה לראשונה או במנה גבוהה יותר. הבנה זו מעבר ללימוד הספרות הידועה בהומיאופתיה, מחייב את המטפל להכיר דרך הבנה והתנסות את "אופיו" ותנועתו של הכוח הויטאלי – כיצד הוא עובד ומה מכתיב את אופני תנועתו. דבר זה נלמד תוך כדי התנסות בכוח הויטאלי ותוך כדי לימוד התרופות ההומיאופתיות במראות דפוסי התנהגות שונה של הכוח הויטאלי על האורגניזם. לכל תרופה יש דינאמיקה ביו-אנרגטית שונה, דבר שדרכו ניתן לראות להבין דפוסי תנועת אנרגיה בעלי גוון שונה. לאחר מכן – יש לראות את אופן הפעולה של התרופה על כמה מטולים הצריכים את אותה התרופה ולראות כי – על אף שהם קבלו תרופה זהה, כל אחד "לוקח" את פעולת התרופה במערכת שלו למקום אחר האופייני לו ולצרכיו באשר הם. ודבר זה מאפשר לחוש את הדקויות של תנועת הכוח הויטאלי.