אף מריח (פנים ד') סימבוליקה גופנית נפשית

"אין מעידין אלא על פרצוף הפנים עם החוטם" (יבמות ק"כ-א')

1- האף הינו במרכז הפנים – וחוש הריח הינו החוש האמצעי בין השניים הגבוהים – ראייה ושמיעה, לשניים הנמוכים – טעם ותחושה. כך שחוש הריח הינו אמצעי, בין חמשת החושים, כמו מקומו של האף בפנים. הכלל בחושים – כל חוש הינו דלת ודרך ליצירת קשר עם העולם – לשם קומוניקציה, בקיאות במרחב התנועה של האדם, ובמעברים של פנים האדם למחוץ לאדם. לכל חוש יש איכות קומוניקטיבית עם אופי שונה ועם מטען אחר שמתאפשר עקב כך. מה שחוש השמיעה מאפשר כדרך לתקשורת, שונה מאוד ממה שמאפשר חוש המישוש, או חוש הטעם.

2- איכותו של חוש הריח טמון בחוויה והרגשה החלה על האדם בעת היותו מריח משהו. ריח טפל בטבעו מכווץ ומרחיק, ריח נעים – בטבעו מרחיב ומענג. חוש הריח יוצר באדם תחושה וחוויה שאינה עוברת תהליך סינון קוגניטיבי, כמו בחוש הראייה למשל. אדם יכול לראות משהו – ולהחליט קוגניטיבית כי הוא לא ראה את מה שראה. לא כן עם חוש הריח. חוש הריח יוצר התנסות שדרכה האדם חש מידית משיכה או דחייה מדבר מסוים. בתקופתנו, אנשי מכירות בקניונים יודעים ומודעים לנקודה זו, ולכן הם מפיצים ריחות בחנויות אשר על פי טעמם ייצרו תחושת עונג ורווחה אצל המריח, וכך יעודדו אותו לקנות עוד. חוש הריח הינו חוש מדויק לחלוטין ואינדיקטיבי לצורכי האדם ולאיכותו האישית, לכן בקשר בין המינים, חוש הריח חשוב יותר מן המראה, אם גבר או אישה חשים סלידה ספונטנית מן הריח של בן או בת הזוג, יהיה קשה מאוד לעקוף את הוודאות של חוש הריח וליצור משיכה הדדית. וכן אם המראה של בן או בת הזוג לא בדיוק תואם ציפיות, אך הריח מענג ומושך, אזי הריח ינצח את עניין המראה. חוש הריח עוקף שכל ותודעה, הוא פרימאלי, ראשוני, מדויק, מידי, ולא יודע לשקר. לרוב חוש זה באדם פועל ביחס לנטיית אופי הבסיסית של האדם, וריחות שטובים לאחד לא יענגו את האחר, שכן אין שני אנשים זהים במבניות שלהם. אך עדין יש ריחות כלל אנושיים שהרוב יעדיף על פני ריחות אחרים. הנטייה לריחות באדם קשורה למבנה הבסיסי שלו, אך גם לדרגת התפתחותו לאורך חייו. ככל שאדם מעודן ורגיש יותר, הוא מפתח אנינות טעם שחושפת אותו ליותר גווני ריחות, וליותר יכולת תגובה לסוגי הריחות. בדרגות יותר מעודנות, אדם יודע על פי חוש הריח בלבד את המציאות איתה הוא עוסק, אולי מציאות אנושית ואולי מציאות עיונית (לכל דבר – גשמי או לא – יש ריח) . חוש הריח בדרגתו הסטנדרטית הינו תחת המהלך של דחייה –ריח רע, או משיכה – ריח טוב. חוש הריח באדם המעודן (אדם מעודן אינו בהכרח חלש – רגיש או נשי) נהפך לכלי שדרכו האדם מזהה את רמות הדבר בו הוא עוסק, ויש כי חוש הריח נהפך לכלי אבחוני עבור אנשים העוסקים בכך, שכן ריח הגוף של אדם אינו יכול העמיד פנים, כיוון שמדובר בכימיה הגופנית. מראה ולבוש – יכולים לשקר. קולות ודיבורים –יכולים לשקר. אך ריחו של אדם לא יכול ואין לו את הכלים להעמדת פנים. לכן אצל המאומן בריחות – אותו אדם היודע להריח באופן מודע, חוש הריח נהפך לכלי המזהה את אמיתת מצבו של חברו. להריח באופן מודע משמעותו לדעת את תוכן הריח ומה הריח נושא בתוכו, ועל מה ריח מסוים מלמד. באנשים – ריח גופם הינה הדרך המדויקת ביותר להכיר אותם על בוריים – יותר מכל חוש או כלי אחר. "וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת יְהוָה; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ". (ישעיהו –י"א-ג')

3- חוש הריח מחבר את האדם לסביבתו – אדם מחובר למקום בו הוא נמצא דרך חוש הריח. לכל מקום יש "אנרגיה" או חיות, או אישיות ואווירה. לאטמוספירה הזאת יש ריח ונוכחות, ואנשים מרגישים אותה לרוב לא באופן מודע, ומגיבים אליה לרוב לא באופן מודע. כל אחד חש כי הוא עבר ממקום אחד למקום אחר דרך תחושת הריח שיש למקום. היכולת ל"התחבר" לאטמוספירה של מקום – מצויה דרך חוש הריח. אימון של חוש זה ביחס לתנועה ממקום למקום, מלמד את האדם להכיר טוב יותר את אופיו של המקום בו הוא נמצא ואיזו השפעה תחול עליו מעצם היותו במקום גאוגרפי מסוים. עיקר הנקודה להתבוננות היא – שהקשר למקום גאוגרפי והחיבור אליו וכן התמזגות איתו, תלויה בחוש הריח. (כל מקום גאוגרפי – הינו מקום חי, ואדם החי במקום מסוים, רווי באווירה ובאנרגיה שיש למקום, וכך האדם הינו נוף מקום ילדותו)
מסופר על אלכסנדר מוקדון – סיפור שמבטא את נטייתו לחסד – בהודו הוא נלחם עם שבט קטן, שנלחם בחירוף נפש, והיה לאלכסנדר קושי רב לנצחם. לאחר נצחונו – הוא קיצץ לכול הזכרים בשבט את אפם, וזאת כדי למנוע מהם קשר וחיבור ל"אנרגיה" של מקום מושבם, שהיה יכול לעורר אצלם כוח מרידה ואלימות. וכך הוא הותיר אותם בחיים, אך ללא חיבור ישיר לחיות של המקום.

4- פתולוגיות – אלרגיה (נזלת מימית שקופה, עיטושים, אף סתום – עונתי או סביבתי כגון לאבק או פרווה של חיה) רגישות תחושת פגיעות, האדם חש חשוף ולא מוגן. כל אלרגיה משקפת מקום פנימי באדם עליו הוא חש "אלרגי" כלומר – הוא חש דחייה והתכווצות במגע עם הגורם האלרגן.

סינוסיטיס – חולשה ביחס לסובב, האדם חש עצמו רגיש ופגיע – ההבדל בין אלרגיות לסינוסיטיס, הינו בתשתית הנפשית. באלרגיות יהיו זמנים בהם האדם חש טוב ואין לו תחושת רגישות וחשיפת יתר, ואילו באדם בסובל מסינוסיטיס, בעיקר אם המחלה הינה כרונית, אזי מקומו הנפשי חשוף ופגיע ורגיש לסובב באופן תמידי במגע היום יום שלו עם העולם.

פוליפים – אדנואידים הילדים מצב זה הינו שכיח ביותר, ולא בהכרח יש לזה הקשרים נפשיים, אך אם מצב זה מופיע במבוגרים, אזי תופעה זו הינה סמן להעדפה של האדם לסגור לעצמו את חוש הריח, שכן להיות במגע עם העולם דרך חוש הריח, כלומר דרך חוויה ישירה – ללא סינון של תודעה ושכל, הינה חוויה קשה וכואבת ולא נעימה – המכתיבה לאדם התמודדות שאין הוא מסוגל לעמוד מולה בשלב זה של חייו, ולכן הוא "יעדיף" לסתום את חוש הריח מלפעול, וכך פחות הוא ירגיש את העומס מרגשות או חוויות בעלי אופי אגרסיבי, אלים ונגטיבי. (כך זה על פי חוויתו)

5- המורפולוגיה של האף –

אף נשרי – אדם פיקח, ערמומי, ושנון

אף סולד –מעוגל כלפי מעלה – אדם עם תחושה אריסטוקרטית, חש חשיבות עצמית, לרוב אדם עדין – רגיש.

אף מחודד – אדם חד, ענייני, לא אוהב בזבוז של משאבים, קונקרטי ומדויק.

אף פחוס – אדם בסיסי, זקוק למימוש יצרי בסיסי, עשוי להיות גס רוח אך גם אינטואיטיבי באופן מדויק מאוד.

מבנה נחיריים עגול – אדם הנוטה לכעוס בזעם ומהר. אימפולסיבי.

מבנה נחיריים מאורך – האדם מגיב לאחר שהחזיק בתוכו את מה שרצה לומר או להגיב ולעשות. יש יכולת השהייה עם נטייה למלנכוליות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s