עין רואה – (פנים ג') סימבוליקה גופנית נפשית

1- יש את גלגל העין –הוא כלי הראייה, ויש את יכולת הראייה שהיא צד קוגניטיבי בדרגות רבות. המכשיר לראייה הינו גלגל העין, ובוודאי צריך וראוי שהמכשיר יתפקד טוב ויהיה בריא. אך יש לשים את דגש על החלק התודעתי שקולט ומתרגם ומבין את אשר נראה על ידי גלגל העין. חוש הראייה הינו החוש הקולט את הרחוק (מבחינת המרחק הגאוגרפי) ביותר מבין החושים, לאחר מכן חוש השמע – חוש זה קולט מפחות מרחק ביחס לראייה, לאחר מכן חוש הריח – הקולט פחות רחוק ביחס לראייה ולשמיעה, ולבסוף חוש הטעם ותחושה העורית , אשר המרחק הינו קרוב ואף פנימי לתוך הגוף. חוש הראייה רואה למרחוק אך גם לטווחי מרחק קצרים. לכן התפיסה של חוש הראייה הינה בעלת אופן ישיר, האדם תופס את הנראה ומבין אותו באופן מידי וישר. לא כך הצד המבין של חוש השמיעה אשר קולט את הדבר בשמועה (שומע על הדבר- באופן ההפוך לראיית הדבר באופן ישיר) כלומר הראייה תופסת דבר מה באופן ישיר ואילו הדבר אותו העין מבינה – נתפס בשמיעה לאור מה ששומעים על הדבר, ולכן שמיעה הינה עקיפה יותר וראייה הינה מידית וישירה יותר. כך שתפיסה ישירה של המציאות נעוצה בכוח בתודעתי של הראייה. יותר מזה – בחלק התופס של התודעה, החלק הרואה – בו תלוי אופן תפיסת המציאות, כיצד האדם תופס את חייו ואת עולמו – באופן חיובי או פסימי, באופן דתי או חילוני, באופן רדוד או עמוק. תפיסת עולם של האדם – ממה היא מורכבת וכן ממה היא הושפעה לאורך חייו, תלוי בכוח התודעה הרואה הקשור פיזית לגלגל העין. כך שדרך מבנה העין (המבנה של הגולגולת לעין, וכן הגבות שהן כמגן או נותני צל לעין, והפרופורציה של עין ביחס לאף) מראה את השקפת עולמו של האדם – לפחות בנטיית היסוד שלו. תפיסת המציאות באופן הישיר שלה מתגלם דרך גלגל העין, אך כאמור – באם האדם תופס את חייו ואת מציאותו נכון או לא – חלקי או מלא, מעוות או בריא, וכו'. כול זה מקבל ביטוי דרך מבנה העין.

הפרופורציה של גלגל העין – צורתו – ביחס לאף ולגבות ולשאר חלקי הפנים. משקפים את נטיית היסוד של האדם לפתח תפיסת עולם קונקרטית. (נושא זה רחב מאוד – ולא ניתן להרחיב עליו)

עיניים פתוחות – תפיסת עולם פתוחה ומזמינה לקשר – רוצה בקשר. נטייה לנאיביות

עיניים סגורות למחצה– חשדנות, האדם משדר איום לסובב (תזהרו ממני)

2- בגלגל הראייה – כמו באפרכסת –וכמו בכף הרגל, יש את תמונת האדם כולו, את איבריו ואת מצבם הנוכחי, דבר שגובש לידי שיטה טיפולית ואבחונית (אירידיולוגיה) באמת –הכול נמצא בכול, כול תא בגוף ועל אחת כמה וכמה – כול איבר בגוף , בדרכו הייחודית, משקף – מלמד – מראה וחושף את מצבה של כלל המערכת, לכן בכל איבר ניתן למצוא עדות שיכולה להיהפך לכלי אבחון ולשיטת טיפול, תמיד שיטה טיפולית הנובעת מכל יסוד זה, תהייה באופייה מערכתית, הוליסטית, ותכוון בתהליך ההבראה שלה, אל השלם ואל מהלך ההתפתחות הרצויה והאפשרית לאדם.

בעת העתיקה רופאים במזרח הקדום השתמשו רבות בשיטה ואבחנו חולים לפי התבוננות בקשתית העין. הסברה היא שאירידיולוגיה החלה אצל המצרים כ 4000 שנים לפני הספירה‏. שם מוצאים תמונות והרוגליפים המתארים את גלגל העין ואת החלקים שיש בו לפי צבעים ותמונות. במערב, האזכור הראשון לשיטת אבחון זו היה בשנת 1665, ב-Chiromatica Medica. השימוש הראשון במילה "Augendiagnostik" ("אבחון עיניים", ניתן לתרגם בחופשיות כ"אירידיולוגיה") היה על ידי הרופא ההונגרי בן המאה ה-19, איגנץ פון פצ'יי (Ignatz von Péczely). לפי הסיפור, הדוגמה המפורסמת שהביאה את הרופא ההונגרי להתעסקות בשיטה הינו ינשוף שרגלו נשברה, וכשבחן את עיניו, גילה כי נקודה שחורה הופיעה בקשתית העין באזור מסוים. לאחר שרגלו של הינשוף החלימה, הנקודה נעלמה ובמקומה הופיע כתם לבן. כך החל הרופא לערוך ניסויים ולשרטט בהדרגה מפה של הגוף לפי קשתית העין. בארצות הברית השיטה זכתה לתפוצה משמעותית החל משנות ה-50 של המאה ה-20. בדומה לשאר העולם המערבי, האירידיולוגיה הגיעה לישראל לפני כמה עשרות שנים. אולם מודעות ציבורית לנושא וכתיבת ספרים בנושא החלה בארץ רק לפני כמה שנים.

3- משמעות התופעות הרפואיות של העין

דמוע ספונטני – בכי ודמעות הינן מהלך טבעי ורצוי, שכן דרך הדמעות יוצאים ומופרשים חומרים רבים שנהפכים לרעל במוח ובעין – ודמעות משחררות רעל או פסולת זו, דבר שיוצא באופן אחר דרך הליחה שמנקים מצדי העין בעת הקימה בבקר. בכי לשון מבוכה- הבוכה הינו אדם נבוך הבעת היותו בוכה, לכול אדם יש רגעי מבוכה או איבוד דרך שבכי יבטא את מצב זה, דמעות הזולגות ללא "סיבה" הנראית לעין, משקף כי האדם חש בעומקו מבוכה ואיבוד של יציבות או קרקע – אך הוא עצמו אינו בקשר יומי עם חוויה זו, ותחושת האובדן של הדרך או מהלך חייו, קיים בתודעתו כרקע לחיי היום יום שלו, והוא חש זאת אך לא נעצר לתת לעצמו זמן של התבוננות ושיקוף פנימי על מצבו, ולכן עיניו דומעות, שכן איבוד יכולת להבין ולראות את דרכו ואת חייו ואת המסלול עליו הוא הולך, דבר זה כרוך בכאב עמוק מאוד.

דלקות כרוניות – אלרגיות – דלקות כרוניות החוזרות שוב ושוב בעין – משקפות מאמץ גדול לראות ולהבין את מה בדיוק קורה סביבם, לרוב ביחס להבנה של קשרים חברתיים או משפחתיים, לעיתים גם אי יכולת לעמוד מול גורם עוין אשר האדם מחפש דרכי תפיסה להתמודדות עם אדם זה. גם אודם של חלק הלבן בעין – הסקלרה – משקף את המאמץ של האדם להסתדר עם המציאות, וההשקעה של המאמץ הינה דרך ה"איך" להבין – איך לראות את הסיטואציה.

עיוורון צבעים – גווני מציאות, וחלקים של קומוניקציה בין אישית, אותן האדם לא מצליח להבין וחש תמהה באופן תמידי על המתחרש. יש צורך להשקיע אנרגיה רבה על מנת שלראות את מה שאינו רואה (כך זה בהרגשתו)

אסטיגמטיזם – על התופעה – האסטיגמציה נגרמת כתוצאה מהפרש ברדיוסי הקימור של הקרנית או העדשה התוך עינית שגורמים לעיוות. בעקבות זאת, הקרנית איננה מבצעת שבירת אור מדויקת והאור האמור להיות ממוקד איננו נופל במדויק על הגומה המרכזית ברשתית (תופעה הקרויה אברציה אופטית). משום שהרשתית מעט מתוחה בגלל הצורה העגלגלה של העין, מתקבלת על הרשתית תמונה מעוותת – מתוחה. הדבר דומה לתמונה שמתקבלת כאשר אדם מסתכל דרך עדשה אשר צורתה דומה יותר לגליל מאשר לחצי כדור, ומכאן השם הנפוץ של הבעיה "צילינדר" שפירושו – גליל.
משמעותה – יש התמודדות מסוימת בחיי אדם – אותה הוא חיי באופן קיצוני מדי (התפתחות חד ממדית בנפש האדם) הוא מזניח חלקים אחרים בתוכו, ושם דגש רק על חלק אחד אותו הוא מעריך יותר – לאורך הזמן הוא מפתח תפיסות קיצוניות מדי אשר אינן מאפשרות לו מנוחה או רפיון הנצרך להבראתו או למנוחתו – וקח הוא מפתח תפיסות לא מאוזנות ואף מעוותות אשר גורמות ליחסים קשים עם הסביבה. יש אשר תופעה זו קורת לאדם עקב חינוך או הורה או סביבה, אלימה ותוקפנית שמחייבת את הילד לתהליך נפשי לא אורגני ולא טבעי המחייבות אותו להנפיק מעצמו תוכן נפשי או יכולת לימודית טרם עת.

ניסטיגמוס – ריצוד לא רצוני של גלגל העין – יכול להתפתח באופן טבעי ללא אירוע רפואי מיוחד – וכן יש שזוהי תופעה הנלוות לאחר שבץ מוחין. אם התופעה התפתחה לאט לאורך החיים, אזי היא משקפת כי האדם – חש תחת לחץ אקוטי במחייב אותו להמציא כוחות מחודשים בכול פעם כדי להראות בקיעות בדבר מה שהוא חש כי אין לו את אותה הבקיעות. זה יכול להיות בכול תחום בחיי אדם, או ביחסים הבין אישיים, או ביחס לעבודתו או לקריירה שלו. התחושה היא – שהוא חלש וגם שגם רחש כבר, אין ביטחון בזה, והוא נדרש לחפש בכול שיחה או מפגש עם משהו, מילים או השקפה המייצגות או מייצבות אותו. תחושה פנימית מאוד רעועה ולא יציבה, האדם עשוי להיראות הפוך מזה (חזק – ברור – בטוח) שכן כול כוחותיו מושקעים בלהיראות כך.

4- לפי תורות קדם – נפש האדם, נשמתו- נגלים ומתבטאים דרך ברק העין.

עין בוהקת חיה וחדה, משקפת דרגת חיות גבוהה, עם פוטנטיות רגשית טובה וזמינה.

מבט זגוגי – משקף תוהו נפשי – קושי להתמודד עם המציאות ודרישותיה, או שוק וטראומה.

חוסר ברק, מבט דהוי – חסר חיות. משקף שהאדם כמו פרח שנבל, חסר כוחות וחש כי ניטל ממנו חדוות חייו.

האישון השחור – במרכז העין – הינו "חור שחור" הבולע את המראות ואת האור – אישון מורחב, משקף – פתיחות ללא מעצור או צורך להגנה, תחושת רווחה, הנאה, קשר טוב עם הסובב וביטחון בו. רצון לקבל עוד מן השפע שיש סביב בגורם לסיפוק והנאה.
אישון קטן ומצומצם – האדם חש אי נוחות- מאוימות- חוסר ביטחון- האדרנל זורם בעוצמה בגופו והופך אותו לדרוך ומוכן לכול. (יש הטוענים כי לפי כיווץ והתרחבות האישונים – ניתן לזהות אם האדם דובר אמת או שקר)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s