גרון – חיבור העולמות – סימבוליקה גופנית נפשית

הגרון מבדיל את פניו של אדם, ראשו ועורפו, משאר חלקי הגוף. הגרון הינו חיבור הראש והפנים – אשר מהווים חטיבה עצמאית בתוך המערכת האנושית – לגוף על שאר חלקיו. פניו של אדם על כל החלקים המרכיבים את הפנים, מבטאים את פנימיותו של אדם, ולכן הפנים מכונים "פנים" – מילה המתארת כי הפנים משקפים את הפנימיות של אישיותו של האדם. גופו של אדם הינו כלי שרת לתפקודיו אשר אמורים להיות ביטוי לפנימיות שלו הרוצים להגשים בעולם את עומק אותה הפנימיות.

בשעה שפנימיות הינה בעלת תוכן נסתר, רצונה מעצם טיבעה קיים במגמת הביטוי וההגשמה של אופייה הכמוס על דבר שמתרחש בעולם. כך שהיחסים בין הפנים לגוף – זהים ליחסים בין אדון הנוסע בתוך כרכרה. הוא עצמו לא נראה לעין – אך הוא פוקד לכרכרה לאן לנסוע, והיכן לעצור וכו', הכרכרה הינה הגוף – והגוף בטבעו מראה את ההיבטים החיצוניים המתגלים לעין כול, והיבטים אלו הינם ביטוי לרצונו של פנימיות האדם, אשר באים לידי ביטוי ורמיזה – בפנים.

מכאן שלגרון יש תפקיד חשוב ועקרוני בחיבור הפנימיות והתקשורת של אותה הפנימיות לשאר חלקי המערכת. אופן התקשרות בין פנימיותו של אדם לשאר החלקים תלוי, קשור ומתרחש דרך התנועה הרגשית. הרגשות של אדם הינם כלי התקשורת והתנועה דרכה מתרחש הקשר בין עולם הפנים לעולם החוץ באדם. לכול רגש יש איכות קונקרטית אשר מתבטא דרך איבר מסוים, כגון כעס הקשור לכבד, או עצב הקשור לריאות ועוד. החיבור בין הרגשות וזיקתם לאיבר מסוים – וכן השפעתו של רגש מסוים על כלל המערכת – תלוי בתנועה של הרגש, שכן רגש בטבעו יוצר חיבור או "הדבקה" של גורמים נפרדים ושונים זה מזה. וכן לכול רגש יש נביעה מן המקור הפנימי של האדם, ומקור הפנימיות מתבטא על פניו של אדם, ולאחר מכן "נוסע" ונקלט לאיבר הזיקה שלו. ולכן הגרון הינו מקום המעבר – traffic point – בין ממדים שונים הצריכים תיווך באדם.

הגרון – אם כן – מבטא את מעברי הרגש ואת תנועת הרגש – דרך הגרון מתבטא אופייה של תנועת הרגש, וכן צורתו של הגרון עצמו מבטא את אופייה של התנועה. דוגמה– גרון צר וארוך – מבטא איכות רגשית עדינה, מעודנת, נטייה ל"רוחניות", קושי עם הלכלוך של חיי היום יום, נטייה להתנשאות עם אליטיסטיות אך מן הסוג העדין ואריסטוקרטי. גרון עבה – כך שנראה כמו אין גרון והראש מחובר ישר לגוף לא הפרדה – משקף נטייה של ישירות, בוטות, אפשרות למהירות חימה, פשטות ונגישות אם אפשרות לגסות רוח ואפילו חוסר בבשלות אינטלקטואלית.

כך שמצורתו של הגרון ניתן לראות ולהבין את נטיית היסוד של תנועת הרגש באדם. כמו כן המנח של הגרון משקף על מקומו של האדם ביחס לעולם – דוגמה – גרון מוטה כלפי ה"קדימה" ביחס לגוף – מבטא את רצונו של האדם להשיג קשר – to reach out– והוא חש כי הוא לא מובן על ידי הסובב או שלא ניתן לו האפשרות להסביר את עצמו והוא חש כלא מובן, וכן הוא חש עצמו כאחד שהתחיל את מסעו בחיים ממקום נמוך ביחס לסובב. גרון זקוף וישר ביחס לגוף – מבטא עמידה איתנה ובטוחה של האדם. גרון וצוואר מוטים לצד, כך שהראייה כמו בוחנת את העולם מזווית העין – משקף חוסר בישרות, ערמומיות, או רמיזה ארוטית ושימוש באנרגיה המינית.

כך שיש לבחון שני היבטים לגבי ה"גאוגרפיה" של הגרון – 1- צורתו – עוביו – ויחס הגודל שלו בין הראש לגוף 2- אופן המנח ואופן ההחזקה של הגרון את הראש ביחס לגוף.. שתי אינדיקציות אלו, משקפות את אופייה של הקומוניקציה הרגשית של האדם לעולם ואת הקומוניקציה התוך פנימית שלו עם עצמו.

נקודה נוספת – כיוון שרגשות ותנועתן – מתבטאות דרך הגרון – כל קושי הקשור לביטוי רגשי וכן כל מצוקה רגשית על שלל גווניה- בעיקר אם המצוקה עם נטייה להדחקה רגשית, יחווה בגרון כ"נעילה" של הגרון. תיתכן תחושה כי הגרון חסום – כואב – מפתח דלקות- תחושת גוש תקוע – ליחה תקועה – שקדים נפוחים עם היבט כרוני – צורך ל"שיעול" מכחכח. כל אלו ביטויים לרגשות אשר "תקועים" לאדם בגרנו, ואין לו באותו הזמן הנתון – יכולת לבטא את עצמו כמו שהיה רוצה. הרגש גודש ומציף ויוצר כמו "פקק" של תנועה בתוך הגרון ופקק זה גורם להרבה מאוד תופעות, בחלקן הינן מידיות ואקוטיות וחולפות מהר, כמו – תחושת גוש בגרון – מועקה. אך אם הפקק רגשי הזה קיים בגרון לאורך זמן, הפקק נהפך לסיבה למחלות רבות. במקרה הקל הביטוי יהיה דרך דלקות גרון חוזרות, במקרים הסבוכים יותר, הפקק יתפתח למחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס, כגון מחלת אשימוטו – מיאסטמיה גרוויס- גוייטר, ועוד. תופעות אלו קשורות לחוסר איזון הורמונלי של בלוטת התריס, דבר שעשוי להתבטא לשני הכיוונים של תת פעילות או של עודף פעילות. במקור התופעה יש בסיס לתקשורת רגשית "תקועה" או לא מאוזנת בביטוי שלה, כך שהאדם חש שאינו מצליח לתקשר את נפשו כמו שרצה, או כמו שהתכוון – לעולם . חוויה זו, אם היא לאורך זמן, היא עשויה להוביל לבעיות של בלוטת התריס, שכן מצב נפשי זה מוביל למכלול של מגוון רגשות בעלי אופי נגטיבי, אשר בסיכומו של יום מוביל לתסכול, ייאוש, וויתור, ועמידה במקום – מצב סטגננטי מביא להרס הדרגתי של יכולותיו של האדם . (מחלות על בסיס המערכת ההורמונאלית – קשור לאופי התנועה של תוכן מסוים, לבלוטת התריס יש קשר לתנועה רגשית, אך כלל המערכת ההורמונאלית והקשרי התנועה שלה, יידון במאמר נפרד)

כמו שצוין למעלה – מאחורי דלקות גרון כרוניות החוזרות שוב ושוב, וכן מאחורי שקדים נפוחים וקשים (אצל מבוגרים – כיוון שבילדים אין המשמעות זהה, ואצל ילדים תופעות אלו הינן על בסיס גופני בלבד, אך מגיל 7 לערך ומעלה, גובר הסיכוי של תשתית רגשית למחלה דלקתית חוזרת בגרון) יש תשתית רגשית המציעה כי האדם חש חולשה ביכולת שלו לבטא את רגשותיו, הוא רוצה בכך וחש את האימפולס לדבר ולבטא – אך יש קיים מעצור נפשי – אולי חוסר ביטחון – אולי אירוע שקרה והדחיק – כגון אלימות או חוויה טראומתית אחרת אשר חוסמת את יכולת הביטוי. דבר זה יתבטא בדלקות חוזרות המוביל לנוקשות בשקדים.

יבלות על מיתרי הקול – חוויה כלשהי "התלבשה" על האדם והיא תקוע לו כמו "עצם בגרון", אולי אשמה על דבר מה שעשה, אולי כעס גדול כלפי עצמו על דבר מה שלא עשה והיה צריך לעשות. האדם מודע למצב זה בתוכו, לרוב "סוד" גדול שאסור שאף אחד יגלה עליו עקב המבוכה או הבושה. ואין לזה תנועה או שינוי – דבר שלבסוף מקבל ביטוי סומטי דרך היבלות.

גידולים בגרון – בולטת התריס – כעס ושנאה עצמית לאורך זמן, דיכוי עמוק של רגשותיו של האדם, האדם מודע היטב למצוקה, אך אין לו דרך לבטא או לשנות את מצבו. הכעס כל כך גדול עד כי אין אפשרות אפילו לדבר עליו, מצב שלבסוף נהפך לגידול.