קיבה – האספקט המעכל של התודעה – סימבוליקה גופנית נפשית

בקיבה מתחיל תהליך העיכול ופירוק המזון המאסיבי וההכנה לקראת היותו נספג במעיים. למעשה תהליך העיכול מתחיל בלעיסת המזון בתוך הפה, כאשר גם בתוך חלל הפה מופרשים דרך נוזל הרוק, אנזימים המתחילים את פעולת הפירוק. ובמידה מסוימת יש תהליך ספיגה גם בתוך תהליך לעיסת המזון – חומרים כגון סוכרים ועמילנים מתפרקים עוד בהיותם בחלל הפה, ומוכנים לספיגה מהירה.

למעשה תהליך העיכול מתחיל כבר במחשבה, כאשר האדם מהרהר על רצונו לאכול, ונמשך לפעולת האכילה, כך שכבר בזמן היותו מהרהר על המזון הנחשק – מתחיל התהליך המורגש בתחושת הרעב, וכן הפרשות של ריר ורוק, ומיצי עיכול בתוך הקיבה. כך שראשית תהליך העיכול מתחיל ברמת המחשבה ותחושת גוף הנלוות למחשבה זו.

בפועל – זוהי הקיבה אשר מכילה בתוכה את רוב כמות המזון הראשוני –ושם מתרחש מהלך האגירה של המזון הנלעס. וכן הקיבה הינה המאגר הראשוני ששם מתקבץ המזון ויוצר לאור הכמות המצטברת, את תחושת השובע. לכן צורת הקיבה הינה כצורת "שק" קטן היכול התכווץ ולהתמתח ע"פ כמויות המזון המצויות בה.
הקיבה הרגשית – זהו האספקט המנטלי של להבין משהו תוך כדי שיחה או בתהליכי למידה, או בכל תהליך בו האדם נדרש להבין דבר מה, תלוי באספקט ה"קיבתי". כשם שהקיבה יודעת לעכל מזון ולהכין אותו לקראת כניסתו למערכת – כך בתהליכי גם בתהליכי הבנה או למידה. מה שמאפשר באדם להבין תוכן איתו הוא נפגש – להתמיר את הידע או התוכן למצב בו הוא מבין ויכול להתייחס למצב או לתוכן איתו נפגש, תלוי ב"אספקט הקיבתי".

ה"אספקט הקיבתי" של התודעה – יודע כיצד להמיר את המצב איתו נפגש – לדבר שאותו האדם המקבל, יכול להבין ולהתייחס.
תהליך ההתמרה של אירועים או של ידע ממש אותו האדם צריך "לעכל" תלוי בקיבה. ולכן תהליכי לימוד קשורים ל"אספקט הקיבתי". "קיבה" חלשה יכולה להתמודד עם מעט תוכן נלמד או עם מעט אירועי חיים. ואילו "קיבה" חזקה יודעת להכיל הרבה ולעכל את מה שהיא מכילה.
האספקט ה"מעכל" של התודעה נקרא "קיבה" –

כל בעיות הקיבה קשורות להפרעה בתהליכי העיכול הרגשי והמנטלי של תוכן או מצב באירועי החיים השונים.

קיבה עצבנית – אדם מגורה מהר – אין לו יכולת להכיל ו"להיות" עם מה שהוא מכיל. יש תזזיתיות תמידית וחוסר שקט לגבי יחסים או מערכות של מחויבות ואחריות אשר האדם חש כי האתגר "יותר מדי ליכולתו" –דבר הגורם למתח ולאי שקט תמידיים. הביטוי הקליני – כאבי בטן, הקאות, צרבות, בחילות, סחרחורות, עיוותים בקיבה ועוד.
כיב קיבה – האדם חש לאורך זמן כי יש אירועים מסוימים בחייו שאינו מסוגל ל"עכל" אותם. הם תקועים בקיבתו או בנפשו, "כאבן שאין לה הופכין", דבר הגורם לעצירה של התנועה הטבעית של החיים. לאורך זמן חוויה זו מייצרת כיב קיבה (אולקוס) . יש אנשים אשר כיב הקיבה נוצר אצלם עקב תזונה קלוקלת –חריפה מדי או הרבה אלכוהול וסיגריות. כאן אין הכוונה אליהם. הכוונה לכיב קיבה הנוצר דווקא אצל אנשים שאין הסיבה נעוצה בתזונה או בשתייה שלהם. אם הכיב קיבה מופיע באופן ספונטני, אזי הם האנשים אשר משהו הקשור לאי יכולת לעכל אירוע מסוים , נכנס ונתקע להם בתוך הקיבה או הנפש.
הקאות ספונטניות או נטייה להקאות – האדם מנסה לפלוט דבר מה שאין הוא יכול להתמודד איתו. למשל – התרגשות גדולה לפני אירוע, עשויה להיות גירוי להקאות כיוון שאין האדם יכול להכיל את עוצמת האירוע ולחוש נינוחות בתוכו. ולכן הוא פולט את כל התוכן החוצה, וכך – כביכול –נותר נקי וקל ופנוי מן הצורך לעסוק עם משהו שאין לו את הכוחות לכך. תהליך ההקאה הינו סוג של שיחרור ממשהו מעיק, המותיר אותו קל וחופשי יותר. יש שהקאות ספונטניות מבטאות שוק מידי אשר התגובה למשהו שהאדם שמע – ואותה השמועה הינה בעלת אופי טראומטי, עשויה לגרום לרפלקס הקאה, על מנת שלאפשר "מקום" בתוך האדם לאותם חדשות טראומטיות. יש מצבים מסוימים בהם אנשים מסתגלים להקיא בכל פעם שהם חשים איזושהי אי נוחות. זוהי פעולה המאפיינת את היותם מודיעים לסביבתם על חולשתם ועל אי מוכנותם לשתף פעולה עם המתבקש מהם.
בחילה- האדם חש "בחילה" מן הדבר איתו עליו להתמודד, הנושא או התוכן מגעיל אותו או מעורר בו שאט נפש, דבר המתבטא דבר הבחילה הפיזית – ומקורה באי יכולתה של הקיבה להכיל תוכן מסוים עקב הבדלי האיכויות של אופייה של הקיבה, לבין התוכן הנקלט על ידה.
פוליפים – גידולים – האדם חווה שוק או טראומה עמוקים וגדולים בתקופה מוקדמת של חייו, הוא הצליח לפסוח על השוק או הטראומה ולחיות חיים נורמטיביים, אך אותו השוק נותר בתוכו כמו שהוא. האדם מודע לזה, וחש את האדוות של השוק לאורך שנים רבות כאשר אין לשוק זה שום ביטוי רגשי או גופני, והאירוע "תקוע לו בנשמה". לאחר זמן רב החוויה הזו נהפכת לסומטית דרך גידולים בקיבה.

יש הפרעות קיבה הקשורות באופן ישיר לאורחות חייו של אדם במובנים התזונתיים או הנרקוטיים. לעיתים אדם נמשך להתמכרות נרקוטית עקב אי יכולת "קיבתית" לעכל את מאורעות חייו, ולכן הביטוי יהיה דרך הרס הקיבה על ידי חומרים רעילים ה"משכיחים" או ממסכים את המצוקה הנפשית ממה שלא ניתן עדיין לעכל. למשל סמים או אלכוהול הינם סוג שלדרך להתמודדות לשם הפגת לחץ או מתח או חוסר אונים ועוד… ויש שאדם ימצא פתרון האכילה לא מאוזנת, בולמית או אנורקטית, שאף נטייה זו הינה "אסטרטגיה" נפשית הקשורה לאספקט ה"מעכל" של מערכת ולכן לקיבה כאיבר. כל הפרעות האכילה קשורות לממד המעכל של המערכת – לאספקט ה"מעכל" של התודעה, וכן לקיבה במובן הגשמי. בהפרעות אכילה יש ממד של קושי באדם "לעכל" מקומו החברתי משפחתי או אספקט בהופעה החברתית שלו, או צדדים במבנה האישיות שלו ואת אופן ביטויים בהקשרים חברתיים. לעיתים לקושי זה יש ביטוי הקשור להפרעות אכילה.

כיצד פועלים ומחזקים את הממד ה"מעכל" של התודעה, אשר שם טמונה האפשרות להחלמה מכל אותן ההפרעות הקשורות לאכילה, על זה במאמר נפרד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s