cicuta virosa -סוככניים – נאסר א דין – סקירה היסטורית (1040 -1240 לספירה)

כמה נקודות על סיקוטה מן ההומאופתיה

1- חשדן, ילדותי, מעדיף להיות לבד, כאשר מגיב למצבים חברתיים – תגובותיו משונות ולא בתוך קונטקסט נראה מצחיק עם הבעות ילדותיות ומוזרות. מתרגש בקלות ונראה תזזיתי מסיבת ההתרגשות, רשמים חיצוניים כגון סרט וסיפור – מותירים בסיקוטה רושם עז ולמשך זמן רב (בדומה לקלקרה קרבוניקה) בעיות זיכרון ווקושי קוגניטיבי לארגן משפט ביחס לשיחה, ולכן מדבר באופן שנראה ילדותי. כאשר הוא מדבר – יראה כמו שלא מכוון את דבריו לאף אחד.
2- נטיות אפילפטיות – בעיקר עם נטייה להקשית את גב אחורנית. נטייה אפילפטית לאחר פגיעת ראש, וכן לאחר שוק נפשי מזעזע. התקף אפילפטי – תנועות אלימות וההתקף נוטה להיות אלים .
3- נטייה לפזילה, בעיות ראש – תנועות לא רצוניות, או כיווצי שרירים של שרירי הצוואר שגורים לעיוות בתנועות ראש, ולכאבים עזים.
4- החמרה ממגע ומקור.

נאסר א דין (1208- 1284 לספירה)
יודע גם בכינוי "ג'וחא" – ליצן או "מולה" – כינוי כבוד למורה.
דמותו של נאסר א דין משתנה מסיפור לסיפור, והוא מופיע לעתים כצעיר ולעתים מבוגר, לעתים כחכם ולעתים כטיפש, לעתים נשוי ולעתים רווק. הוא התגלמות האדם הבינוני‏. דמותו של נאסר א דין מייצגת רמאי שלרוב מרמים אותו, מעין שוטה הכפר שהוא גם נוכל וגם תמים שבסופו של דבר נופל בפח שהוא מטמין לאחרים. נאסר א דין מלמד באמצעות טיפשותו ובכך מעביר את המסר שאין לקבל את דבריו של מורה בלי בדיקה. בסיפוריו יש מסר השכל חכם אשר תמיד מוגש באופן הומוריסטי השם ללעג את אופיו של האדם על כל פגמיו, הסיפורים מלאים חן – אם טוויסט בסופן. לאורך השנים נאסר א דין הפך לדמות שסיפורים רבים נקשרו בשמו, ותמיד על דרך הצחוק וההומור אם נגיעה קלה של תבונה וחוכמה. ידוע כי היה מטייל במסעות רבים על חמורו הנאמן, ובכול מקום התקבל בטוב ובכבוד, הוא פעל באזור הקווקז, מרכז אסיה, טורקיה, חבל הבלקן, מקומות שנשלטו על ידי האסלם, אך דמותו חרגה ממקום מוצעו ורבים אהבו להתענג על פניני הסיפורים המבדחים שלו, אשר החביאו בתוכם מסרים אוניברסאליים, על טבע האדם הקלוקל ומוזרות התנהגויותיו.

הינה כמה מן "הפנינים" המסופרים בשמו –

"כאשר התעשר נאסר א דין, הלך ורכש לעצמו כספת. וזאת על מנת שלהבטיח כי אף אחד לא יגנוב לו את ממונו, רכש גם מראה ושם אותה בתוך הכספת. לשם מה אתה שם מראה בתוך הכספת? שאל אותו ידיד. ענה – כדי להבטיח שאני ולא אחר הוא זה שיוציא את הכפף מן הכספת"

"לילה אחד, בעת נאסר א דין ישן עמוקות, העיר אותו רחש הפורצים שפרצו לביתו, הוא קפץ כמשוך נחש, והתחבא בתוך הארון, כאשר פתחו הגנבים את הארון בו הסתתר נאסר א דין, שאלו אותו בתוקף- מה אתה מסתיר? הוא ענה – את הבושה על שאין דבר בבית הראוי לתשומת ליבכם לגניבה"

"והינה נאסר א דין התבקש להיות מאמן האצנים של ממלכת פרס, וזאת לאחר שמלך מצרים אזמין את נציגי פרס לתחרות ממלכתית. קרא מלך פרס לנאסר א דין ואמר לו – דע כי החלטתי להסכים לתחרות ואתה תהייה המאמן, אך דע כי אם תביא הפסד הביתה, דמך בראשך, ואני אדאג למחות אותך באשמת בגידה ועונשך יהיה מוות. כעבור זמן מה נערכה התחרות ואצני מצרים נצחו בכולם. נאסר א דין שיגר מברק למלך וזהו תוכנו – נציגינו לתחרות חצה את קו הסיום שני, ואילו האצנים המצריים חצו את קו הסיום לפני האחרון. סלח המלך"

"יועץ המלך הראשי הלך לעולמו, המלך חש את חסרונו עמוקות וחיפש אדם היודע לתקשר עם המתים, כדי לשמוע את עצותיו – שליחי המלך פנו לנאסר א דין – כיוון ש יצא לו שם לאדם המבין בתורות הנסתר, הם פנו עליו – האם אתה יודע לדבר עם המתים – שאלו. נאסר א דין השיב – כן, בוודאי, כעת דברתי שבע שעות רצופות עם ידידי מוחמד שנפטר לא מזמן. כיצד עשית זאת? שאלו אותו. ענה – אני דברתי, אבל הוא לא ענה"

נאסר א דין חי בין הסוככניים – סוף טור חמישי – 1240 לספירה. לתחילת טור שישי, המתחיל ב1240 לספירה עם משפחת הסולניים. לכן הוא מאחד בתוכו את קריצת העין של מעבר הטורים, מטור חמישי – טור של התפתחות האיכויות הנפשיות שהם הקווים לבניין הזהות הפרטית, וכן התפתחות האיכויות שנותנות גוון של אינדיבידואליות לאדם – ושם לטור שישי – שם האדם מגלה את ייחודיותו ואת היצירתיות הנובעת מהתפתחות זו.

ארבעת הרמות של סיקוטה וירוסה

1- אנרגיה – תנועת האנרגיה של סיקוטה אינה באה באופן מחזורי וסדיר, האדם יכול לחוש בפתאומיות – עוצמה חזקה של כוח או חולשה פתאומית ללא דפוס מוגדר, יש תנועתיות אנרגטית מהירה וחריפה בעוצמה שלה.
2- זיקה גופנית – עיקר ההשפעה של סיקוטה הינה על מערכת העצבים – עם נטייה לכיווצים ספונטניים, אפילפסיה, או עצבוב לא סדיר שגורם לעיוותים וכאבים קשים, דבר שנוטה להופיע בעוצמה ובהפתעה.
3- רגשות – ילדותי – תגובות שאינן קשורות למתרחש, חשדן ורוצה להימנע מקשר חברתי, עקב חוסר היכולת להגיש את עצמו נכון. נע בקוטביות בין "טיפשות" ורצון לביטוי להסתגרות וריחוק.
4- מנטלי – גישת יסוד – האדם ינסה להיראות "טיפש וחסר יכולת" על מנת שיעזבו אותו לא ירצו ממנו התמודדויות חברתיות או מנטליות, לכן הוא יבנה לעצמו תדמית של "ילדותי ולא יוצלח"

נסאר א דין מגלם את מקומו הבריא של סיקוטה. סיקוטה בהופעתו כרמדי הומאופתי, משקף את המצוקה ואת הבעיה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s