אללה הגדול ומוחמד נביאו האחרון – חלק ב' – על הרדיקליות הסופית

700- 900 לספירה – רמדי מסדרת הסבונניים –sapindales – (מקבוצות צמחים קטנות יותר)
כמו במאמר הקודם – יש לשים לב להקבלה בין איכות הרמדי ההמאופתי שמדגיש את ה"בעיה" – וכיצד מצאה האנושות פתרון לבעיה באמצעות של דרך דתית -התפתחותית המשיבה תשובה ל"בעיה". התרופות ההומאופתיות שמובאות בהמשך – מקבילות למקורות באיכותן.

Angostura vera– תשוקה עזה לקפה, טרוד בנושאי עבודה – וחש חלש ביכולת לעמוד במשימה, מתרגש מתוכניות דמיוניות ללא יכולת ביצוע קונקרטית, זקוק לתמריץ הקפה כדי לקום ולעשות, נוטה לרגזנות ותסכול תמידי, נוטה לחוש אכזבה לאחר שהשיג את מבוקשו, קושי בקשרים – נוטה לתת לאחר שידכא אותו ולאחר מכן מתמרד ומסרב לקשר.

strong>Cistus vulgaris– תפוז מר – במצבו הטוב הוא חש הרבה חיות וכוח – עם שמחה ועליצות, אוהב לעבוד וחרוץ מאוד, רציני – חרוץ ושאפתן בעיסוקיו, קושי להירדם ממתח של עיסוקי היום יום, בעת היותם נחלשים – הנפילה מהירה ועמוקה וגורמת לתשישות כללית הדומה לדיכאון של aurum metalicum – הפוקוס שלו הינו על נושאי קריירה ועבודה – בתשישות – אפילו המחשבה על העבודה גורמת לו לבחילה ושלשולים, חש כמו "לימון סחוט".

Ruta graveolens – נוקשות – חוסר גמישות בכול המובנים, בקשרים עם העולם, בגוף מבחינה מוטורית, בביטוי הרגשי המידי שלהם. חש מחויבות לעבודה ולמקור פרנסה, נטייה לבעיות ראייה ולפגיעת עיניים עקב קריאה או עבודת מחשב או פגיעת עין ישירה. חש חוסר סיפוק מהכול, נוטה לחשדנות ולביקורתיות מנוקשות היתר שלו. נוטה למחשבות טורדניות כפייתיות, נוטה לאחוז באמונות תפלות עם נטייה דתית, הראש חש מהומהם וקושי בעבודה מנטלית.

Cedron – נטייה לגריות יתר, הכול מופיע אצלו במחזוריות מדויקת – למשל – האלרגיה באה ב7 בערב ביום שישי ונעלמת ביום ראשון ב7 בבקר, עד לשבוע הבא בדיוק. חושני ואוהב את המהות החיים, האלכוהול, מין ועוד. נטיות למחלות עצביות – התקררויות – טיניטוס- חולשה עמוקה – תחושת כבדות בגוך כולו.

Myrrha – מור – דלקות ברקמות הרטובות – פה, שפתיים – וגינה – פי טבעת. תהליכי הבראה איטיים, עיכול חלש. חש מלוכלך –לא נקי – לא טהור- נוטה לחוש חרטה מהירה על כל דבר שעשה, נוטה "לסחוב" על גבו את "חטאיו" לאורך שנים רבות. חש קונפליקט בין המוסרי ללא מוסרי.

Olibanum sacrum – לבונה – נטייה לדתיות, משיכה לרוחניות טהורה – אך מנותקת מן החיים. משיכה לנזירות ולניתוק מן העולם – שכן העולם לא נקי, הוא מקום מלוכלך. נוטה לאחוז בקיצוניות ערכית – ולכן עשוי להיראות כחסר טקט, ולא מתחשב ברגשות האחר. נטייה לקוטביות רגשית וכן תפישתית של מושגי מוחלט בין טוב לרע. עשוי להיות קר ומנותק – על אף היותו מחזיק בתפיסות הומניות.

הסופיות הינה הפרי היפה והעמוק של האסלם – תורת הסוד. גם למאמני האסלם עצמם – לא היה קל לעכל את הסופים ואת אורכות חייהם, עד כי נדמה היה כי הדיכוטומיה בין האסלם ה"רגיל" לאסלם הסופי, הינו כה גדול שניתן היה לחשוש שמה אין קשר ביניהם. דבר שלא יסתור את התנגדות האסלם החברתי הרגיל, כנגד ביטויים סופיים. פערי התפיסה והגישה בין האסלם ההלכתי ולבין הסופים – הפך את הסופים לנרדפים בחלקים של ההיסטוריה – על ידי בני עמם, וחלקם הועלו למוקד ונרצחו על היותם בעלי זיקה סופית – כדוגמת אל מנצור שחווה איחוד מלא עם האל והיה זועק "אני הוא האמת" ובשל כך נצלב על היותו אומר דברי "כפירה". אכן הדרישה מן ההולך בדרך הסופית הייתה רדיקאלית וחסרת פשרות, האדם נתן את כולו לאלוהים וללא חשבונות של קושי וכאב, דבר שעורר את "קינאת" גדולי היהדות כגון רמב"ם, ובן הרמב"ם אברהם המימוני (בספרו "המספיק לעובדי השם" הוא מזכיר את קנאתו בדבקות הסופית וקורה לה – דרך הנביאים שאבדה לנו)

הינה כמה ציטוטים מכתבי סופים מספרה של שרה סבירי – "הסופים – אונטולוגיה"

"השיח אבו סעיד אבן אבי אל חיר היה אומר – אתה נושם שלושים אלף נשימות ביממה, וכל נשימה שאינה לשם האמת מעלה צחנה כגווייה, אשר אפילו המלאך סותם את אפו לידה. הרגע הוא מה שבין שתי נשימות, האחת חלפה, השנייה טרם באה, האתמול עבר, המחר נסתר, ושלך הוא הרגע בו אתה נמצא, כי הרגע חרב חותכת" (איבן אל מנור –סודות הייחוד)

"דע, כי האל יתעלה ברא בתוך המאמין בית וקרא לו לב. שלח רוח מנדיבותו וניקה בה את הבית הזה מכפירה, מספק, מצביעות וממחלוקות. שלח ענן מחסדו והמטיר מים על הבית והצמיח בו צמחים למיניהם, ודאות, ביטחון, נאמנות, יראה, תקווה ואהבה. בפתחו של הבית העמיד כס של ייחוד, ועל הכס פרש מרבד של רצון. מול הבית נטע את אילן ההכרה, אשר שורשו בלב המאמין וראשו בשמים מתחת לכס האלוהי. אחר כך נעל את שער הבית מפני מזיק, שמר את המפתח בידו ולא הפקיד עליו אף אחד מברואיו – לא את גבריאל, לא את מיכאל, לא את איסרפיל ולא אחר. אז אמר האדון יתעלה, זהו בית גנזיי בארץ, זהו מקום מבטי ומשכן ייחודי, במעון זה אני שוכן, מה טוב ומה נעים המשכן" (א- נורי, מעמדי הלבבות)

"ריכוז הוא בראש ובראשונה ריכוז המחשבה, כלומר – ריכוז כל המחשבות למחשבה אחת. זה מצריך מאמץ ואימון, אבל הריכוז שהסופי מבקש להשיגהוא מצב קבוע, שבו אין מחשבות מתפזרות ואין צורך יותר להשקיע מאמץ על מנת לקבצן, אלא כולן מרוכזות בצפייה באל, והוא מקבץ אותן עד שהן נהיות מחשבה אחת. במצב זה, כשהוא עם האל לבדו, מושג מצב הריכוז" (אל כאבאדי –ספר ההיכרות)

"אבו יזיד, עליו השלום, סיפר – לילה אחד עמדתי בתפילה והתעייפתי, ישבתי ומתחתי רגליי, והינה בת קול קוראת אלי – מי שיושב במחיצת מלכים, ראוי לו שינהג בדרך ארץ" (א- סראג' –ספר הניצוצות)

"אין אצל הסופים מועד אכילה קבוע, אין הם יוצאים מגדרם לטרוח לקראת הסעודה, ואין הם מעדיפים את המרובה הקלוקל על המועט והמשובח. האל יתעלה אמר – שיראה מה המאכל המובחר ביותר – (19-18) אין הם מלעיטים זה את זה, כשהאוכל מוגש –אין הם אומרים זה לזה "אכול", כי הכול שווים שם זה לזה, פרט לשייחים, הללו מזרזים את מי שמדרגתם נמוכה יותר כדי להרחיב את דעתם ולעודד אותם להתגבר על ביישנותם" (א- סוהרורדי – הלכות התלמידים)

"יותר מכל חביבים על הסופים ניקיון, טהרה, כיבוס בגדים, שימוש מתמיד במחצצת שיניים, חנייה ליד מים זורמים, מרחב פתוח ומסגד בשולי הדרך, התבודדות רחצה בכול יום שישי הן בחורף והן בקיץ, ריחות נעימים – הריח הנעים ביותר הוא ריחם של צים זורמים – הקפדה על רחצה, התמדה ודקדוק בקיום מצוות ההיטהרות" (א –סראג' – ספר הניצוצות)